סרטן הריאה הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים והקטלניים ביותר בעולם. למרות ההתקדמות המשמעותית שחלה בשנים האחרונות באבחון ובטיפול, שיעורי התמותה מסרטן הריאה עדיין גבוהים.
בישראל מאובחנים מידי שנה כ-2,500 חולים חדשים בסרטן ריאה והוא נמנה עם הגורמים המובילים לתמותה מסרטן. אחד האתגרים המרכזיים באבחון סרטן הריאה הוא העובדה שחלק ניכר מהמקרים מתגלים רק לאחר שהמחלה כבר התקדמה והתפשטה לאיברים נוספים. הסיבה לכך נעוצה בין היתר בכך שהתסמינים הראשונים של המחלה, כגון שיעול ממושך, קוצר נשימה, עייפות או כאבים בחזה, אינם ייחודיים לסרטן זה ולעיתים קרובות מיוחסים למצבים רפואיים אחרים. בנוסף, בשלבים המוקדמים המחלה עלולה שלא לגרום כלל לתסמינים משמעותיים.
סוגי סרטן ריאה
נהוג לחלק את סרטן הריאה לשתי קבוצות עיקריות, הנבדלות זו מזו במאפיינים הביולוגיים שלהן, בקצב התקדמות המחלה ובאפשרויות הטיפול. הקבוצה הראשונה היא סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (Small Cell Lung Cancer) המהווה כ-15% מהמקרים. הקבוצה השנייה היא סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (Non-Small Cell Lung Cancer, NSCLC) שהוא הסוג הנפוץ ביותר ואחראי לכ-85% מכלל מקרי סרטן הריאה.
סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים אינה מחלה אחידה אלא קבוצה של תתי-סוגים שונים. הסוג השכיח ביותר הוא אדנוקרצינומה של הריאה (Lung Adenocarcinoma, LUAD) ולאחריו קרצינומה קשקשית של הריאה (Lung Squamous Cell Carcinoma, LUSC) וקרצינומה של תאים גדולים (Large Cell Carcinoma). מעבר להבדלים במראה התאים תחת המיקרוסקופ, לכל אחד מתתי-הסוגים מאפיינים קליניים וביולוגיים ייחודיים, ובהם גם שינויים גנטיים שונים המניעים את התפתחות הגידול.
בעשור האחרון התברר כי בחלק משמעותי ממקרי סרטן הריאה קיימים שינויים גנטיים ספציפיים, המכונים "דרייברים" (Driver Mutations) אשר אחראים לצמיחת תאי הגידול ולהישרדותם. זיהוי שינויים אלה הפך לחלק בלתי נפרד מתהליך האבחון, משום שהוא מאפשר להתאים טיפולים ממוקדים המכוונים ישירות למנגנונים המולקולריים של הגידול.
בין השינויים הגנטיים השכיחים ביותר ניתן למצוא מוטציות בגן EGFR המופיעות בכרבע מחולי סרטן הריאה מסוג NSCLC, וכן איחויים בגן ALK הנמצאים בכ-5% מהמטופלים. שינויים נוספים בעלי חשיבות קלינית כוללים איחויים בגן ROS1 המופיעים בכ-1-2% מהחולים, ומוטציות בגן BRAF המופיעות בכ-2-4% מהמקרים. עבור רבים משינויים אלה פותחו בשנים האחרונות טיפולים ביולוגיים ממוקדים, אשר שיפרו משמעותית את תוצאות הטיפול ואת איכות החיים של המטופלים המתאימים.
הבדיקות המולקולריות המומלצות בסרטן ריאה מתקדם
ככל שהצטבר הידע על השינויים הגנטיים המניעים את התפתחות סרטן הריאה ופותחו תרופות ביולוגיות ספציפיות לשינויים אלו, כך גדלה גם החשיבות של ביצוע אבחון מולקולרי כבר במועד האבחנה. כיום, ארגונים מקצועיים מובילים בעולם, ממליצים לבצע בדיקות מולקולריות לכל מטופל המאובחן עם סרטן ריאה מתקדם מסוג .NSCLC
ההמלצות מתמקדות בעיקר בחולים עם אדנוקרצינומה של הריאה אך גם במטופלים עם תתי־סוגים אחרים של NSCLC כאשר קיימים מאפיינים המעלים את הסבירות למציאת שינוי גנטי בר-טיפול, כגון גיל צעיר או היעדר היסטוריה משמעותית של עישון.
כיום מומלץ לבדוק שינויים נוספים מלבד EGFR ALK ו-ROS1. מוטציות בגן BRAF וכן סמנים נוספים כגון MET, RET ו- ERBB2 (HER2) עשויים לאפשר התאמה של טיפולים ממוקדים או השתתפות במחקרים קליניים.
בנוסף לבדיקות הגנומיות, מומלץ להעריך גם את רמת הביטוי של PD-L1 המשמש כלי חשוב בבחירת מטופלים שעשויים להפיק תועלת מטיפולים אימונותרפיים לסרטן הריאות . סמן נוסף הנמצא בשנים האחרונות במוקד המחקר הוא עומס המוטציות בגידול (Tumor Mutational Burden, TMB), אשר עשוי לסייע גם הוא בזיהוי מטופלים המתאימים לטיפולים אימונותרפיים, אם כי כיום עדיין אין הסכמה מלאה לגבי שיטת המדידה והפרשנות של מדד זה בסרטן ריאה.
כדי לאפשר הערכה מקיפה של סמנים אלו ושל שינויים גנומיים נוספים בעלי משמעות טיפולית, פותחו בשנים האחרונות בדיקות ריצוף מתקדמות .אחת הדוגמאות לבדיקות גנומיות מקיפות היא בדיקת Tempus xT המשווקת בישראל על ידי אונקוטסט. הבדיקה משלבת ריצוף דנ"א מרקמת הגידול והשוואה לדנ"א תקין המופק מדגימת דם, יחד עם ריצוף רנ"א של הגידול. שילוב זה מאפשר לקבל תמונה רחבה ומעמיקה של השינויים המולקולריים שהתרחשו בתאי הסרטן, לצד זיהוי שינויים גנטיים תורשתיים בעלי משמעות רפואית עבור המטופל ובני משפחתו.
עם זאת, במקרים מסוימים לא ניתן להשיג דגימת רקמה מספקת לביצוע בדיקה גנומית מקיפה, או שקיימת מגבלה רפואית בביצוע ביופסיה נוספת. במצבים אלה, האיגודים המקצועיים ממליצים לשקול ביצוע בדיקה גנומית באמצעות ביופסיה נוזלית מדגימת דם, בחולים עם סרטן ריאה מתקדם או גרורתי.
Guardant360 היא דוגמה לבדיקה גנומית המבוססת על ביופסיה נוזלית. הבדיקה מתבצעת באמצעות דגימת דם פשוטה ומאפשרת לזהות שינויים גנומיים בגידול ללא צורך בביופסיה פולשנית מרקמת הסרטן. הבדיקה מבוססת על טכנולוגיית ריצוף בעלת רגישות גבוהה במיוחד, המאפשרת לזהות גם כמויות מזעריות של דנ"א גידולי המשתחרר לזרם הדם. יכולת זו חשובה במיוחד בחולים עם עומס מחלה נמוך או במקרים שבהם כמות הדנ"א הגידולי בדם מוגבלת, ומאפשרת לקבל מידע מולקולרי בעל משמעות קלינית לצורך התאמת טיפול. הבדיקה מסייעת בהתאמת טיפול ממוקד כבר בעת האבחנה, וכן בזיהוי שינויים גנטיים חדשים המתפתחים במהלך המחלה ועלולים לגרום לעמידות לטיפולים קיימים.
מחקרים הראו כי שילוב בין בדיקות גנומיות המבוססות על רקמת הגידול לבין ביופסיה נוזלית מספק תמונה מקיפה יותר של מאפייני המחלה, משפר את שיעור הזיהוי של שינויים גנטיים ברי-טיפול ועשוי להרחיב את אפשרויות הטיפול המותאם אישית העומדות בפני המטופל.
לסיכום, בעידן הרפואה המותאמת אישית, אבחון מולקולרי הפך לחלק בלתי נפרד מתהליך האבחון והטיפול בסרטן הריאה . זיהוי מוקדם ומדויק של השינויים הגנטיים המניעים את הגידול מאפשר להתאים לכל מטופל את הטיפול היעיל ביותר כבר בתחילת הדרך, להימנע מטיפולים פחות מתאימים ולשפר את סיכויי התגובה לטיפול. שילוב של בדיקות גנומיות מרקמת הגידול וביופסיה נוזלית מאפשר כיום לקבל תמונה מקיפה יותר של מאפייני המחלה, לזהות מטרות טיפוליות נוספות ולעקוב אחר שינויים המתרחשים במהלך הטיפול. ככל שהבדיקות המולקולריות מבוצעות מוקדם יותר בתהליך האבחון, כך גדל הסיכוי לקבל החלטות טיפוליות מושכלות ומדויקות יותר, אשר עשויות להשפיע באופן משמעותי על מהלך המחלה ועל איכות חייהם של המטופלים. למידע נוסף על בדיקות הסקר התקשו לטלפון מספר: 077-956-3040 או בקרו באתר האינטרנט שלנו בכתובת: https://oncotest.co.il/
בשיתוף:אונקו טסט
