ב-1 בינואר 2006, עמרי גבע היה בטוח שזו הולכת להיות "השנה שלו". הוא היה מוזיקאי מחונן בן 26, ששנתיים קודם לכן עבר לניו יורק להגשים את החלום הגדול ולהצליח. הוא היה היפסטר ניו-יורקי, עבד בחנות דיסקים, ניגן על לופר הרבה לפני שידענו מה זה והקליט שני אלבומים באנגלית. את חגיגות הסילבסטר הוא חתם בהבטחה גדולה: "השנה אני הולך לקרוע את העולם". שעות ספורות לאחר מכן, נהג שיכור פגע בו בעוצמה.
עמרי גבע ז"ל. צילום: פרטי
היום, בדיוק 20 שנה אחרי, אחותו מיכל גבע – בעבר זמרת בלהקת "מגפיים" המיתולוגית של מושב ביצרון, והיום אשת משאבי אנוש בדפוס בארי – מחליטה שהגיע הזמן לקיים את הצוואה הלא כתובה שהשאיר לה עמרי לפני שנהרג. פרויקט מוזיקלי שחיכה שני עשורים בתוך מגירה סגורה, ויוצא כעת סוף סוף אל האור.
המוזיקה בדם של משפחת גבע
עבור עמרי, החיבור למוזיקה היה טבעי. אביו, אבי גבע, היה הסולן המיתולוגי של להקת "מגפיים" שזכתה להצלחה גדולה בשנות ה-80. כל ילדי משפחת גבע מביצרון ירשו את החוש המוזיקלי של האב ונגעו בתחום. מיכל עצמה אף לקחה חלק כזמרת בלהקה בשנת 2018, כשההרכב עשה קאמבק קצר.
"מבין כולנו, עמרי היה זה שהלך עם המוזיקה שלו באמת", היא מספרת. "עוד לפני שטס הוא הופיע עם חומרים מקוריים בארץ, ובניו יורק כבר הנהיג הרכב משלו עם זמרת ליווי".
מיכל גבע. צילום: קארין מרסון
"חודש לפני שהוא נהרג, הוא היה בביקור בארץ", משחזרת מיכל. "זה היה החודש האחרון שלי איתו. היו לנו הרבה שיחות על מוזיקה ועל החיים והוא כל הזמן אמר לי: 'למה את לא עושה משהו עם הכישרון שלך? את צריכה להיות זמרת'. עניתי לו שאני לא כמוהו, שאני לא כותבת ולא מלחינה. אז הוא אמר לי שכשהוא יחזור לארה״ב הוא ישלח לי מתנה ממנו – לחן לשיר. הוא חזר, הספיק לשלוח לי את הלחן, וחודש אחרי זה הוא נהרג שם".
"החלטנו על ניתוק המכשירים"
איך בישרו לכם על האסון?
"התקשרו לאמא שלי מבית החולים בארה"ב. אמרו לה שהבן שלה נפגע בתאונת דרכים, שהוא במוות קליני ושהיא צריכה לבוא כדי לנתק אותו מהמכשירים", משחזרת מיכל. "אמא שלי ואחותי טסו לפניי, כי אני הייתי צריכה להוציא ויזה בהליך מהיר. אני זוכרת שבטיסה ראיתי סרט על אישה שבעלה בקומה ובסוף הוא מתעורר. האמנתי שככה יהיה גם עם עמרי, אבל בבית החולים המציאות הייתה אחרת".
עמרי גבע ז"ל. צילום: פרטי
קברו של עמרי גבע ז"ל. צילום: פרטי
הרופאים הסבירו בשפה רפואית קרה שעמרי ספג פגיעה אנושה בראש, ושניתוח המוח לא צלח. הוא היה נראה חי, אפילו גיבסו לו את הרגל השבורה, אבל המוח כבר לא עבד. "היינו צריכות להחליט על ניתוק מהמכשירים. מכיוון שהיה חתום על כרטיס אד"י, הוא תרם איברים והציל אחרים", מספרת מיכל.
באותו ערב גורלי, עמרי היה אמור להיפגש עם חברו הטוב, המפיק איתמר בן זכאי, כדי לעבוד על שיר. ברגע האחרון איתמר נאלץ לדחות את הפגישה, ובמקום זאת עמרי יצא לבלות עם חברים. הוא נכנס לחנות לקנות שתייה, וכשיצא ממנה – נדרס על ידי נהג שיכור. חבריו שחיכו ברכב שמעו רק את קול התנפצות הבקבוקים. כך, בגיל 26, נגדעו כל החלומות ברגע אחד.
עשרים שנה של שתיקה
"שנת האבל הייתה קשה לכולנו, כל אחד התמודד אחרת עם האובדן", מספרת מיכל. "כתבתי מילים ללחן שהוא שלח לי ובתום השנה נכנסתי לאולפן להקליט שלושה שירים – השיר wish – זה לחן שהוא נתן לי במתנה חודש לפני שנהרג ואני כתבתי לו מילים. השיר 'שקט של יום שבת' זה שיר שלו שתרגמתי. והשיר 'ילד יפה' זה שיר עם לחן שלו ומילים שכתבתי עליו. לקחתי את הנגנים הכי טובים בארץ ועשיתי הפקה לשלושה שירים. אבל לא פרסמתי אותם מאז, אולי לא היה לי אומץ".
מיכל גבע. צילום: אורי קריספין
הדיסק של מיכל גבע. צילום: פרטי
"לפני כמה שנים אמא שלי עשתה סדר במחסן ופתאום מצאה קרטון עם הדיסק הזה. מאובק. הדיסק הזה ישב אצלי במגירה יותר מדי שנים", היא מודה.
למה דווקא עכשיו החלטת להוציא אותו?
"כי כואב לי שעשרים שנה לא עשינו משהו עם השירים שלו. אני מרגישה שהוא מת יחד עם המוזיקה שלו ואני רוצה שכולם ידעו מי היה עמרי. אני חושבת הרבה על השיחות שהיו לי איתו בחודש לפני שהוא נהרג, כשהוא היה בארץ, ועכשיו אני בנקודת זמן שאני מסתכלת על החיים ומשהו מרגיש לי מוכן ובשל. לא בשביל להגשים את עצמי במוזיקה – אלא כדי לקיים את ההבטחה שלי לעמרי. הוא שלח לי לחן, הוא הקליט שירים, והפרויקט הזה הוא להנציח את עמרי. כולם פספסו את המוזיקה שלו, אבל זה לא מאוחר".
מיכל ועמרי. צילום: אלבום משפחתי
וגם – לדברי מיכל, שורה של סימנים מצמררים גרמו לה להבין שזה הרגע. "לעמרי היה קשר מוזר עם מספר 2", היא מספרת. "כל פעם שהוא היה רואה את המספר חוזר על עצמו הוא היה עוצר. היה רואה רכבים עם המספר 222 והיה 'נתקע על זה', וכשאמרתי להורים שלי שאני עושה את הפרויקט הזה פתאום הסתכלתי על השעון והשעה הייתה 22:22, וגם שזה 20 שנה למותו – עם המספר 2, אני מרגישה שזה הזמן".
ואיך ההורים שלך מביצרון מגיבים לפרויקט?
"הם מצדיעים לי על זה", היא אומרת. "אבא שלי במשך שנה מאז שעמרי נהרג היה נוסע לעבודה עם השירים של עמרי, בקולו שלו, באוטו. אני חושבת על זה שהנכדים לא זכו להכיר אותו, ויש דרך לגרום להם להבין ולו במעט, מי היה הדוד שלהם".
"הלוואי שעברי לידר יקליט את השירים שלו"
"אני רוצה שהפרויקט הזה יגרום לאנשים לשמוע את עמרי. אני מייחלת שאמן מוערך בישראל, עברי לידר למשל שעמרי ממש אהב ואף היה בהופעה שלו בניו יורק – יקליט את אחד השירים שלו. הם אמנם מלפני 20 שנה אבל עמרי הקדים את זמנו והשירים אקטואליים גם היום. הלוואי וישירו את השירים שלו".
היום תצוין אזכרה במלאת 20 שנה למותו של עמרי. מיכל כבר לא אותה זמרת צעירה מביצרון אלא אמא ואישה שעברה חיים שלמים, אבל רק עכשיו מעזה לסגור מעגל.
עמרי גבע ז"ל. צילום: פרטי
"בסוף, מה שנשאר מהאדם זו היצירה שלו", היא מסכמת בחיוך עצוב. "השירים האלה הם לא רק זיכרון, הם הוכחה שעמרי היה כאן. כשאני שומעת את 'ילד יפה', אני כבר לא שומעת רק את הכאב של האחות שנשארה מאחור, אלא את הקול של עמרי שממשיך להדהד הלאה. ועכשיו, העולם סוף סוף יוכל להקשיב לו".
להאזנה לשיריו של עומרי, לחצו כאן, וכאן.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ 
