כאן דרום – אשדוד

המקומון של אשדוד

Author Archives: דוד לוי

  1. לסרי: השנה הקרובה תהיה שנת הנוער (וידאו)

    Leave a Comment

    ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי הכריז הבוקר בפתיחת ועידת החינוך ל "כאן דרום" באשדוד, ששנת הלימודם הקרובה תהיה שנת הנוער עם דגש על השקעה בצרכים של הנוער, וחיזוק תנועות הנוער.

    עוד הדגיש לסרי את סוגיית הקיטוב שבאה לידי ביטוי במחאת יוצאי אתיופיה ובצורך בגישור בין קהילתי.

    "מערכת החינוך שלנו מציבה בפנינו אתגרים כל העת", אמר לסרי שהציג כמה מהמאמפיינים של מערכת החינוך וקווי יסוד לקראת פתיחת שנת הלימודים.

    בשנת הלימודים הקרובה תש"פ ילמדו 56,825 תלמידים במערכת החינוך באשדוד. בין דבריו גילה לסרי שבאשדוד בודקים הקמת בית ספק חדש לטבע.

    לסרי אמר שהם מנסים לקדם אמנה שתגדיר את קווי המתאר של היחסים שבין מורים, הורים ותלמידים.

    הנה דבריו הבוקר בוועידה:

     

    התמונה החינוכית הרשותית של אשדוד הגיעה למקום הראשון בארץ, כך אמר לסרי.

    לגבי השימוש בטלפונים לסרי הביעה עמדת ביניים שתנסה לגשר בין היתרונות והחסרונות של הנושא.

    רן ארז: הגיעו מים עד נפש, השביתה קרובה מתמיד

    יפה בן דויד: אם לא נגיע לפיתרון תהיה שביתה ב-1 בספטמבר

    המנחה, אלמוג בוקר . צילום: פבל

     

     

  2. הבוקר: ועידת החינוך של "כאן דרום" באשדוד יוצאת לדרך

    Leave a Comment

    ועידת החינוך באשדוד תיפתח הבוקר, 18 באוגוסט, בשעה 9 במרכז הצעירים "כיוונים" ותימשך עד 13:30.

    זו השנה השנייה של הוועידה, שאותה יזמה רשת שוקן, והיא מתקיימת בשורה של ערים ברחבי הארץ לקראת פתיחת שנת הלימודים.

    האירוע, בהנחייתו של כתב חדשות 13 אלמוג בוקר, יחל בהתכנסות וייצא לדרך עם דברים של ראש העירייה ד”ר יחיאל לסרי ויו”ר ארגון המורים רן ארז, תושב העיר, נזכיר. לאחר מכן תתקיים שיחה עם מזכ”לית הסתדרות המורים יפה בן דויד.

    לסרי. צילום: אורי קריספין

    סדר יום

    יפה בן דויד. צילום: ענבל סגל

    רן ארז. צילום פבל

    בשעה 10:05 יתקיים מושב שיעסוק בשילוב של מכשיר הטלפון הנייד במערכת החינוך — מי בעד הכנסתו לשטח בית הספר ומי נגד, האם לגיטימי לפנות למורה בשעת ערב מאוחרת וקבוצות וואטסאפ למיניהן בהשתתפות תלמידים, אנשי הוראה והורים. אלה רק כמה מהנקודות שניתן יהיה להעלות בפאנל, שבו ישתתפו יו”ר ועד ההורים באשדוד בלה רובין, יפעת גולדמן מ”תנו לגדול על שקט”, איתי כהן, תלמיד י”ב, נציג מועצת הנוער העירונית, ולריסה משוב, מחנכת כיתה ויו”ר סניף הסתדרות המורים באשדוד.

    איתי כהן. צילום מאור דוד

    יו"רית ועד ההורים באשדוד, בלה רובין. צילום: דור גפני

    בהמשך תתקיים הרצאה של הרקדנית וכוכבת הטלוויזיה אנה ארונוב. היא תביא את סיפורה האישי שלה כילדה שהתחנכה במערכת החינוך הסובייטית וכיצד התמודדה כעולה חדשה בישראל.

    אנה ארונוב. צילום: דניאל קמינסקי

    פרופ' עמי מויאל

    שרון מרק. צילום: עדי לם

    שרון מרק. צילום: עדי לם

    ד"ר אפרת אוחיון נאור. צילום: פבל

    ד"ר אפרת אוחיון נאור. צילום: פבל

    בתום הפאנל תיערך שיחה בין אלמוג בוקר לראש מינהל החינוך בעיריית אשדוד, אריה מימון.

    ראש מינהל החינוך באשדוד אריה מימון. צילום: פבל

    את הוועידה תחתום הרצאה של ד”ר אייל דורון על החינוך במאה ה-21.

    ד"ר אייל דורון. צילום: אלעד דוד

    מערכת החינוך באשדוד ערב פתיחת שנת הלימודים החדשה: נתונים ותכניות  >>

     

  3. לקראת ועידת החינוך: מבחר נתונים על מערכת החינוך באשדוד

    Leave a Comment

    עד לפתיחת שנת הלימודים יש קצת פחות משבועיים אבל לקראת ועידת החינוך של "כאן דרום" מחר, אנחנו מביאים לכם מבחר נתונים על ערכת החינוך בעיר:

    56,825 תלמידים יבקרו השנה ב-539 מוסדות החינוך

    ב-398 גני הילדים: 11,673 תלמידים

    ב-37 בתי ספר יסודיים: 15,038 תלמידים

    ב-19 בתי ספר על-יסודיים: 12,066 תלמידים

    ב-7 בתי ספר לחינוך מיוחד: 504 תלמידים

    ב-78 בתי ספר תורניים וחרדיים: 17,544

    הזדמנות אחרונה בהחלט להירשם לוועידת החינוך שלנו ב-18 באוגוסט באשדוד – ללא תשלום >>

    תקציב

    תקציב רגיל: 600 מיליון שקל

    תקציב פיתוח: 378 מיליון שקל

    בינוי

    פתיחת 9 גנים חדשים

    פתיחת בית ספר ממלכתי-דתי ברובע ט"ו

    קידום מרכז עירוני טכנולוגי בהיקף של 20 מיליון שקל

    הנגשת מוסדות חינוך: 6 מיליון שקלים

    שיפוצי קיץ: 12 מיליון שקל

    מסלולים חדשים ותכניות חדשות

    תכנית גישור בין קהילות

    לימודי אנגלית מכיתה א'

    פורום חשיבה על הקמת בית ספר יחודי לטבע

    מגמת לימודי ים

    מגמת רפואה במקיף אמי"ת י'

    השנה יכנס תחום המעונות והמשפחתונים 0-3 למערכת החינוך העירונית

     

     

  4. בית הדין הארצי לעבודה: נמל אשדוד הפלה לרעה שתי עובדות בשכרן על רקע היותן נשים

    3 Comments

    בית הדין הארצי לעבודה קיבל ביום חמישי האחרון, 15.8, בפסק דין של הנשיאה ורדה וירט ליבנה, את הערעור של שתי עובדות נמל אשדוד ושדולת הנשים בישראל, ודחה את ערעור הנמל וערעור המדינה. נמל אשדוד חויב בפיצוי ללא הוכחת נזק על סך 50,000 שקל לכל אחת מהעובדות בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שנוספו לעשרות אלפי שקלים שנפסקו בביה"ד האזורי, וכן הוצאות משפט בסך 10,000 שקל לכל אחת מהעובדות. גם המדינה חויבה בהוצאות משפט, על סך 5,000 שקלים לכל אחת מהעובדות.

     העובדות, מנהלת השיווק בחטיבת הלקוחות אפרת כהן ומנהלת המכירות בחטיבה, אתי אלאשוילי, מסרו בעקבות פסק הדין: "שמחות ונרגשות לקבל את פסק הדין. מקוות שפסק הדין יצור שינוי תודעה, מחשבה והרגל קלוקל שנשים שוות פחות. מקוות שבעקבות הפסיקה נשים מכל קשת התפקידים החל ממנקות וכלה בבכירות בהייטק ידרשו ויקבלו את  המגיע להן מכורח זכותן הבסיסית, ומאחלות שאף אישה לא תצטרך לעבור סאגת התשה של 5 שנים בעקבות החלטות שגויות ומפלות בקרב מנהלים ומעסיקים. אנחנו מודות מעומק הלב לשדולת הנשים ועורכות הדין אפרת דויטש  וענבל פלמור  דורי שיצגו אותנו בהתנדבות, במסירות והתמדה מתחילת דרכנו".

     מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל: "פערי שכר בין גברים לנשים הם רעה חולה בשוק התעסוקה, ומקוממים במיוחד כשמדובר בפערי שכר משמעותיים על עבודה שווה ממש. טוב שבית הדין הארצי לעבודה פסק שהייתה הפרה של חוק שוויון הזדמנויות לעבודה, אבל כפי שרמז הארצי, הטיפול בפערי שכר לא יכול להישאר בתביעות פרטניות של עובדות. המדינה צריכה לעבור למודל של דיווח ומעקב של פערי שכר בכלל המשק, ולהציב יעדים ברורים כדי למגרו". 

     במסגרת פסק הדין בית הדין הארצי לעבודה קרא ליישם ניטור על ידי המעסיקים באמצעות מנגנון איסוף יזום – מנגנוני בקרה אשר תהיה בהם בחינה עקבית, בנקודות זמן שונות, ולאסוף מידע לגבי רמות השכר של העובדים המועסקים לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים. 

     רקע: שתי העובדות ושדולת הנשים הגישו, באמצעות עורכות הדין אפרת דויטש וענבל פלמורי-דורי ממשרד עוה"ד אפרת דויטש (שייצגו בהתנדבות), תביעה נגד הנמל בעניין פערי שכר בינן לבין עובד גבר, שעובד באותה חטיבה כמותן. שתי התובעות עבדו בחטיבת הלקוחות של הנמל. חטיבת הלקוחות כללה את מנהלת המכירות (התובעת 1), מנהלת השיווק (התובעת 2), ומנהל שירות לקוחות (העובד ש') – עובד גבר, אשר הרוויח שכר גבוה באלפי שקלים משכרן של התובעות ואליו תבעו העובדות להשוות את שכרן.

     בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי הופר חוק שכר שווה. בפסק הדין באזורי, בחן השופט צבי פרנקל את השאלה האם העבודות שמבצעות התובעות הן עבודות שוות ערך לעבודתו של העובד והינן זכאיות להשוות תנאי שכרן אל העובד הגבר. נקבע כי התובעות זכאיות לשכר שווה לשכרו של העובד  – כלומר על הנמל להשוות את שכרן לשכרו מעתה והלאה וכן לשלם להן הפרשי שכר רטרואקטיביים. כמו כן נקבע כי נקבע כי נמל אשדוד ישלם לכל אחת מהתובעות פיצוי ללא הוכחת נזק ממוני על פי חוק שכר שווה בסך של 15,000 שקל והוצאות שכר טרחה בסך 12,000 שקל.

     

  5. הרב אבוחצירא: ילד נפל במדרגות בית כנסת ונפצע באורח קשה

    Leave a Comment

    ילד בן 7 נפל בבית הכנסת שאליו הלך בערב שבת ברובע ג' ונפצע באורח קשה. המשטרה החלה בבדיקת נסיבות המקרה.

    הערב לאחר השעה שמונה התקבל דיווח במשטרה אודות ילד כבן 7 שככל הנראה נפל מגרם מדרגות בבית הכנסת שברח' הרב אבו חצירא בעיר, וכתוצאה מכך נפצע באורח קשה (עפ"י גורמי רפואה) ופונה להמשך טיפול רפואי בביה"ח ״אסותא״. כוח משטרה במקום החל בבדיקת נסיבות המקרה.

    ממד"א נמסר שבשעה 20:15 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על ילד שנפל מגובה בבית כנסת באשדוד. חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח אסותא באשדוד ילד בן 7 במצב קשה, יציב, עם חבלת ראש, לאחר שככל הנראה נפל בגרם מדרגות.

    פראמדיק מד"א דן בן ישי, סיפר: "כשהגענו למקום ראינו ילד בן 7 מחוסר הכרה. סיפרו לנו שהוא ככל הנראה נפל במדרגות. הוא סבל מחבלת ראש, ומיד התחלנו בהענקת טיפול רפואי שכלל קיבוע, לקיחת מדדים והשגחה. העברנו אותו לניידת טיפול נמרץ, ופינינו אותו לבית החולים כשהוא במצב קשה ויציב".

  6. עירוני אשדוד ערכה אימון פתיחת עונה רשמי

    Leave a Comment

    עירוני אשדוד פתחה רשמית את עונת 2019/20 באימון פתיחה ססגוני הנערך באצטדיון הסינטטי הקטן בעיר.

    אוהדים רבים הגיעו לאימון הפתיחה לקבל את פניהם של שחקני הרכש החדשים וכמובן את גיבורי העלייה מליגה ב' לליגה א', השחקנים שנשארו מהעונה שעברה.

    השחקנים עלו אל הדשא דרך שער מיוחד שעשוי כולו מבלונים, בצבעי הקבוצה כמובן, צהוב וכחול.
    הקהל הצהוב הפגין תצוגת תפאורה מרשימה, שכללה אמצעי פירוטכניקה וזיקוקי דינור.

    הקהל של עירוני אשדוד לא שכח את ברוך דגו, תלה דגל של הסמל הגדול של הקבוצה, ועודד אותו למרות שלא נכח באימון.
    כזכור, המגעים בין הנהלת עירוני אשדוד לדגו שרצה להיכלל בצוות המקצועי של המועדון ואף נתן לאשדודים עדיפות, לא הבשילו ושחקן העבר חתם במכבי שעריים כעוזר מאמן.

    בתוך כך, הקבוצה שיחקה השבוע שני משחקי ידידות ונחלה הפסדים בשניהם.

    עירוני התארחה ברחובות אצל הפייבוריטית הברורה לעלות לליגה הלאומית בעונה הקרובה, הפועל מרמורק.
    האשדודים הציגו יכולת לא רעה והפסידו בתוצאה המינימלית 1-0.

    לאחר מכן, הצהובים חזרו לאשדוד ואירחו במגרש המכללה את מכבי קביליו יפו, לה נכנעו בתוצאה 4-2 לאחר תיקו מאופס במחצית, ומחצית שניה משוגעת ומלאה בשערים.
    את השערים לזכות עירוני אשדוד כבשו עידן חג'ג' וחלוץ הרכש הטרי אושרי טוויל.

  7. ישראל זגורי נבחן במ.ס אשדוד, אז'ובל על הכוונת

    Leave a Comment

    מ.ס אשדוד התחזקה באופן מרשים בהחלט הקיץ.
    אך הצוות המקצועי ברשותו של המאמן רוני אוואט עדיין לא שבע, ורוצה לחזק את הקבוצה בשחקן התקפה נוסף לפני פתיחת הליגה בשבוע הבא.

    מי שהחל להיבחן בקבוצה הוא הקשר ההתקפי ששיחק בבני סכנין בעונה שעברה, ישראל זגורי.
    זגורי (29) גדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה ושיחק בעבר בהפועל רמת גן, בית"ר ירושלים, הפועל פתח תקווה, בני יהודה והפועל תל אביב.
    הוא צפוי לקבל דקות במסגרת המשחק על המקום החמישי מול בני יהודה בגביע הטוטו, שיערך ביום שני הקרוב (19.8).

    שחקן נוסף שמועמד לחתום בקבוצה מעיר הנמל הוא החלוץ בן אז'ובל.
    אז'ובל (25) שיחק בעונה שעברה במדיה של הפועל חיפה וכבש 5 שערים.
    החלוץ מעוניין להצטרף לאשדוד, אך כרטיס השחקן שלו שייך להפועל עכו שדורשת עבור שחרורו סכום גבוה של כ-200 אלף דולרים.

    בנוסף, באשדוד מעוניינים בבלם זר שיחלוק את מרכז ההגנה לצידו של בלם הרכש טימותי אוואני.
    הבלם הברזילאי שנבחן במועדון, ג'ילברטו דה סילבה, לא הצליח להרשים את הצוות המקצועי ושוחרר.

  8. בודק שהכול בסדר

    Leave a Comment

    מזכירי סניפי ארגון המורים העל יסודיים ברחבי המדינה הם הפעילים בשטח, מבצעים את מדיניות הארגון ומטפלים בבעיותיהם של המורים.

    אחד מהם הוא עופר בודק (65), תושב גן יבנה ומורה במקיף ח’ באשדוד. בודק הוא מזכיר סניף מודיעין שאותו חנך לפני כשנה כשזכה בתפקיד במכרז, והאזור שהוא מופקד עליו כולל 90 בתי ספר בכ-30 יישובים, בהם בין היתר מודיעין-מכבים-רעות, גדרה, קריית ארבע, אבו גוש, עין נקובא, קיבוץ צרעה, מושב תירוש וביתר עילית, ובהם כ-3,000 מורים חברי הארגון שמלמדים בחטיבות הביניים, בחטיבות העליונות ובמכללות.

  9. אודליה לא ויתרה והעוול תוקן: הביטוח יכסה את כל התלמידים ללא יוצא מהכלל

    Leave a Comment

    אודליה אלבו, פעילה חברתית מגן יבנה, אימא לילד שסובל מאלרגיה למזון, הצליחה להביא לשינוי חשוב מאוד בביטוח תאונות אישיות לתלמידים עם רקע של מחלות כרוניות ואלרגיות.

    למעשה, מדובר במהפכה, שכן עד עתה ובאופן תמוה ביותר הוחרגו אותם תלמידים ולא היו מכוסים מבחינה ביטוחית. מדובר באפליה קשה ובוטה.

    עכשיו ובזכות הגילוי שלה והמאבק שניהלה כל התלמידים, ללא יוצא מהכלל, יהיו מבוטחים. הסכום שווה לכולם: 49 שקל לתלמיד בשנה, סכום שמכסה אותו לאורך כל שעות היממה ולא רק בזמן הלימודים.

    “במסגרת פעילותי החברתית וכאימא לילד אלרגי, נדהמתי לגלות לפני כשלוש שנים כי בני ואחרים לא יזכו לכיסוי ביטוחי במסגרת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים מפאת הספק שאולי הפציעה, אם קרתה כזאת, נגרמה כתוצאה מהאלרגיה”, מספרת אלבו.

    "בזמנו פתחנו במאבק, העלינו את זה בתקשורת והבאנו את הנושא לוועדה לזכויות הילד בכנסת. עירבנו את משרד האוצר, שם הסכימו לבטל את ההחרגה. יחד עם פורום ההורים היישוביים, המרכז לשלטון מקומי וחבר הכנסת יעקב מרגי, שעומד בראש ועדת החינוך, הצלחנו ליצור את השינוי.

    זריקת אפיפן. צילום JIM BOURG_רויטרס

    “סעיף 6 (ד1) לחוק לימוד חובה קובע כי כל תלמיד הזכאי לחינוך חינם חייב להיות מבוטח בביטוח תאונות אישיות באמצעות הרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך בו הוא לומד. ביטוח תאונות אישיות לתלמיד מקנה זכאות לפיצויים במקרים של נכות זמנית, נכות קבועה או מוות הנגרמים כתוצאה מתאונה. תאונה מוגדרת כאירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי הגורם להיזק גופני.
    “לאחר פנייה שיזמתי למבקר המדינה התנהל ב-6 בדצמבר 2016 דיון מהיר בוועדה לזכויות הילד, שבו משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי העבירו את האחריות מאחד לשני בגין המחדל.

    “אני שמחה לבשר כי העוול תוקן, והחל משנת הלימודים תש”פ הורחב הכיסוי הביטוחי לכלל התלמידים במדינת ישראל, לפיו גם תלמידים הסובלים מאלרגיות למזון, סוכרת, אפילפסיה ומחלות נוספות יבוטחו כשאר ילדי ישראל. 49 שקלים לכל תלמיד כחלק מתשלומי הורים, מרכיב שהוא חובה”.

  10. חוף סוף: הרבה לכלוך, מעט חול

    Leave a Comment

    בקצה הצפוני ביותר של אשדוד, אחרי הנמל ותחנת הכוח של חברת החשמל, משתרעת רצועת חוף ייחודית “בסוף העולם”.

    ההגעה קשה. החוף, שאסור לרחצה, הוא מעין חוף מחתרתי. באים אליו חובבי דיג, זוגות ומשפחות, חלקם בקרוואנים, לעיתים גם מתנחלים ליום-יומיים ומסתלקים.

    אלא שיותר מדי מבלים וטיילים מרשים לעצמם לזרוק את הלכלוך או פשוט להשאיר אותו אחריהם, ויש פה כמעט הכול: שאריות של אוכל, פלסטיק, חד פעמי, כיסאות למיניהם, שולחנות שבורים, יריעות ניילון, ברזלים חדים וחלודים, שברי עץ, בקבוקי בירה.

  11. ערב פתיחת שנת הלימודים: הדברים המרכזיים שעומדים על הפרק עפ"י אריה מימון

    Leave a Comment

    ביום ראשון תתקיים ועידת החינוך של רשת שוקן באשדוד ואחד המשתתפים המרכזיים בה הוא ראש מינהל החינוך בעיריית אשדוד, אריה מימון.

    הירשמו לוועידה – ההשתתפות ללא תשלום >>

    כששואלים אותו מה לדעתו הנושאים המקומיים המרכזיים שיש לתת עליהם את הדעת, לדון בהם ולפעול ערב פתיחת שנת הלימודים החדשה תש”פ, הוא מונה כמה נקודות.

    הקיטוב החברתי הבין-קהילתי: “בעקבות מחאת יוצאי אתיופיה נתייחס לזה וננחה את המנהלים שלנו לשוחח עם התלמידים ולעסוק בכך כבר ביום הראשון ללימודים. אנחנו גם בונים קבוצה של בני נוער ואחרים מתוך הקהילה שתעבור בין בתי הספר ותקדם שיח בנושא. חייבים לתת ביטוי לפערים הבין-קהילתיים בחברה הישראלית בכלל ובזעיר אנפין באשדוד. אם תרצה, אפשר לתמצת את זה כשבמקום קיטוב: גישור”.

    אם כבר הזכרת, יש באשדוד מוסדות חינוך שיש בהם ריכוז של ילדים מתוך קהילת עולי אתיופיה, למשל יד—שבתי.

    בית הספר יד—שבתי. צילום ניר זריהן

    “קודם כול יש אפס תלונות שהגיעו לשולחני על גילויי גזענות, זה חשוב להדגיש. לגבי יד—שבתי, לפני כמה שנים ישבתי עם נציגות של הורי בית הספר והצעתי לפזר את התלמידים. אמרתי להם, ‘רוב התלמידים פה מהקהילה האתיופית, בואו נשנה את המצב’. הם התנגדו בתקיפות. במקביל אנחנו מאפשרים לכל תלמיד מהקהילה שמבקש העברה מבית ספר לבית ספר. עדיין יש אצלם נטייה בעל יסודי ללכת בעיקר למקיף ה’ ולמקיף י’, זה היה קיים גם במקיף ב’”.

    תנועות נוער: “זה נושא שאנחנו חלשים בו לצערי ולא מתקדמים מספיק. רק כ-20% מהילדים הולכים לתנועות נוער, ואנחנו רוצים להגיע לפחות ל-30%. הבעיה היא בעיקר ביסודיים”.

    משבר בשדרת הניהול של בתי הספר: “יש משבר מנהיגותי, קשה למצוא מנהלים, במיוחד מנהלים טובים. למכרזים ניגשים מעט מדי מועמדים, ולכן רבים, בארץ בכלל, ממונים ולא נבחרים במכרז. באשדוד המצב טוב יותר, אבל עדיין יש קושי להשיג מועמדים רבים וטובים מאוד”.

    בית ספר מפתן כדוגמה.

    “במפתן הבעיה עוד יותר חריפה בגלל אופיו של בית הספר. מאז עזיבת המנהל בתחילת השנה אין מנהל, אלא חלוקת תפקידים פנימית. עשינו מכרז, משרד החינוך פסל לנו אותו כי שינינו את הרף על מנת שיגיעו יותר מועמדים. פרסמנו מכרז נוסף, ויש כרגע רק מועמד אחד”.

    נשירה של מורים, ותיקים וצעירים: “יש בארץ תופעה של פרישה, גם של עובדי הוראה שעוזבים את המערכת אחרי שנתיים ושלוש וחמש, אם זה בגלל שחיקה ועומס, מעמד המורים, התערבות הורים וסיבות נוספות. לשמחתי, באשדוד יש יחסית מעט מורים צעירים שבחרו לעזוב”.

    לדברי מימון, מערכת החינוך באשדוד הגיעה להישגים יוצאי דופן. “אזכיר למשל שקיבלנו השנה אות הוקרה על קהילת נוער מתנדבת. ובנושא אחר, מבחינת התמונה החינוכית אשדוד במקום הראשון בארץ במוסדות החינוך שנמצאים בבעלותנו. כשבדקו שבעה מדדים, ביניהם זכאות לבגרות, אקלים ואלימות, מצטיינים, אנגלית ומתמטיקה 5 יחידות, לאשדוד הייתה התמונה החינוכית הכי טובה”.

     

  12. לא ינום ולא יישן שומר התינוקייה

    Leave a Comment

    בסופ"ש האחרון (08.08.19) התקבל בבית החולים אסותא אשדוד מכתב מיוחד. במכתב, אותו כתבה היולדת הטרייה מיטל כחלון, הובעה הוקרת תודה למאבטחי בית החולים מטעם צוות 3, ובפרט למאבטח אוראל בלמס.

    "לפעמים זה מובן מאליו ששומרים עלייך ועל התינוק שלך… ולפעמים קולטים גם אנשים שעושים את זה כי אכפת להם! ולכמה מכם- באמת היה אכפת ממני ומהבייבי שלי", כתבה מיטל. "בשבילי זו אנחת רווחה – לדעת כי אף אחד חוץ ממני ומבעלי, לא יכול להתקרב לילד שלי".

    היולדת הטרייה והמאבטח צילום: יח"צ

    מכתב התודה צילום: יח"צ

    אוראל בלמס, המאבטח, לא נשאר אדיש למילים החמות: "התרגשתי לשמוע את ההערכה של מיטל כלפי עבודת האבטחה. אני שמח שביכולתי להקנות תחושת ביטחון ליולדות השונות ולהבטיח שהילודים בתינוקייה תחת שמירה סביב השעון".

    אוראל נפגש עם היולדת לספר לה על חשיבות המכתב בשבילו. השניים הנציחו את הרגע המרגש בתמונה."אין זו הפעם הראשונה בה עובדי יחידת האבטחה בביה"ח מטעם צוות 3 מקבלים שבחים על עבודתם הקשה", סיפר אסף בוארון מנהל יח' המאבטחים. "אני גאה באוראל על האכפתיות, המסירות והאחריות לביטחון היולדת והתינוק שלה. אנו בצוות 3 מאמינים בשירות על הצד הטוב ביותר, ואני שמח שגם הפעם- הקננו ליולדת תחושת ביטחון".

  13. תסתכלי עליי, אני הייתי שם

    Leave a Comment

    את שומעת את המשפט “את לא מספיק טובה”? הסביבה שלך דורשת ממך לרצות אותה? את שומעת את המילים “את כבדה”, “את חופרת”, “את אישה לא מספיק טובה”, “את אימא לא מספיק טובה”? את לא לבד.

    יש המוני נשים שמתפקדות כמו רובוטים, מתקתקות את הבית והילדים בלי לשמוע מילה טובה, שחיות עם תחושת השפלה אינסופית, מהוות כתובת לטענות של הסביבה כלפיהן, מה שלא יעשו. אלה “חולות נפש”, “מוזרות”, “יש להן שטויות בראש”. כמובן, בעיניי המשפחה הקרובה אמורה להיות קרובה במובן העמוק של המילה, אבל לעיתים לא מסוגלת להפוך לכתובת אמיתית לך, האישה המסורה החולמת בסתר לנהל את חייה כרצונה. מסתובבות בינינו נשים מצולקות, נשים מנותקות מעצמן, נשים תלותיות שחיות בצל אלימות מילולית, כלכלית ונפשית.

    גליה (שם בדוי), אישה מטופחת ומרשימה, בת 40, עובדת במקום עבודה מכובד, היא אחת הנשים שהגיעו אליי כדי לספר את הסיפור שלה. באומץ ובבהירות היא ישבה בסלון ביתי וגוללה בפיני את סיפורה, את התהליך שעברה ויצאה לחיים חדשים.

    “הייתי נשואה 10 שנים, הייתי בתרדמת נפשית, קרובה לאבד את החיים שלי. אני לא מפחדת לדבר על זה. מזועזעת מהאפשרות לקחת פרח ולייבש אותו ככה. אני בעלת תואר שני, הייתי הילדה הנכונה, עשיתי הכול לפי הספר.

    היה לי בן זוג שלוש שנים. עמדנו להתחתן. החתונה בוטלה ברגע האחרון כי אחיו התאבד. חודש אחרי זה פגשתי את מי שהפך לבן זוגי, אני בכוונה לא קוראת לו בעלי, כי אף אחד הוא לא נכס של השני. אני זוכרת שהתייעצתי עם אבא שלי והוא אמר לי: אהבה כבר הייתה לך, הוא נראה לי בחור טוב”.

    “האם האלימות היא משהו שבא מיד?” אני שואלת את גליה. “זה מתחיל לאט אבל בשיטתיות”, היא עונה. “הסיטואציה הראשונה הייתה כשהייתי בהיריון הראשון בשבוע השישי, והוא קרא לי סתומה ומפגרת. אז גם התחילו האיומים: ‘אני אקח לך את הילד, את לא מספיק אחראית כדי להיות אימא, את יכולה להתגרש, אבל הילד לא יישאר אצלך’. מאז נהייתי מומחית כדי להסתיר את זה. התחושה הראשונית הייתה, ‘לא יכול להיות שזה קורה לי’, והתחושה השנייה הייתה, ‘מה יחשבו? מה יגידו?’

    “הלכתי ודעכתי בשעה שהוא פורח וצומח. במשפחה שלי לא רצו להבין מה קורה לי. לא רציתי להעמיס על ההורים שלי את הבעיות שלי. מי שלא חווה את זה לא יכול להבין. התקשרתי לדודה שלי והעזתי לשתף אותה. התגובה שלה הייתה: ‘הוא האבא של הילדים שלך, זה החיים שלך וצריך להתמודד’”.

     

  14. תאריכים ומשמעויות – יום המלך שלי

    Leave a Comment

    השבוע הזה מלא בתאריכים חשובים, כאלה שנשזרים זה בזה. אירועים מקריים יכולים להיפגש וליצור סיפור.

    ביום שישי לפי התאריך העברי יהיה ט”ו באב. על פי המסורת היהודית, יום האהבה. ומי שפספס ורדים ושוקולד בולנטיין יכול לפצות עכשיו. או עדיף ללכת על משהו פחות רגיש בקיץ, שוקולד נמס ופרחים נובלים. אבל יום שישי הזה הוא יום מיוחד בשבילי בגלל התאריך הלועזי: 16 באוגוסט. וכך מתחיל הסיפור.

    בתאריך הזה בשנת 77’, כשאני משרתת בצבא, הגיעה הידיעה העצובה: המלך מת. אלביס פרסלי איננו. כולם ידעו מי זה, אבל רק על השלמת של הבסיס ועליי זה השפיע עד כדי בכי. פתחנו את הרדיו במשרד וכל היום הקשבנו לשירים, שירי רוק מקפיצים ושירי אהבה נוגים, והכול בסימן של אבל. כילדה אספתי תמונות וגזירי עיתון על כל מה שפורסם בארץ. אבל זה לא כמו היום, היה מעט מאוד מידע, בעיקר על השנים האחרונות שבהן אבד הרבה מהזוהר שלו.

    30 שנה אחרי, בנסיעה הראשונה שלי לארצות הברית, עברנו דרך ממפיס. ואני התעקשתי לבקר באחוזה של המלך: גרייסלנד. הבית, תערובת של כסף וטעם גרוע, הפך עם השנים למוקד תיירותי.

    מה שזכור לי יותר מכל הפריטים שאסף בחייו הייתה שרשרת זהב גדולה עם המילה “חי”. ההסבר שנלווה לשרשרת היה אפילו מעניין יותר. אלביס פרסלי היה נוצרי מאמין, ובאמונתו היסס לגבי היהדות. ליתר ביטחון, במקום עול מצוות, שם על עצמו שרשרת עם האותיות העבריות "חי".

     

  15. בסוף הטוב ינצח

    Leave a Comment

    במשך שבוע צפיתי במהדורות החדשות המרכזיות וניסיתי לסקור את אופי המהדורה, כמה אייטמים חיוביים וכמה שליליים. כמה מדברים על טוב וכמה עוסקים בתופעות שליליות. ובכן הממצאים ספק מפתיעים, ספק ממש לא.

    מסתבר שמבלי שנשים לב הרוע והזדון מוזרקים לנו באינפוזיה ישירות לווריד. קרוב ל-90% בממוצע שבועי מהידיעות במהדורה עוסקים בהיבטים שליליים, הן מבחינה פוליטית, הן מבחינה מדינית, חברתית, בין-אישית, ולחץ.

    הרבה לחץ.

    בערוצי הטלוויזיה עסוקים רק בדבר אחד: איך להדביק אותנו למסך. כל הבדיקות שהם עושים מוכיחות שזה מה שהקהל דורש, זה מה שמביא רייטינג מסתבר. ואנחנו? מובלים כמו צאן לטבח וקונים שליליות במנות כבדות.

    מה כל טוב בכל הרע שמאכילים אותנו? למה מצד אחד כהורים אנחנו מרחיקים את הילדים שלנו (מנסים בכל אופן) מכל הרוע, משתדלים לא לערב אותם בקשיים ובבעיות, ומצד שני שואבים וצורכים רוע בכמויות מסחריות?

    מלבד מהדורת החדשות, כך למעשה נוהגת כלל התקשורת, העיתונות, אתרי האינטרנט, ערוצי הרדיו ושאר תכניות הטלוויזיה. שימו לב לתכניות האקטואליה, תכניות האירוח. כמה דם מחפשים המראיינים וכמה התעסקות מבחינת שעות שידור משקיעה התקשורת בכל רכילות. ענייני המדינה המהותיים כבר מזמן לא על הפרק וכל ציטוט/ ציוץ, שלא לומר פספוס של פוליטיקאי, הופך מיד לשיחת היום, והנושאים הקיומיים והמהותיים נדחקים יותר ויותר החוצה.

    כמה פעמים צפינו החודש בישראלי המכוער, שמפרק כיסאות כתר פלסטיק על רעהו? החל מהשעה 17:00 ועד "חי בלילה" בכל מהדורה ובכל תכנית, צרכנית, כלכלית או בידור, חזרו הכיסאות של הישראלי המכוער מימית 2000.

    כמה ישראלים טובים שעושים מעשים מדהימים ומעוררי השראה מדי דקה ראיתם במהדורות החדשות?

    למה לעזאזל ג׳פרי אפשטיין, הפדופיל המתועב, צריך לככב חודש וחצי בכל מהדורת חדשות? שבועיים טחנו את העניין של אהוד ברק, עוד שבועיים על עדכונים מבית הכלא ועוד שבועיים על ההתאבדות. למה אנחנו כהורים צריכים את הזוועות האלה חודש וחצי אצלנו בסלון, ליד הילדים, על מישהו שבכלל לא גר במדינה שלנו? לכל היותר שלושה דיווחים היו מספיקים, חשדות, מעצר והתאבדות. חלאס, חפרתם.

  16. הרלבנטיות של תשעה באב לימינו

    Leave a Comment

    השבוע ביום ראשון עם ישראל ציין את צום תשעה באב. בשנת 1997 נחקק חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, האוסר בעצם פתיחת בתי קולנוע, מסעדות ועריכת קונצרטים ביום תשעה באב, והכרזתו על יום זה כיום אבל לאומי, בדומה לימי הזיכרון לשואה ולחללי מערכות ישראל.

    החוק מסמיך את הרשויות מקומיות להתקין חוק עזר שיאסור על הפעלת בתי עינוגים בערב תשעה באב עד זריחת השמש. חוק העזר יכול להיקבע כתקף בכל שטח הרשות או בחלקה, ובלבד שיהא תקף לכל האוכלוסייה בשטח הנידון. החוק אף מעניק לרשויות המקומיות סמכות למנות פקחים שיופקדו על אכיפת החוק ויקנסו את העוברים עליו ב-2,600 שקלים חדשים.

    סביב נושא זה עלו שוב עניין היותה של ישראל מדינה יהודית והשאלה אם יום המסמל את חורבן העם היהודי בעקבות מאורע שהתרחש לפני 2,000 שנה עדיין רלוונטית למדינה היהודית של שנת 2019. האם אותו חורבן שעליו מבכים היהודים הדתיים ביום זה, ביושבם על הרצפה תוך קריאת קינות ומגילת איכה, הוא אירוע שנתפס כלאומי ולאו דווקא כדתי?

  17. על המשמר: הכירו את מי שניצבות בחזית למען החופים שלנו

    1 Comment

    נוי שושן מוזיקנסקי, בת 31 מאשדוד, נשמה ים מרגע שנולדה. היא נולדה ברחוב מצדה באשדוד וגדלה מול הים. במידה רבה חייה סבבו תמיד סביב הים. היא גולשת וקשורה לים בכל נימי נפשה.

    מוזיקנסקי למדה בבית הספר צפרירים, המשיכה למקיף ו’ ואז עברה לפנימיית שדה בוקר – “הצעד הכי טוב שעשיתי בחיים, זה היהלום של העבר שלי, שם נטבעו בי ערכים של אהבת הסביבה והאחר. כשחזרתי בסופי שבוע, הייתי נחשבת באשדוד קצת עוף מוזר. לובשת שרוואלים והולכת יחפה, לא כל כך היה מקובל באשדוד”.

    בצבא הייתה תצפיתנית וקמב”צית באוגדת עזה. אחר כך הגיע הטיול להוואי וקוסטה ריקה. את לירן, בן זוגה, הכירה, ניחשתם נכון, בים.

    “אנחנו זוג 12 שנה ונשואים שנתיים, הכרנו בחוף המצודה דרך חבר משותף. אפשר להגיד שאני זו שהתחלתי איתו”.

    נןי שושן. צילום פבל

    בקוסטה ריקה הייתה לזוג מסעדה קטנה, ואז החליטו לחזור ארצה לטובת לימודיה של נוי. היא למדה מדעי הים במכמורת והתגוררה שם. “אהבתי את הלימודים, אבל היה לי קשה, יש לי קוצים, ובעיקר היה לי לא קל עם כימיה ופיזיקה, ובסוף סיימתי עם תואר בביולוגיה”.

    היא החלה לעבוד הקמת מרכז הדולפין והים של עמותת מחמל”י באשדוד. בנוסף, הדריכה בבתי ספר במסגרת עמותת אקו אושן. היום היא עוסקת בהוראת יוגה ועובדת עם לירן בעסק ללימוד שחייה.