אתמול (ראשון) סיים ראש המועצה, אהרון דרור, את תקופת הבידוד הביתי שנכפתה עליו וקיים הערכת מצב עם כלל מנהלי המחלקות ובהשתתפות מתאמת הבריאות היישובית, אתי אביר ונציגת פיקוד העורף, היקל"רית לירן אשכנזי.
במהלך הישיבה דנו הנוכחים בצורך להוריד את מספר הנבדקים ביישוב שעומד על 148 נדבקים וכ-600 מבודדים, לשמור על בריאות הציבור ולהחזיר את גן יבנה לנתונים הנמוכים שאפיינו אותה בחודשים הקודמים. במסגרת זו הוחלט על חיזוק שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף והוצאת נדבקים (צעירים בעיקר), אל מלונות ההחלמה מחוץ ליישוב.
במהלך הישיבה הוחלט גם על הגברת האכיפה כלפי בתי עסק ביישוב שלא עומדי בהנחיות וכלפי אי עטיית מסכה ברבים. בנוסף, המועצה ממשיכה ללוות את מוסדות החינוך והתלמידים בכל צורך על מנת למנוע הדבקה נרחבת, כולל ביטול חוגים ואירועים. למרות שהעובדות הסוציאליות בגן יבנה ובישראל בשביתה, צוות המחלקה יוצר קשר טלפוני עם כלל הקשישים ביישוב לשאול לשלומם והאם חסר להם משהו.
המתנדבים מהסבב הראשון של הקורונה חוזרים לפעילות בעקבות העלייה בתחלואה ובבידוד. כל קשיש בודד ללא עורף משפחתי ביישוב הזקוק לתרופות או סיוע בקניות ומצרכי מזון מוזמן לפנות למוקד העירוני לדווח על זה ולקבל מענה על ידי מתנדבים, המוקדנים מקשרים בין הפניות לבין המתנדבים. להלן הטלפון במוקד – 088573706.
מהמועצה מבקשים מהציבור לשים מסיכה, לשמור על ההנחיות, להימנע מקיום מסיבות בבתים, ולזכור שאין התקהלויות – במקומות סגורים מותר עד 10 אנשים ובחוץ עד 20.
ועדת האיתור לבחירת מאמן נבחרת ישראל התכנסה הבוקר (ראשון) ויצאה עם בשורה מאוד מפתיעה: המנהל הטכני של הנבחרות ווילי רוטשטיינר ואלון חזן, שהיה עוזרו של אנדי הרצוג, יעמדו בראש הצוות המקצועי ולמעשה יאמנו את נבחרת ישראל בפלייאוף יורו 2020 נגד סקוטלנד וכן במשחקי ליגת האומות. הועדה כוללת את יו”ר ההתאחדות אורן חסון, אלי אוחנה, אלי כהן ויו”ר הוועדה המקצועית שינו זוארץ.
“ועדת האיתור החליטה להמליץ להנהלת ההתאחדות לכדורגל על מינוי צוות מקצועי בראשות המנהל הטכני ווילי רוטנשטיינר ואלון חזן, שיוביל את הנבחרת הלאומית בקמפיין ליגת האומות דרג ב’ ובמשחקי הפלייאוף ליורו 2020 מול סקוטלנד בחצי הגמר וסרביה/נורבגיה בגמר. חזן שחקן בעבר האשדודי שימש כעוזר המאמן של אנדי הרצוג בקמפיין האחרון.
“המלצת הוועדה התקבלה לאחר דיונים ארוכים וסיעור מוחות מעמיק ולנוכח ההיכרות המצוינת של רוטנשטיינר וחזן עם סגל שחקני הנבחרת הבוגרת בשנתיים האחרונות בזכות העבודה הצמודה אתם, חוסר הוודאות באשר לקיום המשחקים בספטמבר ובאוקטובר בשל נגיף הקורונה, המצב הכלכלי המאתגר והעובדה שנכון לעכשיו קיים ספק לגבי הפעילות הבינלאומית של הנבחרות הצעירות״. נמסר מההתאחדות, בנוסף ציינו כי רוטנשטיינר, על פי המתווה המוצע, ימשיך בכל תפקידיו כמנהל הטכני של ההתאחדות, ובכלל זה קורס הפרו.
גם ראש עיריית אשדוד, ד״ר יחיאל לסרי בירך את חזן לרגל המינוי: ״איזה כבוד! ברכות חמות לאלון חזן שלנו שנבחר על ידי ועדת איתור של ההתאחדות לכדורגל להוביל, יחד עם ווילי רוטנשטיינר, את הנבחרת הלאומית במשחקי הפלייאוף ליורו 2020 מול סקוטלנד בחצי הגמר, וסרביה/נורבגיה בגמר. גאים בך ומאחלים הצלחה לך ולנבחרת ישראל״.
יותר משבועיים שנמשכת שביתת העובדות הסוציאליות בארץ. משמע שבועיים בהם מאות מקרי רווחה נותרים ללא טיפול וסיוע. מחאת העובדות הסוציאליות מופנת כלפי הממשלה בטענה כי זאת הזניחה באופן שנים את תחום הרווחה בארץ, כשהיא לא משקיעה בתנאי העובדים ובכך בשירות שהם יכולים לתת לציבור. בבסיס הדרישות שלהן העלאת שכר הבסיס הנמוך, בכדי לאפשר קליטה של כח אדם נוסף למערכות הרווחה.
שבועיים לשביתה, ועדין ללא מענה לדרישות העו"סיות. צילום: פליסיה אהרון
לאחר החתמתו של אדג׳י הייפורד בקבוצה, מ.ס אשדוד הודיעה הערב (ראשון) על החתמת רכש שני לעונה הקרובה. מדובר בחלוץ הצעיר, סתיו טוריאל שנרכש ממכבי יפו באמצעות סוכנו זיו סולומוביץ׳. החלוץ בן ה-19 חתם על חוזה למשך חמש שנים.
הקבוצה של רן בן שמעון פותחת הערב באופן רשמי את ההכנות לקראת עונת 2020/21 באימון הפתיחה, זאת ללא הקשר שלומי אזולאי שעדיין לא יכול להצטרף לחבריו בשל הידבקותו בנגיף הקורונה והוא נמצא בספק גם לשני מחנות האימון המתוכננים של הקבוצה.
אימון פתיחת העונה של מ.ס אשדוד. צילום: טל אקוקה- מ.ס אשדוד
את המחנה הראשון תפתח אשדוד ביום שלישי- מחנה אימונים בן שלושה ימים הכוללים אימוני בוקר וכן פעילויות ספורט שונות כמו כדורעף ופאדבול במתחם הסוואט סטאר בעיר. לאחר מכן תהנה הקבוצה מיום מנוחה, לאחריו תערוך אימון על חוף הים בטרם תצא ב-26.7, יום ראשון הבא, למחנה אימונים של שבוע ימים בנוף הגליל. במהלך המחנה האינטנסיבי, יעברו השחקנים שני אימונים ביום, בבוקר ובערב ויערכו שני משחקי אימון. הראשון מול העולה הטרייה לליגת העל בני סכנין והשני מול הפועל עפולה.
אימון פתיחת העונה של מ.ס אשדוד. צילום: טל אקוקה- מ.ס אשדוד
התפשטות מגפת הקורונה יצרה מציאות שונה, שלא הייתה מוכרת עד עתה, ובה מבוגרים בני 65 ומעלה נשארים בבתיהם במטרה לשמור על בריאותם, וצעירים אינם יכולים להיפגש עימם באופן ישיר.
במהלך הגל הראשון הקימה עיריית אשדוד את מטה "65 פלוס" במטרה להנגיש את כלל השירותים החיוניים לתושבים הוותיקים ללא עורף משפחתי, כדוגמת סיוע ברכישת מזון והצטיידות בתרופות, ומתוך רצון לקבל תמונת מצב כוללת על כל אחת ואחד מתושבי העיר הוותיקים. המטה גם מסייע בהפגת הבדידות של התושבים המבוגרים, באמצעות מפגש עם בני נוער. כאשר העזרה והסיוע שניתנות לאוכלוסיה זו מבוצעות תוך שמירת מרחק וכללי המיגון.
באשדוד, מתגוררים למעלה מ-41 אלף תושבים בני 65 ומעלה. בחודשים האחרונים, כחלק מההיערכות לחירום ולהמשך התפשטות מגפת הקורונה, ערכה העירייה באמצעות המטה סיקור מקיף. במטרה ליצור קשר עם תושביה הוותיקים של העיר אשדוד ולדאוג לצורכיהם החיוניים בעת הזו ובימי שגרה. בימים האחרונים המחקר "65 פלוס" שנועד לסייע לתושבים וותיקים בתוקפת הקורונה הושלם, על כלל הנתונים המקיפים של האוכלוסייה המבוגרת באשדוד.
על ביצוע המחקר הופקד המוקד העירוני של עיריית אשדוד בניהולו של מנהל המוקד העירוני, דוד דבש, ובשיתוף ראש מנהל השירותים החברתיים בעיריית אשדוד, רונית צור. במשך שלושה שבועות בוצעו שיחות לכלל התושבים בני 65 ומעלה, באמצעות כ-120 עובדי עיריית אשדוד והחברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד. כמו כן, חלק מהתושבים הוותיקים מילאו את הסקר באמצעות שאלון דיגיטלי שנשלח אליהם באופן ממוקד באמצעות מסרון.
בתום המיפוי ועדכון הקבצים, הסקר מאפשר לעיריית אשדוד להיערך לסיוע עם יכולת מידע מדויקת ומעמיקה יותר, הכוללת פרטי רקע משמעותיים שיכולים לסייע בשגרה ובחירום לאוכלוסייה הוותיקה בעיר. העירייה שואפת לסייע בעיקר לתושבים הוותיקים שמתגוררים בגפם ואינם בעלי עורף משפחתי, באמצעות תמיכה רציפה וסיוע בצרכיהם החיוניים על מנת לשמור על בריאותם מבלי לסכן את חייהם כתוצאה מהידבקות בנגיף הקורונה. לרבות רכישת מוצרי מזון ותרופות על חשבון העירייה.
"אנו נעזרים במאגרי המידע המתקדמים שלנו על מנת לסייע לתושבים הוותיקים בעיר, שנמצאים בסיכון גבוה כתוצאה מהתפשטות מגפת הקורונה" מסר ראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי. "יש בידינו מיפוי של כלל התושבים הוותיקים באשדוד, תוך שימת דגש על תושבים ותיקים שאין להם עורף משפחתי בעיר. כלל הנתונים הוזנו במפה הדיגיטלית GIS ובכל רגע ומכל מקום ניתן לשלוף על פי לחיצה במאפיינים שהוגדרו ולקבל תמונת מצב מלאה.
כחלק מכך, יחידת המתנדבים העירונית מגבשת ומחזקת את מצבת המתנדבים במטרה לתת מענה מהיר וראשוני לקבוצות אוכלוסייה בסיכון. המהלך החל בגל הראשון של הקורונה במטרה להיערך טוב יותר לגל השני ולקבל תמונת מצב מדויקת ועדכנית על כל אחד מתושבי העיר בגילאי 65 ומעלה".
בתאריך 11/7/2020 התקבל דיווח במשטרת ישראל מאזרח אודות התפרצות לרכבו בחניה בחוף הים באשדוד. במהלך ההתפרצות נגנבו מהרכב טלפונים ניידים, כסף מזומן וארנקים, בהם היו כרטיסי אשראי.
שוטרי משטרת ישראל פתחו בחקירה ואספו ממצאים מזירת האירוע. ביום למחרת התקבל דיווח כי בוצעו שימושים וחיובים באמצעות כרטיסי האשראי שנגנבו בסכומים של אלפי שקלים. במהלך החקירה, תוך ביצוע פעולות אופרטיביות רבות ומהירות, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, הצליחו החוקרים להגיע לזהותם של החשודים וביום 16/7/2020 הם נעצרו על ידי שוטרים.
בחיפוש ברכבם נתפס אקדח AIRSOFT עם כדורים ורכוש נוסף. בחיפוש בביתו של אחד מהחשודים נתפסה אבוקת סימון פירוטכנית ימית. החשודים, תושבי אשדוד, בשנות ה40 לחייהם, נלקחו לחקירה במשטרת אשדוד. בהמשך הם הובאו בפני בית משפט השלום באשקלון ומעצרם הוארך עד 20/7/2020. החקירה נמשכת.
אבוקת הסימון הפירוטכנית הימית שנתפסה. צילום: דוברות משטרת ישראל
ממשטרת ישראל נמסר: ״משטרת ישראל תפעל בכל דרך ואמצעי העומד לרשותה על מנת להביא למיצוי הדין עם אלו הפוגעים בביטחון הציבור וברכושו"
עלייה דרמטית במספר חולי הקורונה המאושפזים בבית החולים אסותא אשדוד. הבוקר (ראשון) מדווחים מבית החולים על עלייה במספר המאושפזים במחלקת הקורונה והמיון המיועדות – 27 חולים מאושפזים. מתוכם 18 מוגדרים חולים במצב קשה, 3 חולים במצב בינוני ועוד 6 מוגדרים במצב קל בלבד.
מדובר בעלייה גבוהה לעומת מספר המטופלים בשבוע שעבר, אשר הגיע ל-24 חולים בסך הכל. ד"ר אסף פרץ, מנהל מחלקת הקורונה באשדוד, סיפר לעיתון כאן דרום כי לקראת סוף השבוע האחרון ירד מספר החולים ל-13, כמעט כולם מוגדרים במצב קשה. אך כפי שניתן לראות, כעת ישנה שוב מגמה הפוכה של עלייה במספר החולים. .
על פי נתונים שפירסם הבוקר משרד הבריאות, באשדוד מספר החולים הפעילים הגיע כבר ל- 1,119 חולים, 360 מתוכם הם חולים חדשים שהתווספו במהלך השבוע האחרון. מתוך כלל הבדיקות שנעשות לאיתור חולים – 7% מתוכן הן תוצאות חיוביות.
כמות החולים הפעילים באשדוד עלתה הבוקר ל-1,122. המספר המצטבר של נדבקים מאומתים בעיר מתחילת ההתפרצות עומד על 1,687. בשבוע האחרון התווספו 328 חולים חדשים.
גן יבנה: מספר החולים הפעילים עלה ל-148 (112 בשבוע החולף בלבד!) ו-190 מאומתים במצטבר.
תתארו לעצמכם ילד שמנמן בכיתה ו', ביישן, חסר ביטחון. מה הוא צריך? בעיקר שמישהו יאמין בו, שמישהו ילך איתו בדרך, שמישהו יסמוך עליו וייתן לו ביטחון במקום שהוא נמצא בו.
ילד הזה מגיע לפעולה בצופים, הוא נהנה ונרשם, זה חוג מבחינתו. הוא ממשיך בתנועה שנה, ועוד שנה, מפה לשם הוא בכיתה י"ב, אחרי 7 שנים בתנועה. מה איתו אתם שואלים?
הילד צבר ביטחון, אמונה בעצמו, אמונה בחברה, אמונה באנשים. זה מה שתנועת הצופים יודעת לעשות – לייצר בוגרים משמעותיים. איך? הילד השמנמן היה מדריך, היה ראש גדוד, היה מרכז שבט צעיר וניהל שבט של מעל 500 חניכים. הילד יצא לשנת שירות בצופים, תרם שנה מהחיים שלו לחברה, דחה את הצבא בשנה כדי לתרום. הוא משמעותי.
הוא משמעותי כי התנועה גרמה לו לרצות להיות אחד כזה. התנועה הזו, שהפכה ילד חסר ביטחון למשמעותי, עומדת להיסגר. 100 אלף בני נוער שאמורים להפוך למשמעותיים לא יגיעו לזה. מאות אלפי ילדים פוטנציאלים להפוך למשמעותיים, לא יזכו לבית שני, לא יזכו לדמויות בוגרות שיוכלו להסתכל עליהם בעיניים נוצצות, לא יזכו למישהו שיאמין בהם. לא יזכו להיות בוגרים משמעותיים.
אני, אופיר שחר, הילד השמנמן שלפני 8 שנים הגיע לפעולה בצופים, נחנק מדמעות, כשהוא מבין שהבית שלו, המקום שהפך אותו למי שהוא, עומד להיסגר. אני רוצה להיות משמעותי, ואני מאמין בכל לבי שתנועת הצופים היא המקום הכי טוב שילד יכול לגדול בו. אנחנו צריכים חברה חזקה, ותנועת הצופים היא המפעל הכי חזק, מהיר ואפקטיבי שמסוגל לייצר חברה כזו.
הפעילות האינטנסיבית שעושות רשויות השלטון והרשות המקומית בנושא הקורונה, נועדו לשטח את עקומת ההדבקה ולהורידה מתחת לקו האדום. ההגבלות ובעיקר שימת הדגש על ריחוק חברתי ועטיית מסכה, נועדו למנוע סגר כללי ולאפשר למשק להמשיך ולתפקד גם בתוך המשבר. נתוני ההדבקה מלמדים כי התקהלויות המוניות, מסיבות וחגיגות הם הגורם המשמעותי ביותר בהפצת התחלואה, בעיקר בקרב צעירים, ולכן יצא ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי בקריאה לבוגרי י"ב ולהורים, ומבקש מהם לוותר על מסיבת הסיום.
להלן קריאת ראש העיר לבוגרי י"ב ולהוריהם: "מסיבות הסיום של בוגרי כיתות י"ב הן חוויה משמעותית עבורנו. לצערנו, השנה לא ניתן לקיים אותן, בשל החשש מהתפשטות מגפת הקורונה". ד"ר לסרי מזכיר כי "בימים האחרונים התקיימו מסיבות סיום מחתרתיות ברחבי הארץ, בניגוד מוחלט להנחיות משרד הבריאות, וגרמו להדבקה נרחבת" ומציין כי ״רק לאחרונה נחשפתי לנושא באמצעות הורים שעדכנו אותי על מסיבה בלתי חוקית של בוגרי כיתות י״ב בעיר ובפעולה מהירה, יחד עם המשטרה, הגענו למארגני המסיבה ומנענו אפשרות של הדבקה המונית".
ד"ר לסרי פונה בקריאה אישית לכל אחד ואחת מהתלמידים וההורים "בראש ובראשונה לבנות ובני הנוער הנהדרים שלנו", ומבקש מהם: "אנא, גלו אחריות. אנו סומכים עליכם. מדובר בסכנה בריאותית וסכנת חיים עבורכם ועבור בני המשפחה שלכם. במיוחד הסבים והסבתות הנמצאים בסיכון". ובפנייה להורים, הוא מבקש: "אם אתם יודעים על כוונה לקיים מסיבת סיום מחתרתית, עשו הכל למנוע אותה".
גם ציבור התושבים יכולים לסייע ולגלות ערנות. "כל מי שנחשף למידע על מסיבה כזו- אנא פנו למוקד 106, גם מבלי להזדהות, ואנו נפעל ללא פשרות במטרה למנוע את המסיבה ולשמור על בריאות התושבים" אומר ראש העיר ומזכיר כי מדובר במאבק שרק ביחד אפשר לנצח את הקורונה ולשמור על הבריאות.
בין הנחיות הממשלה שנודעו ביום שישי האחרון נקבע גם כי על מסעדות ודוכני המזון לסגור ולעבור למשלוחים ואיסוף עצמי החל מיום שלישי הקרוב. הנחיות אלו השאירו בעלי עסקים רבים עם מלאי רב של חומרי גלם וסחורה אותו יצטרכו לזרוק ללא כל פתרון. זאת בלי לציין כמובן את המשבר הכלכלי שרק גדל ומוציא אלפי עצמאיים לרחובות הארץ במחאה.
"מחזקים את המסעדות". עיריית אשדוד
סגנית ראש העיר שרון מרק יחד עם האגפים לקידום עסקים ורישוי עסקים בעיריית אשדוד, קיימו אמש ועידת חירום לילית עם מנכ״ל איגוד המסעדות בישראל שי ברמן ונציגי בעלי מסעדות בעיר., על מנת להבין את המורכבות בה שרויות המסעדות לאור ההנחיות החדשות והדרכים בהן עיריית אשדוד תוכל לסייע במעבר למשלוחים ואיסוף עצמי.
״ההנחיות המהירות שמנחיתה הממשלה מעכשיו לעכשיו מכשילות את העסקים פעם אחר פעם". אמרה סגנית ראש העיר שרון מרק "יחד נצלח גם את מורכבות ההנחיות וגם את הגל והאדוות, אם יהיו, ונסייע לעסקים בכל הכלים שברשותנו״.
תושב אשדוד בן 64 שנכנס לפני כ-4 שנים לים כדי להציל ילד מטביעה, נפגע קשות מאופנוע הים שהיה נהוג בידי אחד המצילים בחוף. בימים אלה הוא זכה לקבל פיצוי של 284 אלף ₪ מהמציל ומעיריית אשדוד. כך עולה מהסכם פשרה בעקבות תביעה שהגיש 'השומרוני הטוב' לבית משפט השלום בירושלים, נגד המציל והעירייה באמצעות עורכי הדין גיל וניצן הראל.
מהתביעה עולה כי האזרח קפץ למים בחוף הקשתות באשדוד ובעודו מחלץ את הילד, מציל הרכוב על אופנוע ים פגע בו בחוזקה וגרם לשבר במספר צלעות, לקרע ולפגיעה בריאה ובגב התחתון.
מיד לאחר הפגיעה הוא פונה באמבולנס לבית חולים קפלן ברחובות שם אובחנו שברים ב-5 צלעות, בכבד ובריאה. הוא סובל מסחרחורות, קשיי נשימה, עייפות וקשיי הירדמות. עד היום הוא סובל ממגבלות בהזזת המותניים, וממגבלה המקרינה על רגל שמאל ובנוסף ממגבלות בתנועות העיניים וכן מכאבי ראש. כתוצאה מהפגיעה הוא נעדר במשך חודשים רבים ממקום העבודה ומתקשה לתפקד כרגיל.
לטענת באי כוחו עורכי הדין גיל וניצן הראל העוסקים בתביעות נזקי גוף, האחריות לתאונה רובצת על המציל והעיריה שהתרשלו בכך שהמציל נהג בחוסר זהירות, בפזיזות ובחוסר אכפתיות, לגבי בריאותם ושלמות גופם של הרוחצים האחרים.
האזרח שקפץ להציל את הילד מהטביעה, תבע לקבל פיצוי עבור כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרה בבית, הפסדי השתכרות, זכויות פנסיוניות וסוציאליות. במסגרת הסכם הפשרה שנחתם בימים אלה, עולה כי המציל והעירייה ישלמו לאזרח פיצוי של כ-284 אלף ₪ אשר יחולק שווה בשווה בין העירייה למציל בחוף.
גל שני? בדיקות סרולוגיות? חקירות אפידמיולוגיות? עם תחילתו של חודש יולי, אנחנו נמצאים עמוק בתוך המשבר הכי גדול שהיה כאן בישראל. מגפת הקורונה מסרבת לעזוב, ואף צוברת תאוצה מיום ליום. מעל ל-1000 אנשים מאומתים ביום, סגר והגבלות תנועה בשכונות מסוימות, וכמובן משבר כלכלי שפגע כמעט בכל אזרח במדינה.
בעוד שבערים הגדולות, התושבים חיים בתוך הקן המשפחתי שלהם, בקיבוצים הדבר שונה. על ריחוק חברתי אין כמעט על מה לדבר, שכן רוב החברים אוכלים ביחד בחדר האוכל המשותף בקיבוץ, נבדקים במרפאה הקיבוצית, רוכשים בצרכנייה ומשתמשים רבות במתקני הקיבוץ המשותפים לכל החברים.
קיבוץלהב הוא מהקיבוצים ששומר על מסורות ואורח חיים קיבוצי אמיתי, כמו שהיו ברחבי המדינה בשנים הראשונות להקמתה. רוח סוציאליסטית, קניין שיתופי ועבודת האדמה אלה מושגים שאולי נשמעים היסטוריים כיום, אך בקיבוץ להב מקפידים לשלב בין המסורות הותיקות לבין חדשנות, כמו למשל מפעל "להב הבשר מהקיבוץ" או מפעל הפלסטיק "דולב".
ממתינים בתור לכלבו (צולם עוד לפני כניסת הצו על עטיית מסכה). צילום: עקיבא לב רן
"מתקנים של אלכוג'ל ברחבה הציבורית"
"הקורונה התפרצה לחיינו בסוף חודש פברואר, כאשר בשבועיים הראשונים הייתה התעלמות הדדית בינה לבין הקיבוץ. התפנית החלה בתחילת מרץ, כאשר צוות חירום של קיבוץ להב חבר לצוות החירום המועצתי של מועצת בני שמעון. ברגע שהבנו את הסכנה ואת מימדי המגפה, החלטנו לנקוט במספר פעולות: ביטלנו את מסיבת חג הפורים למבוגרים, וקיימנו את מסיבת פורים לילדים עם איסור גורף להזמין אורחים, כולל בני משפחה וקרובים. הצבנו מתקני חיטוי הכוללים אלכוג'ל, והצבנו שלטים המורים על הקפדה של 2 מטר וריחוק חברתי, כפי שדורש משרד הבריאות", אומר לנו אחד החברים הותיקים בקיבוץלהב.
שמירה על האוכלוסייה המבוגרת, כמו בכל עיר במדינה הייתה אחת מהמשימות החשובות ביותר. החברים בקיבוץ מספרים כי קיימת הקפדה יתרה על זמני ארוחות בחדר האוכל, על קפסולות במרפאה ובכל-בו המקומי, כדי שהותיקים יהיו כמה שפחות חשופים לאוכלוסייה הצעירה.
"הקמנו מערך התנדבותי של חברים ובני נוער שמעניק עזרה לאוכלוסיות בסיכון. מערך זה כולל משלוחים של מזון, תרופות וקניות למי שלא היה יכול או רצה להגיע למוקדי השירות, והנגשנו את שירותי הרווחה לציבור. מאחר ובתי הספר נסגרו, הפעלנו את מערך החינוך הלא פורמלי בזום ובאפליקציות אחרות. חילקנו משימות לבתי הילדים, תחרויות משפחתיות והדרכות מקוונות – כל זאת כדי לתת פתרון לבני הנוער והילדים תחת מגבלות הקורונה. בנוסף לכל אלו, בני הנוער הבוגרים התגייסו לפרויקט שתילת מטע שקדים, כדי לסייע לעובדי הגד"ש (גידולי שדה, י.כ)", מוסיף חבר אחר שעובד בימי שגרה במפעל "להב הבשר מהקיבוץ".
חמ"ל מנוהל כמו בצבא
כפי שראשי הערים ניהלו ומנהלים את משבר הקורונה כמו במלחמה, כך גם קיבוץ להב שינה את עורו, והקים חמ"ל מיוחד שמנהל את האירוע המתגלגל. הוקמה קבוצת וואטסאפ לשעת חירום הכוללת צוות חירום ומזכירות הקיבוץ, לצורך העברת מסרים והודעות בדבר הידבקויות והתפרצות המחלה.
הצוות החליט בשלב מסוים לסגור לאלתר את חדר האוכל, והמטבח הפך למסעדה המספקת שירותי משלוחים לכל חבר שמעוניין בכך. גם חנות הכל-בו החלה לספק שירותי משלוחי מזון בצורה מסודרת, בעיקר לאלו שנמצאים בבידוד או נמצאים בסיכון.
עם התפתחות המגפה וריבוי החולים בארץ, צוות החירום החליט על שורה של צעדים דרמטיים, שמן הסתם פגעו באופי החברתי והשיתופי של הקיבוץ, אך החברים והתושבים מבינים שצריך לעשות הכל כדי לשמור על הבריאות. "הקשחנו את התנאים של שימוש במוסדות ציבוריים. הספרייה, גני השעשועים, חדרי הכושר ושאר המתקנים נסגרו ונחסמו, הטלנו איסור על כניסת ילדים לכל-בו, והגדרנו כמות של מבקרים בכל זמן נתון במתקנים הציבוריים. כמו כן, נאסרה כניסת אנשים זרים לקיבוץ", מספרת חברה בצוות החירום של קיבוץ להב.
מקרה ראשון של קורונה בקיבוץ להב
החברים מספרים לי על אחת הצעירות שהייתה בבידוד, שהתעקשה מול גורמי הבריאות לבצע בדיקת קורונה. תוצאות הבדיקה הראו שהצעירה אכן נשאית של הנגיף, אך בזכות הערנות שלה וההקפדה על הבידוד, היא הבריאה ללא שהדביקה אחרים. מדובר בהישג נוכח קצב התחלואה וההדבקות בקרב הציבורי הכללי.
חגיגות חג השבועות בצל הקורונה בקיבוץ להב
איך חוגגים אירועים וחגים בזמן הקורונה?
"בחג הפסח, הסדר הקיבוצי בוטל ובמקומו בשעות אחר הצהריים, כל שכונה התכנסה והרימה כוסית במתכונת קורונה לכבוד החג שנחגג בבתים. לעומת זאת, את המימונה חגגנו בגדול! מספר משפחות התנדבו להכין מופלטות ושאר מתוקים הכוללים בצקים, והמימונה שודרה בזום לחברי הקיבוץ. את המופלטות והמתוקים העברנו בשירות משלוחים יעיל לכל חברי הקיבוץ", מספר חבר אחר.
בקיבוץלהב מספרים לי שימי הזיכרון צולמו מראש, שודרו בזום והועלו לערוץהיוטיובשלהקיבוץ, שצובר צופים ועוקבים רבים. גם את חג השבועות חגגו בצורה אחרת בקיבוץ להב. הקיבוץ הקים מספר מוקדים ואזורים לחגיגות, שכללו סיור בענפים, תערוכת צילומים, סרט שהוקרן במוסך שהפך לקולנוע, ותערוכת ענקית של הכלים החקלאיים.
חברי קיבוץ להב מסכמים ואומרים ש"היתרון הגדול של קיבוץ להב הוא במרחבים העצומים שמקיפים אותו, ושמאה מטר מהבית זה מושג חמקמק (הקיבוץ זה הבית). ניתן להסתובב לצעוד, לרוץ ולהתאוורר גם בימי הסגר הכללי שהיה בחודש אפריל. עם זאת, כל תושבי הקיבוץ מודעים לסכנות ולהדבקות, ומקפידים על היגיינה ועל עטיית מסכות כל הזמן.
משבר הקורונה לא פוסח על אף אחד. הפגיעה הכלכלית במשק היתה כל כך משמעותית עד שצעירים רבים מצאו עצמם מתמודדים עם סיטואציה אותה לא הכירו בעבר ובטח לא היו מוכנים לה. "הצעירים שלנו, שלא היו מוכנים למשבר הקורונה הנוכחי, ספגו מכה קשה במיוחד כאשר כ-44% מהמובטלים בעיר הם צעירים עד גיל 35" אומרת חנה איילי, רכזת קריירה ותעסוקה במרכז כיוונים.
במרכז כיוונים אומרים כי הפגיעה הכלכלית של החודשים האחרונים, הביאה צעירים רבים לחשב מסלול מחדש ולערוך התאמות, בין אם בקריירה, בהשכלה ובהתנהלות הכלכלית שלהם. "לאור כך" אומרת אתי לוגסי-טורקניץ מנהלת מרכז כיוונים, "למדנו על התקופה המאתגרת, שמענו מהצעירים על הצרכים ועל האתגרים שעומדים בפניהם, אספנו נתונים וגיבשנו תכנית מקיפה שנוגעת בכל מה שמטריד היום צעירים – תעסוקה, קריירה, מצבם הכלכלי וזכויותיהם".
התכנית כוללת מערך הרצאות וסדנאות בטכנולוגיות דיגיטליות, מידע על מלגות והלוואות, זכויות והטבות, ייעוץ והכוונה ועוד. "במהלך חודשי יולי אוגוסט יתקיימו הרצאות וסדנאות אונליין בדף הפייסבוק של כיוונים ופלטפורמת ה-ZOOM, עם המרצים הטובים בשוק", אומרים בכיוונים ומציינים את תחומי השירותים שהתכנית מציעה:
– כלים לחיפוש עבודה ופיתוח קריירה, מיתוג עצמי, כיצד להתקבל למשרות ללא ניסיון, התנהלות כלכלית ובניית תקציב, בניית פרופיל מנצח ב-linkdin, כתיבת קו"ח באנגלית.
– מידע על מלגות והלוואות ייחודיות לתושבי אשדוד, זכויות והטבות לחיילים משוחררים.
– שירותי ייעוץ בתחום של תעסוקה ופיתוח קריירה, הכוונה השכלה גבוהה, הכוונה לחיילים משוחררים, מלגות והלוואות.
ניתן לציין כי התכנים הללו ניתנים ללא תשלום והם יעלו לדף הפייסבוק של מרכז כיוונים, כך שיהיו מונגשים לכל צעיר וצעירה. כמו כן, המעוניינים מוזמנים לפגישות ייעוץ בכל יום מ"שמונה עד שמונה", בצירוף איחולי הצלחה.
קורונה קאמפ: תכנית סיוע לצעירים באשדוד בזמן המשבר. צילום: מרכז כיוונים
המשרד להגנת הסביבה הטיל על חברת פז בית זיקוק אשדוד עיצום כספי בסך 906,100 שקל, בעקבות תקלת חשמל בלוח ההזנה הראשי של בית הזיקוק, אשר גרמה לקריסת מערכות ולפליטת עשן שחור וסמיך מהלפיד לסביבה במשך כשעה – דבר המהווה הפרה של תנאי היתר הפליטה. עשן שחור מורכב מחלקיקים של חומר בעירה ותוצרי נפט שנפלטו לאוויר כתוצאה משריפה לא שלמה. חלקיקים אלו, מפאת גודלם הזעיר, יכולים לחדור לעומק הריאות ולכלי הדם ולגרום למחלות שונות.
העשן השחור נצפה ב-2017 על ידי כונני איגוד ערים לאיכות סביבה אשדוד – חבל יבנה, שדיווחו על האירוע למשרד להגנת הסביבה, ובעקבות הדיווח יצאו כוננים של המשרד לשטח לבדיקת המפגע והנסיבות להתרחשותו. לטענת החברה, האירוע התרחש כתוצאה מתקלת חשמל וכשלים במערכות אמצעי הגיבוי במפעל. רק לאחר הפעלת מערכות הגיבוי באופן ידני נפסקה פליטת העשן השחור.
במסגרת ההליך שקדם להטלת העיצום, לא קיבל המשרד את טענות החברה, ובין היתר את הטענה כי נקטה בפעולות מספיקות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, והחליט להטיל על החברה עיצום כספי בגין ההפרה.
חברת פז בית זיקוק אשדוד חזרה בה באחרונה מעתירה שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, כנגד העיצום כספי שהטיל עליה המשרד להגנת הסביבה, בסך 906,100 שקל. הטענות המרכזיות של החברה היו שהאירוע נגרם בשל תקלה נדירה וחריגה ולא בעקבות מעשה או מחדל של החברה או של עובדיה, וכי לא הייתה יכולה למנוע את התקלה ונקטה בכל האמצעים הסבירים למניעת ההפרה. עוד נטען, כי המשרד היה צריך להפחית את סכום העיצום שהוטל.
לאחר דיון ממושך בבית המשפט, ולאחר שהשופטת ענת זינגר העירה את הערותיה בעניין, החליטה החברה לחזור בה מהעתירה. לפיכך, העיצום הכספי שהממונה לפי חוק אוויר נקי במשרד להגנת הסביבה הטיל על החברה נותר על כנו. את המשרד להגנת הסביבה ייצג עו"ד מני מנחם מפרקליטות מחוז ירושלים.
סוגיית העובדים הסוציאליים רחוקה מלהיות מבעיה חדשה. שנים רבות מתלוננים העו”סיות והעו”סים על משכורות בסיס זעומות, עומס בעבודה כתוצאה מחוסר בתקנים מאוישים, וגם תקיפות ואיומים מצד אזרחים.
השבוע היה השבוע השני למאבק העובדים הסוציאליים ברחבי הארץ. שבועיים שהעובדים הסוציאליים בארץ ובעיר שובתים ובמקום לטפל בפניות הרווחה מוחים על תנאי העסקתם. העובדים הסוציאליים דורשים מהממשלה ומשרד האוצר, בראשו השר ישראל כ”ץ, פתרונות ממשיים לבעיותיהם שיגיעו מתוך הסכמה והבנה של המצב. אם לא, הם מתריעים, תחום הרווחה בארץ יקרוס.
לחם. עבודה
ביום חמישי שעבר הפגינו עשרות עובדים סוציאליים מקומיים במתחם גן העיר סמוך לרחבת העירייה באשדוד כשהם נושאים שלטים וקוראים לשמוע אותם. לטענתם, דווקא בזמן בו המדינה תחת משבר בריאותי וכלכלי, אסור להזניח את הרווחה. העובדים הסוציאליים מדווחים על עלייה חדה בפניות, באשדוד מדובר בעוד כ-50 מקרים שמתווספים מידי יום לכל עובד סוציאלי, וכך מחוסר כח אדם ותקצוב, הפניות נערמות זו על גבי זו, מחכות שתורן יגיע.
אתמול התקיימה הפגנה נוספת, הפעם בכניסה הדרומית של העיר:
“יצאנו למאבק על השכר והתנאים שלנו”, סיפרה במהלך ההפגנה בחמישי ניקול אלייב עובדת סוציאלית העובדת מול אסירים משוחררים וחסרי בית. “אנחנו סובלים מאלימות ושכר נמוך. אנחנו מטפלים באוכלוסייה הכי קשה והכי פגועה ואנחנו לא מקבלים כלום תמורת זה”.
העובדים והעובדות הסוציאליים בהפגנה נוספת ביציאה הדרומית מאשדוד. צילום: שמואל דוד
בהפגנה השתתפו גם המשנה לראש העיר יניב קקון וחבר המועצה מאיר אברז’ל, שניהם מסיעת אשדודים. ביום שני האחרון יותר מאלף עובדים סוציאליים הגיעו לירושלים להפגין מול משרד האוצר.
אורלי אסף בת 64 תושבת גן יבנה, עוסקת בעבודה סוציאלית 40 שנה. בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בגרונטולוגיה. היא עובדת בעיריית אשדוד כעובדת סוציאלית של עובדי העירייה ופקידת סעד. לתחום היא הגיעה מתוך תחושת שליחות עמוקה עוד מגיל צעיר.
אורלי אסף. צילום פרטי
“ב-1968, בגיל 12, עליתי לארץ עם הורי ממרוקו”, היא מספרת. “אבא שלי שהיה אז איש אמיד שהגיע לכאן ולא ידע כלום, לא הייתה לו שפה ולא עבודה. זה היה ממש משבר משפחתי רציני. החלטתי שכשאהיה גדולה זה מה שאעשה – אעזור לילדים שלא יעברו מה שאני עברתי. בעבודה סוציאלית בחרתי בלי לחשוב פעמיים. יש לנו הצלחות. אנשים מגיעים אלינו עם הראש למטה עמוסים בבעיות, ואנחנו מנסים להקל עליהם, לפתוח את סבך החוטים ולעזור להם למצוא את הדרך שלהם להתקדם”.
לאורלי אהבה אדירה למקצוע, והיא מסוגלת לספר על המשמעות שלו עבורה בפרוטרוט. אבל גם כוותיקה במקצוע היא לא יכולה להישאר אדישה לבעיות בתחום. “כבר 25 שנה שאני רואה את אותו שכר בסיס בלי שרף הדרגות אפילו השתנה. תלושי המשכורת שלי נראים אותו דבר מאז ועד היום. מעכשיו ואז זה אותו דבר. אבל זה אני, אין מה לעשות, לתת. לעזור. לסייע. אני שם”.
ראש מנהל השירותים החברתיים בעיריית אשדוד, רונית צור (מימין), מפגינה אתמול. צילום: שמואל דוד
הבעיה הראשונה, משכורות נמוכות, מובילה לבעיה השניה של העובדים הסוציאליים – חוסר בתקנים ובכוח אדם. עובד סוציאלי מתחיל במשרה מלאה מרוויח בחודש 5,200 שקל בלבד עובדה שמרתיעה מראש כניסתו של דם חדש לתחום. אלו שכן מעיזים לא בהכרח שורדים ובוחרים להחליף מקום עבודה תוך שנים מעטות. חוסר התקצוב הוא גם שיוצר עוד ועוד עומס על אלו שכן נשארים בתחום – הם אינם מצליחים להגיע לכלל המקרים המדווחים.
“הבת שלי היא גם עובדת סוציאלית”, משתפת אסף. “כשהיא הלכה ללמוד אמרתי לה ‘לא, בבקשה הכל, רק לא זה’. היום היא עובדת בחצי משרה ומרוויחה 3,500 שקל בחודש. אנחנו מגיעים למקצוע הזה בגלל אידיאליזם, בגלל אהבה לזולת ורצון לשנות”.
בין הפטיש לסדן
פליסיה אהרון בת 39 ואם לשתיים, תושבת אשדוד ועובדת סוציאלית עשר שנים. בלשכה האזורית של רבעים ב’ וג’ היא ממלאה שני חצאי משרות: עובדת סוציאלית אזורית בתחום מניעת התעללות והזנחה בקשישים ורכזת תחום הזקנה בלשכה.
פליסיה אהרון וניקול אלייב, עו"סיות מאשדוד, בהפגנה בירושלים. צילום: אלכס אהרון
בפועל היא מעידה כי היא עובדת שעות רבות מעל אחוזי המשרה שלה. “השכר לא מייצג את העבודה שאנו עושות ולא מכבד אותנו”, טוענת אהרון. “כדי שאני אגמור את החודש בצורה שתאפשר לי לפרנס את המשפחה שלי אני עובדת כמדריכת סטודנטים וגם עובדת בכוננויות- משמרות לילה, שבתות וחגים. זאת אומרת שגם כשאני מסיימת יום עבודה אני עוד עובדת מהבית גם בסופי שבוע ומעבר לשעות העבודה. לי יש מזל שאני יכולה להגדיל את השכר ולעשות השלמות, אבל לא כל אחת יכולה. יש בנות עם שכר מאוד נמוך שלא מצליחות להסתדר”.
“בסופו של דבר הרצון של כולנו זה לעשות טוב, אבל התנאים הבסיסיים שלנו צריכים להיות יותר טובים”, היא מוסיפה. “המקצוע שלנו צריך לקבל מקום מכובד יותר. אנחנו לא פחות חשובים מהמורים והאחיות. אנחנו הבסיס שעליו בונים את הפירמידה של החברה. אנחנו נפגשים עם האוכלוסיות הכי חלשות, נכנסים למקומות שאנשים לא נכנסים אליהם ועובדים בשעות לא שעות. אנחנו סוחבים על הגב והלב שלנו את המצוקות של כולם, אז הגיע הזמן שבאמת יראו אותנו”.
עם כל הקושי הכלכלי והחוסר בעובדים ותקצוב, העובדים הסוציאליים עדיין רואים בעבודתם שליחות. לא אחת הם חשופים לאלימות.
“כפקידת סעד קיבלתי תלונה על זקנה שמטופלת לא טוב על ידי הבת שלה”, משחזרת אסף. “כשהגעתי לשם היה ברור שיש בעיה. התחילה לאיים עלי ‘אני אשרוף אותך’, ‘אני אהרוג אותך’. ניסיתי לפתוח את הדלת ולצאת, וידית הדלת נפלה, הזדרזתי להרכיב אותה במהירות ולרוץ משם. היא רדפה אחרי עד הרכב, ופתחה את הדלת שוב ושוב כשהיא מאיימת עלי, וזה רק סיפור אחד”.
“יש צורך בהגנה ראויה ומתוקצבת”, מוסיפה אהרון, “יש כל הזמן אלימות. אין יום או יומיים שמטופל לא מתפרץ או ששומעים צעקות מהדהדות בכל הלשכה, השומר לא באמת יכול להתערב, אין לו כוח סמכות המטופלים מחכים לנו למטה בחוץ, צועקים מקללים ומאיימים. אחד המקרים שהכי זכורים לי זה שמישהי התפרצה אלי למשרד עד כדי כך שברחתי לשירותים ובכיתי. יש לי קולגה שבפעילות בשטח חטפה מכות. זה מביא אותך לתחושה שמזלזלים בך, שאתה כזה קטן ושמה שאתה מקבל על ההשקעה שלך זה כעס ואלימות בלתי מוצדקים. אנחנו רוצים לטפל באנשים בצורה מכובדת שלא יאיימו עלינו. ככל שיראו שיש שמירה והגנה ושלא הכל פרוץ יתנהגו אלינו בהתאם”.
במסגרת עבודות פיתוח רחבות היקף בחלק הצפון מערבי של גן יבנה סוללים כביש כניסה חדש לישוב ומונחות תשתיות להקמת שכונות מגורים חדשות.
אלא שהתושבים ברחובות הסמוכים סובלים. הם מדווחים על ענני אבק ורעש מחריש אוזניים שמרעיד את בתיהם בעקבות תנועה בלתי פוסקת של משאיות כבדות. המציאות הזו היא מנת חלקם בשנתיים האחרונות לדבריהם.
“זה הגיע למצב שצריך לשטוף את הדשא, העצים והפרגולות מאבק חדשות לבקרים, אי אפשר לשבת בגינה”, אומר תושב. “גם בימי שישי העבודות נמשכות ובמהלך השבוע משעות הבוקר המוקדמות עד שעות אחר הצהריים המאוחרות ולעיתים עד הלילה מטרטרים אותנו. עיקר הסבל הוא אבק ובנוסף הרעש החזק”.
לדברי האיש, בעקבות האבק הרב היו ילדים עם דלקות עיניים ותושבים שעברו התקפי אסטמה. “אני עצמי יצאתי יום אחד החוצה וחטפתי דלקת אוזניים מרוב האבק. מדובר בהרבה מאוד משפחות שסובלות – בעיקר דיירי הרחובות לאה גולדברג, הערוגות, ש”י עגנון, דרך מנחם בגין וביאליק”.
משאיות מעלות אבק לאוויר. צילום: תושב השכונה בגן יבנה
“המועצה לא ממש קשובה למצוקות התושבים, ובפועל, המצב הבלתי נסבל הזה נמשך. כשראש המועצה אהרון דרור נלחם בעיריית אשדוד נגד הקמת מתקן לשריפת פסולת זה יפה, אבל מה עם מה שקורה אצלנו בישוב?”.
“איכות החיים שלנו נפגעה מאוד”, מסכם התושב, “וזה עוד לפני שהתחילו לבנות את השכונה החדשה עצמה. הבטיחו לנו שהכביש יסתיים עד סוף יוני האחרון וזה עוד לא קרה. כמה זמן עוד נצטרך לחיות ככה?”, תהה.
סגן דוד בן 24 מאשדוד עשה דרך ארוכה מאז ימי הנעורים ועד שהפך לאחרונה לקצין בצה”ל. לכל אורך הדרך הוא רואה לנגד עיניו את חבר ילדותו, בן וענונו ז”ל שנהרג בצוק איתן.
דוד למד במקיף ח’ בעיר ולדבריו הרבה להיעדר מהלימודים. בשלב מסוים נפתח לו תיק במשטרה על שימוש עצמי בגראס. “פתחו לי תיק כדי שאספר מאיפה זה הגיע אליי, אבל לקחתי את האחריות על עצמי, אפילו שאם הייתי מדבר היו מוותרים לי”, הוא מספר.
זה קרה שבועיים לפני הגיוס המתוכנן לצבא. דוד כבר היה משובץ לגולני. החלום שלו, בעקבות החבר שנפל, היה להיות לוחם בחטיבה.
“מבחינתי זה היה או גולני או ‘לא מתפנה’. בעקבות תפיסת הסמים, ממש יומיים אחרי, שינו לי את השיבוץ מגולני למערך הטכני של חיל האוויר. קיבלתי את ה מאוד קשה, נפלו עלי השמים”.
אבל הוא קיבל את הדין, עשה טירונות והמשיך לקורס טכנאי אף-16. “רציתי את הקורס הכי קשה ואמרו לי שזה הכי קשה, לכן בחרתי בו. במהלך הטירונות והקורס עשיתי שטויות, ריתוקים, עניינים, לא ראיתי הרבה את הבית. היה לי קשה לקבל מרות”.
סיום קורס קצינים. צילום: דובר צה"ל
הוא סיים את ההכשרה ובחר לקבל הצבה לבסיס רמון בנגב. הוא השתלב בטייסת והתקדם מתפקיד אחד למשנהו. “החלטתי להשתנות, הבנתי שאני לא רוצה לחזור לשטויות”, מעיד דוד.
כשקיבל הצעה להמשיך כנגד בקבע, ניגש לתחנת המשטרה באשדוד לברר מה עלה בגורל התיק ההוא שנפתח וגילה שהוא נסגר מחוסר עניין לציבור.
חבר ילדות: בן וענונו ז"ל, גיבור אשדוד שנפל באסון הנגמ"ש בסג'עיה
אחרי שנתיים וחצי, כשהוא רב-סמל, החליט שהוא מחפש את האתגר הבא ויצא לקצונה. “עשיתי מסלול של קצונה טכנית, בפברואר התחלתי בה”ד 1, נבחרתי לנאום בטקס הסיום. בסוף אפריל קיבלנו את הסיכה, התחלנו השלמה חילית בעובדה וסיימנו לפני שבועיים. בגלל הפז”ם שלי קיבלתי ישר דרגת סגן”.
⇔
⇔ 
