המשרד לשירותים חברתיים, ארגון הג'וינט–אש"ל ועיריית אשדוד, חברו יחד להפעלת תכנית ייחודית וחדשנית, התומכת ומלווה בני משפחה שמשמשים בעצמם כמטפלים עיקריים לבן משפחתם החולה. במינהל שירותים חברתיים אומרים כי מדובר באוכלוסייה שעד כה הייתה "שקופה" עבור הממסד, ולא תמיד היה די מידע עליה. המטופלים שנמצאים בתוך המסגרת המשפחתית, מטופלת ע"י המשפחה ונמצאת למעשה מחוץ לרדאר ולכן, החידוש בתוכנית שקבוצה זו זוכה היכנס תחת הזרקור וליהנות ממעטפת תמיכה.
"התכנית היא תכנית מתפתחת ונבנית שנועדה לחזק, לעזור, ללוות ולתת מידע רלוונטי לבן המשפחה שהוא המטפל העיקרי" אומרת עו"ס אורלי אסף ממינהל שירותים חברתיים, מובילת התוכנית ומדריכת הקבוצה. אסף מציינת כי בשלב ההתחלתי וכצעד ראשון, נבנתה קבוצת תמיכה לבני משפחה מטפלים. הקבוצה מתכנסת פעם בחודש, ביום שלישי האחרון לחודש, לשעה וחצי של הדרכה, דיון, ייעוץ וגיבוש דפוסי עבודה.
הקבוצה המתגבשת נהנית מקבוצת תמיכה לבני משפחה, ותיקה יותר שכבר צברה ניסיון בטיפול בחולי דמנציה. גם קבוצה זו מתכנסת פעם בחודש, בכל יום שלישי בתחילת חודש, במתכונת דומה ואותה מלוות עו"ס טל כהן ועו"ס פליסיה אהרון.
לשתי הקבוצות המתכנסות במועדון "יהלום" ברובע א' ניתן להצטרף ללא עלות. בנוסף ובמסגרת התכנית, העו"סיות מגיעות למקומות העבודה והארגונים לסדרת הרצאות בנושאי: בריאות, משפט ומיצוי זכויות. בימים אלה התקיימה סידרה ראשונה בנמל אשדוד, לציבור עובדים המתמודדים עם טיפול בבן משפחה חולה.
תכנית חדשנית באשדוד: בני משפחה מטפלים. צילום: מינהל שירותים חברתיים
"הרצאה ראשונה ניתנה ע"י ד"ר נדיה כגנסקי – רופאה גריאטרית מחוזית. הרצאה שניה ע"י ד"ר עו"ד מיקי שינדלר – בנושאי אפוטרופסות וחלופות לאפוטרופסות, ואת ההרצאה השלישית תיתן נציגת המשרד לשוויון חברתי בנושא: מיצוי זכויות והתמודדות עם בירוקרטיה הכרחית" אומרת אסף ומזמינה משפחות להתקשר ולהצטרף לתכנית (עו"ס אורלי אסף. טל: 08-8516862).
במינהל שירותים חברתיים רואים חשיבות בהנגשת השירותים לתושבים. תכנית זו עולה בקנה אחד עם רעיונות המינהל והתפיסה שהוא מוביל בהנגשת שירותים מיטביים לקהילה.
תכנית חדשנית באשדוד: בני משפחה מטפלים. צילום: מינהל שירותים חברתיים
הישיבה החלה בסקירה של ראש המועצה שהבהיר לכלל מנהלי המחלקות שגן יבנה נמצאת ברשימת היישובים הצהובים ובקצב הדבקה מתגבר. בנוסף, ציין ראש המועצה את החשש מהדבקה במערכת החינוך בהתאם למתרחש במוסדות חינוך רבים ברחבי הארץ ובעקבות ההדבקה בבית הספר מכבים.
במסגרת היערכות המועצה להמשך המלחמה בקורונה, הוחלט להרחיב את האכיפה כלפי עטיית מסכות במרחב הציבורי באמצעות משטרת ישראל וראש המועצה ביקש מהיקל"רית לירן אשכנזי מפיקוד העורף לשלוח תגבור של חיילי צה"ל לביצוע הסברה ברחבי היישוב. נציג משטרת ישראל הסביר שהמשטרה נערכת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ובין היתר יחולק מסמך לגבאים ולמתפללים בבתי הכנסת.
סגן ראש המועצה, עו"ד סביון יניב, ביקש להגביר את ההסברה ולפרסם את הוראות ממ"ש תוך כדי הגברת אכיפה בכל העסקים ביישוב כולל ברשתות המזון הגדולות. עובדי מחלקת שפ"ע יסייעו בסידור מתחמי תפילה באוויר הפתוח במקומות שהוקצו לכך מראש ומנהלות בתי הספר הונחו להקפיד הקפדה יתרה על קפסולות גם בחדרי המורים בכדי למנוע הדבקות של מורים ומורות.
ראש המועצה סיכם את הדיון והודיע כי, בין היתר, תיעשה הסברה בבתי הכנסת, תיבדק האפשרות לדחיית אירועי התרבות הבאים במידה והמועצה תידרש לכך, תוגבר האכיפה, כלל הפארקים ביישוב יעברו ניקוי וחיטוי, לא יתקיימו אירועי הרמת כוסית ותיקבע ישיבה נוספת בקרוב בכדי לבחון את המשך התהליך ואופן ביצועו.
בשבוע האחרון התקיימה מסיבת פתיחת השנה של נוער גן יבנה ברחבת המתנ"ס בהשתתפות של בני הנוער בגן יבנה שנהנו מהופעות חיות של אמנים וזמרים.
רחבת המתנ"ס הוצללה במשך הקיץ, חולקה לקפסולות והוקמה בה במה מאובזרת. בני הנוער שהגיעו מדדו חום בכניסה ונדרשו לעטות מסיכה לאורך האירוע. ההופעה הראשונה של חן מזרחי החלה בשעה 21:00, לאחר מכן בשעה 21:50 התקיימה הופעה של הזמר יהל יעיש והופעת הסיום הייתה של אלה לי.
יהל יעיש
את האירוע הפיקו יחד מתנ"ס גן יבנה בניהולו של רפי אברג'יל, מחלקת הנוער בניהולה של ענת אסא, מחלקת התרבות והאירועים בניהולו של אושרי טובי ועל שיווק האירוע הייתה אמונה אילנית הראל, רכזת השיווק של המתנ"ס.
כשהדיון בממשלה ובמשרד הבריאות בקביעת היקף ההגבלות שיכולו על היישובים המוגדרים כמוקדי התפרצות תחלואת הקורונה עוד נמשך, נתוני משרד הבריאות הבוקר (שני) לא מצביעים על שינוי ברמת ההתפשטות בעיר. מאז אתמול בבוקר באשדוד אובחנו 67 חולי קורונה נוספים, כך שמספר החולים הפעילים בעיר עומד כעת על 1103 חולים – 656 מתוכם נוספו רק בשבוע האחרון.
עוד מספרים הנתונים כי מתחילת ההתפרצות מספר החולים המאומתים בעיר אשדוד עומד על 4,690 בסך הכל. גם מספר החולים הפעילים על כל עשרת אלפים איש אינו נמוך ועומד על 49 איש על כל 10,000 תושבים. בבית החולים אסותא אשדוד מדווחים כי נכון להיום, מאושפזים במחלקה 18 מטופלי נגיף הקורונה – 12 במצב קשה, שלושה במצב בינוני ועוד שלושה מוגדרים במצב קל.
אתמול אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי רשימת הערים האדומות גדלה והתווספו לה עוד עשרה יישובים, בניגוד לרשימה הקצרה יותר של עשרה יישובים, ברובם חרדים וערבים, שפורסמה בימים האחרונים. עדין מוקדם לדעת אם אשדוד בוודאות נכנסת לרשימה, וההחלטות על אילו ערים מתוך מוקדי המגיפה נמצאות ברשימת הערים תחת הגבלות אמורות להיקבע היום. הדיון היה אמור להתקיים אתמול אך ראש הממשלה דחה אותו עכב התנגדות ראשי הערים החרדיות. מתוך כך, העיתונאי עמית סיגל פירסם אתמול רשימה של יישובים אדומים בה מופיעה גם העיר אשדוד. אך לכאורה מדובר ברשימה לא סופית שתרם קיבלה את אישור השרים.
אמש אישרה ועדת השרים לענייני אזורים מוגבלים להטיל עוצר לילי על 40 יישובים אך רק היום תתכנס לקבוע את היישובים ברשימה. במידה ולא יהיו שינויים נוספים, העוצר צפוי להיכנס לפועל היום למשך שבוע, כאשר האזרחים יתבקשו להישאר בבתיהם מהשעה 19:00 עד 5:00 בבוקר למחרת, וגם בתי עסק לא חיוניים היסגרו בזמנים אלה. היציאה מהבית במהלך הסגר הלילי תותר למרחק של עד 500 מטר ויתקיים איסור על כל התקהלות של יותר מ-10 בני אדם במבנה או 20 בשטח פתוח. כמו כן, מערכת החינוך בערים לא תפעל מלבד מערכות החינוך במיוחד.
משרד העבודה השבית את מערך העבודה בגובה בנמל אשדוד. זאת בעקבות האסון שאירע בנמל ביום שישי ובו מצא את מותו תושב חולון בן 48 שעסק בפירוק מנוף ישן ברציף 9.
משרד העבודה הטיל על חברת נמל אשדוד צווי בטיחות שלפיהם נאסרת עד להודעה חדשה "עבודת גובה הנדסית", פירוק עגורנים והפעלת עגורנים ניידים.
לצווים שהוטלו יש השפעה מיידית ומשמעותית על העבודה השוטפת בנמל – בעיקר בכל מה שקשור לפריקה והעמסה של סחורות – ושם מנסים ככל הידוע לשנות את ההחלטה של משרד העבודה.
הנמל נדרש ליישם תהליכי פיקוח על בטיחות, לבצע תדריכים לעובדים ולהוסיף תקני פיקוח בשטח של ממוני בטיחות. כל עוד שהצעדים הנדרשים לא יבוצעו הצוווים צפויים להישאר על כנם.
מפקח הבטיחות הראשי במשרד העבודה חזי שוורצמן מסר: "ערך הבטיחות לעובדים הינו הערך העליון והקובע בתהליכי העבודה השונים בנמל. ולכן הוטלו הצווים במקרה זה למניעת הישנות מקרים טרגיים כאלו בעתיד".
אשדוד אמנם נצבעה רק בצבע כתום, על סף אדום, אבל היא נכללת ברשימת הישובים שבהם יוטלו הגבלות על חופש התנועה, וזאת בעקבות הקפי התחלואה הגבוהים. כך עולה מדיווח של פרשן חדשות 12, עמית סגל, שפירסם הערב את רשימת 40 הישובים – שהיא עדיין לא סופית וטעונה אישור של הממשלה. הנה היא:
אשדוד, אשקלון, בוקעאתא, מעלה עירון, פוריידיס, כפר קאסם, אלעד, בית שמש, כסרא-סמיע, רכסים, ערערה, עין מאהל, בני ברק, אבו סנאן, טירה, ג'לג'וליה, לקיה, ג'וליס, ריינה, ג'ת, ביתר עילית, יפיע, באקה אל-גרביה, נתיבות, אום אל-פחם, מודיעין עילית, כפר מנדא, קלנסווה, זמר, דאלית אל-כרמל, כפר ברא, בועיינה-נוג'ידאת, נצרת, כפר קרע, עספיא, אילת טייבה, שדרות, עמנואל, כוכב יאיר, שפרעם וקרית יערים.
בד בבד פרסם לפני זמן קצר ראש העירייה, ד"ר יחיאל לסרי, רשומה ברשתות החברתיות שאפשר להבין ממנה דוורא מסר אחר, כאילו אשדוד "ניצלה" מההגבלות.
"היום", ציין לסרי, "נכנסת לתוקפה תכנית רמזור במדינת ישראל ואשדוד מוגדרת כעיר כתומה":
לפי המסתמן באותם ישובים ברשימה – הטעונה כאמור אישור של הממשלה מחר – לא יתקיימו לימודים ויחול עוצר לילי, שמסגרתו התושבים יתבקשו להישאר בבתיהם לאחר השעה 19:00 ועד 5 לפנות בוקר.
ועדת השרים לענייני אזורים מוגבלים הייתה אמורה לדון היום בהטלת סגר על עשרה יישובים אדומים, בהם חמש רשויות חרדיות, אלא שראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את הדיון עקב התנגדות ראשי הרשויות החרדיות.
תושבת אשדוד בת 76 שנפלה לאחר שרגלה נתקלה במכסה ביוב שבולט מעל פני המדרכה, תובעת מאות אלפי שקלים מהעירייה ומחברת הביטוח הכשרה המבטחת אותה. כך עולה מתביעה שהגישה לבית משפט השלום באשדוד באמצעות עו"ד דותן לינדנברג.
מהתביעה עולה כי הגברת נפגעה לפני כשנה בשעה 6:15 בבוקר לערך, בשעה שצעדה במסגרת הליכת בוקר על מדרכה ברחוב ואלוס באשדוד , כאשר לפתע רגלה נתקלה במכסה ביוב שבולט מעל פני המדרכה. כתוצאה מכך נפלה בחוזקה על הארץ ונפגעה בידיים, בכתפיים, בגב, בצוואר, באגן, ברגליים ובברכיים
בבדיקות CT עמוד שדרה מותני וצווארי הודגמו בלטי דיסקים עם לחץ על העצב בין חוליות צוואר ועמוד השדרה באזור המותניים. כמו כן בעקבות הפציעה חשה זרמים ביד ורגל ימין ובדיקת EMG הדגימה פגיעה עצבית במותניים ובצוואר. מומחה מטעם התביעה שבדק אותה לאחרונה קבע בחוות דעתו כי כתוצאה מפציעתה, היא סובלת מנכות לצמיתות בשיעור של 27 אחוזים בגין החבלה בצוואר והגבלה בתנועות כתף ימין.
מכסה ביוב בולט. צילום פרטי
בא כוחה עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין נזקי גוף, טוען בתביעה כי עיריית אשדוד התרשלה בכך שלא דאגה לסדר כראוי את מכסה הביוב המורם או את המדרכה הפתוחה להולכי רגל, באופן שלא יהוו סכנה לציבור. כמו כן העיריה לא דאגה לשילוט מתאים או לגידור המונע גישה למפגע, או לכל אמצעי אחר שהיה בו כדי למנוע את התאונה. בת ה-76 תובעת לקבל פיצוי עבור עזרת צד ג׳, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה מוגברות. טרם הוגש כתב הגנה.
שיתוף הפעולה של משרד הבריאות, פיקוד העורף ועיריית אשדוד, זוכה להצלחה רחבה ולאחר התחנות לבדיקת קורונה שפעלו בשני רובעים בשבועיים האחרונים, נודדת התחנה לאזור נוסף – רובע ג'. התחנה שפעלה בשבוע האחרון ברובע ו' ביצעה למעלה מ-1,350 בדיקות לתושבים, וביחד עם הבדיקות שנערכו שבוע קודם נערכו כמעט 3,000 בדיקות.
התחנות פועלות במסגרת המאמץ שעושה העירייה וגופי הבריאות לבלימת שרשרת ההדבקה באשדוד ועל מנת לצמצם את האפשרות שיוטלו מגבלות בחגי תשרי. השבוע תיפתח תחנה נוספת ברובע ג', באותה מתכונת ועבור כל מי שמעוניין, והיא מתוכננת לבצע בדיקות במשך שלושה ימים בלבד, בשני מסלולים נפרדים (לנשים ולגברים).
התחנה תהיה פתוחה לחברי כל קופות החולים והבדיקות יבוצעו בחינם ע"י מד"א. כל מה שצריך לעשות זה להצטייד בתעודת זהות ולהגיע לבדיקה בתחנה המיוחדת. התחנה תפעל במתנ"ס נווה יהונתן, שד' עוזיהו 26, רובע ג'. מועדי הבדיקה: ימים שלישי (8/9/20) – חמישי (10/9/20), בין השעות 09:00-16:00.
זיכרו, • הבדיקות נעשות בחינם! • הבדיקות ניתנות לחברי כל הקופות • אין צורך בהפניה מקופח חולים • יש להצטייד בתעודת זהות בלבד • יש להישמע להנחיות האחראים בעמדת התחנה.
צעיר כבן 30 שרכב על אופניים חשמליים נפצע באורח בינוני-קשה מפגיעת מכונית ברחוב הפלמ"ח ברובע ג', אשדוד. הוא פונה לבית החולים אסותא אשדוד כשהוא סובל מחבלה בראשו.
פראמדיקית מד"א רוית מרטינז וחובש רפואת חירום יובל שטמן, סיפרו: "רוכב האופניים שכב על הכביש כשהוא בהכרה וסובל מחבלת ראש לאחר שנפגע מרכב. מיד התחלנו להעניק לו טיפול רפואי מתקדם שכלל קיבועים, חבישות ועצירת דימומים, העלנו אותו לניידת טיפול נמרץ ופינינו אותו תוך המשך טיפול לבית החולים כשהוא במצב יציב".
דניאל בוקובזה חובש באיחוד הצלה: "מדובר בתאונה עם מעורבות רכב ואופניים חשמליים. הענקנו סיוע ראשוני בזירת התאונה לרוכב האופניים החשמליים שסובל מחבלות ופציעות בפלג גופו העליון. לאחר מכן הוא פונה בניידת טיפול נמרץ לבית החולים כשמצבו בשלב זה מוגדר בינוני".
באמצעות המחלקה למשאבי קהילה והתנדבות, מפעילה עיריית אשדוד כ-40,000 מתנדבים במגוון תחומי פעילות ובאמצעות מאות ארגונים. האפליקציה OSIM שפותחה ע"י הפעיל החברתי דוד קקון בשיתוף חברת ״עוקץ מערכות״, מסייעת בניהול המערך הגדול והמורכב הזה, ע"י כך שהיא מתאימה למתנדב רק את הפרויקטים שנוחים ומתאימים לו, בהתאם לתחומי העניין הקרובים לליבו, ועושה זאת בצורה אוטומטית ומידית.
האפליקציה שודרגה עבור עיריית אשדוד והותאמה למערך החירום של העירייה לאור מגפת הקורונה והיערכות הרשות המקומית לחורף, בהתאם לתחזיות ולהתפרצות אפשרית של הקורונה. האפליקציה מותאמת כמובן לתרחישי חירום נוספים, הן מההיבט הרפואי והן מההיבט הביטחוני. "האפליקציה זכתה במקום השלישי בהאקתון בינלאומי שערכה עיריית תל אביב עם פרוץ משבר הקורונה, בו השתתפו חברות מכל העולם" אומרים בעיריית אשדוד ומברכים על הצטרפותה של עוד טכנולוגיה לשלל האמצעים והטכנולוגיות שאשדוד מקדמת כ'עיר חכמה'.
מאחורי האפליקציה עומדים שני חבר'ה אשדודים, שחיים ופעילים באשדוד, ומכירים היטב את העולם החברתי ואת הפעילות הנעשית בתחום ההתנדבות באשדוד. דוד קקון, יו״ר עמותת 'שולחן עגול', יוזם האפליקציה וחיים מולכו, חבר לשעבר בעמותה והבעלים של חברת 'עוקץ מערכות' שלקחה על עצמה את נושא הפיתוח. השניים העניקו לעיריית אשדוד את האפליקציה OSIM, ללא עלות וכמחווה לעיר. זו דוגמא למוצר שכולו אשדוד, שפותח ע"י תושבי אשדוד והוענק כמתנה לעיר אשדוד.
חנה בן איון, מנהלת מחלקת משאבי קהילה והתנדבות, תנהל גם את מערך ההתנדבות של האפליקציה תוך שהיא מפקחת על כלל הפעילות והתאמה בין המידע שהתגבש באפליקציה לבין הפעילות המתבצעת בשטח. בן איון מברכת על היוזמה ועל כלי העבודה החדש אשר ישמש כל תושב אשר רוח ההתנדבות מפעמת בו.
ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי שנחשף לייחודיות של האפליקציה OSIM, משבח את היזמים ומציין כי אין זה מפתיע שעיר ההתנדבות של ישראל הוציאה מתוכה גם פעילי חברה והתנדבות שיזמו ובנו כלי עזר כה חשוב לניהול מערך המתנדבים של העיר. "זו מתנה נהדרת לעיר ולמתנדבים, שמציעה פלטפורמה טכנולוגית נוחה וזמינה, כך שכל אחד יכול להשתלב ולתרום את חלקו לחוסנה של העיר".
הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד שהתנגד להקמת בית המלון במגרש 40 על שפת המים במרינה – הודיע היום שבעקבות השינויים בתכנית הוא חוזר בו מהתנגדותו למיזם שאותו מובילה חברת גנדר בבעלות איש העסקים ג'קי בן זקן ושותפיו.
בתכנית המקורית המאושרת אמור להיבנות בשטח מלון בגובה של 6 קומות. בשלב מסוים ביקשו היזמים לבנות בית מלון של 18 קומות – והבקשה אושרה במליאת הוועדה לבניין ערים ב-21/3/2017.
הפורום הציבורי התנגד בנימוק שהמרינה תוכננה לבנייה טבעתית מדורגת – כמו תיאטרון – כך שמרוב הבתים יראו את האגם, המרכז התיירותי והמעגנה. מלון בגובה 18 קומות בטבעת השנייה אמור היה לשבור את התכנון המקורי, להביא להעדר איזון בקו האופק ולהסתיר את הנוף לתושבים שמאחוריו, בטבעת הרביעית.
במוקד 102 של מחוז דרום התקבלה הודעה על שריפה של ארון חשמל באשדוד. צוותי כיבוי פעלו בשריפת ארון החשמל ברחוב אברהם עופר בבניין בן 3 קומות. לוחמי האש אשר הגיעו למקום זיהו עשן ולהבות שיוצא מתוך ארון חשמל וזיהו שהאש עוברת בקווי החשמל לריהוט בסלון, מה שיצר בערה בסלון.
לוחמי האש פינו את כל דיירי הבניין ומפקד המשמרת חילק את הכוח לגזרות של כיבוי ארון החשמל, חילוץ אנשי הבניין ושחרור עשן. במקביל, לוחמי האש ביצעו ניתוק חשמל מחשש להתחדשות השריפה. במקום היה עשן כבד ולאחר דקות ארוכות לוחמי האש הגיעו לשליטה וכיבוי המוקד ללא נפגעים.
לוחמי האש מכבים את השריפה. צילום: תיעוד מבצעי כבאות והצלה
לוחמי האש מכבים את השריפה. צילום: תיעוד מבצעי כבאות והצלה
התפשטות נגיף קורונה: בעקבות התחלואה הגבוהה הממשלה עשויה להכליל את אשדוד – כולה או שכונות בתוכה – ברשימת הערים שיוטלו עליהן הגבלות.
במהלך היום צפוי פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, להודיע באילו ישובים יוטל סגר. לפי ההערכה מדובר בכ-10 שמוגדרים "אדומים בוהקים".
זה כשבועיים שעיריית אשדוד אינה מפרסמת את הפילוח של הנדבקים והחולים לפי רובע מגורים, כך שקשה לדעת כיצד נראית מפת הקורונה המעודכנת בעיר.
ככל הידוע אשדוד נמצאת בקטגוריה כתומה על גבול האדום. נראה שהמגמה של הימים האחרונים לא מבשרת טובות.
למרות זאת, מספר המקרים הפעילים באשדוד הגיע הבוקר ל-1,098 – ירידה של 14 בני אדם מאז מוצאי שבת. המצב באשדוד דומה יותר ויותר לזה של בני ברק שבה 1,264 פעילים. מבחינת כמות החולים הפעילים אשדוד נמצאת במקום השלישי בארץ אחרי ירושלים ובני ברק.
לפי נתוני משרד הבריאות מאז שישי לפנות ערב ועד מוקדם הבוקר התגלו באשדוד עוד 112 נדבקים.
סך המקרים המאומתים באשדוד עומד על 4,623 ושיעור החולים הפעילים בעיר הוא 49 ל-10,000 נפשות. לשם השוואה, בתל אביב-יפו הגדולה בהרבה יש 5,266 מאומתים ו-16 פעילים לכל 10,000 נפש. בבני ברק – 63 לכל 10,000.
הוועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית אשדוד חייבה את חברת נמל אשדוד בהיטל השבחה בגובה של 285 אלף שקל בגין הקמת תחנת דלק פנימית. בנמל הגישו ערעור – ולפני שבוע הוא התקבל.
במהלך הטיפול בסוגיה התברר שנמל אשדוד נבנה ללא היתר בניה, וזה גם היה ה"קלף" של העירייה. אבל הוא לא התקבל.
ועד הערר לענייני פיצויים במחוז דרום קבעה, כי הקמת תחנת תדלוק שמהווה חלק תפעולי מעסק או מפעל, אינה חייבת בהיטל השבחה והיא כבר כלולה בשווי של הקרקע במצב הקודם. בכך, ביטלה הוועדה היטל השבחה שהוציאה הוועדה המקומית אשדוד לנמל אשדוד בשווי של כ-285 אלף שקל נכון ל-2013.
יו"ר ועדת הערר קיבל את הערר של נמל אשדוד, שטענה באמצעות עוה"ד אלכס כץ ואלירן חליבה ממשרד כץ, גבע איצקוביץ (KGI), כי אין מדובר בתחנה לתדלוק רכביהם של העובדים בנמל, אלא שהתחנה משמשת לתדלוק כלי הרכב שמשמשים לעבודה בתוך תחומי הנמל – כמו מלגזות – וקבע: "אין ספק, כי נמל דורש פונקציה שתאפשר את תדלוק הכלים הנמצאים בו. לפיכך, אין ספק שהייתה אפשרות לתדלק רכבים בשטח הנמל כפי שגם נכתב במסמך שהוצג על ידי העוררת..".
מזה 15 שנים שאני אחות במקצועי, כל כולן במחלקות המטולוגיה ואונקולוגיה, שבהן מטופלים אנשים עם מחלות הסרטן למיניהן.
כשהגעתי לארץ ב-2002, כבר אז ידעתי שאני רוצה להיות אחות, רק שאם לומר בכנות הייתי מאותן יחידות שלא בטוחות באיזו מחלקה ארצה להשתלב.
ביה"ח הדסה עין כרם בירושלים, אני בסביבות גיל ה-30 שלי. רגע לפני המבחנים האחרונים של הסיעוד, כשאנחנו האחיות נדרשות לעבור פרק זמן של התמחות באחת המחלקות, חברה שלי לקחה לי את היד והביאה אותי למחלקת ההמטולוגיה.
רוב האחיות הולכות למחלקת "החלום" שלהן, בשאיפה לעבוד שם בעתיד, אלא שאצלי דווקא היה חשש מאוד גדול. הגעתי למחלקה עם סטיגמה שמושרשת בקרב אנשים רבים, כי המחלקה הזו היא מקום מפחיד עם בכי, סבל, פחד ואבל, דכאון שמקשה על העבודה שם.
כשנכנסתי בצעד הראשון למחלקה היה שקט, כזה שאפשר לחתוך אותו בסכין. פתאום יצאה אליי האחות האחראית, עם חיוך מאוזן לאוזן בליפסטיק אדום, צוחקת. באותו רגע הפחד התחלף ברגיעה וירדה לי אבן גדולה מהלב. היא אמרה לי שככה צריך להיות כאן ואת המסר הזה אני מעבירה היום לאחיות צעירות בתחילת דרכן, בקורסים ובהרצאות.
כשאדם מגלה שחלה בסרטן זה מרגיש כאילו השמיים נפלו. הוא פוסע לתוך ים סוער, לפעמים הוא כלל אינו יודע לשחות ומקדימה יש אור קטן בקצה של סיום המצב. אולי להבריא ולהצליח לצאת מזה? ובקצה הים הסוער הזה, אנחנו האחיות נמצאות שם עם המטופלים, מלוות, מכוונות, שם בשבילם.
נטלי גרקוב. צילום: בית חולים אסותא אשדוד
הקשר בינינו לבין המטופלים הוא מיוחד, של התאמה אישית. יש בתחום שלנו אופי מיוחד של האנשים שעוסקים בו, אם כאשר מדובר בחיבור עצמו, הגישה, הכימיה והדינמיקה, המילה הטובה ולפעמים גם השתיקה וההקשבה.
בסוף כל אלו הם חלק מחמלה מאוד גדולה שכולנו חולקים יחד עם המטופלים. וזה נכון גם לגביי, חמלה הייתה בי גם לפני, רק שמהרגע שבו פסעתי בפעם הראשונה במסדרונות המחלקות הללו, היא הפכה להיות עוצמתית יותר.
במהלך שלוש השנים האחרונות אני עובדת באסותא אשדוד. במרוצת השנים הרבות, בהן בין היתר עבדתי גם במחלקות אשפוז יום, לקחתי חלק בכוננויות בהשתלות מח עצם וריכזתי קורסים לסטודנטים לסיעוד, נאספו לליבי סיפורים מרגשים. מטופלים שהגיעו לים הסוער, צלחו אותו בהצלחה והבריאו.
אשדוד קרובה לרף שהופך ישוב ל"אדום" מבחינת תחלואת הקורונה. הציון שיש לה כעת עומד על כמעט 7.3, כאשר לפי הקריטריונים שקבע משרד הבריאות מ-7.5 ומעלה הישוב מוגדר אדום בשיטת ברמזור.
השבוע צפויה הממשלה להחליט על צעדים חדשים בישובים אדומים.
יחד עם זאת שר הפנים אריה דרעי אמר הערב, מוצ"ש, בחדשות 12, שלא יהיה מנוס מסגר כללי במדינה כולה.
מאז אתמול התגלו באשדוד עוד 95 חולי קורונה ומספר המקרים הפעילים בעיר עומד כעת על 1,112 – מה שמציב אותה במקום השלישי בארץ בהבט הזה. בראש ניצבת ירושלים עם 3,209 פעילים (ו-20,269 מאומתים מתחילת ההתפרצות) ואחריה בני ברק שבה 1,324 פעילים (ו-10,845 מאומתים).
כמות הנדבקים הכוללת באשדוד הגיעה ל-4,606. בשבעת הימים האחרונים לבדם התגלו בעיר 708 נדבקים.
מאז חצות הלכו לעולמם עוד תריסר בני אדם, ומניין הנפטרים בישראל חצה את האלף ועוד כעת על 1,007.
מתחילת ההתפרצות אובחנו בארץ 128,768 נפשות. כמות החולים הפעילים היא 26,283 – 439 במצב קשה ו-132 בינוני. 128 חולים מונשמים. 877 חולים מאושפזים בבתי חולים.
מרקו אשכנזי בן ה-77 הוא סוג של אגדה. אדם ששמו הולך לפניו. מתרחק סדרתי מאור הזרקורים, גדל על התפיסה של לעשות יותר ולדבר פחות. פיו ולבו שווים, ולא בכדי הוא זוכה לאורך השנים להרבה הערכה גם מצד מי שלא הסכים אתו.
אחרי שהנכדים לחצו, הוא מגלה, החליט להוציא לאור את סיפור חייו. המליצו לו לפנות לד”ר משה דרור, ששימש עד לפני כשנה מנהל מחלקת יחסי ציבור בעיריית אשדוד. אחרי הרבה שעות של מפגשים ושיחות, הגיעה התוצאה בדמות הספר “מרקו, האיש שירה בביבי”.
צחוק הגורל הוא שאשכנזי ודרור התגוררו כמעט בית ליד בית, ברובע ט"ו שבאשדוד, במשך 30 שנה, אבל לא הכירו לעומק עד לעבודה המשותפת על כתיבת הביוגרפיה של מרקו.
"התרגלנו לחיות בשושו"
“עד שנכנסתי לפוליטיקה התביישתי להיחשף”, מעיד אשכנזי בראיון שערכנו אתו השבוע. “התרגלנו לחיות בשושו, זה כנראה מגיע מהיחידה והחינוך שקיבלנו, חיינו מאחורי הקלעים והחשיפה הייתה אחד מהדברים שפחות אהבתי”.
אשכנזי והספר. צילום: משה דרור
אז מה בכל זאת גרם לך להוציא את הספר?
“באו הנכדים שכבר גדלו, אנחנו יושבים מדסקסים על מה שקורה במדינה, והם באמת ישבו עלי, עד שבאתי למשה והחלטתי להתקדם עם העניין הזה”.
מרקו אשכנזי הוא?
"אדם מן הישוב", משיב אשכנזי, ודרור מפטיר: "מרקו אשכנזי הוא דוגמה לכך שיושר כן משתלם, קרא את הספר ותבין".
מרקו נשוי לשולה והם הורים לשלושה, שי, אתי והילה וסבים לתשעה נכדים. אחד מהם, נדב מויאל, נפצע קשה במבצע צוק איתן מפגיעת פגז ועד היום מטופל. בן אחותו, טל שבת, נפצע גם הוא באורח קשה בפעולה בעזה.
משפחת אשכנזי היא מהוותיקות באשדוד. ההורים, משה ולונה, עלו מאלכנסדריה שבמצרים עם ששת ילדיהם במרץ 1957 והמשפחה שוכנה בבית “קליפורניה” מקרטון בגודל 38 מטר רבוע באשדוד-ים הצעירה. תשע נפשות חיו בדירה הקטנטנה: ההורים, הילדים וסבתא.
הבת הבכורה, אסתר, נהרגה בגיל 17 וחצי, זמן קצר לאחר העלייה. היא עבדה בגן ילדים בגבעת וושינגטון, הייתה בדרכה חזרה הביתה ונדרסה למוות. “היא הייתה הנקברת הראשונה באשדוד”.
האחות הבכורה, אסתר אשכנזי ז"ל, רק בת 17 וחצי במותה. צילום מהספר
איך האסון השפיע על המשפחה?
“מאוד מאוד קשה, מאוד. אבי הפסיק לתפקד, לגמרי. האווירה בבית הייתה מתוחה. אבא נפטר בגיל 61 מדום לב בעקבות המקרה”.
זמן קצר לפני מותה של אחותו, מרקו, שהיה רק בן 13 וחצי, החליט לעזוב לקיבוץ. “כל הזמן שמענו ‘קיבוץ, קיבוץ’, הקיבוצים אז הובילו, ושלמה לוי מהסוכנות אמר לאבי שיש מקום בקיבוץ מעברות. ההורים התנגדו, אבל הייתי נחוש. עליתי על אוטובוס והגעתי לקיבוץ. היו שם 40 ילדים וכולם חוץ ממני, עם ההורים. אמרו לי שאני חייב לבוא עם ההורים אבל לא ויתרתי וקלטו אותי במסגרת קבוצה של עליית הנוער. בהמשך איחדו אותנו עם שכבת הגיל של בני הקיבוץ”.
התקופה בקיבוץ הטביעה בך חותם?
“בוודאי, לכל החיים. היא עיצבה את האישיות שלי ואת תפיסת עולמי”.
במובן חיובי?
“כן, בהחלט. יש לי פינה חמה בלב למעברות בפרט ולקיבוצים ככלל. עד היום אנחנו נפגשים עם חברי הקבוצה שלנו במשק”.
שקלת להיות חבר קיבוץ?
“כן, רציתי, אבל שולה אשתי, שגם היא הייתה בת למשפחה שעלתה ממצרים לאשדוד, לא הייתה מוכנה בשום אופן”.
דרור שמארח בביתו את המפגש עם אשכנזי מעיר מעמדת הביוגרף: “מרקו ינק בקיבוץ את האידאל השיתופי, הוא תפס עמדות שלא היה יכול להיחשף אליהן באשדוד”.
סוציאליזם.
אשכנזי: “נכון”.
גם חילוניות.
“גם חילוניות, אני אחד הבודדים במשפחה שאני מאוד קיצוני בדת, אבל מכבד כל אחד בהשקפתו. הייתי מעשן כבד ולא היה דבר כזה שאעבור ליד בית כנסת בשבת עם סיגריה ביד”.
לבד בשטח
ממעברות הגיע אשכנזי לסיירת מטכ”ל. “רציתי שייטת 13, אהבתי את הים. אבל בבקו”ם הופיע אברהם ארנן, הוגה היחידה, חיבק אותי, הייתי בשמים. לימים הבנתי שבחור ממעברות כיתה מעלי המליץ עלי. זה היה אז בשיטת חבר מביא חבר”.
אבל שום דבר לא הכין אותו לטירונות שהעבירו אותו, טירונות יחיד. “מרקו הוא אולי האיש היחיד בעולם שעבר טירונות יחיד”, אומר דרור.
חודש וחצי של טירונות מפרכת הוא עבר לבד בשטח וחשב אז שכך עושים עם כולם. אבל הסיבה הייתה הצורך להדביק את הפער עם הטירונים שגויסו ליחידה שלושה חודשים קודם לכן.
אשכנזי השלים את המסלול במטכ”ל והמשיך לקצונה, אחרי שנה בקבע החליט שמספיק לו והשתחרר בדרגת סגן. הוא המשיך בשירות מילואים פעיל עד דרגת רס”ן.
ראה את המוות בעיניים יותר מפעם אחת, אשכנזי. צילום: לירון מולדובן
קיבלת שני צל”שים ועיטור מופת. מה אתה יכול להגיד על הנסיבות?
“אלה דברים סודיים שאי אפשר לדבר עליהם. אני מקווה שגם יישארו חסויים. היינו פורצי דרך”.
דברים שלא היו בגבולות המדינה.
“לא, זה מבצעים מעבר לקווי אויב לפני עשרות שנים”.
והם הסתיימו בשלום?
“כל המבצעים שביצעתי הסתיימו בשלום ובהצלחה”.
כמה אנשים הרגת בחיים?
“שניים בטוח, שניים שהם מפורסמים (צוחק). אחד בשחרור המטוס החטוף סבנה, 72’, ואחד בשדה תעופה בפריז ב-77’, כשהייתי קב”ט השגרירות והיה דיווח על פיגוע בגייט, התקרבתי למחבל והכנסתי שבעה כדורים מהאקדח”.
אי אפשר בלי כמה מילים על סבנה, הפעולה שבה גם פגעת בטעות בלוחם ביחידה, הלא הוא בנימין נתניהו.
“הרימו לי טלפון והגעתי לשדה בלוד. עשינו אימונים. אהוד (ברק, ד”ג), עוד בחור, אני וטכנאי, באנו בלילה ושחררנו את השמן מהבוכנה של הגלגל הקדמי כדי לקרקע אותו. למחרת הגענו לבושים בסרבלים לבנים כאילו שאנחנו טכנאים שבאו "לתקן את התקלה".
"פרצתי את הדלת הקדמית, אחת הנוסעות נפלה לי בין הרגליים ללא רוח חיים", משחזר אשכנזי. "היה מחבל שחרחר, חיסלתי אותו והמשכתי הלאה. ראיתי את ביבי שתפס מחבלת. חששתי שהיא ממולכדת, רצתי אליה ונתתי לה בומבה עם האקדח בפרצוף כדי להמם אותה. אז נפלט לי כדור, פגע בה ודרכה עבר ופצע את ביבי ביד”.
אשכנזי הספיק לעבור לא מעט תפקידים באזרחות. עבד במכס, לאחר מכן היה ממונה מחוז מרכז על אכלוס במשרד השיכון, בהמשך קב”ט שגרירות פריז וקב”ט אל על בפריז.
בתחילת שנות ה-80 הציע לו המפכ”ל הרצל שפיר להיות מפקד היחידה ללוחמה בפשע המאורגן, ולאחר ששקל את ההצעה בכובד ראש, השיב בשלילה. “דיברתי עם כמה חברים שאמרו לי ‘מרקו, אין לך כתפיים מספיק רחבות, ירמסו אותך שם’”.
במקום זה החליט להיענות להצעה להפוך לממונה על מחלקת החקירות של המכס במתל אביב. “באיזשהו שלב הדברים לא הסתדרו כל כך…”. דרור: “שמה התחילה לצוץ מול עיניו בעיית השחיתות”.
במה מדובר?
אשכנזי: “ראיתי שאם אנחנו עושים פעולות מול אנשים פשוטים אז הכל טוב, אבל במקרה מסוים כשעלינו על קבלן שהיה מקושר ניסו להפעיל לחצים, יענו ‘תרפה’. לא התאים לי כל העניין ועזבתי”.
אחרי שהקים את מערך האבטחה של איש העסקים ניסים גאון בשוויץ ועבד אצלו שנתיים, חזר הביתה.
אשכנזי ודרור. צילום: דור גפני
אז החל פרק העסקים בחייו של אשכנזי. הוא פתח באשדוד חברה פרטית בשם שדר ביטחון ושירותים בע”מ. “אחרי חודש-חודשיים ישבתי עם עצמי וחשבתי, זה היעוד שלי בחיים, להרוויח שקל בשעה על חשבון שומר שעומד בשער? זה לא מתאים לי. והתחלתי לחפש דברים אחרים. ראיתי שבעיריית אשדוד חיפשו גורם שיהיה אחראי על תחזוקת מערכת הביוב, התחלתי ללמוד את התחום של תחזוקה, התמודדנו וזכינו בעירייה, בנמל, חברת החשמל, בתי זיקוק, מועצה אזורית תמר. החברה גדלה, הרווחתי יפה, והכל ביושר והגינות”.
היית איש עסקים מוצלח?
“אני חושב שכן, כן”.
מהתקופות הרעות בחיי
אבל שוב חל מפנה בעלילה. אי שם בשנות ה-90 המוקדמות פנה אליו אילן גילאון והציע לו לרוץ ברשימה משותפת למועצת העיר. בתחילה סירב אבל גילאון הצליח לשכנעו. זו הייתה טבילת האש של אשכנזי בחיים הפוליטיים. הם התמודדו ברשימת אומץ, כאשר גילאון בראש ואשכנזי במקום השני וזכו בשני מושבים.
מועמדי רשימת אומץ, 1993. במרכז גילאון ואשכנזי. צילום מתוך הספר
לולא ההרפתקה המוניציפלית שאילצה אותך לשים את העסקים בצד?
“אז הייתי היום עם מלא כסף ומסודר מאוד, אבל כמה צריך בן אדם? הילדים שלי מסודרים, יש לי כמה נכסים ואני לא מתבייש בזה והכל בסדר”.
הימים היו ימי שלטונו של צבי צילקר, ובעירייה כיהן אשכנזי כחבר מועצה מן המניין ובקדנציה השניה כשגילאון נבחר לכנסת (מטעם מרצ) הפך אשכנזי לסגן ראש העירייה במקומו. בין היתר היה יו”ר החברה העירונית לתרבות (‘החברה העירונית למתנ”סים’).
⇔
⇔ 
