כבר בהיותו בן שלוש היה נועם פרקש מקפץ ממגרש למגרש ויונק ערכים אדומים. אחיו הגדול היה אחראי לקחת אותו למשחקי חוץ ביבנה, ברמלה וביפו ולהשריש בו את החיידק שנקרא כדורגל. הזיכרון הכי חזק שלו, כך הוא מספר, היה ממשחק דרבי אי שם לפני 23 שנה, אז דרסו האדומים 2:4 את עירוני אשדוד.
אלופים. צילום: אבישי אפטקר
לפני שלוש שנים, כאשר התקבצה לה קבוצת אוהדים שהחליטה לחדול מלתמוך בקבוצה המאוחדת מ.ס אשדוד ולהחזיר את הפועל אשדוד להיות שם דבר, היה נועם פרקש בראש המהפכה. הוא האמין שהפועל אשדוד זה מותג ושניתן להשיב את האוהדים ואת הקבוצה המיתולוגית לימיה הגדולים. אחת המטרות הראשונות שהוא הציב הייתה חזרה לליגה א’ בתוך חמש שנים. ביום שישי האחרון זה קרה. 500 אוהדים אדומים הגיעו לבית דגן, חגגו עלייה לליגה השלישית ושמו את החותמת לכך שהפועל אשדוד חזרה ובגדול.
צילום: יאיר אזולאי
אמנם השם הרשמי שלה בהתאחדות הוא עדיין א.ס אשדוד, אך ההישג הוא אדיר פי כמה וכמה: הוא לא הושג בתוך חמש שנים, אלא הקדים לבוא, ושלוש שנים הספיקו כדי לרשום שתי עליות רצופות. פרקש, יו”ר הקבוצה האדומה, שראה את הפרויקט שלו מתממש לנגד עיניו וקורם עור וגידים, היה בעננים. “זה מרגש מאוד”, הוא אומר בריאיון חגיגי ומיוחד ל"כאן דרום". “כל כך כיף לראות את כולם חוגגים ושמחים. הגשמנו חלום, גם של עצמי וגם של כל כך הרבה אנשים. זה פשוט אושר עילאי”.
“לא האמנתי שנעלה ליגה”
שעתיים לפני כניסת שבת שחקני ואוהדי הפועל אדומים אשדוד מיאנו ללכת הביתה. הם רצו לטעום עוד קצת מהחוויה הגדולה הזאת, עוד קצת לחגוג, עוד קצת להתענג על הרגע, עוד סלפי אחד, עוד ריקוד, עוד שיר. אחרי שמינייה אדירה לרשת של בית שמש, נועלת הטבלה, אין ספק שהעלייה הזאת נעשתה בסטייל מטורף.
לפרקש הכול חזר כמו פלשבק אחד גדול: החל מרגע ההקמה וכלה בעונה הראשונה שהייתה קשה, הפירות שנקצרו אשתקד עם העלייה לליגה ב’ והרגע הנוכחי, שהוא כמובן הגדול מכולם. עד כדי כך שגם הוא, כמו רבים אחרים, לא הצליח לעצור את הדמעות. “אלו היו דמעות של אושר, והדמעות האלה גם זלגו אחרי המשחק, בשישי בערב”, הוא אומר בהתרגשות. “נזכרנו איפה היינו בתחילת הדרך, עברנו על תמונות, פוסטים מהעבר, שחזרנו את ההיסטוריה שעשינו, את כל הפעולות שהביאו אותנו למקום הזה. היו הרבה דמעות, לא מתבייש להגיד. גם אנחנו בוכים”.
פרקש ועייש. צילום: אבישי אפטקר
מה זה בשבילך לראות את החזון שלך הולך ומתגשם?
“עבורי זה פרויקט מאוד חשוב. בשבילי אחרי שהקבוצה הייתה סגורה כל כך הרבה שנים, לבוא ולהחיות אותה, ממש להוציא אותה מהקבר ולשים אותה בליגה א’ בזמן כל כך קצר — זו הרגשת סיפוק מאוד גדולה. יחד עם זאת, אנחנו מבינים שיש לנו עוד המון עבודה כדי להעמיד קבוצה טובה בעונה הבאה ולתת למועדון הזה בסיס לשנים הבאות”.
כשהקמת את הקבוצה לפני כמה שנים האמנת שבתוך שלוש שנים כבר תהיו בליגה א’?
“כשהקמנו את הקבוצה הייתה לנו מטרה שבתוך חמש שנים נהיה בליגה א’. השנה הראשונה שעברנו הייתה שנה מאוד קשה מהרבה מאוד בחינות. אחרי שראינו את עירוני עולה, ואותנו לא עולים, לא חלמתי שנגיע לליגה א’ בתוך שנתיים. אבל לפעמים חלומות מתגשמים ודברים קורים. בתחילת השנה, כשישבתי עם פיני עייש, לא האמנתי שנעלה ליגה. פיני יותר האמין ואני פחות. אבל הלכתי עם האמונה שלו, ומהר מאוד הבנתי שאם נשמור על הדרך שלנו, על הצניעות, על אהבת החינם, על פרגון אחד לשני ועל עבודת צוות — זה יקרה. אחר כך כבר לא היה לי ספק שזה שלנו”.
ומה יהיה בעונה הבאה? על איזה סדר גודל של תקציב אנחנו מדברים?
“אנחנו כרגע במשא ומתן גם עם עיריית אשדוד וגם עם מרכז הפועל על התקציבים, ככה שקשה לי כרגע להעריך את התקציב, אבל אני מאמין שתהיה קבוצה שלא תעשה בושות לעיר אשדוד ולסמל האדום, נמשיך לשחק כדורגל יפה ועם ההצהרות נחכה עוד טיפה”.
המטרה תהיה להמשיך את רצף העליות ולהתמודד גם על העלייה לליגה הלאומית?
“קבוצה ללא מטרות היא קבוצה משעממת והיא קבוצה שלא מצליחה. המטרות שלנו יהיו להתברג בחלק העליון של ליגה א’, ומה שיקרה מעבר לזה, זה כבר יהיה בגדר חלום. אנחנו לא בונים על עוד עלייה קלה ומהירה, אלא בונים על קבוצה ביתית, אשדודית, חזקה, שתביא הרבה גאווה לקהל ותתברג בחלק העליון גם בליגה א’”.
“עירוני חגגו כשאנחנו שקענו”
בסיום משחק העלייה אנשי ואוהדי אדומים אשדוד הותקפו בברכות מקיר לקיר. האתרים המקומיים והארציים פרגנו, האחות האדומה מהכדוריד פרסמה איחולים חמים, ממלא ראש העירייה גבי כנפו פרגן אף הוא בפוסט תמיכה, ותאמינו או לא, גם הדף הרשמי של מ.ס אשדוד, להפתעת כולם, הגדיל לעשות כאשר כתב: “מועדון ספורט אשדוד מצטרף לברכות לרגל עלייתכם לליגה א’. כל הכבוד על עונה גדולה והרבה הצלחה בהמשך”.
פרקש (באמצע) ליד נדב חסן
לא מעט תוהים העלו את השאלה: האם הייתה יוצאת הודעה כזו גם אם הייתה זו עירוני אשדוד שרושמת עלייה? סביר להניח שלא. “הפרגון של גבי כנפו לא הפתיע אותי”, הגיב לכך פרקש. “גבי כנפו מפרגן ותומך מהרגע שהקמנו את הקבוצה. זה לא סוד שהוא אוהד שלנו, וחשוב לו מאוד שנצליח. לגבי מ.ס אשדוד, הופתעתי מאוד מהתגובה שלהם בפייסבוק. האמת שבכלל לא ציפינו, אבל כיף לקבל ברכות גם ממ.ס אשדוד”.
אתה רואה את זה באמת כפרגון או אולי איזושהי עקיצה לעירוני?
“בעירוני אני פחות מתעסק, אלא יותר בנו. אני חושב שזה פרגון, וכל הכבוד להם שהם פרגנו. אם אני פותח היום את העיתונים ורואה ב'ידיעות אחרונות' שני עמודים, ב'ישראל היום' ובכל העיתונים הארציים, אז אין סיבה שגם מ.ס לא תפרגן לנו. לא רואה בזה משהו לא בסדר”.
אנשים אצלכם חלוקים: חלק רוצים דרבי בעונה הבאה, וחלק מעדיפים לראות את עירוני שוקעת.
“אני לא אשקר, אני אשמח מאוד לראות את עירוני שוקעת. אני אף פעם לא מתייפייף. כמו שאני בטוח שגם הם היו רוצים, וחגגו כשאנחנו שקענו. אני אשמח לראות אותם שוקעים, לפחות בעונה הקרובה. כמובן שדרבי זה משהו שיהיה חסר לי, אבל אני מוכן לספוג עונה ללא דרבי ולראות אותם מתחתינו. אין לי בעיה עם זה”.
צילום: אבישי אפטקר
בעירוני אנחנו רואים שאנשים נרתמים מבחוץ, גם אצלכם נראה את זה?
“אין ספק שהשבועיים האחרונים היו אינטנסיביים מאוד מבחינת ספונסרים ומשקיעים, אנשים שרוצים לתרום ולתת כדי להצטרף להצלחה האדומה. אנחנו במשא ומתן עם מספר ספונסרים, וגם אצלנו יגיע הרגע הזה. אנחנו בנויים מהרבה מאוד ספונסרים שתומכים ונותנים מהעונה הראשונה, ואני בטוח שגם בעונה הרביעית אחרי ההצלחות וההישגים הם יכפילו וישלשו את הסכומים שלהם”.
יש לכם עוד דרבי על הראש. בעירוני לוקחים את המשחק בצורה רצינית מאוד, איך אצלכם?
“אצלנו השחקנים דרוכים, הקהל דרוך. ביום שישי האחרון היו דמעות והתרגשות, אבל הייתה גם הרגשה שהמשימה עוד לא הושלמה. כולנו יודעים שב-4.4 אנחנו צריכים להשלים את המשימה ולסיים את העונה בטעם מתוק של ניצחון בדרבי. זה מגיע לנו, מגיע לאוהדים, מגיע לפיני, מגיע לשחקנים שעירוני זרקה, מגיע לשחקנים שלנו שיטעמו את ניצחון הדרבי, ואני חושב שאנחנו גם נעשה את זה”.
“פיני עייש יכול לאמן בכל קבוצה בישראל”
הסגל של אדומים אשדוד נבנה העונה על גביהם של שחקנים ותיקים ועתירי ניסיון: יאיר אזולאי ודוד רביבו, אשר חצו את גיל ה-40, גולן עמוס, שיחגוג אוטוטו 36, ויוסי שקל, בן ה-33. מנגד, לישי ביטון (27), גדיף וורקאט (24) ואריאל טרבלסי (29) הם הכוח הצעיר יותר, שגם כן נתנו את הטון העונה. השאלה שעולה כעת היא מי שחקן העונה של הפועל אדומים אשדוד, כאשר עושה רושם שהתחרות היא בעיקר בין שניים: אריאל טרבלסי, מלך השערים של הקבוצה, שסופר כבר 25 כיבושים, או לישי ביטון, הלב של הקבוצה, שעשה את קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר העונה אחרי שלוש עונות במועדון.
צילום: אבישי אפטקר
גם פרקש עצמו התקשה למצוא את המצטיין, אך ידע להצביע על החמישה הבולטים שלו. “לישי ביטון זה שחקן שנמצא איתנו מהאימון הראשון שפתחנו את הקבוצה, הוא ידע עליות ומורדות והרבה רגעים קשים. הוא עשה את ההתקדמות הגדולה ביותר בקבוצה ועבר עונה פנטסטית. השחקן השני שבלעדיו לא היינו עולים ליגה הוא יאיר אזולאי, הקפטן. בגיל 40 הוא נתן לנו מנהיגות בחדר ההלבשה, אפס אגו, מקצוענות, מנטור לכל השחקנים, הוא עשה עבודה נפלאה.
רביבו. צילום: מדיה אדומים אשדוד
עוד שחקן שהביא המון הוא רחמים צ’וקול, שהשערים שלו היו שערים מכריעים, המנהיגות והניסיון שלו וזה שהוא שיחק בכל תפקיד שהמאמן ביקש ממנו ובכל עמדה. הוא נתן 100 אחוז, וזה מראה הרבה. גם דוד רביבו, שהצטרף אלינו והעביר אלינו את הקסם שלו, כל נגיעה שלו בכדור הייתה תענוג לעיניים. החמישי הוא אריאל טרבלסי, מלך השערים, שובר השוויון, מי שהביא את הנוק אאוט לעירוני והימם אותם כשעבר אלינו. הוא אישיות ענקית, שחקן שכל מילה שאגיד רק תוריד ממנו. כמובן שגם כל השאר נתנו עונה ענקית, אבל אלו בלטו מעל כולם”.
ארכיון: היציע של עירוני אשדוד. צילום: מוטי קדוש
אריאל יישאר?
“אריאל ימשיך בעונה הבאה. אני גם מוכן להתחייב שאריאל יהיה מצוין בעונה הבאה בליגה א’. ולכל המפקפקים שחשבו שהוא לא מספיק טוב לליגה ב’, אז אני בטוח שהוא יוכיח גם בליגה א’ שהוא אחד החלוצים הטובים בליגה א’”.
כמה מהסגל הנוכחי באמת ימשיכו לעונה הבאה?
“מאמין שכמעט כולם ימשיכו. התחלנו כבר להחתים שחקנים לעונה הבאה, אנחנו עובדים כרגע בשקט ומחוץ לרדאר, אבל רוב השחקנים שלנו ימשיכו, הם מאוד מאושרים ומרוצים, והמטרה שלנו היא לשמור על התלכיד, יגיעו תוספות קטנות”.
יש חיבור אמיתי בינכם ובין המאמן פיני עייש. זה נראה כאילו הוא יישאר כאן לנצח.
“פיני זה סיפור אהבה ממבט ראשון. פיני עייש הוא המנטור של כל המועדון. הוא משריש את הצניעות שלו ואת הדרך לכל ההנהלה, למחלקת הנוער, לקבוצה הבוגרת ואפילו לאוהדים. פיני הוא בן אדם מיוחד, שאני לא מבין עדיין איך זכינו שהוא יהיה אצלנו, מאמן שיכול לאמן בכל קבוצה בישראל לדעתי, ואנחנו שמחים ומאושרים שהוא איתנו. הוא גם יהיה איתנו בשנה הבאה ולעוד הרבה שנים טובות. החיבור איתו נוצר מפגישה ראשונה שערכנו, ומאז זה סיפור אהבה. אני יכול לציין שלא היה לי אף פעם אף מחלוקת עם פיני, אף ויכוח, הכול מתנהל איתו בצורה מדהימה ושרק ימשיך ככה”.
“עם צוות כזה — אין ספק שליגת העל קוראת לנו”
נועם פרקש (35), נשוי ואב לשניים, הוא רואה חשבון ובעל תואר ראשון במנהל עסקים בתחום החשבונאות. הוא משמש דירקטור בחברת פאהן קנה ומעיד כי הוא נמצא בין 20 ל-24 פעמים בשנה בחו”ל לצורכי עבודה. במקביל, הוא מעורב בכל מה שקשור בקבוצת הכדורגל האדומה, ואם צריך — גם מנהל אותה בשלט רחוק.
עו"ד גבי כנפו צילום: אורי קריספין
“אם להיות אמיתי, אז בלי צוות כזה טוב לא הייתי יכול לשלב את זה עם העבודה שלי”, הוא מודה. “כל זה לא יכול היה לקרות בלי צוות מדהים של אנשים: נדב, שי, אבשלום, מלכי, יפעת, אולג, רז, אבישי, שגיא, יניב, אנשים שכל אחד יודע את התפקיד שלו וכל אחד תורם ב—100 אחוז שלו. יש לנו צוות כל כך טוב, כל כך אמין ולויאלי, וכולם בהתנדבות כמובן”.
גם ככה אתה לא נמצא מספיק בבית, ובשלוש השנים האחרונות הכנסת את עצמך גם לכדורגל. איך המשפחה מקבלת את זה?
“אשתי מאוד מפרגנת. בגלל ריבוי הנסיעות שלי לחו”ל היא הפכה להיות סופרוומן עם שני הילדים שלי. הילד שלי מגיע לכל משחק, לכל אימון כמעט. הוא הקמע של הקבוצה, אין שחקן שלא מכיר אותו, אין אוהד שלא מכיר, הוא בעל הבית של הקבוצה. המשפחה מאוד מפרגנת, אחי הגדול זה האיש שהיה לוקח אותי לכל משחק כשהייתי קטן. למרות שיש לי הרבה שעות היעדרות מהבית לטובת ישיבות, הכנות, ישיבות, אימונים, אני מקבל תמיכה, פרגון וייעוץ מהאישה”.
איך היית מגדיר את עצמך כבן אדם?
“אני חושב שאני מאוד לויאלי, צנוע ודבק במטרה”.
תגיד, אתה מופתע שהפועל בני אשדוד עדיין קיימים?
“לא מופתע, זו קבוצת כדורגל של חברים ותיקים. וכמו שאמרתי, קבוצה ללא מטרה וללא קהל אין לה זכות קיום. עם הזמן, כשהפער בין הליגות יהיה גדול יותר, אז אני לא חושב שהיא תחזיק מעמד לעד, במיוחד עכשיו אחרי שנכנסנו למרכז הפועל”.
המטרה הסופית היא לראות את הפועל אשדוד בליגת העל? לשם מכוונים?
“המטרה הסופית היא ליגת העל, ללא ספק. עם קהל אוהדים כזה, צוות הנהלה כזה ומאמן כזה — אין ספק שליגת העל קוראת לנו”.
