לי גל תרבות ים: "הבנו שיש ביקוש ללימוד של גלישה בצורה בטיחותית ומקצועית"
שנת הקמה: 2003
האנשים שמאחורי העסק: גל ושירן דהן, שני אחים מאשדוד עם אהבה גדולה לים.
על העסק: “העסק התחיל כמועדון גלישה, אבל היום הוא כבר הרבה יותר מזה. אנחנו מציעים מגוון רחב של שירותים: שיעורי גלישה וסאפ לכל הגילאים ולכל הרמות, קייטנות, השכרה ומכירה של ביגוד גלישה וציוד נלווה ועוד. בנוסף, יש במתחם מסעדה שמציעה מזון בריאות שמתאים במיוחד למי שרוצה למלא מצברים אחרי יום מעייף של גלישה, ולאחרונה חידשנו את התפריט עם דגש על אוכל בריא יותר וטעים יותר. מוזמנים לבוא לנסות”.
לי גל צילום באדיבות לי גל תרבות ים
איך התחלנו: “הבנו שיש ביקוש ללימוד של גלישה בצורה בטיחותית ומקצועית. הורים רבים חששו מכך שילדיהם יוצאים לגלוש ללא הבנה בסיסית בנושא. כך גל התחיל ללמד ילדים את החוקים והערכים של גלישה”.
מה הקורונה לימדה אותנו: “אסור לקחת שום דבר כמובן מאליו. אפילו את הים אפשר לקחת לנו בכל רגע ועלינו לנצל אותו כל עוד אנחנו יכולים”.
על העסק: "מוצרי קוסמטיקה טבעיים במרקם נעים ועדין שאני פיתחתי. כל המוצרים באישור משרד הבריאות. בימים אלה אנו מציעים מבצע: 30 אחוזי הנחה בקניית סדרת המוצרים הכוללת קרם יום, סרום ממצק וקרם לילה. משלוחים לכל הארץ".
מאיה קוסמטיקה טבעית. צילום: עדי ברנשטם
איך התחלנו: "אני אחות במקצועי שעוסקת ברפואה משלימה יותר מ-30 משנה. במסגרת לימודי הארומתרפיה למדתי לרקוח קרם בסיסי ומשם החלטתי לנסות ללמוד ולהתפתח. התחלתי לרקוח לעצמי קרם מחומרים טבעיים, ומה שהחל כניסוי וטעייה התגלה כהצלחה".
מה הקורונה לימדה אותנו: "חיזקה את האמונה ואת ההבנה שניתן להסתגל לכל ושום דבר אינו ברור מאליו".
בעקבות פרסום דבריו של מנכ"ל חברת נמל אשדוד, משה שיקו זנה, ולפיהם "נמל אשדוד יצטרך להיפרד או לפטר מאות עובדים", אומרים בחברה שלמעשה הכוונה היא לא לפיטורים אלא לפרישה מוקדמת מרצון.
המנכ"ל אמר את דבריו בדיון של ועדת הכלכלה של הכנסת בשבוע שעבר שעסק בטענות של יבואני התבואות על עיכובים ואיחורים בשל עבודה איטית בנמל אשדוד.
בחברת נמל אשדוד מבקשים להבהיר: "החברה נערכת לתחרות עם הנמלים החדשים שיפתחו ב-2021, היערכות זו כוללת תוכנית השקעות בתשתיות של 2.4 מיליארד שקל וקידום הסכמי הרפורמה מול הוועדים. כחלק מהסכם הרפורמה הכוונה לעודד יציאת עובדים פוטנציאלית לפרישה מוקדמת. מענק הפרישה נקבע על ידי אגף השכר במשרד האוצר ומשתנה מעובד לעובד".
יו"ר ועד עובדי ציוד מכני בנמל אשדוד, עמית שרף, מגיב לדבריו של מנכ"ל החברה משה זנה שלפיהם ייאלצו מאות עובדים לעזוב על רקע התחרות מול נמל הדרום – שייפתח עוד כשמונה חודשים.
לדבריו, "לא יהיו פיטורים של עובדים אלא רק פרישה מרצון". עדיין לא ידוע המספר המדויק של העובדים שיפרשו.
"הגענו לסיכום עם המדינה על הסכם פרישה מרצון, שהוא ההסכם הטוב ביותר שהיה אי פעם במשק", אומר שרף.
"בית הדין הארצי לעבודה", הוסיף שרף, "פסק בתאריך 12.6.2107 כי מובטחת חסינות לכל עובדי הנמל מפיטורים 10 שנים מיום תחילת עבודתו של נמל הדרום, כך שאין לנמל יכולת לפטר עובדים. בימים אלו כלל הוועדים עושים מאמץ רב בשביל לסיים את הסכם הרפורמה, דבר שיביא ביטחון כלכלי ויציבות לעובדים ולנמל".
אוראל בן זקן, אחיו של קפטן מ.ס אשדוד, טום ובנו של האיש החזק במועדון מ.ס אשדוד ג'קי בן זקן, הפך לסוכן שחקנים מן השורה. הוא עובד בשותפות עם שחקן העבר של מ.ס אשדוד יניב עזרן והקים סוכנות שחקנים בשם Y.O football agency. הכל התחיל כשעוד בעודו חייל סדיר, נשלח על ידי אביו לגאנה כדי לעקוב אחר שחקנים מבטיחים עבור מ.ס אשדוד. כיום, כבר בגיל 22 הוא נחשב לסוכן שחקנים לגיטימי בכדורגל הישראלי. בסוכנות שלו חתומים הזרים המצוינים של מ.ס אשדוד, סמואל אלאבי, טימותי אוואני וקמהאני מונטרי והשחקנים הצעירים המבטיחים שהשתלבו לאחרונה בקבוצה הבוגרת כמו עוז בילו ועידן דהן.
אך גולת הכותרת וההישג המשמעותי ביותר של בן זקן ג'וניור היא מכירתו של לאונרד אווסו ב-1.1 מיליון דולר, בינואר האחרון מ- מ.ס אשדוד לונקובר וייטקאפס מהליגה בארה"ב. אווסו היה השחקן הראשון של אוראל בסוכנות, אותו הוא מצא והתרשם ממנו באותו הטיול לגאנה. בנוסף, לאחרונה היה לו חלק ביחד עם השותף יניב עזרן בעסקת ההעברה של אחד השחקנים הטובים בישראל, אלירן עטר ממכבי ת"א לבית"ר ירושלים. גם בעסקת ההעברה של החלוץ האפריקאי שחתם לאחרונה במ.ס אשדוד, פאהד באיו היה לאוראל חלק משמעותי.
אוראל, איך הכל התחיל?
"היה טורניר בגאנה באפריל 2018. אבא שלי רצה שאני ודוד שלי נוני ניסע לעקוב אחרי שחקנים צעירים בטורניר. בסוף דוד שלי לא יכל לטוס וביטל ואני נסעתי ביחד עם ישראלי שקישר אותנו לטורניר. טורניר של עשרה ימים, שישה משחקים ביום, ילדים בני 12 משחקים נגד בני 20, הכל מעורבב. תוך כדי המשחקים האלה מצאתי את לאונרד אווסו שתפס לי את העין. עדיין לא סמכו עליי אז במאה אחוז כדי לשלם כסף לקבוצה האפריקאית עליו, אפילו וידאו שלו לא היה, הכל היה תלוי בטביעת העין שלי. לכן ארגנתי עסקת השאלה לשנה עם אופציית רכישה, כדי שאם הוא ירשים בעונת ההשאלה מ.ס תוכל לרכוש אותו. בהתחלה אמרו לי: 'מה זה? את מי הבאת? אין לו מושג בכדורגל'. המאמן שהיה אז, יובל נעים אמר לאבא שלי שהוא לא רוצה אותו בקבוצה. בסוף נעים פוטר ומאז הפיטורים שלו אווסו חזר להרכב, הרשים ולבסוף גם נמכר לארה"ב ב1.1 מיליון דולר. שנה אחר כך הבאתי לאשדוד את סמואל אלאבי ומונטרי קמהאני".
אוראל בן זקן בגאנה. צילום פרטי
איך החלטת שאתה רוצה לעסוק בזה?
"אבא שלי תמיד אומר לי שהחלום הכי גדול שלו היה להיות סוכן שחקנים ושזו העבודה הכי כיפית וגם משתלמת מבחינה כלכלית אם אכן אתה מצליח בזה. בנוסף, אני אוהב כדורגל ושיחקתי כדורגל עד גיל 17 אז ככה שיש לי את הרצון להישאר בענף הזה גם אם לא כשחקן. הבנתי שלהיות סוכן שחקנים זה יותר טוב מלהיות שחקן".
מי לימד אותך את כל העסק?
"אני עם אבא שלי ביום יום ואני לומד ממנו המון. בנוסף, אני שותף של יניב עזרן בסוכנות ואנחנו לומדים אחד מהשני, הוא היה שחקן כדורגל אז ככה שהוא גם מכיר אנשים וזה עוזר. כשנסעתי לאפריקה הייתי עם סוכן נוסף בשם אוהד, גם הוא לימד אותי כמה דברים וכיום הוא שותף שלי על המגן השמאלי מונטרי קמהאני. האמת שאת הדברים הטובים למדתי בעיקר מאבא שלי, הוא הסוכן הכי טוב".
״הוא הסוכן הכי טוב״. האבא ג׳קי בן זקן. צילום: לירון מולדובן
מה היה החלק שלך בעסקת אלירן עטר?
"אבי נימני היה הסוכן שלו וזה נגמר ביניהם. אני והשותף שלי יניב עזרן שידכנו בין בית"ר ירושלים לאלירן עטר. יניב הוא חבר טוב של עטר ואבא שלי חבר של הבעלים של בית"ר משה חוגג אז שידכנו בין הצדדים והבאנו להם את ההצעות".
למה אתה לא מייצג את אחיך טום?
אחי חתום בסוכנות של דודו דהאן כבר 3 שנים אז עם כל הכבוד אליי, כרגע טום אצל דודו, שאגב אני לומד גם ממנו".
טום בן זקן. צילום: טל אקוקה
איך לאונרד אווסו אקס מ.ס משחק היום בארה"ב לאחר המכירה הגדולה?
"משתלב שם יפה, היו לו כמה משחקים בהם בלט והיה טוב וחלק בהם פחות. הוא שחקן ברמה גבוהה, שחקן שלדעתי עוד שנה- שנתיים ישחק בליגה בכירה כמו גרמניה או ספרד".
איך אתה מסכם את עונת הבכורה של מונטרי קמהאני? לאשדוד הייתה התלבטות האם להאריך לו את החוזה ולבסוף הוחלט שכן.
"מונטרי שיחק בערך 20 משחקים בעונה שחלפה, אמנם הוא לא היה בשיא היכולת אבל לאט לאט הביטחון שלו עולה ואני מאמין שהוא יפתיע את כולם. אני יכול להבטיח שהוא שחקן ברמה מאוד גבוהה, מגן הנבחרת הצעירה של גאנה ושחקן שהייתה לגביו התעניינות ממועדונים גדולים ברחבי העולם. הוא היה במבחנים בנאפולי הגדולה במשך שבועיים. אני מעדיף לא לסכם עונה ראשונה של שחקן שמגיע מאפריקה בגיל 19. בכל עונה ראשונה בישראל של שחקן אפריקאי צעיר הוא לא ממצה 30 אחוז מהיכולת. דוגמא מצוינת לכך היא לאונרד אווסו שהתחיל להציג יכולת טובה רק בסוף העונה הראשונה. זה קשה מאוד לבחור צעיר מאפריקה לעבור למקום חדש ושונה לגמרי כמו ישראל".
אוראל בן זקן עם המיוצג שלו מונטרי קמהאני. צילום פרטי
מי יהיה השחקן הבא בסוכנות שלך שיתקדם למועדון גדול יותר?
"טימותי אוואני הוא אחד הבלמים השלמים שראיתי. מבחינתי, אחרי שאמאדור של מכבי ת"א עזב, טימותי הוא הבלם הטוב בישראל. קשה "לפגוע" ולהצליח להביא לארץ בלמים ברמה שלו. הוא משחק בנבחרת אוגנדה ובאליפויות אפריקה משחק נגד סלאח ומאנה, הכוכבים הכי גדולים בעולם והוא מתמודד איתם בצורה מרשימה. סוגר את סלאח ומאנה עם מהירות ומתקל אותם בצורה נקייה, זה בלתי נתפס. גם סמואל אלאבי יגיע רחוק מאוד לדעתי".
מה המטרות לעתיד?
"להתרחב לכמה שיותר שחקנים וכמובן להביא את כולם להצלחות ולמעברים למועדונים גדולים. אני שואף להיות כמו פיני זהבי או דודו דהאן, זה החלום והשאיפה".
ככל שמתקרב מועד פתיחתו של הנמל החדש, הלא הוא נמל הדרום, גוברת הדריכות בנמל הוותיק, נמל אשדוד. ההערכות מדברות על כך שהתחרות הצפויה מול הנמל הפרטי השכן תגרום לירידה בהכנסות שלא תותיר ברירה אחרת מלבד התייעלות וצמצום של כמות העובדים.
כיום יש בנמל אשדוד 1,386 עובדים. עדיין לא ברור כמה עובדים ילכו הביתה ובאילו תנאים. גורם יודע דבר מעריך שבסופו של דבר הנמל ייפרד מכמה מאות עובדים, אולי בכמה פעימות, כאשר הכוונה היא להוציא עובדים יחסית מבוגרים לפרישה מוקדמת ולא להביא במקומם עובדים חדשים, לפחות לא באותה הכמות.
אבל אין צורך להסתמך על מקורות עלומים. מנכ”ל חברת נמל אשדוד בכבודו ובעצמו, משה זנה, התייחס לסוגיה בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת. הישיבה עסקה בעיכובים בפריקת תבואות שמיובאות לארץ דרך נמל אשדוד.
בעוד שנציג יבואני התבואות אמר שחסרות ידיים עובדות בנמל, זנה אמר שבקרוב מספר העובדים יקטן משמעותית.
מנכ״ל נמל אשדוד, משה שיקו זנה. צילום: מאיר אזולאי
“באפריל 2021 ייפתחו שני נמלים במדינת ישראל”, אמר זנה בדיון, “נמל הדרום, שהוא לצדנו ונמל המפרץ, שהוא ליד נמל חיפה. המשמעות של שני הנמלים האלה היא שנמל אשדוד יצטרך להיפרד או לפטר מאות עובדים. כ-200 עובדים. אנחנו מדברים על עוד כשמונה חדשים עד שהתחרות תחל, ואז נרגיש את הירידה. המשמעות של זה היא הסטת כוח אדם, כי בסופו של דבר נמל אשדוד מעולם לא פיטר עובד”.
שר התחבורה ישראל כץ באתר הבניה של נמל הדרום, נובמבר 2017. צילום: אורי קריספין
זנה הודה כי “יש בעיה בקצב, בתפוקות, ולכן נמל אשדוד השקיע מעל 220 מיליון שקל בשיפור התשתיות כדי להתאים את הנמל לתשתיות החדשות”.
דג מיוחד וסביבתי מאוד הגיע היום לחופי אשדוד והחליט להישאר כאן באשדוד לאחר שגילה את רצועת החוף המדהימה של העיר. יתרה מכך, הוא החליט לרתום את עצמו למען הסברה על חשיבות השמירה על הסביבה והסביבה הימית בפרט.
תכירו את רוני פיש- הדג היחיד שאוכל פלסטיק. מידות הדג 4.5 אורך ו 2.5 גובה והוא יכול להכיל כ 1000 בקבוקים. לפני כ 3 חודשים אריה תורג’מן -מנהל אגף החופים נפגש עם אוולין אנקה, אומנית סביבתית מארגון plastic free Israel לרכישת דג מיחזורית אותו בנתה יחד עם מיכל ברונפמן, אומנית סביבתית.
הרעיון להבאת הדג המיוחד הנו חלק מהפרויקט הגדול האגף החופים "חופים ללא בדל ופלסטיק". הדג נקרא "רוני פיש" לזכרה של רוני פרג ז"ל פעילה סביבתית. הדג המיוחד הוצב בכניסה לחוף באר שבע, המטרה היא שהוא יעורר עניין ויגביר מודעות בקרב ציבור המבקרים בחוף. כל מה שנותר זה לתת לדג לאכול.
המפגש שלי עם אילניה קור הוא מפגש וירטואלי. הגעתי אליה כשכתבתי בגוגל “מפגש משמעותי” לקראת הכנת סדנה בנושא. אז הסתבר לי שזה מושג שטבע הפילוסוף מרטין בובר.
הייתה שם הפנייה לתוכנית ברדיו מהות החיים בה התראיינה אילניה קור. מיד הקשבתי, קודם כל הקול שלה דיבר אלי. הציגו אותה בתוכנית המרתקת בתור מטפלת בשיטת בובר. התאהבתי באילניה באותו רגע. כתבתי לה מייל נלהב והיא חזרה אלי בשמחה ובהתרגשות. מדובר במפגש משמעותי אבל הוא קורה בסקייפ, למרבה הצער, ימי קורונה.
מאין בא השם אילניה?
"השם הזה ניתן לי כתוצאה ממפגש משמעותי ומזדמן. לא קיבלתי אותו מאיזה רב או בעקבות תהליך גילוי של מדיטציה. זה שם שהולם את הנתיב הרוחני שלי, הוא התקבל מתוך מפגש. נולדתי אילנית – שם שאף פעם לא היה לי מדויק. בתחילת שנות ה-30 שלי התרחש מפגש אקראי שנתן לי את שמי.
"היה זה בסדנה שארגנתי של שמואל שאול בנושא חוכמת האותיות העבריות. במפגש הראשון המארחת- אישה שלא הכרתי, פתאום קראה לי אילניה, בעצם קיבלתי את השם ממנה. היא נתנה לי את השם שחיפשתי ואז שמואל אישר את התחושה. ואמר: 'וואוו, אילניה, איזה שם מתאים!' הנחתי למצלול להדהד בתוכי ואמרתי לעצמי אחרי כמה זמן שאכן זה השם: אני שומרת על האילן שקיים בשם המקורי ומוסיפה לו את יה- את האלוהים". הבנתי שהיו לך חוויות מיסטיות.
"אני לא חושבת שיש לי את המילים לדבר על זה. זה לעשות עוול לעוצמת ההתרחשות ופלאיותה. כבר כילדה היו לי חוויות שהגיחו מעולם הרוח שהשיא שלהן היה בגיל 16, אז חוויתי חוויה מיסטית. זה היה מפגש עם ה'אתה הנצחי', מושג של מרטין בובר-אתה זה תמיד פניה, מישהו שפונה אליך ואתה פונה אליו. הייתה שם ידיעה שזה משהו אמיתי, שאי אפשר להטיל בו ספק. מאותו רגע השתנה מסלול חיי וקיבל תפנית של חקירה, של עבודה עם התודעה, של חיפוש וגעגוע".
ילדותה של אילניה חשובה להבנת התפתחותה כמטפלת בובריאנית. היא אחת משלישיה של שני בנים ובת. הבנים תאומים זהים והיה ביניהם קשר טלפתי ושפה משלהם.
"היה להם אחד את השני באופן מובהק ומרגש מאין כמותו. כילדה חוויתי את עומק הזיקה כלפיהם ואת עומק הזיקה ביניהם. אני הייתי קצת בודדה, גם בת, תאומה לשני בנים וגם בת שמעריצה ואוהבת אותם, הייתי בעמדה של צופה בהתרחשויות הלא מילוליות האלה שביניהם. חלק גדול מהדרך שלי קשור לחוויית התאומות והכיסופים לכך שגם אני אחווה את הדבר הזה שיש ביניהם. זה הטעין את נפשי בכיסופים ותשוקה לדבר. גדלתי בבית שהוא שבט. אנחנו שמונה אחים ביניהם זוג תאומים אח ואחות והשלישיה הצעירה ביותר. לגדול עם משפחה גדולה ואינטראקציות רבות זה חלק ממה שעיצב את הנפש שלי ואת שפת הזיקה שפיתחתי. זו שפת האם שלי".
איזו מין ילדה היית?
"הייתי ילדה שרה. היה לי חשוב להקשיב בעומק לניגונים ולקולות שירה. הייתה בי היכולת לשמוע קולות שונים וגם להשמיע את הקול שלי. ילדה אמנותית, ילדה רגישה מאד, קצת חריגה, לקח זמן עד שהחריגות הבשילה לייחודיות. התחלתי להבשיל בתחילת שנות ה-20 לחיי כשלמדתי פילוסופיה. מאוחר יותר בשנות ה-30 כשהתחלתי לעבוד ולטפל הגיעה הבשלות העמוקה יותר".
איך התאהבת בבובר?
"באותה תקופה חוויתי חוויות תודעתיות עוצמתיות בהן חשתי מעין הדהוד פנימי של נוכחויות שפגשתי – נפשות אחרות ועולם הטבע. הבנתי שמשהו אחר קורה. התחלתי לחפש מה זאת הקרבה הזאת עם המציאות והבריות שמקיפים אותי. איך פתאום אני חווה את הנפש שמולי בלי מילים ומשהו בי נקשר בה בצורה כל כך עמוקה. במסגרת עבודה סמינריונית, בלימודי הפילוסופיה לתואר ראשון כשאני בת 23 מצאתי את סיפרו של מרטין בובר 'בסוד שיח'.
"מצאתי שפה מופלאה ומדויקת, המתארת את חוויות הזיקה והמפגשים המשמעותיים שחוויתי באותה תקופה והרגשתי שמצאתי בספר הזה בית ושהפכתי בזכותו לבת בית בעולם הזה. זה היה מפגש מטלטל שגרם להתאהבות מיידית ולתחושת שייכות עמוקה לדרך שביקשה ממני עוד העמקה וגילוי".
מרטין בובר. צילום מתוך ויקיפדיה
אני מבינה שהאהבה לבובר לא דעכה אלא התחזקה עם השנים.
"'חיי אמת פגישה הם' אומר בובר. אדם שחי במלוא הוויתו הוא אדם פוגש. נפש בנפש, רוח ברוח, שומעים ומנכיחים משהו מהנפש האחרת. האמת לא נגלית מתוכי אלא דרך מגע עם משהו שהוא לא אני, משהו אחר ממני.
"בסיפור 'הפיכת לב'", מוסיפה קור, "מספר בובר על סטודנט שבא אליו כדי להכריע אם לשים קץ לחייו, ובסוף כך עשה. בובר היכה על חטא על כך שהיה עסוק בשיח שנדמה היה כדיאלוגי ושניתן מתוך מענה לשאלות הנשאלות, אך לא שמע את השאלה האמיתית שרחשה בפנימיות הדיבור של אותו סטודנט. לאחר אותו גילוי כאוב ומטלטל על התאבדותו של הסטודנט, הוא הפך את כיוון הלב ונתיבי דרכו הרוחנית – מהציר האנכי שבין אדם לאלוהיו ובין אדם לעצמו, לציר האופקי שבין אדם לאדם, בו העבודה הרוחנית היא להקשיב ל'סוד השיח' העובר בין השניים, לקריאה הנשלחת מעומקי הנפש האחרת ומבקשת מענה.
"על פי בובר אין אדם שלא יחוש אשם ולא יחווה רגשות אשמה. אמא של בובר עזבה אותו כשהיה בן שלוש. נדמה לי שאדם שחווה היעדרות עמוקה של יחס זיקה יסודי, יחס של אם-בן יחפש אותה במשך כל חייו. זו היעדרות שבוודאי הטעינה את נפשו בכיסופים והתכוונות עמוקה אחר אותה זיקה חסרה".
מי שרוצה לפורר מחאה או ביקורת כלשהי ינסה להכניס גורם נוסף ובמקרה התמידי אלו ההורים. תמיד זעקתם היא אותנטית, מן הבטן ואף עמוק יותר, מן הרחם. כנגד כל טיעון שיביא הורה למען ילדיו נטיית הלב של כולנו תהא נתונה לו ורק לו כמייצג אותנו ההורים, וכשילדיו מייצגים את בנינו ובנותינו. אסטרטג משובח תמיד ישכיל לקחת את ההורים לצד שלו ולהתל בהם, כשהוא ירצה לכסח ארגון או אג’נדה כלשהי.
לכך בדיוק אנו עדים השכם והערב ובשיא הכוח מתחילת הקורונה. היה את מנכ”ל האוצר מר באבד שזלזל בציבור מורותיו של בנותיו והותיר אותן לשיני ההורים לשיסוי יחד עימו. מה רבה טעותו וטעות ההורים? ראשית, כל יום (מלבד בחופשות גם הכפויות) הוא יאלץ לראות לנגד עיניו את צוות ההוראה של יוצאי חלציו עד סיום י”ב.
טעות ההורים הייתה לקחת חלק בשיסוי הכוללני מבלי לשים לב, שהמלחמה שלהם בכלל זהה למלחמתם של צוותי ההוראה, הנושאים את האלונקה וגם נמצאים תחתיה. מה כוונתי? הרי הסיפור מאז קום המדינה שציבור הנשים המועסק במגזרים גדולים במשק נועד להיות בייביסיטר כדי לאפשר לבני הזוג לצאת למלחמה על א”י ולעבודה לכלכל את הבית.
הכל היה מוסדר ללא שביתות כשהחצי הנשי היה בבית והגברי בחוץ. אט אט צמחה תנועת הנשים והנשים יצאו גם הן מביתן לסייע בכלכלת הבית. אבל מה? שכחו להחזיר את בני הזוג למנן את העבודה בבית, כלומר, שכרן יצא בהפסדן גם נותרו על כתפיהן האלונקות כשהן יצאו מתחת לאלונקה על מנת לסייע לפריון המשק, לפריון הבית ולזכות בפרי יכולתן המקצועית שלא נופלת לרגע משל אותם גברים שיצאו לפניהן.
מה רבה התדהמה שאותן אימהות שהצטרפו לאותו משק ארצי, כועסות על אותן נשים-מורות שרוצות לסמן באותיות ברורות את גזרת שכרן ואת הכבוד למעמדן ולתגמל אותו באופן הראוי להן, לנשים בכלל ובטח כשזה בסופו של יום נוגע לרווחת כל פרי בטן שיגיע אליהן לאלונקה, סליחה לכיתה.
השבוע ברשת החברתית קראתי להורים לחבור לדבר הטבעי, אלינו, אל צוותי ההוראה ואל המזכ”לית המייצגת אותנו. הסברתי את תורתי שהיא בסיסית “אחדותנו בכוחנו” ואותו הכוח הוא של כולנו. האינטרסים שלנו משותפים. נכון יותר לומר שהחלומות שלנו משותפים. ואם אנחנו מסוגלים לחלום אותם יחד נגשימם. יחד נוכל למנף את הנושאים החשובים לבנינו ולבנותינו, ומהם?
בריאות – שכל מי שנכנס למערכת החינוך יהא בריא בגופו ובנפשו – זה בנפשנו!
מבנה כיתה – כיתות קטנות עד 20 תלמידים. הרי קורונה אחת דייקה אותנו לראות על מה נאבק צוות ההוראה: על נפשו וחיוכו של הילד/ה. הרי ללא אור בעיניו, הנובע מנשמתו, לא נוכל ליצוק תוכן פדגוגי. כל עוד לאקלים הכיתתי לא יהיו את התנאים לבשלותו האמיתי למורה לא יהא את הזמן המיטבי להכיל כל ילד/ה בכיתתה. להתבונן לו בעיניים, לשיר עמו ואט אט להכניסו למסגרת היצירתיות בחשיבה.
תוכניות הלימודים – כמה נושאי לימוד צריך להשאיר וכיצד באמת ללמדם. אנחנו צריכים לדבוק בחוויה בלמידה, בחשיבה מחוץ לקופסה, בנתינת כלי האוריינות סביב תחומי הדעת. כל אלה צריכים מינוף והתבוננות אחרת התואמת למאה ה-31. כשבסופו של יום הערכת התלמיד תהא חלופית תוך עבודת צוותים והגשת פרויקטים פרקטיים לחייהם, ששם יעבדו את מימדי החשיבה השונים לכדי תפארת פרי יצירתם בין אם היא אומנותית, מתמטית, מדעית ועוד.
שר הבריאות יולי אדלשטיין הגיע היום (חמישי) לביקור בבית החולים אסותא אשדוד יחד עם ראשי צמרת משרד הבריאות. בביקורו חתם השר על שלט גדול ממדים שהוצב בכניסה לבית החולים הקורה לכל העוברים בין דלתות בית החולים, להקפיד על חבישת מסכות ולשמור על "ערבות הדדית" בימים אלו בהם ממשיך להתקיים המאבק הלאומי מול הקורונה.
אך בעוד השר והנציגים הנוספים רק סיימו לחתום את שמם, מספר סטודנטים ומתמחים לרפואה שנכחו במקום פרצו בצעקות מחאה כנגד המשך התורנויות הארוכות בבתי החולים של מתמחים לרפואה כשהם מאשימים את השר כי הבטיח להם לטפל בסוגיה. מאבטחי בית החולים קפצו אל עבר המפגינים ולא נתנו להם להתקרב לשר, עד שזה ביקש בעצמו לשוחח עימם.
"אני סטונדטית לרפואה בשנה השלישית" סיפרה לשר אדשלטיין נטשה אופנהיים שבאה למחות "אני יכולה להגיד לך הסטודנטים חוששים לעתיד שלהם ולעתיד של הרפואה הציבורית בארץ, יש כאן הפקרות של ציבור האנשים שעובד באופן חוקי 26 שעות רצוף, שלא נדבר שבכל בתי החולים, מתחת לרדאר, אנשים נותנים מעבר לזה. יש מתמחים שמגיעים למעל 400 שעות עבודה בחודש, הם לא רואים את המשפחה שלהם, הם נוהגים הביתה אחרי שהם עובדים 30 שעות, ולאף אחד לא אכפת מזה".
לאחר שנרגעו הרוחות ושאר המפגינים הורחקו מהאזור שב השר לשאת דברים בפני כלי התקשורת והנוכחים במקום: "אני מגיע לכאן עם בשורה לכל מה שאנחנו מכנים הערכות לחורף" הודיע השר לאחר שנרגעו הרוחות במעט. "לאחר דיונים עם משרד האוצר הושגה תוספת של מיליארד שקלים להערכות לחורף בקהילה וקופות החולים". השר אוסיף לציין כי 400 מיליון שקלים מסכום זה יועברו לטובת אשפוזים וטיפולים ביתיים, על מנת למנוע מחולים את הצורך להגיע לטיפול במרפאות השונות בעונת החורף.
השר התייחס לסוגיית פתיחת שנת הלימודים במענה לשאלות הכתבים וטען כי אין סיבה לדחייתה: "אנחנו מבינים אתה חששות והמספרים לא לרוחנו אבל בחרנו שלא לעצור את שנת הלימודים, על פי המתווה". זאת בעוד ראשי ההנהלה בבית החולים אסותא אשדוד הביעו מספר פעמים את דעתם הברורה כי פתיחת שנת הלימודים על פי אותו מתווה היא בעיניים טעות חמור שעלולה להחזיר אותנו מספר צעדים אחורה במאבק בנגיף, בעיר ובארץ בכלל.
באחד הערבים בשבוע שעבר ישבתי עם חברה שלי ותוך כדי שיחה אנחנו מתגלגלות מצחוק מאיזו סצנה שסיפרתי לה, פתאום היא אומרת לי “תגידי, את קולטת? הורידו מסך על עולם התרבות, אבל את בשיא היצירה שלך! את שמה לב?”. זה באמת קטע שדווקא עכשיו אני פורחת. האם זה מה שהייתי צריכה? שיטילו עליי סגר בשביל שאוציא את הקול שלי? שאתן את הכול שלי?
אני רואה את הטירוף ברמה הלאומית וברמה הבינלאומית, אך אני רואה גם ברמה האישית אצל לא מעט אנשים את כל הטוב שמתאפשר דווקא בתקופה הזאת. דברים שהיו תקועים שנים פתאום יוצאים לדרך, פחדים שעיכבו ננטשים לטובת החיים בכאן ועכשיו. כן זה הזמן למחות, לשנות, אבל לא פחות חשוב גם לאזן, להתבונן רגע ולשאול מה כן טוב בתקופה הזאת, מה כן מתאפשר דווקא עכשיו? זאת אחריות אישית על התודעה שלנו, על התדר, על הדבר בו אנו מתמקדים מתוך הבנה שאותו אנחנו רוצים להגדיל.
שמתי לב שבזמן שאני כותבת, אני מוצאת את עצמי במרחב של אפשרויות, של משחק. אני כמו נעלמת בתוך החוויה. הסכר נפתח והכול יוצא. כן סגר, לא סגר, אי אפשר לעצור את החיים מבפנים. הם בועטים חזק כמו תינוק בבטן ובבוא העת הם גם יפרצו החוצה על אפכם וחמתכם אל העולם הכאוטי הזה.
אני חושבת שיצירות גדולות נכתבות בימים אלו בחדרי חדרים, כי אין כמו איום ממשי על החופש כדי לגרום לנו ליצור ולהרחיב את התודעה. אחרי כל הקוקורונה הזאת יהיה כאן בייבי בום אומנותי, כי את המנגינה הזאת אי אפשר להשתיק. זה הסאונד של החיים.
עם כל הריחוק החברתי, המסכות והשמיים הסגורים, נותר רק לברוח פנימה, לצלול לתוך הדמיון האינסופי ולדלות משם יצירות. הכול ייצא לאור יחד עם האמת בעידן הזה. זהו סוף עידן התמימות. יותר ויותר אנשים יודעים שהם חיים במטריקס ושמה שחשבנו כאמת, מתברר כמגה בלוף.
התקופה הזאת מביאה איתה חששות רבים, תסכול ואתגרים, אך היא גם מרגשת ומפתיעה והיא מצע אדיר ליצירה. פתאום הכול נחשף במערומיו וברור לנו שככה אנחנו לא ממשיכים. מה שנוכח אל מול פנינו זאת עובדה ואנחנו יכולים לבחור איך להרגיש, מה לחשוב ואיך לפעול אל מול מה שמופיע.
יש לנו הזדמנות אדירה ליצור משהו חדש, כל אחד בחייו האישיים וכולנו יחד בעולם. אני לא יודעת מה צפוי ברגע הבא אך אני סומכת על עצמי יותר מאי פעם, סומכת על התכנית הקוסמית הגדולה ולא על התכנית של האו”ם.
לשמחתי עומדים לרשותי כל המשאבים של כל השנים בהן השקעתי בהתפתחות שלי, הכול מניב פירות, על אף שאנחנו בסוג של שנת שמיטה. הקרקע נשמטה לנו מתחת לרגליים וכל מה שסמכנו עליו הולך ונעלם. אנחנו בתקופה מואצת, סופר אקסלרייטור. קיבלנו בעיטה כדי שנצא לדרך, מבלי לשאול שאלות, או מבלי לקבל תשובות, לפחות לא כרגע.
הכותבת צילום: רועי שוחט
נעשה ונשמע גרסת 2020. האם הפעם נעשה? האם נשמע?
זה מדהים איך באופן אינטואיטיבי כבר בתחילת הסגר בער בתוכי הצורך הזה ליצור. קניתי לנו צבעים ומלא חומרי יצירה שונים, דברים שלא העליתי על דעתי לפני. הבנתי ש”יום אחד” הזה עליו אני בונה הרבה שנים עשוי להיות יום אחד מאוחר מדי. זה הרגיש לי כמו מן צורך הישרדותי ממש.
הבנתי שזה הזמן להתנסות, לצאת מקיבעונות, מהסיפורים שאני משחזרת שוב ושוב כמו הסיפור הזה שאני יכולה ליצור רק באמצעות מילים, איזו שטות! אני יכולה ליצור בכל דרך שאבחר ובכל חומר ואנטי חומר. כל כך הרבה פעמים אנחנו פשוט לא מעזים להתנסות ובונים סביב זה סיפור שיהיה אליבי ללמה לא. לפעמים אנחנו מאמצים איזו אמונה, איזו תפיסה מבחוץ וככה מגבילים את עצמנו, בזמן שבכל רגע אנחנו יכולים לשנות את הסיפור שאנחנו המצאנו.
“האדם אינו מכיר את עצמו. אין הוא מכיר את הגבלותיו ואת אפשרויותיו. הוא אינו יודע אפילו עד כמה גדול ההיקף שבו אין הוא יודע את עצמו”. מתוך הספר “הפסיכולוגיה של התפתחותו האפשרית של האדם” מאת אוספנסקי. אם רק היינו יודעים מי אנחנו בכלל, היינו נשארים המומים.
יצירה בתוך גבולות מובילה ליציאה מהגבולות. זאת הדרך החוצה. אומנות היא לא משהו שמישהו יכול לסגור או לפתוח. היא החיים עצמם במלוא תפארתם.
היצירתיות פורחת בכל תחומי החיים, אנחנו נאלצים לעשות התאמות למצב חדש שלא הכרנו. כל התפיסות שלנו לגבי ‘איך אפשר’, עוברות ריענון. ככל שסוגרים עלי, אני מתחילה לחשוב מחוץ לקופסת המגבלות ופורצת דרכן. אני מניחה שזה מה שקורה לנו כחברה.
באחד בספטמבר אולי תיפתח שנת הלימודים, ואולי לא, זה כבר מסורת אצלנו, אבל מה שחדש הפעם, זה שאנחנו גם לא יודעים איך היא תיראה עם כל איומי הסגר. דבר אחד ברור וזה ששנת הלימודים הקרובה לא תהיה רגילה בשום צורה.
קרוב לוודאי שמוסדות החינוך יהיו סגורים במשך כל חודשי החורף לפחות מאחר וכל שפעת של אתמול היא חשודה כקורונה של מחר, כי לקורונה יש כתר והיא מלכת המחלות בימינו. מה שבטוח זה שאני שומעת יותר ויותר הורים שלא מוכנים להפקיר את ילדיהם למערכת חינוך שהולכת ומאבדת את האמון שלנו בה מדי יום.
ככל שהם סוגרים עלינו, אני שומעת יותר ויותר יוזמות חלופיות לחינוך קהילתי, לצורת חיים חדשה. אולי דווקא מתוך הכאוס הזה אנחנו ניצור יצירה מופלאה כי כולנו אמנים של החיים ואם נעבוד יחד, זאת תהיה סימפוניה משגעת.
המספרה החברתית של שמוליק דואק: "מספרה שנמצאת ברובע הישן של העיר מתוך אידאולוגיה"
שנת הקמה: 1993
האנשים שמאחורי העסק: שמוליק דואק מנהל את המספרה בעצמו מאז הפתיחה ועד היום.
על העסק: מספרה חברתית שנמצאת ברובע הישן של העיר מתוך אידאולוגיה: לעזור לאוכלוסיות החלשות יותר כלכלית להסתפר במחירים הכי זולים בעיר. בנוסף מציעים תספורת חינם לניצולי שואה. אנחנו גם המספרה הירוקה היחידה בעיר, ללא שימוש במוצרים חד פעמיים ועם אחוז גבוה מאוד של חומרים שהולכים למחזור. כולם מוזמנים.
איך התחלנו: אני בתחום כבר הרבה שנים ועבדתי בתל אביב. אחרי שהתחתנתי ועברנו לאשדוד החלטתי לפתוח מספרה בעיר. מהר מאוד השתלבתי בעיר והיום אני כבר 27 שנים באותו מיקום.
מה הקורונה לימדה אותנו: החיים לא צפויים וצריך לחשוב על העתיד גם כשטוב.
ליצירת קשר: כתובת: יוספטל 13, אשדוד. טלפון: 08-856-3905. פייסבוק
מסעדת סינטה: "לשדרג את חוויית השיפודייה למשהו יוקרתי ואיכותי יותר"
שנת הקמה: 2008
האנשים שמאחורי העסק: מור אביר ונאור לוי, תושבי אשדוד.
על העסק: במסעדה שלנו מקפידים קודם כל על איכות המנות ועל חוויית הלקוח. תוכלו למצוא סוגים רבים של בשרים על הגריל, דגים, ואפילו בר מגוון. המקום משופץ ומעוצב בצורה מרשימה על מנת להעניק ללקוח חוויה יוקרתית ומשודרגת. בנוסף יש שירות חדש של הכנת אוכל לשבת: אסאדו, דגים ועוד הרבה מנות טעימות שמתאימות בול לשבת, להזמנה עד הבית, וכן ניתן להזמין אותנו לאירועים עם הרבה בשר טוב.
איך התחלנו: המקום הוקם על ידי חבר'ה אחרים שגם להם היה את אותו רעיון: לשדרג את חוויית השיפודייה למשהו יוקרתי ואיכותי יותר. בהמשך החלפנו את הבעלים הקודמים ומאז אנחנו מנהלים את המקום.
מה הקורונה לימדה אותנו: כלום לא קבוע, ותמיד צריך להסתכל קדימה ולחשוב בצורה יצירתית.
ליצירת קשר: כתובת: האורגים 19, אשדוד. טלפון: 077-9976019. אתר
ראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי: ״הייתה לי פגישת עבודה מצויינת עם שר הבריאות יולי אדלשטיין, הצגתי בפניו בהרחבה את המודל הייחודי שנבנה כאן באשדוד להתמודדות עם הנגיף . הפעולות שמשרדו נוקט, יחד עם התמיכה והסיוע הרב מסייעים רבות להמשך המאבק בנגיף״.
ראש העיר סקר בפני שר הבריאות וצמרת המשרד את מטה ניהול העירוני והפעולות באמצעות ראשי המכלולים ובשיתוף כלל גורמי המקצוע שבוצעו מאז פרוץ הנגיף במטרה לשמור על בריאות תושבי אשדוד ולשמור על שגרת חיים העירונית.
בתוך כך, הציג ראש העיר את מערך החקירות האפידמיולוגיות שהקימה עיריית אשדוד בתחילת המגפה, המונה 18 מתחקרים ובעזרתו נערכו חקירות ל-1836 תושבי אשדוד ובזכות כך הצליחו לקטוע 568 שרשרות הדבקה . המערך מסייע גם בבניית תמונת מצב מעודכנת מדי יום, על פיה נקבעות דרכי הפעולה, ובכך תורם למניעת התפשטות הנגיף בעיר.
כמו כן, הציג ראש העיר את מוקד הסיוע לאוכלוסייה הוותיקה בעיר, המונה למעלה מ-41 אלף תושבים בני 65 ומעלה. במוקד קיימים נתונים אודות התושבים הוותיקים בעיר, הודות למיפוי נרחב שבוצע החל מפרוץ המגפה. המוקד מסייע לתושבים וותיקים ללא עורף משפחתי בתמיכה רציפה וסיוע בצרכיהם החיוניים, כדוגמת רכישת מזון ותרופות, התעניינות בשלומם והפגת בדידותם.
נוסף על כך, הציג ראש העיר בפגישה את מרכז השליטה (משל"ט) המתקדם של עיריית אשדוד, המצויד באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים בישראל, במטרה להעניק סיוע מיטבי לתושבי העיר החולים בנגיף הקורונה, ובמטרה למנוע את התפשטות הנגיף בעיר.
ד״ר יחיאל לסרי, גבי כנפו ושר הבריאות יולי אדלשטיין. צילום: אורי קריספין
שר הבריאות, יואל (יולי) אדלשטיין: "העיר אשדוד מתמודדת היטב עם מגפת הקורונה, תוך שיתוף פעולה הדוק בינינו לבין ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי. ההתמודדות היתה לא פשוטה ועם זאת שיתוף הפעולה הוכיח את עצמו בירידה בתחלואה של העיר. אני מודה לראש העיר על עבודתו המסורה למען בריאותם של תושבי העיר. נתייצב לצדו בעל התמודדות עם המגפה".
ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי במפגש עם שר הבריאות יולי אדלשטיין. צילום: אורי קריספין
ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי במפגש עם שר הבריאות יולי אדלשטיין. צילום: אורי קריספין
אתמול בבוקר הלך לעולמו עזרא מורד, איש חינוך וספר, שהוא ומשפחתו היו ממייסדי קריית מלאכי. הוא סבל ממחלת ראות קשה שהכריע אותו והיה צלול, חד ודעתן עד מותו.
הלוויתו של מורד תתקיים היום, חמישי, בשעה 16:00 בבית העלמין בקריית מלאכי. המשפחה יושבת שבעה באשדוד – רחוב נחל קישון 5, דירה 5.
"אבא, היית לי מורה לדרך חיי", כתבה בתו עו"ד רעות שירה מורד בדברי ההספד שחיברה. "כברת דרך ארוכה היתה לחייך", הוסיפה, "ואפילו אז, לא בזבזת בה אפילו דקה אחת. היית חולם, פורץ דרך, הולך נגד הזרם. אבא, תמיד תמיד צדקת. גם בתחזיות הכי הזויות שלך. לא בגלל שהיית נביא, אלא בגלל שפשוט היית חכם וחולם".
עזרא מורד נולד ב-1933 בעיר עמארה שבעירק, והיה חבר מחתרת החלוץ. עלה לארץ ב-1950 כנער כשהוא מוביל אחריו נערים צעירים ממנו. בישראל התאחד עם הוריו שעלו אחריו ועם אחיו, והמשפחה הייתה מראשוני המתיישבים, דיירי אוהל מספר 2, במעברת קסטינה, שהפכה אחר כך לקריית מלאכי.
את רעייתו אילנה, שעלתה ממרוקו, עמדה בהמשך בראש נעמ”ת במועצה המקומית וכיהנה כחברת מועצת הפועלים בעיר, הכיר במעברה. הם נישאו ונולדו להם חמש בנות. מורד היה ממקימי בית הספר הראשון בישוב, האחים, יחד עם רבקה גובר. בהמשך היה מיוזמי הקמת מרכז הנוער שהפך למתנ”ס.
מורד השלים לימודי הוראה ועבד כמורה בקריית מלאכי, במקיף ג’ באשדוד ובבאר טוביה. כיהן כמנהל מחלקת החינוך בקריית מלאכי, פעל לפתח קשרי תרבות גם עם מדינות ערב. עד השנים האחרונות קיים קשרים עם אנשי רוח וסופרים מעירק. מצעירותו מורד היה פעיל פוליטי, תחילה במפא”י ובהמשך במפלגת העבודה וגם כיהן כחבר מועצה בקרייה.
במהלך השנים פרסם כמה וכמה ספרי שירה. ספרו האחרון שיצא לאור בשבועות האחרונים ממש לפני מותו, הוא ספר פרוזה שנקרא “הנדר” והוא למעשה סיפור חייו.
ספרו של מורד שיצא בחודש שעבר. צילום באדיבות המשפחה
“אבא אמר לנו, ‘אני לא אמות עד שאני אוציא את הספר’, והנה הספר יצא והוא איננו”, אומרת בתו, עו”ד רעות שירה מורד. “אבא היה איש מאוד פתוח שאוהב להתבטא, ומאז מרץ כשהחל הסגר הוא הרגיש חנוק. אבל בגלל שהוא סבל ממחלת ראות – שנבעה גם מהחשיפה לגיר מהימים שלו כמורה – ביקשנו ממנו להישאר בבית. גזרנו עליו סגר אבל מצבו הלך והידרדר. יחד עם זאת הוא נותר צלול לגמרי”.
“רק אתמול”, מוסיפה בתו, “הוא ישב עם שתי בנות מקריית מלאכי והפציר בהן לקיים את צוואתו לבנות מרכז מורשת לתולדות המעברה והעיר. אבל הבוקר הוא קם, אמר שהוא מרגיש חלש וזהו, הוא נפטר בבית, בחיק משפחתו כמו שהוא רצה”.
עניין אותו מה שקורה במדינה?
“מאוד, מאוד. הוא גם אהב לנתח כמה מהלכים קדימה והוא היה ביקורתי לנוכח המצב. היה לו כאב מאוד גדול. בזמן האחרון הוא אמר ‘לא זה מה שאני פיללתי לו כשהגעתי לפה, אני מוטרד’. הוא היה מאוד אכפתי למה שקורה. אבא היה אסטרטג. קראנו לו ‘האדם שרואה מעבר לאופק’”.
ילדים המעוניינים בהכרות עם עולם התאטרון תוך פיתוח מיומנויות משחק, דמיון, ביטוי ובטחון עצמי באמצעות חוויה יצירתית ומקצועית – במונארט מרכז תרבות מציעים לכם להצטרף סדנאות התאטרון של אורנה פורת. ובכן, גבירותיי ורבותיי, זה הזמן להפסיק לדחות את המחר ולפתח את הכישרון של ילדיכם ולהקנות להם את הכלים להשתלבות והצלחה בעולם התיאטרון והמשחק בישראל ובעולם כולו. כל זאת, בתשעה חודשים מרתקים (מפגשים חד שבועיים) מגוונים ונפלאים, בהם הילדים נהנים ממסגרת לימודית מעשירה וחברתית, וסופגים ערכים וכישורים שילוו אותם לאורך כל חייהם – המקצועיים והפרטיים כאחד.
סדנאות תיאטרון, שנפוצות ופופולאריות בארצות הברית ומדינות רבות אחרות בעולם, תפסו תאוצה ואהדה גם בארצנו בעשור האחרון. יותר ויותר הורים מבינים שאין שום סיבה למנוע את התפתחות האהבה והיכולת של ילדיהם. במקום עוד חוג חסר תכלית או העשרה שהילד ישכח בחלוף שבועיים, נהנית הסדנא משפע יתרונות. הילדים לומדים ומתרגלים על החיים כשחקנים, ההכנות לפני עלייה לבמה, אלתור, הצגת דמויות, הצגת קונפליקטים, התמודדות עם טקסטים כתובים ועוד.
בסיום חודשי הסדנא נערכת הופעת הסיום של החניכים אל מול עיניהם הגאות של הוריהם. עין אחת לא תישאר יבשה… מעדויות שהעניקו הורים לילדים שעברו את הסדנא, עולה שביעות רצון גבוהה מהטרוגניות התכנים הלימודיים, מהשילוב בין תיאורטי ומעשי, מהשינוי שחל אצל ילדיהם בשלל תחומים אחרים ומרמת ועניין הקורסים והמרצים, ביניהם, אגב, שחקנים פעילים, במאים, מפיקים, מלהקים ועוד.
השיעורים בפיקוח המחלקה האמנותית והחינוכית של תאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ומיועדים לילדים בכיתות א'-ו' כשתכנית הלימודים משתנה בהתאם לשכבת הגיל ומתקיימת אחת לשבוע באופן קבוע. סדנת אמן אורח: באמצע שנת הפעילות, מקבלים התלמידים סדנה של אמן אורח מתחום אמנויות הבמה. הצגת סוף שנה: בסוף השנה כל קבוצה מעלה הצגה מקצועית עם תפאורה, מוזיקה, תלבושות ואביזרים.
הטבה שנתית: תלמידי הסדנאות זכאים להטבה לאורך השנה ברכישת כרטיסים להצגות התאטרון בתל אביב. סדנאות התאטרון של אורנה פורת ייערכו בימי רביעי, לתלמידי כיתות א' – ג' בין השעות 16:00 – 17:00, גן חובה 17:00 – 17:45, לתלמידי כיתות ד' – ו' בין השעות 18:00 – 19:30. אז אם גם ילדכם מראה סימני תשוקה לבמה, אם גם בילדכם זיהיתם פוטנציאל להפוך לכוכב הגדול הבא, סדנאות התיאטרון לילדים ולנוער מחכות לכם. שיהיה בהצלחה! למידע נוסף ולהרשמה לכל הסדנאות והחוגים: מונארט -מרכז תרבות, דרך ארץ 8, אשדוד 08-8545130/1
בתחומי אשדוד והסביבה ישנם פרילנסרים רבים. חלקם גם עובדים שכירים בתחומי התמחות שונים המעוניינים להעניק ולתת שירותי פרילנס, החל מבניית אתרים, כולל אפיון מערכות, ועד לבניית עמודי נחיתה וביצוע אוטומציות לעסקים, שיסייעו למערכות לפעול במהירות. לאור כך, מרכז כיוונים יחד עם קהילת ההייטק באשדוד, יוצאים לדרך עם FreeLanAshdod, פרויקט הפרילנסרים הגדול, ומזמינים את צעירי אשדוד ליטול בו חלק.
"לראשונה באשדוד. FreeLanAshdod – פרויקט המאגד פרילנסרים בתחומי הייטק, יזמות וטכנולוגיה מאזור אשדוד והסביבה, יעודד מתן שירותים לחברות ועסקים מקומיים וינגיש כלים שיווקיים לפרילנסרים בכדי להגדיל את המכירות" אומרים בכיוונים ומציינים כי המרכז וקהילת ההייטק באשדוד מעוניינים לסייע במתן מענה וסיוע לאתגרים העתידים לבוא, באיתור עובדים מעולמות הייטק שונים שיכולים לאייש משרות במקומות שיתפתחו, בעידוד התקשרויות עם ספקים ויועצים מאשדוד והסביבה לפרויקטים חדשים שהוקמו, ולמתן סיוע ופתרונות לאתגרים שיעלו במהלך ההקמה ע"י חברי הקהילה.
בכיוונים מתארים את FreeLanAshdod כמיזם שבא לסייע לפרילנסרים ושכירים אשר מעוניינים לרכוש כלים כך שיוכלו לתת שירותי פרילנס במקביל להיותם שכירים. "אחת המטרות המרכזיות של הפרויקט היא לעודד 'צריכה מקומית', עידוד חברות טכנולוגיות ועסקים מקומיים לצרוך את השירותים של הפרילנסרים האשדודים" הם אומרים ומציינים: ״לראשונה, הרשימה תכלול פרילנסרים תושבי האזור ותציג את מגוון השירותים מעולמות ההייטק והטכנולוגיה, שאותם פרילנסרים יכולים להעניק. זאת במקביל להכשרות הכוללות מתן כלים שיווקיים כדי להצליח ולהגדיל את המכירות ולגדול עם מספר הפרויקטים".
אתי לוגסי וחי וחניש ממרכז "כיוונים" מספרים: "עם חניכת ההאב החדש בקרוב בכוונים, חשבנו יחד עם קהילת ההייטק איזה כלים עסקיים נוכל להציע לפרילנסרים, תושבי אשדוד על מנת לחזק את היכולת השיווקית של הפרילנסרים באיתור לקוחות חדשים והגדלת המכירות ובעיקר לעודד צריכה מקומית. כך נולד פרויקט FreeLanAshdod שמטרתו הוא יצירת מיפוי של הפרילנסרים הקיימים באשדוד, מתן הכשרות ייעודיות וחיבור לבעלי עסקים מקומיים הנדרשים לשירותים"
איתמר אסף, ממובילי קהילת ההייטק באשדוד ויוזם הפרויקט: "בחודשים האחרונים שמנו לב כי נוכח הקורונה והמצב הכלכלי, יש דרישות למיקור חוץ ועבודה עם פרילנסרים. בניתוח ואפיון צרכים שערכנו במדגם מייצג בקהילה, הבנו כי יש צורך אמיתי לבניית מאגר פרילנסרים איכותי, שמטרתו חיבור לעסקים מקומיים, בנוסף להקניית תכנים עסקיים ושיווקיים שניתן ע"י תכנית הכשרה ייעודית אשר תיושם ע"י מרכז כיוונים".
יניב קקון המשנה לראש העיר מציין כי מרכז כיוונים עוסק בימים אלו בכל הקשור לעידוד יזמות מקומית, יזמות חברתית, אמנותית, עסקית וטכנולוגית ומציין שבקרוב גם פותחים את האב הראשון בעיר. "הקמת האב ראשון יוביל אחרים להקים עוד האבים נוספים בעיר וזו רק ההתחלה" הוא מבטיח.
סגנית ראש העיר שרון מרק, הממונה על קידום העסקים והתעשייה ויו״ר ועדת איכות הסביבה, התבשרה אתמול (שלישי) על מינוייה כנציגת המרכז לשלטון מקומי בוועדה בין-משרדית הפועלת לקידום "כלכלה כחולה" – מדיניות אסטרטגית בינלאומית ארוכת טווח למיצוי מושכל, מקיים ומוסדר של הפוטנציאל הכלכלי בים. הוועדה מתקיימת בשיתוף פעולה של מינהל התכנון, משרד האוצר ומשרדי ממשלה נוספים כמו גם ארגונים ומומחים.
מתוך כך, מטרת התכנית לצמיחה כחולה בה חברה מרק היא גיבוש תכנית אסטרטגית וחזון לכלכלת הים בישראל, תוך כיווני פיתוח למיצוי הפוטנציאל בתחומים נבחרים, לרבות המלצות לכלים רגולטוריים. השאיפה היא שהתכנית תאפשר זינוק בפיתוח כלל המשק הישראלי: השקעות בתשתיות, במחקר וטכנולוגיה, גידול בתעסוקה, לקידום מעורבות ושיתופי פעולה בישראל ומחוצה לה, למיצוב ישראל בחוד החנית בחדשנות ובפיתוח, ולביסוס מעמד בינלאומי איתן.
לאור המינוי מסרה מרק כי ״חזון המסחר המקוון העירוני ועוגניה של העיר, ובפרט היותה של אשדוד עיר ירוקה בינלאומית, לאור פועלו וחזונו של ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי לאורך השנים, מציבים את אשדוד ונציגיה בחזית הפורומים הלאומיים, גם כאן בוועדה הרחבה אשר התכנסה לראשונה היום בזום. אני שמחה ונרגשת על המינוי בכלל ועל ייצוג העיר בפרט כדי לקדם את העשייה ורווחת תושביה ועסקיה יום יום״.
תחנת המשטרה החדשה באשדוד, הכוללת את מטה מרחב לכיש, נחנכה לפני למעלה מחמש שנים ברובע י'. מתחם תחנת המשטרה הקודם, לרבות המבנה ברובע ה', נסגר לחלוטין ונאסרה אליו הכניסה. עם זאת, המקום יועד כבר שנים לפרויקט בניה לטובת תושבי אשדוד.
לאחרונה, במסגרת ועדת היגוי משותפת לעיריית אשדוד ומשרד הבינוי והשיכון, הוביל ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי מהלך ולפיו אושר תקציב לתב"ע לטובת בנית 200 יחידות דיור על שטח מתחם תחנת המשטרה הישנה. מדובר ב-10 דונם, כאשר הפרויקט ייבנה במסגרת הסכם הגג באשדוד, אשר במסגרתו צפויה העיר להתרחב בכ-30 אלף יחידות דיור חדשות. גם פרויקט זה, כמו רובו של הסכם הגג בעיר, מיועד למשפחות צעירות במסגרת מחיר למשתכן.
מיקום הפרויקט הוא בסמיכות לפארק רחב ידיים ברובע ה' ומעבר לכביש קיים פארק נוסף וירוק, פארק בן גוריון, המיועד לבילוי משפחתי. יצוין כי גם פרויקט זה ילווה בשדרוג התשתיות וכניסת אוכלוסייה צעירה לאחד הרובעים הוותיקים בעיר. הסכם הגג באשדוד גם יאפשר למשפחות צעירות וזוגות צעירים בני העיר להמשיך להתגורר בה ואגב כך מתווה את מדיניות העירייה להקצאת דירות במחירים אטרקטיביים, למשפחות צעירות תושבות העיר.
ראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי: "עיריית אשדוד נערכת לתת מענה הולם ופתרונות לדיור בר השגה לצעירי העיר ולמשפרי דיור במסגרת הסכם הגג. חלק בלתי נפרד מכך הוא חידוש תשתיות ברובעים וותיקים, הקמת מבני ציבור והקמת פרויקטים למגורים המיועדים לצעירים. לאור זאת, אנו שקדים כעת על הכנת תב"ע מתאימה לפרויקט מגורים ברובע ה', אשר יגרום להתחדשות חברתית וקהילתית ברובע הוותיק".
ראש מינהלת הסכם הגג באשדוד, מהנדס אייל דוידוביץ', ציין כי לפי התכנית הגדולה של אשדוד בעשורים הבאים, הסכם הגג, ייבנו כ-30 אלף יחידות דיור בפריסה עירונית כאשר 3000 יחידות מתוכן יוקמו ברובעים הקיימים של העיר.
שעל סנטר: “אם נישאר צנועים ונשמור על הסטנדרט המקצועי, נוכל לעבור הכל”
שנת הקמה: 2002
האנשים שמאחורי העסק: מיגל בן נון ושמואל בן חמו, תושבי האזור, כ-30 שנה בתחום.
על העסק: פתרונות לכל צורכי הבניין לבית: קרמיקה, כלי עבודה, גבס, כל מה שצריך. בנוסף מעניקים שירותי ייעוץ בנושאי בנייה. אצלנו תמיד יש מבצעים – אנחנו עובדים לטובת התושב כדי להציע לו את המוצר האיכותי ביותר במחיר הסביר ביותר.
איך התחלנו: פתחנו את החנות הראשונה כבר לפני 30 שנה. בהתחלה התעסקנו בחומרי אינסטלציה ועם הזמן הרחבנו את העסק למה שהוא היום.
מה הקורונה לימדה אותנו: שום דבר אינו מובטח. יש כוחות גדולים ולא צפויים שפועלים עלינו ואנחנו לא תמיד יכולים להיות מוכנים אליהם, אבל אם נישאר צנועים ונשמור על הסטנדרט המקצועי שאנחנו ידועים בו, נוכל לעבור הכל.
ליצירת קשר: כתובת: העבודה 11, אשדוד. טלפון: 08-8531111. אתר
ריקי דלאל שמלות כלה: “בתקופה זאת אנחנו מייצרים גם מסיכות בד על מנת לתת תעסוקה לעובדים שלנו”
שנת הקמה: 2005
האנשים שמאחורי העסק: ריקי דלאל.
על העסק: עסק בינלאומי למכירה ולהשכרה של שמלות כלה הכולל 250 חנויות ברחבי העולם, כאשר החנות הראשית באשדוד. אנחנו מדורגים כרגע כמותג המומלץ ביותר לשמלות כלה בבריטניה על פי גוגל. בתקופה זאת אנחנו מייצרים גם מסיכות בד לחברות על מנת לתת תעסוקה לעובדים שלנו. כל מי שצריכה שמלת כלה ומהססת בגלל המצב, מוזמנת לפנות אלינו. אנחנו מציעים חוזים הוגנים שמתאימים לתקופה המבלבלת הזאת, ובתנאים מצוינים.
ריקי דלאל צילום רונן נג'אתי
איך התחלנו: ריקי הייתה תופרת חובבת במשך שנים. לאחר שהילדים עזבו את הבית הם הפצירו בה להשתמש בכישרון התפירה הייחודי שלה ולפתוח עסק, וכך עשתה. התפנית הגיעה כאשר בלוגרית אמריקאית מפורסמת שיתפה תמונה של שמלה שריקי עיצבה, וההזמנות מחו"ל החלו לזרום.
מה הקורונה לימדה אותנו: כדי שתהיה לנו זכות קיום, עלינו להמציא את עצמנו בכל פעם מחדש. אסור לעמוד במקום.
ליצירת קשר: כתובת: קניון סי-מול, הגדוד העברי 6, אשדוד. טלפון: 08-374-0342. אתר
⇔
⇔ 
