בטקס חגיגי שנערך אתמול ביד בן צבי בירושלים, העניקה עמותת האיגוד הספרדי העולמי בראשות פרופ' שמעון שטרית את "אות החלוצים" המוערך למספר אישים בולטים. בין הזוכים המכובדים נמנו לא פחות מחמישה מבני העיר אשדוד, שזכו להכרה על תרומתם החשובה למפעל הציוני ולחברה הישראלית.
הפרס המיוחד, המעניק מאז 2014, מיועד לכבד את מגשימי החזון הציוני שהביאו להקמת מדינת ישראל ופיתחו אותה לאורך הדורות. העמותה, שהוקמה במטרה להשיב עטרת מורשת יהדות ספרד ליושנה, בוחרת מדי שנה באישים שתרמו להתפתחות המדינה בתחומים שונים.
הקצין שצמח מאשדוד לפסגות הצבא
אשר בן לולו, תת-אלוף במילואים ומפקד לשעבר של חטיבת כפיר. בן לולו יליד אשדוד, שגדל כבן זקונים להוריו שעלו ממרוקו בראשית שנות השישים, עשה קריירה צבאית מרשימה שהחלה ב-1989 בפלוגת אלון – יחידת חרמ"ש חדשה באותה תקופה.
הקריירה הצבאית שלו כללה תפקידי פיקוד בולטים בחטיבת הנח"ל ומפקד גדוד חרוב בתקופת האינתיפאדה השנייה. ב-2002 הוביל מרדף ומגע קרבי עם מחבל שחדר ליישוב יצהר וחיסל אותו בגופו. תחת פיקודו זכה גדוד חרוב בצל"ש יחידתי, ובהמשך פיקד על חטיבת כפיר וכמפקד ראש מטה פיקוד הצפון הוביל את מבצע "מגן צפוני" לניטרול מנהרות חיזבאללה.
לאחר שחרורו מצה"ל הקים את חברת "אשבל" המתמחה בייעוץ וניהול פרויקטים אסטרטגיים. בין פרויקטיו הבולטים: הובלת תוכנית ההגנה על מחנות צה"ל, הקמת מנהלת "מגן הצפון" למיגון יישובי הגבול, וליווי פרויקטים בין-לאומיים בתחום המים והאנרגיה. כמו כן יזם את תוכנית "מפרשים" לקידום חיילים בסיכון במסגרת חוות השומר.

תא"ל במיל' אשר בן לולו. צילום: דובר צה"ל
איש התקשורת שחווה אסון אישי
שמעון אלקבץ, עיתונאי ושדרן רדיו בולט, מפקד גלי צה"ל לשעבר ומנכ"ל קבוצת רפיד לפרסום ומדיה כיום, זכה אף הוא בהכרה. אלקבץ, שעד לפני מספר שנים התגורר באשדוד ומתגורר כיום בכפר עזה, החל את דרכו העיתונאית כבר בגיל 13 ככתב במקומון "שבע". במהלך קריירה מרשימה מילא תפקידי מפתח: היה ממקימי רדיو דרום וגלי ישראל, כתב גלי צה"ל בדרום ורצועת עזה, מנהל רדיו ירושלים, מנכ"ל רדיו תל אביב, סמנכ"ל מעריב ומנהל קול ישראל.
בשנת 2017 מונה למפקד גלי צה"ל לארבע שנים, וכיום הוא יו"ר המועצה הישראלית לקולנוע ומגיש תוכנית בוקר ברדיו דרום. חייו שזורים בתרומה רבת-שנים לתקשורת הישראלית ולתרבות, ולמרות הקשיים האישיים הוא ממשיך בפעילותו הציבורית ובתרומתו למרחב התקשורתי והתרבותי בישראל.
מעבר לקריירה המבריקה, נושא אלקבץ בליבו שכול אישי כבד. ב-7 באוקטובר 2023 נרצחה בתו סיון בת ה-23 ובן זוגה נאור חסידים בקיבוץ כפר עזה. הודעתה האחרונה לאביה בבוקר הטבח הייתה: "אבא תבטיח לי שהכול בסדר איתכם. יורים עלינו לתוך הבית, נאור ואני מתחבאים מתחת למיטה". על מצבתם כתבו אוהביהם: "שירת החיים באמצע נפסקה. בחייהם ובמותם לא נפרדו".

שמעון אלקבץ עם בתו סיון ז"ל
חשמלאי שבנה עיר מההתחלה
שמעון ליאני, בן 81, הוא סמל חי של דור הבנאים שהקימו את אשדוד מאפס. כשעלה לישראל ב-1961 מהעיירה בשאר שבאלג'יריה, מצא לפניו עיר פיתוח צעירה שזקוקה לכל יד עובדת. במקצועו חשמלאי, הפך ליאני לקבלן חשמל מבוקש שעבד עם המפעלים הגדולים שהחלו לקום בעיר.

שמעון ליאני ורעייתו עם בנם עו"ד אייל ליאני

שמעון ליאני מקבל את האות
סיפור המשפחה משלב מסורת ומודרנה בצורה מרתקת. אביו דוד ליאני התגורר באשדוד עד פטירתו בגיל מופלא של 107 שנים, והיה מקורב לרב הבבא סאלי. אחיו ז'אק ליאני היה פילנתרופ בולט מראשי הקהילה היהודית בצרפת. לשמעון שני בנים מצליחים: עו"ד אייל ליאני, הבעלים לשעבר של הוצאת זמורה-ביתן שנבחר ל"איש השנה בתרבות" של ידיעות אחרונות, וליאור ליאני, מהנדס בכיר בתעשייה האווירית וכותב תשבצי ההיגיון של עיתון מעריב.
מלנינגרד לשולחן הממשלה
סופה לנדבר, שרת העלייה והקליטה לשעבר וחברת כנסת לשעבר, מגלמת בדמותה את סיפור ההצלחה של העלייה מברית המועצות. נולדה ב-1949 בלנינגרד (כיום סנט פטרסבורג) להוריה חיה וגירש קוחין, כשאביה היה קצין בכיר בצבא הסובייטי ואמה מורה. ב-1979, בהיותה בת 30, החליטה על המהלך הדרמטי – עלייה לישראל עם בעלה אוסקר ובתם ג'אנה בת השבע.

סופה לנדבר מקבלת את האות
"עזבתי בית מפואר ברוסיה – והתחלתי חיים חדשים עם 100 דולר", סיפרה לנדבר על המעבר הקשה ממרכז קליטה באשדוד לבניית קריירה חדשה בארץ. במקביל לעבודתה כקלינאית תקשורת החלה בפעילות ציבורית, והצליחה להביא ב-1981 להשגת 57 דירות למשפחות עולים. מאז 1989 כיהנה כחברת מועצת עיר אשדוד, ובהמשך התפרסמה כמורתו הפרטית של ראש הממשלה שמעון פרס לשפה הרוסית.
הקריירה הפוליטית שלה החלה ב-1996 כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, ובהמשך הצטרפה למפלגת ישראל ביתנו. במשך כ-20 שנות כהונה שימשה כיו"ר ועדת פניות הציבור, סגנית יו"ר הכנסת, סגנית שר התחבורה ושרת העלייה והקליטה בשלוש ממשלות שונות. בין הישגיה: ייזום חוק להקמת בית חולים ציבורי באשדוד, קידום חוק להנחות בתעריפי חשמל לקשישים, והובלת הפדרציה הישראלית לדוברי רוסית שהקיפה 52 סניפים ברחבי הארץ.
מאלג'יריה לישראל – חלוץ העלייה מצרפת
מרדכי (קלוד) סוניגו הוא דמות מפתח בקליטת העלייה מצרפת ומדינות דוברות צרפתית. נולד ב-1947 באלג'יר כבן הזקונים למיריי ואנדרה סוניגו, וגדל בבית משגשג כשאביו סחר בכלי בית בנמל אלג'יר. ב-1962, לאחר עצמאות אלג'יריה וגל האלימות כלפי אזרחים צרפתים, נמלטה המשפחה ללא רכוש למרסיי שבדרום צרפת.
המעבר החד מחיי רווחה לעוני יחסי הוביל את מרדכי ההתבגר להצטרף לעבודת המשפחה ולהיחשף לקשיי ההגירה. ב-1968 נישא לחנה (אנני) אזגורי ויחד החלו להכשיר את הקרקע לחלום חייהם – עלייה לישראל. "גם אם נחלק עגבנייה לארבעה – נעלה לארץ", אמר אביו אנדרה, שהצטרף מיד למהלך.

מרדכי וחנה סוניגו. צילום: מתוך ספר החלוצים החדשים
ב-1970 עלתה המשפחה לישראל והגיעה לקריית מלאכי עם תינוק פעוט וחלומות גדולים. מרדכי עבד בתחילה במפעל תע"ש ובהמשך כמלצר ונהג. בשנות השמונים הקים את "הובלות ירושלים", ולאחר מכן, עם בנו דוד, את חברת סוניגו. החברה התפתחה לחברת לוגיסטיקה ושילוח בינלאומי מובילה, המספקת שירותים למשרדי ממשלה, שגרירויות וחברות ענק. כיום מרדכי ממשיך לפעול כראש תחום העולים דוברי הצרפתית, מתוך שליחות לליווי עשרות אלפי עולים מצרפת.
מורשת וחדשנות בדור אחד
עמותת האיגוד הספרדי העולמי, שהוקמה ב-2014 בראשות פרופ' שמעון שטרית, מתמקדת בהעמקה ובחיזוק פסיפס המורשת התרבותית של העם היהודי. ועד העמותה כולל גם את ד"ר שלומית גלר, מר אילן כהן, הרב חיים אמסלם, פרופ' אהרון ממן, מר איתן אביבי, הגב' יסמין לוי, מר דוד בן נאה ועו"ד חיים שפרן.
אות החלוצים מוענק לאישים שתרמו להקמת מדינת ישראל, ליישובה על ידי הקמת ערי הפיתוח והשכונות, ולביסוסה כמדינה דמוקרטית השומרת על צביונה היהודי. הפרס מכבד במיוחד את מי שהביאו את המדינה לשגשוג בתחומי המדע, הטכנולוגיה, היזמות והחדשנות.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()


