במשך ארבעה עשורים, כל מי שעבר באשדוד הכיר את מסעדת אידי דגים המיתולוגית. פוליטיקאים, שחקנים וכל מי שחיפש חוויה קולינרית אותנטית מצא את דרכו למקום שהפך לאימפריה בעלת שם. אבל כעת, לאחר יותר מ-40 שנה של פעילות, המסעדה הידועה נמצאת על סף סגירה בגלל קשיים כלכליים חמורים.
המאבק היומיומי על הישרדות
אידי ישראלוביץ', בעל המסעדה בן ה-73, מתמודד עם המציאות הקשה של ירידה דרמטית בהכנסות. במקום ליהנות מפרי עמלו של עשרות שנים, הוא מוצא את עצמו נאבק על קיומה של המסעדה שהפכה לחלק מהנוף התרבותי של אשדוד. "אני עצוב, זו התקופה הכי קשה בחיי", סיפר ישראלוביץ' בכאב לכתב חדשות 12. "חסר פרנסה. שתהיה עבודה".
אידי ישראלוביץ. צילום: פבל
המספרים מעידים על עצמם – העבודה ירדה ב-60 אחוזים, מה שהביא את המסעדה הוותיקה למצב של משבר קיומי. הירידה החדה בתפוסה פגעה קשות ביכולתה של המסעדה לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות.
המחיר האישי של המשבר
מאחורי הקלעים מתגלה מציאות כלכלית מורכבת שמאיימת לסגור את המקום היסטורי. החובות לספקים עומדים על סכום מרשים של למעלה מחצי מיליון שקלים, מה שהופך כל יום עבודה למאבק על הישרדות.
"היום אני חי בזכות הספקים שאני עובד איתם 30 שנה. אם הם לא נותנים לי סחורה, אני סוגר. אני חייב להם הרבה כסף", מספר ישראלוביץ' על המציאות הקשה.
הקשיים הכלכליים של המסעדה לא עוברים לידו והמציאות החדשה פוגעת לא רק בעסק אלא גם בכבוד האישי. "כל הצ'קים חוזרים לרשויות, כרטיסי האשראי נופלים והדבר היחידי שאנחנו נלחמים עליו כרגע זה לשלם לעובדים", מתאר ישראלוביץ' את המציאות היומיומית.
הוא משתף בחוויה משפילה שעבר: "יש לי פה בכיס כרטיס אשראי, אחד הכרטיסים היה לו אשראי של 150 אלף, הייתי מוציא את הכרטיס הזה באיזה מקום, אנשים היו עוברים לדום. יום אחד הוצאתי את הכרטיס הזה ולא יכולתי למלא בכרטיס הזה 200 שקל. זה העליב אותי. זה נתן לי בומבה. אבל גם את זה אני עובר".
תקווה בלב המשבר
למרות הקשיים, ישראלוביץ' מסרב לוותר. כשהוא נשאל מדוע הוא לא בוחר לסגור את המסעדה, הוא חושף את המאבק הפנימי שלו: "אני עדיין עם הניסיון והכל, עדיין לא קיבלתי החלטה. אני מפחד מהרגע הזה שאני אגיד. זהו. כי אני רוצה להמשיך ולהילחם".
המאבק על הישרדות המסעדה הוא לא רק עניין עסקי – הוא מאבק אישי של בעלים שמסרב לוותר על מפעל חייו. "אני אומר לספקים: 'אני פה. עובדים 30 שנה, אם אני חי, אני אשלם לך. אם אני נופל, תבוא תיקח את התמונות'. אני אומר להם ככה. ממש ככה", הוא מתאר את השיחות הקשות עם הספקים.
יש רגעים שנותנים לישראלוביץ' תקווה להמשיך. "יש לי תקווה כי ראיתי שאנשים באו לא היו רעבים ופתאום המסעדה התמלאה", הוא מספר על הרגעים הטובים שעדיין מגיעים מדי פעם.
האמונה שלו בעתיד קשורה גם למצב הכללי במדינה: "אם עכשיו יחזירו את החטופים. הכל יהיה טוב", הוא מסכם בתקווה שהמציאות השלווה תחזור גם למסעדה שלו.
לא מוותר על המטבח. אידי בפעולה. צילום: פבל
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ 
