עמודי שיש ליד הבאר ו...חופה, השבוע במצודה. צילום: דור גפני

בין פיתוח לשימור: המצודה של אשדוד על פרשת דרכים

פרויקט השימור של מצודת אשדוד ים מגיע לקו הגמר והאתר הארכיאולוגי המרהיב ייפתח בשבועות הקרובים לקהל הרחב לאחר שעבר מתיחת פנים. הוא הונגש ויואר, גם חזיון אור קולי יהיה כאן, מבטיחים, אבל יש תושבים שסבורים שהעבודות ובעיקר עמדת התצפית שינו את המקום לבלי הכר. בעירייה שוקלים לקיים במצודה מופעים ואירועים סטייל קיסריה בקטן, אך מבטיחים שהיא תישאר פתוחה לציבור

פורסם בתאריך: 7.5.20 21:51

לאחר יותר משנה של עבודות, המצודה באשדוד תיפתח בקרוב לקהל הרחב. מיליונים הושקעו במלאכת השימור, השחזור והפיתוח של האתר הארכיאולוגי המרשים שעמד מוזנח ומתפורר.

לפני יותר מאלף שנה וגם אחר כך מצודת אשדוד ים עמדה במוקד של יריבות בין התרבות המוסלמית לזו הנוצרית, בין שלטון החליפים לכיבושי הצלבנים.

כך נראה סרטון שהפיקה רשות העתיקות לפני כשנה:

אבל לא רק קרבות היסטוריים ידע המקום. דווקא כעת, לקראת הפתיחה של האתר לקהל המבקרים, פרץ גל של מחאה מצד תושבים בעיר, שטוענים שהמקום במתכונתו החדשה מאבד מקסמו המיוחד והמוכר ועלול גם להתמסחר, וכי מתיחת הפנים שנעשתה היא מיותרת ומזיקה. אלה גם חוששים שהמקום האינטימי יחסית שבו אפשר היה להתבודד ולתפוס ראש בשקט יהפוך להמוני וישנה את אופיו לבלי הכר.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשדוד? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באייפון 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום -אשדוד" 


עוד מעט פותחים: הכניסה החדשה לאתר המשודרג. צילום: בועז רענן

מנגד אומרים המומחים שרעידת אדמה, סחף ובליה על קו החוף, אבל גם מעשי ידי אדם הביאו לכך שהמבנה, שאמנם השתמר בחלקו הגדול, הלך והתפרק. אף בעשורים האחרונים יש חלקים במבנה האדיר, בהם קשתות, שהתמוטטו. לכן, לדעתם, התערבות חיצונית הייתה הכרחית כדי להבטיח את קיומו של שריד המפואר ולצד זאת לשמור על שלומם של המטיילים במקום.

תשלום? רק לאקסטרה

את עבודות השימור והשחזור ניהלה רשות העתיקות ועל הפרויקט כולו אחראית תיירות אשדוד שהיא זרוע מבצעת של העירייה. שם מעריכים שבעוד כחודש האתר ייפתח לקהל במתכונתו החדשה, מרוצף, מוסדר, עם שבילי גישה המתאימים גם לנכים, מלבד גרמי המדרגות, גדר היקפית חדשה, שלטי הסבר ומופע אור קולי שיוקרן על החומות, חדרי שירותים, ציליה ותאורה דקורטיבית בלילה.

המצודה השבוע – מבט מעמדת התצפית (ה"מרפסת"). צילום: דור גפני

מנכ”ל תיירות אשדוד, עופר דרי: “כמי שנולד וגדל באשדוד, אני שמח שהאתר יהיה סוף סוף נגיש לכלל הציבור ופתוח לקהל. הוא יהיה זרז לעוד פעילויות תיירותיות בעיר והוא ימנף עסקים מקומיים כמו מסעדות ופאבים. כי אין סיבה שמבקרים ותיירים שיגיעו למצודה לא ילכו אחר כך לשבת בבית קפה בעיר”.

מה היה קורא לולא הפרויקט הזה?

“קודם כל זה הציל את המצודה, על כל פנים שימר אותה מהמשך ההרס שלה. אתה יודע שהיו קמרונות עתיקים ששרדו עד לפני כמה שנים ומאז כבר התמוטטו? לולא העבודה שעשינו כאן, גם הם היו נהרסים ומתפרקים לחתיכות. הפרויקט גם הציל חיי אדם ברמה הבטיחותית”.

שקיעה במצודה שלפני השיפוץ. צילום: בועז רענן

בחברה לתיירות אומרים שלפני ביצוע הפרויקט – שנאמד בכשישה מיליון שקלים והמימון הוא בשיתוף משרד התיירות – היה אתר המצודה שם נרדף לעזובה והשחתה. עד לפני כשנתיים וחצי הגדר הייתה פרוצה, מצאנו בפנים מזרקים ובקבוקים, קונדומים וגרפיטי. עם הפתיחה האתר עתיד לארח מסגרות חינוכיות לפעילות הסברתית על האתר והאזור – וכן ישמש כנקודת מוצא לסיור בפארק האקולוגי המשתרע מהמצודה ועד מלון לאונרדו.

מנכ"ל תיירות אשדוד, עופר דרי, באתר, יום שלישי השבוע. צילום: דור גפני

בחברה מבטיחים: “לא ייגבה כל תשלום עבור הכניסה לאתר למעט הדרכות מתואמות לקבוצות או עבור קיום הופעות – בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים מהרשות המקומית. המקום יישאר פתוח לציבור הרחב בחינם, אלא אם יהיה מדובר בפעילויות כמו הדרכה חווייתית, חדרי בריחה, או להבדיל הופעות מוזיקליות ומופעי שקיעה ואירועים פרטיים שיהיו כרוכים בתשלום, אבל טרם התקבלה החלטה בנושא”. כל לילה השערים יינעלו. במקום גם מותקנות מצלמות אבטחה שיהיו מחוברות למוקד העירוני.

גרם מדרגות חדש. צילום: דור גפני

“לגבי הקונסטרוקציה שנבנתה עבור מרפסת התצפית והפכה לנקודת מחלוקת”, מוסיף הגורם, “היא אמנם מאוד מאסיבית, אבל גם במצדה ובמנהרות הכותל יש. אנחנו ערים למחאה הקיימת ובכל מה שקשור לפן העיצובי, נביא מעצב מומחה וניתן מעטפת עיצובית לפי הצורך. המצודה חשובה לנו לא פחות מלתושבים”.

קשת במצודה: היום היא כבר איננה, לאחר שהתמוטטה. צילום: בועז רענן

לדבריו, בתקופת הקורונה מתבצעות חתונות או אירועים קטנים כעזרה לציבור בזמן שהאולמות סגורים. “בשלב זה”, אמר, “אין כל כוונה לבצע אירועים פרטיים. אם יוחלט בעתיד לקיים מופעים, אירועי חברה או חתונות, זה יהיה בבודדת וכמובן אם תהיה החלטה של הדרג המחליט ויותנה בקבלת אישורים. העיקר הוא שמקום יהיה נגיש לכל התושבים בעיר וגם לתיירים, ולא רק לאלף איש שמגיעים אליו כיום”, הוסיף.

“אין כוונה למסחר את המקום”, נמסר מ”תיירות אשדוד”, “ולא לבנות פה מסעדה או בית קפה, מקסימום תהיה פה מכונת שתיה. על פי התב”ע יש שטח של דונם בין הכביש לאתר המיועד למסחר, אך הוא לא בשטח המצודה. חשוב לציין שבעבר הייתה תכנית הרבה יותר גרנדיוזית, עם רצפת זכוכית ובית קפה, תכנית של 60-70 מיליון שקל אך היא איננה על הפרק”.

בעיריית אשדוד יהיו חייבים לקחת בחשבון שהאטרקציה תמשוך בני אדם לחוף המצודה, חוף שאין בו שירותי הצלה ושהיו בו טביעות רבות, חלקן קטלניות.

מצודת אשדוד ים: מרפסת המריבה. צילום: בועז רענן

לפרק את הברזלים

אורן אוחנה מוביל את המחאה הציבורית נגד עבודות הפיתוח האחרונות שנעשו במצודה, מחאה שהתעוררה לפני כשבועיים ותפסה תאוצה ברשתות כולל בהחתמה על עצומה הקוראת להחזרת המצב לקדמותו.

יוזם המחאה הציבורית, אורן אוחנה, בתמונה שצולמה במצודה בשנה שעברה

אוחנה ואחרים פתחו קבוצת פייסבוק בשם “להציל את מצודת אשדוד-ים!” בדרישה לפרק את הבנייה החדשה, במיוחד את אותה מרפסת שעומדת על עמודי מתכת כבדים.

אוחנה: “אני מגיע למצודה מאז ילדותי ומאז שאני אבא, אני מביא את הילדים למקום. כשראינו את אותם ברזלים שקדחו דרך הקירות והחורים שנוצרו זה מאוד חרה לי וכתבתי פוסט תחת הכותרת ‘ברזלים שאינם במקומם’. בתוך זמן התחילו לזרום המון תגובות. ההתנגדות הייתה ספונטנית, אבל לצערי במקום זה מנסים לתקוף אותי אישית ולהכפיש אותי. אנחנו כבר 2,500 איש בקבוצה בתוך שבוע וחצי”.

השער נעול. בתיירות אשדוד מבטיחים שהאתר יהיה פתוח לקהל לכל אורך שעות היום ויסגר בערב או בלילה. צילום: דור גפני

לאוחנה חשוב להדגיש: “אני לא נגד כל הפרויקט, אלא נגד הברזלים, המרפסת ואיך שזה נעשה, לפי החשש גם ללא היתר בנייה, ובנוסף אנחנו מתנגדים לאפשרות שהעירייה תסגור את המצודה ותהפוך אותה לאתר של אירועים פרטיים”.

לעומתו יו”ר הפורום הציבורי לאיכות הסביבה בועז רענן תומך: “אני מברך על הפרויקט. הוא מבטיח את המשך קיומה של המצודה. בשנים האחרונות היא החלה להתפורר במהירות וזה היה עלול להביא להיעלמותה. לכן החיזוקים שנעשו, השימור והשחזור מבטיחים את עתידה. את המרפסת ועמודיה ניתן לפרק אם ירצו, זה הפיך.

תומך: בועז רענן

“לגבי השאלה של קיום אירועים פרטיים אני נגד אם מפקיעים את המצודה מהציבור. אבל אין לי בעיה שזוגות באים לעשות חופה או להצטלם לחתונה. אני גם חושב שיכול להיות נחמד שיאפשרו לקיים במצודה מידי פעם מופעים ואירועים שיתאימו למקום, אבל כל עוד שהאתר נשאר פתוח לציבור הרחב. אם בשעה עשר בלילה עושים מופע עם זמר אין לי בעיה, כל עוד שומרים על האתר. אסור להפקיע את המצודה ולגזול אותה מכלל הציבור. זה הקו המנחה”.

כמו בפרובאנס

“דבר שלא פועל ולא מתוחזק בארכיאולוגיה לא יכול להתקיים, אלא אם הוא קבור באדמה, אבל המצודה באשדוד אף פעם לא הייתה קבורה כולה מתחת לאדמה”, אומר ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות, סער גנור ל"כאן דרום", השבוע.

סער גנור. התמונה באדיבות המצולם

“בשנות ה-70 של המאה שעברה”, הוא מוסיף, “הגיעו למקום כמה ארכיאולוגים והביעו עניין, אך רק בשנות ה-90 הגיע ד”ר דב נחליאלי מרשות העתיקות שחפר את האתר. מאז המצודה גודרה, עברה שימור ראשוני ועמדה די מוזנחת. הגדר נפרצה, בפנים אני מכיר, לא נעים לומר, דברים כאלה ואחרים. מידי פעם עשינו יחד עם העיריה מבצעי ניקיון אבל זו הייתה מלחמה כמעט בלתי אפשרית”.

אתה כארכיאולוג היית מעדיף שאתר כמו המצודה יישאר כמו שהוא היה לפני 30-40 שנה כשהתחילו לחפור אותו או שאין מנוס וצריך לחשוף אותו לקהל?

גנור: “אני חושב שאם יש מונומנט שהוא ראוי להצגה והוא מספר סיפור ונוגע בלב ליבה של העיר אז צריך לפתוח אותה לציבור הרחב. מצודת אשדוד ים היא חלק מהותי מאוד במורשת התרבותית של אשדוד. היא סמל. כמו שאגיד למישהו ‘קיסריה’ והוא יגיד ‘התאטרון’ כי הוא מוכר לכולם בזכות מופעים של שלמה ארצי ועמיר בניון.

“המצודה באשדוד הגיעה לבשלות ותהפוך לאתר יוצא דופן גם ברמת ההשתמרות שלו, וגם ברמה הערכית שיש לה לעיר. אנחנו מכשירים עכשיו מורי דרך, מדריכים, בנות שירות, כי החלום שלי שכל תלמיד ייקח חלק בפעילות חינוכית במצודה, כי היא חיבור בין העיר המודרנית לעיר העתיקה שהתקיימה בה, ושגם מבקרים מחוץ לעיר יוכלו להגיע אליה. אם אתה לא ממחיש ומנגיש לקהל את האתר אלא רק מספר לו סיפור מול גל אבנים, אז לצערי זה יכול היה אולי להיות טוב לפני 50-60 שנה, אבל לא היום”.

חופה במצודה לפני קצת יותר מחודש. צילום: ארטיום וידוס

מה עמדת רשות העתיקות לגבי הפתיחה של המצודה לקהל – היא צריכה להיות חופשית או מוגבלת ובתשלום?

“רשות העתיקות לא מנהלת אתרים. כעמדה שלי, וכך אני גם חושב שזה יהיה, אני בעד שהמצודה תישאר פתוחה במהלך היום לציבור. אמורה להיות במקום מדריכה קבועה לסיורים. אני מקבל מיילים מתושבי אשדוד שמתרעמים למה הציבו גדר מסביב ולמה בנו ככה ולא אחרת, וקצת לא מבין את הבעיה. לא לקחו נכס והפכו אותו למשהו אחר.

“תושבי אשדוד ימשיכו ליהנות מהמצודה. מדובר במונומנט בקנה מידה ארצי ובינלאומי. כשאתה נוסע לפרובאנס, אתה נוסע שעתיים כדי לראות טירה כמו המצודה. יש מקומות שאני ממליץ ליזם לקחת את המקום ולכסות אותו בחזרה, אבל מצודת אשדוד ים היא ממש לא כזאת, זה אחד המונומנטים המרשימים לאורך החוף הארצישראלי.

לאן ממשיכים מפה? צילום: בועז רענן

“כעת”, ממשיך גנור, “לאחר שהיא עברה שדרוג, פיתוח ושימור, המצודה תהפוך לאתר קולט קהל. היא תהיה נגישה לכולם ולא רק למיטיבי לכת, אלא גם להורים שלנו, לסבים ולסבתות ולאנשים בכיסאות גלגלים שיוכלו לבקר בה וליהנות גם הם. האתר יהיה מואר, משולט עם הסברים, כך שאנשים יוכלו לדעת על המקום ועל ההיסטוריה שלו, הם יידעו מה הם רואים”.

בשבועות האחרונים העירייה איפשרה לזוגות שהיו אמורים להתחתן ולא יכלו כי האולמות נסגרו בגלל הקורונה, לבוא ולקיים את טקס החופה במצודה. מה דעתך על קיום אירועים כאלה במקום?

“לא ידעתי על זה, אבל אני חושב שלעשות חופה זה בסדר”.

ומה עם מסחור, אירועים בתשלום?

גנור: “לגבי תשלום אני לא יודע, אנחנו ארכיאולוגים, כסף זה מאתנו והלאה. אני אומר לך כך, מקום שאינו פעיל ועובד, לא יחזיק מעמד ולא ישמרו עליו. אין לי שום בעיה שיעשו שם חופות, אני לא מדבר על די.ג’יי וקייטרינג.

"אין לי גם שום בעיה שיהיו מופעים מוזיקליים קטנים. על אחת כמה וכמה, אין לי עם זה שום בעיה. זה לא מפריע למצודה ולא לעתיקות. כמו שהולכים לפסטיבלים ומופעים אמפי שוני, אמפי קיסריה ומערות ואמפי בית גוברין, למה לא? מה הבעיה שיעשו מופע מוזיקלי וקונצ’רטו לחליל עם 100 איש במצודת אשדוד ים? מה אכפת לי? מצוין”.

חרסים וצינורות באתר המצודה. צילום: דור גפני

חרסים וצינורות בזמן העבודות באתר המצודה, 28.4.19. צילום: דור גפני

הזכרת פניות שאתה מקבל בזמן האחרון מתושבים בעיר, ובאמת נוצר שיח ברשתות של אשדודים שמאוד חוששים לעתידו של האתר ולצביון שלו. יש מי שלמשל אומר שהבנייה המאסיבית של קורות ועמודי המתכת שחלקם חודרים דרך הקירות לטובת הקמת עמדת התצפית למבקרים היא מיותרת ופוגעת במצודה. האלמנטים האלה הם חלק משימור של המקום או פיתוח שלו?

“זה גם וגם. כדי להשמיש אתר כמו המצודה ולהפוך אותו לפתוח לקהל הרחב, נשכר מהנדס שימור שמתמחה בתחום הזה. המהנדס קבע מה צריך לעשות, איזה פעולות צריכות להיעשות לחיזוק, למשל בתוך הקמרונות, כי אחרת הם יתמוטטו.

תלמידים עובדים במצודה. צילום: ביה"ס גוונים

פעילות לימודית חינוכית: תלמידים במצודה. צילום: ביה"ס גוונים

“לגבי התצפית, או המרפסת, כבר בהתחלה שאלנו את המהנדס איך נוכל להעלות קהל למעלה מעל הקמרונות גדי שיוכל לראות את המצודה מלמעלה, לראות את הקשר בין העיר המודרנית לישוב הקדום ובין הים ליבשה. ועל מנת לבצע את זה הוא הבהיר שבלי אותה קונסטרוקציה לא ניתן יהיה לאשר עלייה לתצפית. מדובר במבנה בן 1,300 שנה. לכן מבחינה בטיחותית ומבחינת שימור המבנה, אי אפשר היה עלות ישירות על הקמרונות. הם היו עלולים לקרוס.

“למעשה נבנתה מרפסת צפה”, אומר גנור. “אני אומר לך את האמת, אולי זה יפה ואולי זה לא יפה, אבל מבחינה ארכיאולוגית הכל הפיך ומחר אפשר לפרק. ההתערבות הקונסטרוקטיבית היא הכרחית לפתיחת האתר למבקרים, בטח כשמדובר בגובה של 8 מטרים”.

אתה שלם עם הפרויקט?

“כן, אני חושב שהפרויקט יפה והציבור ייצא נשכר ממנו. אנחנו מתכוונים לעשות עוד דברים בעיר. לטפל בכנסיה עם הפסיפס שהתגלו ברובע י”א ובמבנה האשורי, נייצר מסלול ארכיאולוגי”.

הפתיחה לקהל בעוד כחודש: הגדר ההיקפית (מימין) ועמדת התצפית, ה"מרפסת", באתר מצודת אשדוד ים. צילום: בועז רענן

רוב הממצא הארכיאולוגי באשדוד נחשף או שרובו מוסתר מתחת לפני הקרקע?

“החלום שלי הוא שאותה אשדוד ים תיחשף בקנה מידה של אתרים אחרים כמו קיסריה. זה יהפוך את אשדוד למוקד עלייה לרגל. אגב גם בקיסריה עשו קונסטרוקציות של ברזל כדי להכניס את המבקרים. אשדוד עדיין ממתינה לחוקר שייקח אותה ויהפוך אותה לאטרקציה. בינתיים המצודה תעמוד בגאווה ובגאון”.

המצודה ככלי לצמיחה

“אני רואה בענף התיירות נכס מהחשובים ביותר לפיתוח ולצמיחה העירונית – ועל כן משקיעה העירייה משאבים רבים בפיתוח פרויקטים דוגמת המצודה והפארק האקולוגי הסמוך לה, התורמים למיתוגה של העיר כיעד תיירות אטרקטיבי”, אומר ראש עיריית אשדוד, ד”ר יחיאל לסרי. “אשדוד היא עיר בעלת רצועת חוף ארוכה וייחודית, המושכת מידי שנה אלפי מבקרים המגיעים הנה במסגרת תיירות הפנים העתידה אף להתגבר על רקע המציאות החדשה והמאתגרת הניצבת בפנינו”.

בנאים מניחים השבוע את רצפת העץ בעמדת התצפית – ה"מרפסת". צילום: דור גפני

סגן ראש עיריית אשדוד, שמעון כצנלסון: “המצודה היא אתר ארכיאולוגי-היסטורי המזוהה עם העיר ובעל פוטנציאל תיירותי רב שבכוונתנו לממש– תוך הקפדה על שמירת המקום”. לדברי הממונה על החברה לתיירות, חבר המועצה גרשון פלדמן, “מדובר בעוד נדבך אחד מיני רבים של קידום נושא אתרי הטבע וההיסטוריה על ידי עיריית אשדוד והחברה לתיירות”.

במבחן הזמן: ההיסטוריה של מצודת אשדוד ים

“כל חלקה הדרומי של אשדוד מאזור המצודה ועד חוף באר שבע זה הלב הפועם של ‘אשדוד-ים’ הביזנטית והמוסלמית, אך ראשיתה עוד בתקופת הברונזה המאוחרת, זאת אומרת לפני כ-3,500 שנה, שאותה מייצגת הסוללה האשורית שהתגלתה על הרכס שמעל חוף ט”ו, שם נמצאו ממצאים מרשימים גם מימי בית ראשון והחפירות צפויות להימשך”, מסביר ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות, סער גנור.

מצודת אשדוד ים בשנות ה-80 – באדיבות הארכיון העירוני לתולדות אשדוד

“מתחת לדיונות באותו שטח קבורה עיר אדירה מסוף התקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית, ואם אני צריך להשוות אותה למשהו שהציבור הרחב מכיר, לדעתי היא פחות או יותר כמו קיסריה העתיקה”, אומר גנור. “שכנה כאן אחת הערים הכי חשובות לאורך החוף הארצישראלי והיא נקראה אזוֹטוֹס פאראליוֹס – אשדוד ים”.

מצודת אשדוד ים, “המצודה”, יושבת על שרידים מהתקופה הביזנטית מהמאות הראשונות לספירה. לכן, בין אבני הכורכר, נמצאים שברים של עמודי שיש באתר שבולטים בשונותם, והחוקרים סבורים שהם משויכים לאותה תקופה, ושמדובר בשרידי רחובות העמודים של העיר הביזנטית הקדומה ששכנה בסמוך. הבנאים המוסלמים באו והשתמשו בחומרי בניה שהיו בסביבה לטובת הקמת המצודה. כך לדוגמא מעל באר יפה שנמצאה באתר עמדו עמודים כאלו ששימשו להטלת הדליים פנימה לצורך מילוי מים והעלאתם חזרה.

עמודי שיש ליד הבאר ו…חופה, השבוע במצודה. צילום: דור גפני

גנור: “את המצודה המוכרת לנו בנה בסוף המאה השביעית או תחילת השמינית לספירה בנאי גדול שגם בנה את כיפת הסלע בהר הבית, השליט המוסלמי עבד אל-מלכ. זו הייתה אחת משרשרת של מצודות שהוקמו אז לאורך החוף ומטרתן הייתה להגן על הממלכה מפני פולשים מהים – הנוצרים הביזנטים באמצעות מערכת של התרעות, אם תרצה בדומה לפילבוקסים של ימינו.

“שטחה של המצודה באשדוד היה 60 על 40 מטר, גודל מרשים למדי. למצודה היו שני שערים, מצד הים במערב ומצד היבשה במזרח. בפינות היו מגדלים לתצפית ובפנים חדרים עם קמרונות ששימשו את חיל המצב. על הקמרונות היו מרזבים שהובילו את מי הגשמים לבאר בחצר הגדולה – חצר ששימשה גם לרחצה, בישול ולגידול בעלי חיים. הבאר הייתה בעומק שהגיע עד מי התהום המתוקים, מי שתייה, שלמעשה נמצאים מעל מי התהום המלוחים שמקורם בים הסמוך. בנוסף היה שם מסגד קטן שנועד לתפילה”.

המצודה הבתולית כפי שתועדה לפני הרבה שנים מכוסה בחול. צילום באדיבות הארכיון העירוני אשדוד

לדברי גנור, המצודה השתמרה בצורה יוצאת דופן: “דמיינו לכם שהקירות היו עוד מטר-שניים לגובה. המצודה באשדוד היא ממצא פנטסטי. היא המשיכה להתקיים מאות שנים עד הכיבוש הצלבני בסוף המאה ה-11 ותחילת ה-12. ננטשה בסביבות השנים 1150-1200 ומאז עומדת בשיממונה, חשופה לגלי הים ולפגעי מזג האוויר”.

מבט ממזרח

תגלית מפתיעה: מפתן השיש בכניסה למצודה. צילום: דור גפני

במהלך עבודות השימור בשנה האחרונה מצאתם איזשהי תגלית חדשה?

“כן. התחלנו לחפור כשהנחת העבודה הייתה שמסביב למצודה יש חפיר. להפתעתנו גילינו שלא היה חפיר. גילינו סף אדיר של שיש ומעל שני צידי הפתח עמדו הבריחים לדלתות שסגרו את המצודה ממזרח. ואז חזרנו לשולחן השירטוט והבנו שהגשר שתוכנן להיבנות במסגרת הפרויקט יבוטל, והסדרנו שביל גישה בהתאם לתוואי שלו כשהמצודה הוקמה”.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. תמי מלול כהן

    האם יהיה אפשרי להמשיך ולהנות מהים ללא תשלום??,עוד לפני עשרות שנים הייתי מגיעה בשבתות לים ומצודה ויש לי הרבה תמונות מרהיבות מהאתר,כיום אני גרה במרחק הליכה רגלית מהמצודה ואשמח אם תשאר האפשרות להנות מהים גם לאחר פתיחת האתר.

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר