לקראת יום העובדים הסוציאליים שיצוין ב-17 במרץ, במנהל השירותים החברתיים בעיריית אשדוד בחרו השנה להאיר את האנשים שמאחורי העבודה היומיומית עם תושבי העיר. במסגרת קמפיין דיגיטלי חדש תוצג סדרת סיפורים קצרים על עובדים סוציאליים בעיר ועל הרגעים שנשארים איתם הרבה אחרי יום העבודה.
אחד מהם הוא אבי אללין, עובד סוציאלי המלווה אזרחים ותיקים בקהילה במסגרת תפקידו בתיאום טיפול לזקן ובעבודה מול חוק החוסים והאפוטרופסות. עבודתו כוללת ליווי של קשישים במצבים מורכבים – רפואיים, משפחתיים וחברתיים – ולעיתים גם הכנת חוות דעת מקצועיות עבור בתי המשפט.
אבי אללין, עובד סוציאלי
אבל יש רגעים שלא קשורים למסמכים או להליכים משפטיים: באחד מביקורי הבית שערך עם אחות מקופת חולים אצל קשישה בת 90, ניצולת שואה, הוא שאל אותה שאלה פשוטה: מה יכול לשמח אותך בתקופה הזו של חייך. היא סיפרה שהייתה רוצה לפגוש שוב שתי נשים שעבדו איתה בעבר בפנימייה – מנהלת המקום והמזכירה. השנים חלפו, מצבה הבריאותי הידרדר והיא כמעט שלא יצאה מהבית, ולכן האמינה שהמפגש הזה כבר לא יקרה.
מצדיעים לעובדים הסוציאליים באשדוד
אללין והאחות החליטו לנסות בכל זאת. הם איתרו את השתיים ויצרו איתן קשר. כעבור זמן קצר הן הגיעו לביקור מרגש במיוחד. הן הגיעו עם זר פרחים ומתנות, התחבקו בדמעות של התרגשות ושיתפו זיכרונות וסיפורים מהשנים הארוכות שעבדו יחד. כמה חודשים לאחר מכן היא נפטרה. עבור אללין, הידיעה שהצליחו להגשים עבורה את הבקשה הקטנה הזו הפכה את המפגש לאחד הרגעים הזכורים ביותר בעבודתו, שגם מסכם אותה בציטוט של מאיה אנג'לו: “אנשים ישכחו מה אמרת ומה עשית, אבל לעולם לא ישכחו את הדרך שבה גרמת להם להרגיש".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ 
