אותר הנעדר שעליו דיווחנו
1 Commentהמשטרה מודיעה שעמוס חכמון יליד 1985, תושב אשדוד, נמצא. תודה למי שסייע.
המשטרה מודיעה שעמוס חכמון יליד 1985, תושב אשדוד, נמצא. תודה למי שסייע.
ראש עיריית אשדוד ד״ר יחיאל לסרי מעדכן שהבדיקה לקורונה שעשה – יצאה שלילית. זאת, לאחר שנחשף לחולה מאומת. לפי שעה הוא יישאר בבידוד ביתי.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
"תושבי אשדוד", כתב ברשתות החברתיות,
"שמח לעדכן שבדיקת הקורונה שביצעתי יצאה שלילית ברוך ה', אני מרגיש טוב וממשיך לעבוד מהבית עפ״י הלו״ז ביומן כפי שתוכנן מראש.
באמצעות ישיבות בזום, שיחות סקייפ ומיילים, ניתן להגיע להספקי עבודה טובים, ואף מעבר לכך, ובעיריית אשדוד אנחנו כבר מיישמים עבודה מרחוק יום אחד בשבוע בקרב מנהלים.
ממליץ לכם לאמץ זאת, ללא קשר לימי הקורונה.
בנוסף, בישיבת מטה הקורונה העירוני, שהתקיימה בזום כעת, דנו בדרכים להמשיך להוריד את שיעורי התחלואה באשדוד".
אליהו שיין, חובש באיחוד הצלה ששהה בחוף ונתקל באירוע סיפר: "שהיתי עם בני משפחתי על החוף ושמעתי זעקות לסיוע – סיפרו לי כי אבא נכנס לים להציל את ילדיו שהחלו לטבוע. הילדים חולצו ללא כל פגע אך האבא טבע ונזקק לקבלת סיוע רפואי וחמצן. לאחר הסיוע הראשוני שהענקתי לו בסיוע חובשים נוספים הוא פונה לבית החולים כשמצבו בשלב זה מוגדר בינוני".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
דוברות מד״א: בשעה 18:10 התקבל דיווח במוקד 101 של מד״א במרחב לכיש על טביעה בחוף לא מוכרז באשדוד. חובשים ופראמדיקים של מד״א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לביה״ח אסותא גבר בן 42 במצב בינוני. נדב

הטביעה בחוף גיל באשדוד הערב. צילום: דוברות איחוד הצלה
מתן כהן פראמדיק מד״א סיפר: ״כשהגענו למקום הגבר שכב על החוף כשהוא סובל מקושי בנשימהת סיפרו לנו שהוא נכנס למים וסייע לחלץ ילדים שנקלעו לזרם והציל אותם. הענקנו לו טיפול רפואי שכלל חמצן ופינינו לביה״ח במצב בינוני.“

הטביעה בחוף גיל באשדוד הערב. צילום: דוברות איחוד הצלה
פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד תושב ירושלים, בן 66, בגין ביצוע עבירות מין כלפי קטינה. הוא מואשם בריבוי עבירות של ניסיון אינוס ומעשים מגונים.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד הילה דרימר-יאיר, הנאשם עבד אצל משפחת המתלוננת במשך שלוש שנים כנהג. במסגרת תפקידו היה מסיע את המתלוננת שהייתה קטינה, בין היתר, לבית הספר, לחוגים ולשיעורים פרטיים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
לפי כתב האישום במהלך הנסיעות ברכב, נהג הנאשם לבצע במתלוננת מעשיים מיניים תוך שהוא מנצל את פער הגילאים של עשרות שנים שיש ביניהם, את קרבתה אליו ואת תמימותה. הנאשם רכש את אמונה של המתלוננת, הפך להיות לאיש סודה ופיתה אותה במשך שנים במתנות.
גם לאחר שסיים הנאשם לעבוד אצל משפחתה של המתלוננת, שמר הנאשם על קשר עמה והמשיך להיפגש איתה בסתר ולבצע בה מעשים מיניים, ואף נתן לה כסף בחלק מהפעמים.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
זאת היתה חצי שנה קשה ומורכבת לישראלים רבים. מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי שהביאה עמה הרחיבו את מעגל האבטלה, עוד ועוד אזרחים מתקשים לגמור את החודש, לשלם את המשכנתה או דמי השכירות, ואפילו למלא את המקרר כדי שהיה מה לאכול. לרגל חגי תשרי המתקרבים, מיזם "זה מהלב" חוזר כדי לסייע לאותם התושבים החיים בעיר.
החל מהבוקר (ראשון) ובמהלך החודש הקרוב פרויקט "זה מהלב" פצח במבצע גיוס תרומות ומצרכים עבור משפחות מעוטות יכולת באשדוד. הפרויקט מתקיים זה מספר שנים הובלת תנועת אשדודים ובשיתוף עמותת אביבים בקהילה, פרויקט "יש לי לב אשדודי", פאב הזרם ופאב "הזה".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
"כמדי שנה, לקראת חגי תשרי, אנחנו מאחדים כוחות במבצע איסוף סלי מזון למשפחות ויחידים", נמסר ממובילי הפרויקט שמתקיים זה שנתו השמינית. "השנה, נדרשות תרומות רבות יותר לאור משבר הקורונה, ותחת הצורך הגדל וההנחיות, התאמנו את אופן התרומות, החיבור והדאגה אחד לשני.בחג הזה מאחדים כוחות בבכדי שאף אחד לא יישאר רעב."
איך זה עובד? מהיום ועד ערב ראש השנה ניתן יהיה לתרום בשני אופנים: תרומת סל מזון עם מוצרים שארזתם בעצמכם או תרומת סכום כסף (כל אחד כפי יכולתו ורצונו) שתשמש לרכישת מוצרי מזון שיועברו ישירות אל יעדם.
לפרטים נוספים ולתרומות סלי מזון יש לפנות לגיא מתנועת אשדודים במספר 054-7755977
לתרומות כספיות באמצעות בכרטיס אשראי באפליקציית PayBox לחצו כאן
ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי התריע בשבוע שעבר בפני עליה נוספת במספר התושבים הנדבקים בנגיף, כשהוא מדגיש כי ישנו חשש מהותי שאשדוד תחזור להיות עיר אדומה תחת סגר חלקי או מלא.
בשבוע האחרון מספר החולים המשיך לעלות בקצב מתון – 352 חולים חדשים נוספו מתוך 4,200 בדיקות שנעשו. מספר החולים הפעילים עומד כעת על 824 נדבקים. בחמישי אותו מספר עמד על 802, כך שבסך הכל מדובר בירידה במספר החולים החדשים ביום, על אף שמספר החולים בסך הכל ממשיך לגדול.
החל מפרוץ משבר הקורונה בארץ, באשדוד חלו מדובר 2,749 איש. ונכון להיום העיר עדין מוגדרת כעיר צהובה הנדרשים בה פעולות אכיפה והסברה למיגור ההדבקה.
גם באשדוד אגף החופים נערך היטב לסופ״ש האחרון. שירותי ההצלה היו דרוכים לאורך כל סוף השבוע בגלל תנאי הים שהיה גבוה והיו בו גלי בורות רבים וסחף חזק מאוד. המצילים סיירו בחופים המוכרזים באמצעות רכבי ההצלה והמצילים סרקו את האיזורים בעזרת משקפות. להלן סיכום של סופש עמוס מאוד:
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
ביום שישי בסמוך לשעה 18:20 הגיעה אישה לתחנת ההצלה בחוף יא׳ והתלוננה שבחור צעיר נגע בילדות שלה. מנהל התחנה דודו כהן יחד עם מציל נוסף, גבריאל מוזס מיד קולטים את הבחור בזמן שהוא מתרחק לכיוון המצודה, עולים על רכב ההצלה, מגיעים אליו ומעכבים אותו לתחנת ההצלה. המצילים פתחו אירוע ולמקום הגיעה ניידת שעיכבה את החשוד לתחנת המשטרה, לשם הגיע גם דודו כהן המוסר עדות, דבר לא מובן מאליו שמציל תוך כדי משימתו להשגיח על המתרחצים מטפל באירוע כזה עם יוזמה לעכב חשוד. ועוד אחרי יום עבודה מתיש מגיע לתחנת המשטרה ולמסור עדות.

דודו כהן

גבריאל מוזס
ביום שבת, בסמוך לשעה 16:00 תחנת ההצלה בחוף יא׳ טיפה באירוע בו טבע עובד זר, כשהמצילים ניסים דהן ואבי מרזוק הוזנקו למקום עם אופנוע הים ותוך דקות ספורות הגיעו אליו והצילו את חייו.

ניסים דהן

אבי מרזוק
שעה לאחר מכן, התקבלה הודעה נוספת בתחנה, על שתי בחורות צעירות שנסחפו בזרם בחוף המצודה. מנהל התחנה דודו כהן הזניק מיידית את המצילים אילן קיקוזשווילי וניסים דהן שבאמצעות אופנוע הים הגיעו למקום תוך דקות ספורות וחברו לבנות אשר קיבלו סיוע ראשוני מהגולשים במקום.

אילן קיקוזשווילי
אירוע נוסף שאירע בחוף המצודה, בשבת בסמוך לשעה 14:00, הוא אירוע שבו נכנסו מספר חברים לטבול בים, כאשר בשלב מסוים החלו כולם להיסחף בזרם. חברי הקבוצה הצליחו לשחות ולעלות על גבעה ורק יעל בת ה-24 מירושלים, ניסתה לשחות בחזרה ולא הצליחה. יעל תיארה את הרגשתה בזמן האירוע: ״האדמה פשוט נעלמה לי מתחת לרגליים בשניות והתחלתי להסחף״.
יעל החלה להיסחף, לטבוע ולשתות מים אך למזלה הרב גולש שהיה במקום, שי ביידה שעובד גם כמציל באגף החופים הבחין בה וחבר אליה. סיור ההצלה שהיה נהוג על ידי צ'ארלי רימון המציל הראשי הבחין באירוע ומיד שלף גלגל הצלה ונכנס לסייע, וביחד הצליחו להוציא אותה בשלום. האירוע יכול היה להסתיים באסון. באגף החופים חוזרים ומבקשים מהציבור לרחוץ רק בחופים המוכרזים ותחת פיקוח המצילים.

שי ביידה

צ׳ארלי רימון
חודש אוגוסט הוא חודש קשה ומורכב. ריבוי מתרחצים בשילוב מצב ים מסוכן. מצילי אשדוד פועלים בנחישות רבה ובדריכות מבצעית גבוהה כדי לתת מענה הצלה. הרחצה מותרת רק בחופים המוכרזים ותחת פיקוח מצילים.
אתמול (שבת) בשעות הצהריים התקבל דיווח במוקד המשטרה על יאכטה קטנה שמנועה הודמם, הייתה ללא שליטה ונסחפה בצורה מסוכנת לכיוון החוף באשקלון כשעליה 8 גברים ונשים בשנות ה 30 וה 40 לחייהם ושני ילדים בני 7 ו- 13, תושבי אשדוד.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
צוות שוטרי יחידת השיטור הימי של מרחב לכיש יצא במהירות על גבי הספינה המשטרתית ואיתר את היאכטה שהיא כבר בתחום של משברי הגלים, בטווח מסוכן של מטרים בודדים לפני פגיעה בחוף. הצוות ביצע תמרונים בחירום ותוך פעולות ימאות מהירות, הצליחו השוטרים לקשור את היאכטה ולחלץ אותה מחוץ לתחום המסוכן. האנשים שעל גבי היאכטה, תושבי אשדוד, אשר היו במצב של מחלת ים וסבלו מבחילות והקאות, הובאו על ידי השוטרים בשלום למרינה באשקלון, נרגעו ולא נזקקו לטיפול רפואי.
מ.ס אשדוד פתחה הערב (שבת) את עונת 2020/21 באופן רשמי כשאירחה באצטדיון ה יא׳ בעיר את הפועל תל אביב במסגרת המחזור הראשון של בית ג׳ של גביע הטוטו.
בדקות הראשונות המשחק היה שקול והתנהל בעיקר במרכז המגרש וללא מצבים ממשיים ליד השערים, בדקה ה-13 הקפטן האשדודי טום בן זקן נפצע בגבו ופינה את מקומו למגן הצעיר מור עדרי.

טום בן זקן עוד לפני שנפצע. צילום: פייסבוק מ.ס אשדוד
10 דקות לאחר מכן הגיעה נקודת התפנית של המשחק כשמ.ס אשדוד נותרה ב-10 שחקנים אחרי שהבלם הצעיר גיל כהן הכשיל את עומרי אלטמן כשהיה בדרכו הבטוחה לעבר השער. השופט נאאל עודה לא היסס, הרחיק את הבלם האשדודי והצביע על הנקודה הלבנה- פנדל להפועל תל אביב. הקפטן של התל אביביים, אלטמן לא התבלבל והעלה אותם ליתרון 1-0. זו הייתה גם תוצאת המחצית.

גיל כהן. צילום: פייסבוק מ.ס אשדוד
במחצית המשחק האיש החזק במ.ס אשדוד, ג׳קי בן זקן התלונן לקיפוח מצד השופטים ואמר לעבר השופט הראשי נאאל עודה: ״אתם הזויים. אם זה היה הפוך לא הייתם שורקים לנו את הפנדל ששרקתם לטובת הפועל. קל לשרוק לטובת הפועל תל אביב״.

ג'קי בן זקן התלונן על השיפוט. צילום: לירון מולדובן
בדקה ה-57 מאמנה של מ.ס, רן בן שמעון ביצע חילוף משולש כשהכניס אל המגרש את ניר ברדע במקומו של מוחמד כנעאן, את הבלם הזר החדש של הקבוצה ננאד סבטקוביץ' במקומו של מור עדרי שרק בדקה ה-13 נכנס אל המגרש, ואת כוכב הקבוצה שהחלים מנגיף הקורונה, שלומי אזולאי במקומו של פיראס אבו-עקל.

מור עדרי, נכנס כמחליף ויצא בדקה ה-57. צילום: פייסבוק מ.ס אשדוד
רבע שעה לשריקת הסיום, ניסיון של אזולאי נעצר בידי השוער הצעיר של הפועל תל אביב, רוי ברנס. האשדודים לא הצליחו למצוא את הרשת ופתחו ברגל שמאל את העונה החדשה עם הפסד ביתי 1-0 מול הפועל תל אביב.
הרכב מ.ס אשדוד:
רועי משפתי, טום בן זקן, גיל כהן, זוהר זסנו, מונטרי קמהאני, פיראס אבו-עקל, רועי גורדנה, שלו הרוש, מוחמד כנעאן, סמואל אלאבי, דין דוד.
הרכב הפועל תל אביב:
רוי ברנס, רז שלמה, דני גרופר, איעד אבו-עביד, ניב סרדל, דורון ליידנר, איליי טמם, שי אייזן, עמנואל בואטנג, עומרי אלטמן, שחר הירש.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
אצטדיון: יא׳ אשדוד
שופט המשחק: נאאל עודה

שוער מ.ס אשדוד רועי משפתי. צילום: פייסבוק מ.ס אשדוד

זוהר זסנו הצעיר במאבק על הכדור. צילום: פייסבוק מ.ס אשדוד
מ.ס אשדוד תפתח מחר (שבת, 19:00) את עונת 2020/21 באופן רשמי כשתארח למשחק בראשון במסגרת בית ג׳ גביע הטוטו את הפועל ת״א. המשחק ייערך באצטדיון ה יא׳ באשדוד, וכמובן ללא קהל.
אשדוד שובצה בהגרלת גביע הטוטו לבית ג׳, בית שכולל מלבד אשדוד והפועל ת״א גם את בני יהודה ובית״ר ירושלים. לאחר המשחק מול הפועל ת״א, האשדודים יתארחו ביום שלישי (19:30) אצל בני יהודה וביום שבת שלאחר מכן יארחו את בית״ר ירושלים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
בתוך כך, בית״ר ירושלים מביעה עניין בחלוצה של מ.ס, דין דוד שהצטיין בעונה החולפת. האיש החזק בקבוצה ג׳קי בן זקן נמצא ביחסים טובים עם בעלי בית״ר ירושלים משה חוגג. אם הירושלמים אכן ירכשו את החלוץ, אחוזים מכרטיס השחקן שלו צפויים להישאר בידיה של מ.ס אשדוד, שכן לבן זקן ולחוגג ישנה מטרה להשביח את השחקן ולמכור אותו בעתיד במכירה משותפת, כפי שעשו עם גדי קינדה לאחרונה.
בלי קשר לעתידו של דין דוד במועדון, במ.ס אשדוד מעוניינים להחתים את חלוצה של הפועל רעננה יוג׳ין אנסה. החלוץ הגנאי (25) לא מעוניין להמשיך במדי רעננה שתשחק העונה בליגה הלאומית ומבוקש ע״י מ.ס אשדוד, מכבי פ״ת ואף מספר קבוצות מטורקיה. רעננה דורשת עליו דמי העברה של כ- 150 אלף דולר.
לאחר עשור מוצלח בליגת העל, מכבי אשדוד עברה עונה מטלטלת בסופה ירדה לליגה הלאומית. הצעד הראשון שעשתה כהכנה לעונה הקרובה היה לפני כחודש, כשהחתימה כמאמנה החדש את עופר רחימי. השבוע התחילה הקבוצה להחתים שחקנים כשצירפה את הסנטר הותיק מנס ציונה, רביב פיטשון.
רחימי (45), נשוי +2, גדל בנצרת עילית וכיום מתגורר בישוב הצפוני שימשית. הוא בעל תואר בכלכלה ומנהל עסקים בחיפה ואף היה חשב בחברת הייטק במשך 12 שנה, עד שהחליט לפני שש שנים לעזוב לטובת הכדורסל. רחימי התחיל מלמטה ואימן בליגות ב', א' ארצית ולאומית עד שהגיע לליגת העל.
"ברגע שהגעתי לרמה של ליגת העל החלטתי לעזוב משרה מכובדת מאוד בתחום ההייטק כדי להתמקד כל כולי בכדורסל", הוא מספר, "ברמות האלה אתה חייב להיות מקצוען ולתת את כל כולך, אני איש של עבודה".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
רחימי שימש בעברו כעוזר מאמן של מאמנה הקודם של מכבי אשדוד, בראד גרינברג כשזה אימן במכבי חיפה. בנוסף שימש כעוזר מאמן של דני פרנקו בעירוני נהריה ואף כעוזר מאמן בנבחרת ישראל. בשיא הקריירה שלו הוביל את מכבי חיפה כמאמן ראשי לגמר הפיינל פור, שם הפסיד להפועל ירושלים.
כעת הוא מגיע למכבי אשדוד במטרה אחת ברורה- להעלות את הקבוצה בחזרה לליגת העל. גם הוא יודע שקל זה לא יהיה.
עופר, איך קיבלו אותך במועדון?
"אני מרגיש גאווה גדולה שבחרו בי להוביל את מכבי אשדוד העונה, מאתגר אותי מאוד להיות המאמן הראשי של המועדון הזה. בנוסף זו הפעם הראשונה שלי כמאמן באיזור המרכז והדרום, אני מתגורר בצפון הארץ אז ככה שזה יהיה עוד אתגר עבורי. יש לי היכרות מוקדמת עם רוב הנפשות הפועלות והאנשים כאן במועדון כי יצא לי לאמן נגד הקבוצה כמה פעמים בעבר, והם באמת קיבלו אותי כאן בצורה מאוד יפה".
איך התרשמת מהעיר?
אשדוד עיר באמת יפיפייה. יצא לי לבלות בה הרבה בעבר, יצאתי לכמה חופשות משפחתיות באשדוד ויצא לי גם לישון במלונות בעיר כשאימנתי קבוצה יריבה והמשחק היה בשבת כי אני שומר שבת. כשאני ישן באשדוד אני מתפלל קבוע בבית הכנסת שצמוד לאולם הכדורסל וזאת באמת עיר של אנשים טובים, כעת אני מקווה להכיר יותר טוב את העיר."
בעונת 2018 הובלת את מכבי חיפה עד לגמר הפיינל פור.
"זה מעמד מאוד מרגש וזו תחושת סיפוק אדירה להגיע למעמד כזה, אבל בזמן אמת אתה לא מתעסק בזה אלא מרוכז בצד המקצועי ומנסה לבוא הכי מוכן והכי חד כדי לנצח. היה לי הכבוד להגיע לזה".

עופר רחימי. צילום: ניר קידר
גם אשדוד תוכל להגיע למעמד כזה בעתיד?
"אני חושב שלפני שמדברים על פיינל פור ואליפויות צריך קודם כל לעשות את הכל כדי לחזור לליגת העל והדרך לשם עדיין רחוקה וקשה. יש תחרות קשה מאוד העונה בליגה הלאומית, זו ליגה קשה ביותר".
מה גרם לך לרצות להצטרף למכבי אשדוד?
"זה מועדון עם מסורת, ניהול מקצועי וטוב, יש כאן אולם ראוי וזה אתגר בשבילי לנסות להחזיר את הקבוצה העונה לליגת העל. מכבי אשדוד זה מועדון מוערך שאימנו בו מאמנים טובים שאני מאוד מכבד, כמו בראד גרינברג שהייתי העוזר שלו במכבי חיפה. זה כבוד גדול לעמוד כמאמן ראשי באשדוד".
אתה חושב שבראד גרינברג המליץ עליך?
"אני מניח שבראד המליץ עליי, אבל לא יודע אם הוא זה שמשך למהלך שיחתימו אותי. אני יודע שההנהלה ישבה עם לא מעט מאמנים, וברוך השם אני שמח שאני זה שנבחרתי. זה אתגר גדול ויש לי אחריות גדולה כלפיי ההנהלה. בראד גרינברג הגיע עם אשדוד להישגים מרשימים מאוד וממש לא יהיה קל להיכנס לנעליו אבל אני מקווה מאוד שהעסק יתחבר לנו ושנצליח להגיע לכושר שיא בזמן הנכון של העונה".

בראד גרינברג. צילום אורי קריספין
החתמתם את רביב פיטשון. איזה עוד שחקנים על הכוונת?
"כרגע יש לנו שחקן אחד חתום בקבוצה, רביב פיטשון שהוא רכש מצוין, גם שגיב דוד קרוב לסיכום אצלנו. אני מקווה שנסגור עם עוד כמה שחקנים בקרוב, אני רוצה לצרף גם שחקנים צעירים וגם שחקנים מנוסים בליגה השנייה, ועובד קשה על למצוא שני שחקנים זרים משמעותיים שיעזרו לנו, גם בקו הקדמי וגם בקו האחורי. אני צופה בהמון זרים כל יום ומקווה להגיע לזרים הנכונים בסופו של דבר. בנוסף, ההחלטה שתילקח בקרוב בנוגע לחוק המתאזרחים בליגת העל יכולה להשפיע מאוד על הליגה הלאומית ולעזור לנו לצרף מתאזרחים איכותיים".
אף שחקן מהעונה שעברה לא יישאר בקבוצה?
"הייתי שמח אם חלק מהשחקנים מהעונה שעברה היו נשארים, ניסיתי להשאיר אותם ולא הצלחתי, זה קשה להשאיר אותם גם מהבחינה הכלכלית וגם מהבחינה המקצועית, הם שואפים להישאר בליגת העל ולא לרדת ללאומית. ניסיתי להשאיר את צוף בן משה, אלכס צ'וברביץ', פול סטול, עמית עבו ועודד ברנדווין אך ללא הצלחה. צוף חתם באילת ואלכס בחיפה, קבוצות לגיטימיות בליגת העל, גם השאר רוצים רק ליגת על".

השחקנים מהעונה שעברה סירבו להישאר. צילום: דוברות מכבי אשדוד
אוהדי הקבוצה מתלוננים שאין מספיק שיתוף של שחקני בית בקבוצה בשנים האחרונות.
"זה נושא חשוב מאוד לי ולהנהלת המועדון ואנחנו מנסים בכל הכוח לצרף את אריאל ז'אנו, השחקן האשדודי הבכיר ביותר כיום, שמשחק בהפועל חולון. אם אשמח מאוד שהוא יצטרף אלינו ולראייה הוא השחקן היחידי שנפגשתי איתו עד כה. ניסיתי לשכנע אותו לחתום אצלנו ואני מקווה שהוא ירצה לחזור הביתה. בנוסף אשמח לדבר עם כל הגורמים במחלקת הנוער של מכבי אשדוד ולצפות בשחקנים. כל שחקן אשדודי צעיר שראוי יקבל את כל תשומת הלב והתמיכה כדי לקדם אותו ושיעזור לנו".
מה המטרות שלכם העונה?
"למרות שתהיה תחרות של כמה קבוצות כמו רמת גן, אשקלון, יבנה, עפולה, גליל עליון, הפועל חיפה, קבוצות שהשקיעו הרבה כספים ושהתקציבים שלהם לא קטנים משלנו ואולי אפילו גדולים יותר, יש לנו מטרה אחת ברורה- לעלות ליגה. שחקן שרצינו לצרף, אלעד הופמן העדיף ללכת לאליצור יבנה מסיבות כלכליות, לא יכולנו לעמוד בדרישותיו, את ניב ברקוביץ' אנחנו מנסים להחתים כבר תקופה ולא מצליחים לעמוד בדרישותיו הכלכליות, אני מקווה שלבסוף נצליח. אני לא מתלונן לגבי התקציב, יש לנו תקציב מכובד אבל יש קבוצות עם יכולות כלכליות משמעותיות הרבה יותר".

ניב ברקוביץ׳. צילום באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט
רבים מסמנים אתכם כעולה המובהקת לליגת העל.
"אני מדגיש, למרות שיש קבוצות בליגה עם תקציב גדול משלנו, זה לא משנה לי ולהנהלה את המטרה הברורה- עליית ליגה. בליגת העל למשל הפערים בין מכבי ת"א והפועל ירושלים לשאר הקבוצות הם משמעותיים ולכן אפשר לסמן את אחת מהן כפייבוריטית מובהקת לזכייה באליפות. בליגה הלאומית, גם אם אין לנו את התקציב הכי גבוה בליגה הפערים לא משמעותיים וגדולים מספיק כדי להפחיד אותנו מלבוא כמו גברים ולהגיד שאנחנו באים לחזור לליגת העל, ולכן אני מצהיר את זה. כמובן שהכל תלוי אם נתחבר להיות קבוצה לוחמת ומחויבת".
איך הקורונה השפיעה עליכם ועל הליגה?
"חשבתי שבעקבות משבר הקורונה המחירים של השחקנים בליגה ירדו, אבל להפתעתי זה ממש לא ככה. המחירים עדיין גבוהים מאוד, שחקנים דורשים המון כסף, לא ירדו בשכר וחלקם אפילו עלו בדרישותיהם. בנוגע לקהלים במגרשים אני מאוד מקווה שהקהל יוכל להיכנס כי זה ממש קשה ומדכא לשחק כדורסל בלי קהל".
בחוזה שלך ישנה אופציה להמשיך לעונה נוספת אם תעלו ליגה. התכנון הוא לעלות ושתעמיד בעונה הבאה קבוצה אטרקטיבית בליגת העל?
"הדרך ארוכה עד שנעלה ליגה ואני לא רוצה לדבר על זה כעת. אני אהיה באשדוד כל עוד ירצו אותי אבל כרגע אני מעדיף שלא לדבר על העונה הבאה, אנחנו קודם כל צריכים לעלות. בכדורסל הכל יכול להיות, לפני כשנתיים רחובות בנו קבוצה עם תקציב ענק ויש שם באמת אנשים טובים והנהלה מעולה ולמרות זאת הם לא עלו ליגה, לפעמים זה לא מתחבר ואין מה לעשות. אסור לנו לדבר על מה יהיה בעתיד אלא לחשוב רק על איך לנצח את המשחק הבא ולהיות טובים".
מהי פילוסופיית המשחק שלך?
"אני אוהב שהקבוצות שלי שומרות, שהשחקנים שלי מחויבים בהגנה, ההחתמה של רביב פיטשון שהוא שחקן הגנתי מצוין היא דוגמא לכך. בצד ההתקפי, אני אוהב שהקבוצה שלי משחקת כדורסל ממושמע עם התקפות מסודרות, אני פחות מאמן של בלאגן ומשחק ריצה. אני מנסה לבנות קבוצה עם היררכיה ברורה בה כל אחד יודע את מקומו, קבוצה בריאה עם שילוב של שחקנים צעירים ומנוסים".
בעונה האחרונה הקהל הגיע בכמויות קטנות יותר מבשנים הקודמות. מה עושים כדי שהעונה זה ישתנה?
"אני מזמין אישית את האוהדים של הקבוצה להגיע למשחקים, גם את ארגון הדולפינים ואת כל האוהדים אני מזמין לבוא לתמוך בקבוצה ולראות כדורסל טוב של קבוצה מחויבת. אני מוכן ללכת אישית לכל אוהד ואוהד ולהזמין אותו למשחקים. אין ספק שהקהל חייב להיות פקטור משמעותי ואנחנו הצוות המקצועי והשחקנים צריכים להיות מחויבים, אליו, להזיע עבור הקהל שקונה כרטיס. הקהל הוא פקטור מאוד נחוץ וחשוב והלוואי שנצליח לגרום להזדהות ותמיכה בעיר, זה מאוד חשוב לי באופן אישי".

קהל מכבי אשדוד. צילום: פבל.
לפני כשבועיים נדקר נער בקטטה שפרצה באזור גן העיר באשדוד ונפצע באורח בינוני. הוא ספג פדיעה בחזה, כזו שהייתה קרובה לכלי דם מרכזי. עוד מילימטר או שניים והאירוע החמור עלול היה להסתיים באסון. שלושה נערים אחרים נעצרו, אצל אחד מהם נתפסה סכין קפיצית.
התקרית הזו ממחישה תופעה של יד קלה על ההדק ואת המרחק הקצר מאוד בין ויכוח ומריבה לתגרה אלימה ומסוכנת.
גורמים במערכת אכיפת החוק באשדוד מספרים על בני נוער ולעיתים ילדים שמעורבים בקטטות, בעיקר בימי חופשת הקיץ. "אין להם כבוד לכלום", אומר אחד מהם.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
במשטרה החליטו לרכז כוחות בשעות הלילה סביב המתחם המדובר שהפך לא רק למוקד של בילוי במסעדות ובבתי הקפה במקום אלא לגם למפגשים חברתיים רנדומלים ולהגעה של חבר'ה משועממים שמחפשים עניין.
הלילה, בין חמישי לשישי, התייצבו סביב כיכר העיר אנשי יחידת השיטור העירוני באשדוד, המורכבת משוטרים ופקחי עירייה, יחד עם תגבורת של שוטרי משמר הגבול.
מפקד היחידה הוא פקד דדי אזולאי ממשטרת אשדוד ומנהלה הוא דוד בן שטרית, סגן מנהל אגף הביטחון בעיריית אשדוד.
"היה פה רצף של אירועים חמורים, בעיקר כאלה שבהם מעורבים קטינים וצעירים, של שתיה לשוכרה, אלימות וביריונות, זה הפך למוקד של התרחשויות בחמישי ובמוצ"ש", הוא מסביר.
אזולאי: "תושבים מגיעים לבלות פה ותפקידינו לשמור על שלום הציבור. המתחם מנקז אליו המון בני נוער, רבים מהם מגיעים רכובים על אופניים חשמליים שטומן בחובו סכנות. חלקם נוסעים על הרחבה, מסכנים את המבלים ואת עצמם. לפני רגע תפסנו נער בן 13 וחצי שרכב על אופניים כאלה בניגוד לחוק ועוד ביצע עבירה מתריסה כשקרע את הדוח שנתנו לו עם קנס של 250 שקל".
השנה בגלל הקורונה יש פחות בלגן בעיר?
"אנחנו חיים במה שנקרא שגרה בצל הקורונה, המשימות שלנו גדלו. אנחנו קשובים לרחשי הציבור, עסוקים בהסברה, ולא רק באכיפה. אם מגיע קטין בלי מסכה, אנחנו מציעים לו מסיכה ולא ישר מענישים".
השיטור העירוני זו יחידה שהחליפה את השיטור המשולב.
"נכון, היא הוקמה במרץ 2015 וזוכה להרבה שבחים. היחידה נותנת מענה לכל עבירות איכות החיים, ויש בה 13 שוטרים ו-13 פקחים".
אזולאי, בן 32, נשוי ואב לשתי בנות, יליד ותושב העיר, ששירת במג"ב, ועשה את המעבר ל"כחולים" לפני ארבע שנים. כמעט שנתיים בתפקיד הנוכחי.

דוד בן שטרית ופקד דדי אזולאי. צילום: דור גפני
אחת ההתמודדויות העיקריות היא עם ילדים ובני נוער שמסתובבים על אופניים חשמליים (הרכיבה מותרת מגיל 16), חלקם נוסעים בפראות, עולים על המדרכות ומסתובבים בין הסועדים והמבלים.
שוטר קורא לאחד מהם לעצור והוא בתגובה מגביר מהירות, זורק קללה לחלל האוויר ונעלם. בינתיים. בנקודה אחרת עוצרים השוטרים בן 14 ומחרימים לו את האופניים. יש חשד שגם זרק אבנים לעבר שוטרים, אך הוא מכחיש בתוקף. קצין המשטרה, פקד אזולאי, משוחח בטלפון עם הוריו.
מכאן ימשיכו השוטרים והפקחים לרחבת המשכן הסמוכה, שגם היא מושכת הרבה צעירים בשעות הלילה.
שוטרי תחנת אשדוד עצרו הלילה על חם 3 חשודים בביצוע ירי מאקדח לעבר דירה ברחוב החלוצים בעיר.
לא היו נפגעים. החשד המרכזי: היורים ניסו להפחיד אדם שהם מסוכסכים עמו ולשגר לו מסר של אזהרה.
הלילה התקבל דיווח במשטרת ישראל על ירי שבוצע לעבר דירה בבניין מגורים באשדוד.
בלשי משטרת ישראל, אשר פעלו בקרבת מקום, זיהו שני חשודים בביצוע הירי נמצאים בתוך הרכב ועצרו אותם. החשוד השלישי ניסה להימלט ונעצר על ידי השוטרים לאחר מרדף רגלי.
החשודים, תושב אשדוד ומרכז הארץ, בשנות ה-20, נלקחו לחקירה במשטרת מרחב לכיש.
היום הובאו בפני בית משפט השלום באשקלון ומעצרם הוארך עד ליום רביעי. החקירה נמשכת.
הקורונה מתפשטת בקצב שיא בארץ ובעירי אשדוד. בגל הראשון כולנו היינו ספונים בהסגר בבית והיינו שמורים ומוגנים. כשאמרו לנו בחדשות, שהגל השני יהא הרבה יותר רציני, לא הבנו עד כמה. חדשות לבקרים הייתי שומעת על א/נשים הקרובים אלי, על כך שהם בבידוד ועל כך שהם חלו. המעגל הצטמצם והלך. לא עוד דמויות לא מוכרות בחדשות אלא מכרים וחברים קרובים.
ואצלי ביום שני בבוקר זה היא הגיעה, הקורונה. בתי ואני חשנו יומיים לפני כן כאבי גרון ושיעול. לילה לפני נעלם לי חוש הריח והטעם. זהו, כאן החלטתי בדחיפות להטיס את שתינו לבדיקת קורונה בבוקר. התוצאה הגיעה כבר בערב: “יש לך קורונה”. שתי דקות לאחר מכן גם בתי יצאה חיובית.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
באותן שניות הייתי בהכשרה מקצועית בזום. זהו, לא יכולתי כבר להקשיב ובמקביל צלצול טלפון הגיע משניידר, שגם בני שעבר שם בדיקת קורונה לפני ניתוח שיניים , גם הוא חיובי מוחלש ויש לחזור על הבדיקה שוב. זעה עטפה את גופי, והגלגלים במוח התחילו לעבוד במהירות.
למי מודיעים קודם? מי הא/נשים שעלי להודיעם? ראשית, מנהלת הגן שבו בני נמצא וממנה לצוות ההורים. משם להרים הודעה ברשת החברתית על מנת שכל מי שבא עמי במגע ידע קבל עם ועדה על כך ויפעל לפי ההוראות. מכאן עברתי לקבוצות הוואטסאפ הרבות להודיע גם שם, כי בין היתר טיילתי, למדתי, ביקרתי חברות וחברים, אני גרה בבניין והשכנים גם הם חלק מחיי.
ולאחר שחשבתי שהודעתי לכולם הגיע מבול של תגובות: שיחות טלפון והודעות פרטיות בכל אמצעי אפשרי. יכולתי לזהות סגנונות שונים, של אנשים שברובם באמת דאגו וברכו להחלמה מהירה ושנצא מזה במהרה ללא קשיים אחרים.
מהר מאוד לאחר התוצאות התקשר רופא מחמ”ל הקורונה, שמו ד”ר עמיר שוראני. הוא היה מדהים בהסבר, ברוגע שנסך עלי תוך גלויי אמפטיה לכל שאלותיי. לאחריו המשיכו להגיע האיחולים להחלמה, הרצון לסייע בכל דרך והיו גם את התגובות המלחיצות. כל תגובה בשעה כזו יכולה להוביל אותך לאלף ואחת מחשבות.
החלטתי שאני לא מסוגלת בשלב הזה לענות לשיחות הטלפון. עלי לארגן את בני משפחתי להערכות מחודשת לקראת ימי הסגר שלנו. כמו כן לעבד לעצמי מה האופן בו אני רוצה לנהל זאת בתוך ביתי עם המשפחה שלי, ומשם לברר לעצמי כיצד יראו ימי הבידוד באופן היעיל ביותר.
זה החזיר אותי בהקבלה ליום בו נתבשרתי, כי בני נועמיקו נולד עם תסמונת דאון והייתי צריכה לשגרר זאת לכל חברי וחבורתי וחוג מכרי. אני מזכירה זאת בהקשר של בשורת הקורונה, כי אני מצליחה לזהות סגנונות של תגובות הזהים לחלוטין בעת בשורה זו.
להבדיל אלף הבדלות נועמיקו הוא ברכת פרי הגוף (גם אם לא חשבתי כך בימים הראשונים), לעומת הקורונה שהיא בבחינת קללה גופנית. ולמה כוונתי? דקה לפני ששגררתי ברשת החברתית על היותי נושאת קורונה בגופי ציפיתי למגוון תשובות והאמת רובן הפעימו את לבי, כפי שהיה בשעת בשורת לידת נועמיקו עם תסמונת-דאון.
תמיד יהיו שניים – שלושה שמרוכזים רק בעצמם ויתחילו את מסע השיסוי בי. הייתה האחת שמרוב שהייתה מרוכזת בתכניותיה האשימה אותי על חורבנן, הנוספת לא הפסיקה להטיח בי שהייתי חסרת אחריות ומתפקידי הציבורי לחזק את עניין ההיגיינה ועוד.
לא קל להיות אמן. זאת לא ממש בחירה. אתה נולד כזה, אם תרצה או לא תרצה. אני ניסיתי להתנגד לאמנית שבי, רציתי לברוח מגורלי כאמנית. אף על פי שכבר כשהייתי בת 7 ידעתי שאני רוצה להיות סופרת, רק בגיל 30 התחלתי לכתוב ברצינות. לא רציתי להיות משוררת. ידעתי איזה חיים קשים מצפים לי. נלחמתי בעצמי. זה לא עזר לי.
אי אפשר לברוח ממה שאתה. אם יש לכם ילד או ילדה חולמניים במיוחד, שמתנהלים בקצב משלהם ולא מתקתקים דברים כמו האחרים, אולי הם סומנו על ידי פיית הכישרונות וצפוי לה או לו עתיד מזהיר כאמן.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
דווקא הקושי ליישר קו עם העולם והעיסוק בעולם פנימי עשיר הם סימנים שיש מה לטפח. נחוצה רגישות, רגישות ועוד פעם רגישות. כולנו אמנים בפוטנציה, אבל אלה שלא יכולים אחרת, הם נושאי המטען התרבותי שלנו, אלה שיודעים לעשות את העתיד שלנו יפה יותר.
אמנות היא הדובדבן שבקצפת, היא נותנת את הטעם לחיינו השגרתיים. האמנים הם אלה שנותנים ביטוי למשמעות קיומנו, מה שמבדיל אותנו מבעלי החיים. בימים כתיקונם אנחנו הולכים להרצאות, הצגות תיאטרון, ערבי שירה, קונצרטים, תערוכות, מופעי מוזיקה למיניהם.

הבימאית האשדודית מירב אלבז אלטחן. צילום חנה טייב
כל כך הרבה פרשנויות ניתנות על ידי אמנים ואמניות למיניהם על המצב האנושי. אמנות היא דבר מרתק מאין כמותו! בתקופת הקורונה למדנו להתעלם מהצורך לצרוך אמנות והסתפקנו בטלוויזיה ובסדרות. רבים התרגלו לזה.
אני אישית התברכתי בתקופת הקורונה בהשראה ובפרצי יצירתיות. הבידוד החברתי לא הפריע לי כי אני רגילה לשהות לבד עם המחשב שעות ארוכות. כתבתי, התנדבתי לפרויקטים של כתיבה. נכון שפרויקט נפלא ב"אנוש"-מועדון חברתי למתמודדים, לא הושלם. תכננו מופע בשם "מונולוגים מתחת לפנס" שלא יצא לפועל בגלל הקורונה, נקווה שיתגשם בשנה הבאה.
כצרכנית תרבות ואמנות זה שנים ארוכות, הפתעתי את עצמי שהתרגלתי לשגרה ללא מופעי תרבות ואמנות, ורק עכשיו אחרי חצי שנה, אני חווה את הצימאון לעולם הנפלא הזה.
הקלות שבה וויתרנו על עולם האמנות והתרבות צריכה להדליק אצלנו אור אדום מהבהב. אמנות זה לא תחביב, זה לא רק משהו שאמנים אוהבים לעשות. זה עולם ומלואו, שמפרנס את הנפש לא פחות מאשר מפרנס את הגוף.

ציור של ראובן כהן שנוצר בערב תו-שווים שרים
אמנות זה עניין רציני, מעשיר ומפתח, מעורר מחשבה, נוגע במעמקי הנפש ומסוגל לטלטל אותה ולהעמיק את התובנות לגביה. אין כמו שיחה בתום מופע תרבות כלשהו כדי לחדד את החוויה החד פעמית שעברנו, שכל אחד נותן לה פרשנות משלו.
"אתם לא מתגעגעים?" שואל השחקן והסטנדאפיסט ישראל קטורזה בסרטון שהעלה בפייסבוק. ואכן עולה השאלה עד כמה זה חשוב היום לחדש את מופעי התרבות, כמובן על פי ההנחיות.
בוועדת הקורונה בכנסת, בשבוע שעבר, הופיעה דליה שימקו, שחקנית ובמאית, המייצגת את פורום היוצרים העצמאיים בתיאטרון ואת הפרינג' בתיאטרון הישראלי, וזעקה "איזו מין חברה זאת…אני זועמת ואני מודיעה לכם חד משמעית, שאם לא יחליטו על מתווה ברור ופתיחה מיידית, אנחנו נפתח בעצמנו…אנחנו הפרינג'.
"יש לנו קהל צמא, אולמות קטנים של שלושים איש. מה אתם מספרים לציבור? שהמקום הכי מסוכן להם זה המקום שבו הם מקבלים קצת מסאז' לנפש…לא מזמנים אותנו, אתם מנותקים מהציבור. יש אמנים שיושבים בבית כבר חצי שנה, מבוזים. אנחנו זועקים למתווים! איפה נמצאת הזהות הלאומית שלנו, רק במדי צה"ל? הפכנו לספרטה ולא לאתונה. אנחנו ממושמעים, מנומסים, באים לשרת את החברה. לא ייתכן שיסגרו אותנו באבחת חרב!"
ואכן נעשה עוול לאמנים, חסרה מחשבה ברמה לאומית של התייחסות למופעי אמנות. חסרה חשיבה עניינית על מופעים קטנים המצייתים להוראות של משרד הבריאות.
גם אמני אשדוד באותה קלחת. שוחחתי עם כמה מהם. רונן הרוניאן, מוזיקאי ומפיק מוזיקלי, אומר לי: “בחודשים האחרונים נקלעתי כמו מרבית חברי שעוסקים באמנות, לטלטלה גדולה. חוסר הוודאות הכלכלית, הניתוק מהקהל והתלמידים היו קשים להכלה. לשמחתי בחודש האחרון הדברים החלו להשתנות, חזרתי ללמד מעט, ישנם כמה פרויקטים מעניינים שהצלחנו לשנות ולסגל בהתאם להנחיות הקורונה ובגדול אני מאוד אופטימי לגבי העתיד ומקווה שהאמנות במדינת ישראל תקבל את ההערכה שהיא ראויה לה.

רונן הרוניאן צילום: פבל
"אני לא יכול לדמיין עולם ללא התרבות שמעניקה לנו כילדים את היכולת לדמיין, לשאול שאלות ולהתחבר לספקטרום רחב מאוד של רגשות. יכולת להתמודד ובעיקר כלי טיפולי מדהים לכל בני האדם. תארי לך שהיינו צריכים לעבור את התקופה הזאת ללא מוזיקה…”.
איזה פרויקט מתרחש בקרוב?
"פרויקט תו-שווים שרים – שירה בציבור לאנשים עם וללא צרכים מיוחדים, ביוזמת נורית טופז וביוזמתי, שיתקיים בפעם השנייה מאז הקורונה במתכונת שידור לייב בפייסבוק. הפרויקט בשיתוף עם אגודת אמני אשדוד המגיעים לצייר ולפסל את המתרחש באירוע. האירוע הקרוב יתקיים ביום חמישי -20.8 ב-20:00 וישודר בעמוד הפייסבוק של בית אריה קלנג ועיריית אשדוד".
הצלחת לקדם עוד פרויקטים בתקופת הקורונה?
"יצא לי לעבוד גם על יצירה מקומית/מקורית בתקופה הזאת עם הזמרים רפאל בן אברהם ומאור מויאל. עם רפאל אנחנו עובדים על תקליט שלם כבר שנתיים, ועם מאור זכיתי דווקא להתחיל לעבוד על חומרים מקוריים שלו למרות שאנחנו חברים כבר שנים. דווקא בתקופה הזאת משהו גרם לחיבור המוזיקלי לקרות".
חנה גור, זמרת יוצרת שאירחתי לא מזמן בטור שלי, מספרת לי: "את ההופעה האחרונה שלי קיימתי באמצע מרץ, מיד בתום הבידוד לאחר חזרתי מחו"ל וכשלושה ימים לפני הסגר הארצי. מאז לא הופעתי ואנחנו באוגוסט, מלבד הפרנסה שאיננה התחושה הנפשית קשה מנשוא.

חנה גור. צילום: אלברט ללאמיב
"אני חושבת", אומרת גור, "שיש טיפול לקוי מאוד ביחס לאמנים עצמאיים שכמותי. מענקים כאלה ואחרים לא יעניקו לי יציבות כלכלית. שלא לדבר על יציבות בכלל. דרישת דמי אבטלה היא בסיסית. אני משלמת מיסים ככל אדם ואף יותר. לא יתכן שבעת אובדן עבודה לא אקבל דמי אבטלה ואתרסק מבחינה כלכלית. המצב עגום. כלכלית ונפשית. אני לא יודעת איך זה יימשך אבל אני יודעת שזה מצב בלתי נסבל ואת האמון בממשלתנו איבדתי כליל. נשאר רק להתפלל לחיסון שיגאל אותי ואת שכמותי".
איך את מתפרנסת בכל זאת?
"אני מלמדת פיתוח קול באופן פרטי ובכמה בתי ספר בתל אביב, כרגע לצערי מלמדת באופן מאוד מצומצם בהתאם להנחיות".
ג’רום ארוש, מנהל תיאטרון ברמוזה באשדוד וליצן רחוב ורפואי: “אני מרגיש שהקורונה היא כמו גיליוטינה שחתכה לנו את הראש. כאמנים, אנחנו צריכים להסתגל לכל מצב. זאת התמודדות לא פשוטה. בעיקר עבורנו הפועלים במרחב הציבורי.
"המחזמר 'הלהקה' שהיה אמור לעלות בבימויה של מירב אלבז-אלטחן, במאית אשדודית, לא עלה. חבר'ה לפני צבא שהיו אמורים לצאת בהפקה גדולה, רגע לפני שהם נכנסים לחיים האמיתיים, לא קיבלו את ההזדמנות הנפלאה להביע את עצמם…הצגה מתוכננת נוספת 'הנחשול' בבימויה של מירב אף היא לא עלתה.
המשכנו לקיים את הפרויקט 'ליצנים ללא גבולות' והתאמנו אותו לתקופת הקורונה. זה נעשה בשיתוף החברה העירונית, מנהל החינוך והמחלקה לבריאות בעיריית אשדוד. זהו פרויקט שקיים כבר 15 שנה ובו מגיע נוער מכיתות י' עד י'ב במסגרת מחויבות אישית ועובר הכשרה בתחום הליצנות. כך חילקנו פרחים לניצולי שואה, חילקנו נרות…"

ג'רום ארוש צילום: פבל
ארוש: "בשבוע שעבר סיימנו את פרויקט 'מחוץ לספקטרום' בבימוי תומר אדלשטיין, בשיתוף עם נורית טופז, רפרנטית צרכים מיוחדים בחברה העירונית לתרבות. זהו פרויקט לנוער עם צרכים מיוחדים המשולב עם אחיהם. קיימנו את מפגש הסיום באוויר הפתוח בגן ציבורי ליד קניון לב אשדוד וחילקנו תעודות. אנחנו כל הזמן מחפשים פתרונות ומתווים איך אפשר להמשיך ולפעול במרחב הציבורי, להמשיך לשמח אנשים, בהתאם להנחיות.
"החברה העירונית ומרחב יצירה אשדוד, מעודדים אותנו בכל מה שאפשר, מנסים למצוא ביחד פרויקטים חדשים, לקראת החזרה לפעילות בספטמבר, בתקווה לחזור. הרחובות של אשדוד צמאים לחיבוק ולאהבה שלנו".
בשיחה עם הבמאית האשדודית מירב אלבז אלטחן, במאית זה עשרים שנה, מסתבר שהיא מאד מאוכזבת מאשדוד. מירב היא אמנית רחוב וטוענת שהיא לא מתקבלת בתור שכזו בעיריית אשדוד: “יש קול קורא לאמנים בכפר סבא, בירושלים ועוד אבל אני לא יכולה להתקבל כי אני לא תושבת העיר. אשדוד לא נותנת מענה לאמנים מסוגי. שנים התנדבתי, תרמתי ואשדוד עיר הולדתי סוגרת בפני את הדלת. זה ממש עצוב.
"החזקתי בשיניים את ההצגה 'הלהקה' שהעליתי ללא קהל עד הרגע האחרון", מוסיפה מירב, "כשכבר היה בלתי אפשרי בגלל הקורונה. לא הייתי מוכנה להפסיק את התהליך. מגיע לחבר'ה שעבדו כל כך קשה להופיע מול קהל ואני מקווה שזה עוד יקרה. אמנם חלק התגייסו בינתיים אבל כבר קרה לי ששחררו שחקן שלי מטירונות כדי שישחק בהצגה ב'ברמוזה' בעקבות מכתב ששלחתי למפקד שלו.
"זה לא קל כרגע", היא מעידה. "אני אמנית אז אני עושה קרמיקה ומציירת בבית אבל הגזירות שנוחתות עלינו מורידות תקווה. אני רוצה כבר לביים את 'הנחשול' – הצגה חזקה שגורמת לצעירים המשתתפים להפעיל שיקול דעת. ולא להיסחף אחרי לחץ חברתי. זה קריטי בגיל הנעורים. בימים של מחאה חברתית נדמה שזה מחזה רלוונטי ביותר למציאות שלנו".
"הנחשול" מבוסס על סיפור אמיתי שבו מורה בתיכון מלמד פרק חשוב בהיסטוריה, ובוחר לעשות זאת בדרך מקורית. הוא מעביר את תלמידיו ניסוי חברתי, בו הם לומדים על בשרם כיצד קבוצה עלולה לוותר על חירותה ולהפוך לחברה המובלת בצורה עיוורת אחרי מנהיג המדכא כל ניסיון של חשיבה עצמאית. נחכה להצגה.
אני בזוגיות גרועה, גמורה. כבר מזמן יודעת שזה נגמר בינינו וזה הזמן ללכת משם ואני אומרת לו “תקשיב זה לא עובד, אני פשוט לא אוהבת אותך יותר.
אני לא סומכת עליך, לא נמשכת אליך, אני לא מאמינה בך ובדרך שלך ואלו לא החיים שאני רוצה לחיות, אתה מבין? אין לנו את אותם החלומות”.
אבל הוא לא מבין, לא מבין את מה שאני אומרת לו ורק אומר שאני מדברת שטויות ושזה הצד השמאלי של הגוף שלי מדבר, אבל אני אומרת לו “בייבי, זה כל הגוף שלי, אין פה צדדים, תבין, כל הגוף שלי צועק די. נגמר”.
מה לא ברור? אני יוצאת ערב ערב עם חברים להעביר לו את המסר, בירושלים, תל אביב, קיסריה, עולה על כל הגשרים וכמו שצועקים כשמאוהבים שכולם ישמעו, אז ככה אני צועקת, אבל הפוך, ‘אני כבר לא אוהבת אותך יותר, תשחרר’.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
ומדברים עלי בחדשות וקוראים לי בשמות ואומרים שאני תמימה ומחפשת אהבה בתוך עולם פוליטי ומושחת. אבל מה שאני הכי רוצה זה למצוא מטפלת זוגית אלופה שתעזור לראש הממשלה שלי ולי להיפרד יפה ושנלך כל אחד לדרכו כי הזוגיות שלנו הלכה קיבינימט.
מכירים את זה שאתם במערכת יחסים גרועה ממש, כזאת שכבר אי אפשר להציל ופתאום אתם נפגשים עם זוג חברים שכל כך אוהבים ומכבדים וסומכים ומאמינים זה בזו ואחד על השני וכל הערב הם נוגעים, מדליקים במבטים שלהם, במחוות הקטנות של הגוף, זה ברור שהם עושים מלא סקס, מרגישים את זה באוויר, ואז מזדחלת לה בפנים מן קנאה קטנה, לא צרות עין, קנאה כזאת, קנאונת קטנטונת, כי זה מבליט את כל מה שנורא בזוגיות שלכם ואתם גם רוצים כזה?
אז זה מה שקרה לי במוצ”ש האחרון כשצפיתי בכתבה ששודרה במהדורת החדשות בערוץ 12 עם דנה וייס על דנמרק. הו דנמרק, דנמרק, דאם יו. הכול שם פתוח כרגיל, אין מסכות וגם לא היו, אין שם כמעט חולים, הפארקים ומקומות הבילוי מלאים באנשים ולמעשה הם חיים את החיים שהיו לנו לפני חצי שנה. זוכרים?
אבל עזבו קורונה, מה שהכי תפס אותי בכל זה היה מערכת היחסים של הציבור עם הממשלה. יש שם מבוגר אחראי שאפשר לסמוך עליו. ואם לדייק, יש מבוגרת אחראית. יש שם ראשת ממשלה שהם מאוד אוהבים, הממשלה שלה עושה הכול בשקיפות ומשתפת את העם בהחלטות ונותנת הנחיות מראש ובעקביות כך שהם לא באפלה, הקואליציה והאופוזיציה עובדות בשיתוף פעולה, מזרימות כספים וכולם רגועים, שום דבר לא גוסס והמסר ברור, יש על מי לסמוך!
ואצלנו? אצלנו מתנגן השיר “אין לנו על מי להישען, אלא על אבינו, אבינו שבשמיים”. באמת שאין לנו בארץ על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים, לא סתם השיר הזה היה כאן להיט.
אין ממש הסבר איך בדנמרק כמעט ואין חולים על אף שהכול פתוח ואין מסכות, מה ששוב מוכיח שהמסכות מכסות על משהו אחר, לא על קורונה, סליחה משרד הבריאות אם אני הורסת לכם את השטיק. בדנמרק דיווחו על אמון גבוה של הציבור במקבלי ההחלטות, הם מרגישים שהמדינה דואגת להם וקשובה לצרכים שלהם, אתם יכולים לדמיין ישראלי אחד בארץ שאומר את זה?
העיתונאי הדני אומר בריאיון ‘זה לא כמו אצלכם בישראל, לא נותנים 5,000 שקל’ז ומצפים להסתדר, פה נותנים סכום כסף משמעותי ממנו אפשר באמת לחיות ולכן יש לאנשים סבלנות ואמון’. הוא גם מוסיף ‘זה לא כמו אצלכם שמפעילים את השב”כ כדי לעקוב אחרי אזרחים, לנו יש אפליקציה וולנטרית שאם מישהו חולה, אז הוא יכול פשוט לדווח בעילום שם, אם הוא רוצה, והם יודיעו לאנשים שהיו לידו שידעו אם הם רוצים להיבדק’. יש להם נו מן קטע סקנדינבי כזה, יושר קוראים לזה?
ואני מסתכלת עליו, ומסתכלת על זה שיושב בממשלה שלי, הבייבי שכבר מזמן לא שלי, ומבואסת לחלוטין. איך נתקעתי עם אחד כזה? אני גם רוצה דני. כי בייבי לא סומך עלי אם הוא מפעיל שב”כ, ומה הוא אומר לי במילים אחרות? ‘לא מאמין לך’. ואני אומרת, ככה לא בונים מדינה.
החיים הם מערכות יחסים. אנחנו בריליישן שיפ עם החיים. עם עצמנו, עם הילדים שלנו, עם בני הזוג, עם האחים, החברים, העובדים, השותפים, השכנים, עם הגוף שלנו, עם אוכל, עם כסף, יחסים עם העבר, ההווה והעתיד, עם החיים ועל המוות, עם האהבות והאכזבות שלנו, עם החלומות, עם הפחדים, עם מה שהיה ומה שלא. זה כל מה שיש לנו, מערכות יחסים. ויש את מערכת היחסים שלנו עם הממשלה. ולא נותר בה דבר מלבד האשמות, הסתרות וניסיונות הפחדה.
התמוגגתי מהכתבה הזאת על דנמרק כי זה הוכיח שיש חיה כזאת, שאפשר לכונן יחסים כאלו, ובאותה נשימה התכווץ לי הלב על העם שלי, על המדינה שלי, על היחסים המסוכסכים עם הבייבי הזה שלנו. כולם שואלים על מה הם מפגינים ויש תשובות שונות לכאן ולכאן ובעיקר יש כל כך הרבה סיבות, מרעב ועד חרפה, אך מה שמונח מתחת לכל זה, זאת בעצם הזעקה על היחסים הבלתי נסבלים בין העם לשלטון. יחסים שעלו על השרטון.
כל אחד יודע שהבסיס ליחסים זה אמון. והמסר שלי כאן, זה שהכאב הזה לא מונח בצד הימני או השמאלי של המפה ולא של הלב, הכאב הזה חד והוא במרכז לב העם. ‘כואב לנו’ הם צועקים, ‘אנחנו לא יכולים יותר’ הם זועמים, ‘אנחנו רעבים ללחם, לתרבות ולסיבות לחיות כאן’ בוכים. ‘אנחנו רוצים הווה, רוצים עתיד. אנחנו רוצים להמשיך הלאה, להתגרש’, העם צועק, ויש את אלו שפוחדים ואומרים ‘זה לא שיחסים אחרים יהיו טובים יותר’, ויש את אלו שרוצים ללכת, פשוט ללכת.
יש מי שמשלים עם זה שבוגדים בו שוב ושוב ואומרים שככה זה במערכות יחסים, אבל גם לבגידה יש גבול. אם אדם לא עוצר, מתבונן ומכיר באחריות שלו על הרס היחסים, אז אי אפשר לקחת את הבגידה הזאת כדי לשדרג ולהציל אותם. ‘די. אתה לא רואה אותנו’ הם אומרים, והוא בשלו, ‘אני לא יודע על מה הם מדברים’.
היחסים האלו לא עובדים, זאת עובדה. וזאת הבעיה. כשיחסים גרועים, התוצאות גרועות. זה כמו הורה של פעם שרק מאיים ונותן עונשים, אבל אתה מבין אבא’לה, גדלנו כבר, אי אפשר יותר לאיים עלינו ככה, זה פשוט לא עובד. אנחנו מסתכלים על האופק ולא רואים את אותו הדבר, אז איך אפשר להפליג יחד אם אנחנו לא רוצים להיות על אותה ספינה?
אני לא מכירה יחסים שעובדים בכפייה. כי הם פשוט לא. אנחנו בפרק ב’ ואי אפשר לעצור את זה, אי אפשר להחזיק אותנו עגונים בברית הלא מקודשת הזאת.
קול קורא – דרוש/ה מטפל/ת זוגי/ת ליחסים שלנו עם הממשלה ודרושה אישה מנהיגה, כי זה ברור שבדנמרק, פינלנד ובניו זילנד נשים מנהיגות את המדינה ומשהו טוב מאוד קורה שם. אולי הגיע הזמן לתת צ’אנס לאיזו ליידי שתנהג בנו בג’נטלמניות.
תאריך אחרון להגשה: אתמול!
ראש המועצה האזורית באר טוביה, קובי אביבי, אירח השבוע בלשכתו את הילאי אזרזר (18), תושב המועצה וספורטאי מוכשר ואת אמו, חן. בשבוע שעבר התחרה הילאי באליפות ישראל באתלטיקה קלה במקצה של 100 מטר גברים והגיע להישג של 11.40 שניות. ראש המועצה אמר להילאי: "אני שמח לפגוש אותך, זה מרגש עבורי לפגוש כשרון בן המקום. אין ספק שבזכות צניעותך ושאיפותיך, תגיע רחוק".
הילאי רץ במקצים של 100 ו-200 מטרים מזה חמש שנים. הוא החל לרוץ כתחביב והחליט לפתח את הכישרון לרמה מקצוענית. בשנה הבאה ילמד בכיתה י"ב בתיכון באר טוביה. ראש המועצה העניק לו מטען לטלפון נייד בו כתוב: "מטעינים אותך באהבה" ומפתח קורונה. הילאי אמר שהוא התאהב בענף הריצה והחליט שזה מה שהוא רוצה לעשות כשיהיה גדול.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
חודש אוגוסט מאופיין בריבוי אירועי הצלה ומצילי אשדוד מטפלים בעשרות אירועי טביעה אשר יכלו להיגמר באסון! אתמול בתחנת ההצלה בחוף מיעמי, בסמוך לשעה 15:30 הבחין מנהל התחנה רוני אלימלך באבא עם שני ילדים בגילאי 12 ו- 14 הנמצאים באזור מסוכן ליד שפך הנחל, המרוחק מהתחנה כ- 300 מטר, חוף לא מוכרז ומסוכן בגלל הקרבה לשובר אשר יוצר משיכה חזקה לכיוון הסלעים. רוני כורז לאבא שיצא מהמים ומודיע לו שהוא באזור מסוכן, ומבין שהוא חייב להמשיך לעקוב אחר האבא והילדים אשר נראה היה כי אינם מקשיבים ואף לא מבינים את הסכנה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
תוך דקות, האירוע מקבל תפנית והילד הראשון מתחיל להיסחף בזרם החזק פנימה. רוני מיד מוציא את המציל איציק ויצמן עם אופנוע ים ואסדת הצלה, כאשר במקביל האח השני והאבא נסחפים והאירוע מסתבך. איציק, מציל צעיר מקצועי ומתמחה בהצלה בגלי חוף עם אופנוע הים, מבצע הערכת מצב מהירה ומבין שהוא צריך לטפל בשלושה טובעים במקביל. במקצועיות רבה וקור רוח מצליח איציק לאסוף את הטובעים האחד אחרי השני ומוציא אותם בשלום לחוף הים.
האירוע הזה יכול היה להיגמר באסון נוראי! הציבור מתבקש להתרחץ רק בחופים המוכרזים ולהישמע להוראות המצילים.