צילום א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE

הגיע הרגע it’s now or never

היום שבו הבנתי, אבל באמת, שאני לא ממש יודעת אנגלית ושאני צריכה לעשות משהו בנידון

פורסם בתאריך: 31.10.19 16:08

     

ידעתי שיום אחד זה יגיע, היום בו אהיה חייבת לדעת אנגלית. הרי עם כל העברית המפוארת והעתיקה שאני אוהבת בכל לבי, אנחנו עדיין נקודה אחת זעירה על המפה, והכול קורה באנגלית (או בסינית).

הכול קורה מעבר לקו האופק. כביכול. דחיתי את זה כמה שיכולתי, במפגשים עם דוברי אנגלית דאגתי שיהיו מתורגמנים כדי שלא איאלץ להתמודד עם חוסר הביטחון שלי באותה שפה. הסתדרתי עם זה מצוין עד עכשיו, יש לי אנגלית בסיסית לקריאה ודיבור בסיסי ממש. עד שהגיע השלב הזה בתואר שבו אני חייבת אחת ולתמיד להילחם עם האתגר הכי גדול שלי וללמוד אנגלית. החלטתי שהלימוד לרמת פטור הנדרשת באוניברסיטה לא יצטמצם למבחן אחד עם ציון עובר באנגלית, אלא זו הזדמנות טובה סוף סוף להיכנס לזה ברצינות.

זה לא שלא היו מצדי ניסיונות רציניים בעבר. ניסיתי בכוחות עצמי, ניסיתי עם אחרים, ניסיתי עם עזרה חינמית ברשת, ניסיתי עם תכניות יקרות. תמיד ההתחלה הייתה מבטיחה ומלאת מוטיבציה ובהמשך הרצון דעך והתמסמס.

כשהתחלתי לברר בין חברים מה עזר להם ללמוד אנגלית, קיבלתי ערמה של עצות. החל מצפייה בסדרות בלי תרגום, שמיעת שירים באנגלית וכל אותם הניסיונות לייצר הרגלים והתרגלות לצליל הזר, עובר דרך המלצות שוות למורות מעולות ועל הדרך המלצות לאפליקציות כאלו ואחרות המתחייבות כל אחת בדרכה להעניק לי אנגלית מצוחצחת תוך X ימים, וזאת בתנאי שאעמוד אף אני בתנאים הנוקשים ואתרגל שוב ושוב ללא הפסקה.

העצה שחזרה על עצמה שוב ושוב הייתה לייצר סביבה דוברת אנגלית, להעביר כל ממשק אפשרי לאנגלית. לדבר אנגלית עם הסובבים אותי, לקרוא גם אם לא מבינה. יום אחד, הבטיחו לי המייעצים, זה ייפול לך. יום אחד תראי שאת יודעת אנגלית.

התחלתי. התחלתי לראות סרטים בלי תרגום, לשמוע שירים באנגלית. התחלתי לדבר עם הקרובים אליי אנגלית, בעילגות נוראה, יש לציין, אבל ככה מתחילים. התחלתי לברר על מורות וכבר קבעתי שיעור ראשון, קבעתי עם חברה שעת שיחה אנגלית ביום. העברתי את הממשקים בטלפון לאנגלית ונרדמתי עם צלילים של משפטים באנגלית מסרטון שנקרא “למד אנגלית בזמן שאתה ישן”.

הפסקתי להתבייש בעילגות, כי הבנתי שהבושה היא האויב הכי מר שלי במערכה הזו ו”לא הביישן למד”. ועכשיו, מוקפת במילים עוינות באנגלית, אני מחכה בסבלנות. קצת כמו רבי עקיבא שהחל ללמוד תורה בגיל 40 והפך לאחד מחשובי תלמידי החכמים היהודים. כמו במשל שהוא המשיל על לבו — אבן שקשה לפצח אותה, אבל טיפות מתמידות של מים יכולות לשחוק גם אותה.

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר