עברתם כמה ראיונות עבודה, קיבלתם משוב חיובי והגעתם לשלב האחרון בתהליך הגיוס. המעסיק הפוטנציאלי מבקש לדבר עם מנהל ממקום עבודה קודם, ואתם מוסרים את פרטיו. כמה ימים לאחר מכן מגיעה הודעה קצרה שהחברה החליטה להמשיך עם מועמד אחר. לכאורה מדובר בחלק רגיל מחיפוש עבודה, אבל מה קורה אם מתברר שהמנהל הקודם מסר עליכם מידע שלילי, לא מדויק או אפילו האשים אתכם במעשים שלא ביצעתם?
שיחות ממליצים הן כלי מקובל בתהליכי גיוס, ולמעסיקים יש אינטרס לגיטימי לקבל מידע על מועמדים. גם למנהל לשעבר מותר להביע הערכה מקצועית שאינה בהכרח חיובית. הקושי מתחיל כאשר חוות הדעת חורגת מביקורת עניינית והופכת להפצת טענות שעלולות לפגוע בשם הטוב ובאפשרויות התעסוקה של העובד.
מה מותר למעסיק לשעבר לומר על עובד?
מעסיק שמתבקש לתת חוות דעת על עובד לשעבר אינו מחויב להציג אותו באור חיובי בכל מצב. אם העובד התקשה לעמוד בלוחות זמנים, לא התאים לתפקיד מסוים או נזקק להדרכה רבה, המנהל רשאי בדרך כלל למסור הערכה מקצועית עניינית, בכפוף לדין ולנסיבות.
יש הבדל בין אמירה כמו "העובד התקשה לעמוד ביעדי המכירות שנקבעו לו" לבין טענה שלפיה "אי אפשר לסמוך עליו כי הוא אדם לא ישר".
האמירה הראשונה מתייחסת לביצועים מקצועיים שניתן לבחון באמצעות נתונים או ניסיון עבודה. האמירה השנייה מייחסת לעובד תכונת אופי שלילית בעלת משמעות רחבה, שעשויה להשפיע על האופן שבו מעסיקים אחרים תופסים אותו.
ההבחנה אינה תמיד חד-משמעית. גם הערכה מקצועית יכולה להיות חריפה ולפגוע בסיכויי הקבלה לעבודה, בלי שתיחשב בהכרח ללשון הרע. מנגד, טענה שמוצגת כדעה אישית יכולה לכלול בתוכה האשמה עובדתית משמעותית.
לכן חשוב לבחון את המילים שנאמרו, את ההקשר שבו נמסרו ואת המשמעות שמעסיק סביר עשוי לייחס להן.
כשסכסוך ישן מגיע למקום העבודה החדש
נניח שעובדת עזבה חברה לאחר מחלוקת עם המנהל הישיר שלה. במהלך תקופת ההעסקה היו ביניהם ויכוחים על חלוקת משימות, שעות עבודה ותחומי אחריות. לאחר העזיבה היא מגישה מועמדות לחברה אחרת ומוסרת את פרטי המנהל כממליץ.
בשיחה עם המעסיק החדש המנהל אומר שהעובדת "יצרה בעיות בכל מקום" וש"עדיף לא להעסיק אותה".
אם מדובר בהערכה שניתנה על בסיס ניסיון מקצועי ממשי, יש לבחון אותה בהקשר המתאים. אבל אם הדברים נובעים מרצון לפגוע בעובדת בעקבות הסכסוך, או אם נמסרו טענות עובדתיות שהמנהל ידע שאינן נכונות, עשויה להתעורר שאלה משפטית.
סכסוכים בין עובדים למעסיקים אינם נדירים. אנשים עוזבים מקומות עבודה בעקבות חילוקי דעות, שינוי ארגוני או חוסר התאמה. עצם קיומה של מחלוקת אינו הופך את אחד הצדדים לאדם בלתי אמין או לעובד גרוע.
כאשר חוות דעת שלילית נשענת על משקעים אישיים ולא על מידע מקצועי רלוונטי, חשוב לבחון אם נחצה הגבול בין הערכה לגיטימית לבין פרסום פוגעני.
גם שיחת טלפון בין שני אנשים נחשבת לפרסום
אחת התפיסות השגויות היא שלשון הרע חייבת להופיע בכתב, ברשתות החברתיות או בפני קהל גדול.
לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, גם אמירה בעל פה יכולה להיחשב לפרסום. לצורך עוולה אזרחית, די ככלל בכך שהדברים הגיעו לאדם נוסף מלבד האדם שאליו הם מתייחסים.
לכן, שיחת ממליצים פרטית בין מנהל לשעבר לבין מגייס בחברה אחרת עשויה לעמוד בדרישת הפרסום.
אין צורך שהדברים יופצו לכל עובדי החברה או יופיעו באינטרנט.
מצד שני, העובדה שהשיחה עומדת בדרישת הפרסום אינה מספיקה כשלעצמה לקביעת אחריות. צריך לבחון אם נאמרו דברים העונים להגדרת לשון הרע ואם קיימת למפרסם הגנה לפי החוק.
זהו הבדל חשוב במיוחד בהקשר של המלצות תעסוקתיות, משום ששיחות כאלה נועדו מלכתחילה להעביר מידע על מועמד לגורם אחר.
האם החוק מגן על מעסיק שנתן חוות דעת בתום לב?
חוק איסור לשון הרע מכיר בנסיבות שבהן פרסום פוגעני עשוי להיות מוגן, גם כאשר נגרמה בעקבותיו פגיעה בשם הטוב.
סעיף 15 לחוק כולל הגנות תום לב, ובהן מצבים שבהם היחסים בין המפרסם למקבל המידע הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית למסור את הדברים. החוק מתייחס גם לפרסום שנעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר של המפרסם או של מקבל המידע.
הוראות אלה עשויות להיות רלוונטיות לשיחת ממליצים. מעסיק פוטנציאלי מבקש מידע כדי לקבל החלטת העסקה, ואילו המנהל הקודם מתבקש לשתף מהיכרותו המקצועית עם המועמד.
אבל אין פירוש הדבר שכל דבר שנאמר במסגרת שיחת ממליצים מוגן אוטומטית.
כדי ליהנות מהגנת תום הלב, יש לבחון את התנאים הקבועים בחוק, לרבות סבירות הפרסום ונסיבות מסירתו.
מנהל שמוסר מידע ענייני המבוסס על ניסיון העבודה עשוי להימצא במצב משפטי שונה ממנהל שמוסיף האשמות חמורות שאינן קשורות לתפקיד או מציג מידע שגוי ביודעין.
גם היקף הדברים חשוב. מסירת מידע רלוונטי לאדם שמגייס עובד אינה זהה להפצת אותה חוות דעת לרשימה רחבה של מעסיקים ללא צורך ענייני.
כשהעובד אינו יודע מה נאמר מאחורי גבו
אחד הקשיים במקרים האלה הוא היעדר מידע.
מועמד יכול לחשוד ששיחת ממליצים פגעה בסיכוייו להתקבל לעבודה, אבל לא לדעת מה בדיוק נאמר. לפעמים המגייס מסרב לפרט את תוכן השיחה, ולעיתים ההחלטה שלא לקבל את המועמד התקבלה מכמה סיבות שאינן קשורות כלל להמלצה.
כישלון בתהליך גיוס, גם לאחר שיחת ממליצים, אינו מוכיח כשלעצמו שנאמרו דברים פוגעניים או שהייתה להם השפעה על ההחלטה.
אם העובד מגלה מידע קונקרטי על אמירות שנמסרו, כדאי להבחין בין דברים ששמע ישירות לבין השערות או שמועות.
יש משמעות לנוסח האמירה, לזהות האדם ששמע אותה ולנסיבות שבהן נאמרה.
לעיתים ניתן יהיה לברר פרטים באמצעות התכתבויות, מסמכים או עדות של אדם שנכח בשיחה. במקרים אחרים יהיה קושי משמעותי לברר את תוכן הדברים.
לפני שמייחסים למעסיק קודם פגיעה מכוונת בקריירה, חשוב להבין איזה מידע קיים בפועל ומה אפשר להוכיח.
האם אמירה שלילית יכולה לגרום לנזק גם בלי שהעובד יודע עליה?
חוות דעת מקצועית שלילית יכולה להשפיע על תהליך גיוס גם כאשר המועמד אינו מקבל פירוט של השיחה.
מעסיקים נעזרים בהמלצות כדי לבחון התאמה לתפקיד, אמינות מקצועית ויכולת עבודה עם אחרים. כאשר אדם בעל סמכות מקצועית מוסר טענה חמורה על מועמד, ייתכן שהדבר ישפיע על האופן שבו מתקבלת ההחלטה.
עם זאת, יש להיזהר מהנחה שכל החלטת דחייה לאחר שיחת ממליצים נובעת מאותה שיחה.
חברות בוחנות מועמדים לפי שיקולים רבים, ובהם ניסיון, כישורים, ציפיות שכר והתאמה לצוות.
אם העובד מבקש לטעון שנגרם לו הפסד כספי בעקבות הפרסום, הוא עשוי להידרש להציג ראיות לקשר בין הדברים שנאמרו לבין הנזק הנטען.
במקביל, חוק איסור לשון הרע מאפשר במקרים המתאימים פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק, בהתאם לתנאים ולתקרות הקבועים בחוק.
לכן, עצם הקושי להוכיח שאיבוד הזדמנות העבודה נבע מהשיחה אינו שולל בהכרח כל אפשרות משפטית, אך הוא בהחלט משפיע על אופן בחינת המקרה.
האם כדאי לפנות למנהל לשעבר ולדרוש הסבר?
כאשר עובד חושד שנמסרה עליו המלצה פוגענית, תגובה מיידית וכועסת עלולה להקשות על בירור המצב.
פנייה שבה המנהל מואשם בהפצת שקרים, לפני שהתברר מה באמת נאמר, יכולה להוביל לעימות נוסף וליצור פרסומים חדשים.
במקום זאת, כדאי להתחיל בבירור העובדות ובשמירת המידע הקיים.
אם מתברר שנמסרו טענות חמורות שאינן נכונות, אפשר לבחון כיצד לפנות למעסיק הקודם, האם לבקש תיקון של המידע ומהי הדרך המתאימה להתמודד עם הפגיעה.
במקרים שבהם מדובר בטענות שעלולות להשפיע על המשך הקריירה, ניתן להיעזר בייעוץ משפטי בתחום.
מי שמחפש עורך דין לשון הרע מומלץ יכול לבדוק ניסיון בטיפול במחלוקות הקשורות לפרסומים בעל פה וליחסי עבודה, לצד ניסיון בתביעות לשון הרע באופן כללי.
במקרה כזה חשוב במיוחד לבחון את היכולת לברר את תוכן הפרסום ואת תחולת ההגנות האפשריות, ולא רק את השאלה אם האמירות היו שליליות.
גם למעסיקים כדאי להכיר את הגבולות
שיחת ממליצים יכולה להתקיים באווירה לא פורמלית, במיוחד כאשר שני המנהלים מכירים זה את זה. אבל דווקא השיחה החופשית עלולה לגרום למסירת מידע שאינו מבוסס או שאינו רלוונטי לתפקיד.
מנהל שמתבקש להמליץ על עובד לשעבר יכול להתמקד בניסיון העבודה הישיר שלו, בתקופת ההעסקה ובמאפיינים מקצועיים שאותם הוא מכיר.
אם העובד התקשה בתפקיד מסוים, אפשר לתאר את הקושי באופן מדויק. אם היו פערים בין דרישות המשרה לבין הביצועים, אפשר להתייחס אליהם בלי לייחס לעובד תכונות אופי קיצוניות.
חשוב גם להבחין בין ניסיון אישי לבין מידע שהגיע ממקורות אחרים. מנהל ששמע טענה על עובד מאדם נוסף אינו בהכרח מחזיק בסיס מספיק להצגתה כעובדה ודאית.
כדאי להיזהר במיוחד מהאשמות בנוגע למרמה, גניבה או התנהגות בלתי חוקית, משום שהן עלולות להשפיע באופן משמעותי על שמו הטוב של העובד ועל עתידו המקצועי.
מסירת חוות דעת מדויקת ועניינית יכולה לשרת את המעסיק שמבקש המלצה בלי ליצור פגיעה מיותרת באדם שעליו מדובר.
מה קורה כשהמלצה שלילית מגיעה גם למעסיקים אחרים?
יש הבדל בין מענה לפנייה של מגייס מסוים לבין מצב שבו מעסיק לשעבר יוזם קשר עם חברות אחרות כדי להזהיר אותן מפני עובד שעזב.
במקרה הראשון קיימת מסגרת מוגדרת של בקשת מידע לצורך בחינת מועמדות. במקרה השני צריך לברר מה הייתה הסיבה ליוזמת הפרסום, למי נמסרו הדברים ומהו האינטרס שהצדיק את הפצתם.
אם מדובר בהאשמות חמורות שנשלחות למעסיקים פוטנציאליים ללא צורך ענייני ברור, החשש לפגיעה בשם הטוב עשוי להיות משמעותי יותר.
גם כאן לא ניתן לקבוע אחריות רק על סמך העובדה שהפרסום לא היה חיובי. יש לבחון את משמעות הדברים ואת הנסיבות, לרבות הגנות אפשריות.
מידע על טיפול משפטי בפרסומים פוגעניים, על הגנות בחוק ועל מחלוקות הקשורות לשם הטוב ניתן למצוא גם באתר של עו"ד שלומי וינברג, שמשרדו עוסק בין היתר בלשון הרע, בהגנת הפרטיות ובדיני עבודה.
כאשר מדובר בפרסומים חוזרים או במחלוקת שנמשכת לאחר סיום יחסי העבודה, חשוב להתייחס לכלל ההתנהלות ולא רק לשיחה אחת.
אפשר לתת חוות דעת מקצועית בלי לפגוע שלא לצורך
שיחות ממליצים הן חלק טבעי מעולם התעסוקה. למעסיקים יש סיבה מוצדקת לרצות לדעת כיצד מועמד עבד בעבר, ועובדים אינם יכולים לצפות שכל חוות דעת שתינתן עליהם תהיה חיובית.
אבל גם להערכה מקצועית יש גבולות.
הדברים שנאמרים על אדם במסגרת שיחת ממליצים עשויים להשפיע על החלטות הקשורות לפרנסתו, לעתידו המקצועי ולמוניטין שצבר לאורך השנים.
לכן, כדאי שמעסיקים יקפידו על תיאור מדויק של הניסיון המקצועי, על הבחנה בין עובדות להתרשמות אישית ועל הימנעות מהאשמות שאין להן בסיס מתאים.
מנגד, עובד שחושד שנפגע מהמלצה שלילית צריך לברר את העובדות לפני שהוא מסיק שמדובר בלשון הרע.
היכולת למסור מידע מקצועי אמין ולשמור במקביל על שמו הטוב של אדם אינה סתירה. כאשר חוות הדעת נשענת על עובדות רלוונטיות ונמסרת בהקשר המתאים, אפשר לקיים שיחת ממליצים מועילה בלי להפוך אותה לסכסוך משפטי.
בשיתוף עו"ד שלומי וינברג


