"החלום של רועי ז"ל היה לפתוח מספרה, ואנו נגשים לו זאת בגאווה"

משפחתו וחבריו של רועי יוסף בן ה-21 התעוררו בבוקר יום שבת לבשורת איוב. בשעה 1:00 בלילה, שעות מספר לאחר ארוחת ערב שבת המסורתית והמשפחתית רועי נהרג בתאונת אופנוע עצמית. מסיבה שאינה ברורה האופנוע החליק על הכביש.

"רועי שלנו היה הפרח הכי צבעוני בגינה,בעולם שכולם נוהגים ללכת כעדר אחר תכתיבי החברה רועי אהב ללכת כנגד הזרם.
ברגע שהגיח בחלל החדר כל העניים היו נשואות כלפיו,הכריזמה שבו ליוותה אותו לכל מקום ודרך שאליה פנה.
וכשאני מתכוונת לפרח הכי צבעוני בגינה זה פשוטו כמשמעו-
רועי ידע להוציא כלפי חוץ את שמחת החיים ששכנה בו.
בין אם מדובר על סטייל ייחודי,קעקועים או צבעים רבים בשיער.
מינקות הוא אהב לפרוץ גבולות מסגרת בעבורו הייתה מעין מכשול להגשמה עצמית אך תלוי איזו" סיפרה אתמול אחותו, סיגל לכאן דרום.

על האישיות הכובשת של רועי סיפרו אחיותיו:
"היה בו דחף להגשים את עצמו בעזרת הכישרון שהיה לו בידיים שלימים נהפך למקצוע.
ניר בן דויד נתן לו את ההזדמנות הראשונה לדרוך את רגלו בתחום הספרות ולממש את עצמו.
רועי רק כבן 17 וחצי לפני התחייבותו לצבא,מצא את עצמו כבר בארצות הברית באחת המספרות המצליחות של דודו ולרי יוסף הוא שהה שמה כשלושה חודשים.
רועי אופיין כציפור חופשית,מכל מה שיש לעולם להציע הוא רצה לטעום ולהתנסות.
למרות החזות המחוספסת שלו טוב ליבו ואהבתו למשפחה קרנה ממנו כקרני השמש.
לאחר שלושה חודשים חזר לארץ לידיים החמות של אמו וחובותו לצהל יש לציין שאף בצבא הוא שירת כספר צבאי בגדוד צנחנים 101.
מסיבות כאלו ואחרות שירותו נגדע באמצע,ובאופן ישיר עלה על מטוס לארצות הברית להמשיך את הדרך שאותה התחיל הפעם שהותו הייתה כחצי שנה הגעגועים למשפחה הכניעו אותו שוב…
כשחזר החל לעבוד בשתי מספרות באשדוד תקופה מסויימת האחת תומר ודניאל והשנייה אצל יוסי אוחיון.
למרות שדילג ממקום למקום הוא צבר חברים רבים,אנשים טובים באמצע הדרך שלו שהשאיר בהם חותם
רועי ראה את עצמו מצליח מעבר לגבולותיה של העיר אשדוד,תחילה עבד בחולון במספרה יחודית במינה-
המספרה של גו׳נסון אשר רוב לקוחותיה טעמו את הסטייל המיוחד של רועי".

חיוך ממגנט. רועי יוסף [יוספוב] ז"ל. באדיבות המשפחה

על האהבה לאופנוע, שלבסוף הביא למותו הטראגי והמצטער סיפרה המשפחה: 
" ״חיידק האופנוע״ ליווה את רועי עוד מהיותו נער. במרוצת הזמן החליף מספר אופנועים,כשהיה רכוב על גביו הוא חש חופשי באופן שבה הרוח מלטפת את פניו,רגעים בהם הרגיש מעל הכל,האנדרנלין שזרם בגופו לא נתן לו להרפות ממנו. רועי ידע לנצל כל רגע ורגע שלחיים יש להציע".

ספר מחונן. התמונה באדיבות המשפחה

ולרה דודו צפה לו עתיד מזהיר והיווה בעבורו מושא להערצה בפן המקצועי-חלומו היה לפתוח מספרה בכוחותיו ! ואנו נגשים לו זאת בגאווה !
יש כאלו שמאמינים ״חיים רק פעם אחת״ רועי האמין ש״חיים כל הזמן ומתים רק פעם אחת״.
במותו הטרגי ובטרם עת רועי ציווה עלינו לחגוג את החיים…