השבוע נבחרת ישראל נפרדה בתיקו 1-1 מול סקוטלנד וסלובקיה. מי שהשלימו שני משחקים מלאים והציגו יכולת לא רעה הם צמד האשדודים שמשחקים בליגה הסקוטית, ניר ביטון ואופיר מרציאנו, שהפכו לחלק משמעותי בנבחרת ישראל. אך בזמן שהשניים האלה נמצאים על הבמה הגדולה, אשדודי אחר, בערך בן גילם שאף שיתף עימם פעולה בקבוצות הנוער והבוגרים של מ.ס אשדוד, חתם דווקא בקבוצה בליגה א'.
האשדודי הזה הוא עופר ורטה. המגן שכולנו זוכרים כילד ששרף את אגף ימין במדי מ.ס אשדוד בין 2010 ל-2015 כבר לא ילד. המגן הימני מאשדוד שיחק גם בהפועל ת"א ובית"ר ירושלים, רשם 12 הופעות במדי הנבחרת הצעירה של ישראל ובשיא הקריירה אף זומן לסגל הנבחרת הבוגרת.
לאחר שפתח את עונת 2017-18 בצורה מצוינת במדי בית"ר ירושלים, בחצי העונה השני לא קיבל הזדמנויות בהרכב, ובסיום העונה עבר לנצרת עילית מליגה הלאומית. לאחר מכן, בעונה האחרונה, שיחק בהפועל ר"ג, גם היא מהליגה הלאומית. והשבוע, בגיל 30, הילד החליט לחזור הביתה ולחתום בפרויקט "הגלקטיקוס" של הפועל אדומים אשדוד, שהחתימה גם את הקשר הוותיק שי חדד, אף הוא שחקן בית"ר ירושלים בעברו.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
חובבי הכדורגל באשדוד ודאי מופתעים שכבר בגיל כזה ורטה מצא את עצמו בליגה א', במיוחד כשעד לפני כמה שנים הייתה תמימות דעים כי מדובר באחד המגנים הטובים בארץ. אולם בריאיון מיוחד ל "כאן דרום" מספר השחקן, שהירידה לליגה א' היא מבחירה, וכי עדיין הוא מקבל הצעות מקבוצות בליגת העל. ורטה מספר כי התלהב מהפרויקט הנוצץ שבונים האדומים, והחליט להצטרף במטרה ברורה- לעלות לליגה הלאומית. על הדרך הוא מקווה לחזור להיות המגן ההתקפי שכולנו מכירים, לרשום מספרים נאים ולפלס את דרכו בחזרה לבמות הגדולות. כששואלים אותו על החברים האשדודים בסקוטלנד, הוא מודה כי זה עושה לו צביטה קטנה בלב. גם אנחנו עדיין תוהים איך הוא לא שם.
עופר, איך אתה מרגיש עם ההחלטה לחתום בהפועל אדומים אשדוד?
"תמיד כיף ומרגש לחתום בקבוצה חדשה. אני עוקב אחרי המועדון כבר הרבה זמן, רואה את ההתקדמות שלו ומה האנשים שבו שואפים לעשות ולהשיג בכדורגל הישראלי. אני חושב שזה יפה ואני אוהב אתגרים. אני עוקב אחרי המועדון עוד מאז שהתחיל בליגה ג' וכבר אז היה המון קהל בדרבי העירוני. הקבוצה עשתה דרך יפה ועלתה עד לליגה א', עברו בה המון שחקנים גדולים ומוכרים ובכלל המועדון הפך לשם דבר בעיר, בכל מקום בעיר שומעים על הפועל אדומים אשדוד".
מה גרם לך לרדת לליגה א' לראשונה בקריירה?
"ראיתי מה בונים פה ורציתי לקחת חלק בזה. מאוד רצו אותי כאן עוד מהשנה שעברה. בשנה שעברה זה לא הסתדר אבל השנה באמת מאוד רציתי להצטרף, בטח לאור המצב עם הקורונה שהמון שחקנים נשארים ללא קבוצה ולא רציתי להיות חלק מהם. קיבלתי הצעה ראויה ועוד בעיר שלי ורציתי להתחיל כבר את העונה בקבוצה עם ראש שקט ובטוח".
"היו לי הצעות מליגת העל", מעיד ורטה, "בין השאר מהפועל חיפה, אבל בסכומים מגוחכים, חלק מהקבוצות מנסות לרכוב על זה שיש קורונה ולהציע משכורות נמוכות ביותר. הרווחתי סכומים יפים כל החיים ולא רציתי להתפשר על משכורת כזו קטנה ולכן העדפתי לשחק בליגה א' במשכורת גבוהה יותר מזאת שהוצעה לי בליגת העל. אבל זה מעבר לכסף, אנשים שמכירים אותי יודעים שבדרך כלל אני פועל עם הלב ובאמת ראיתי מה עושים פה ואהבתי את זה, ובנוסף קיבלתי מלא טלפונים ולחצו עליי לחתום. רצו אותי מאוד פה וכשרוצים אותך כל כך אתה משתכנע ואומר: 'יאללה, אני זורם איתכם, אני אלך איתכם ובואו נעשה משהו יפה ונעלה ליגה' "
עופר ורטה במדי הפועל אדומים אשדוד. צילום: ליאב אחאבן
ובכל זאת, לפני שנתיים היית שחקן סגל לגיטימי בבית"ר ירושלים. בתקופה ב-מ.ס אשדוד היית שחקן מוביל ואף זומנה לנבחרת ישראל. איך הידרדרת כל כך מהר לליגה א'?
"הכדורגל הוא דבר מאוד נזיל. בשנת 2015 הפועל ת"א קנו אותי מ-מ.ס אשדוד והחתימו אותי על חוזה עם הרבה כסף ל-4 שנים. אם להגיד את האמת, ההנהלה והצוות המקצועי החתימו בהרבה כסף שחקנים שלצערי פשוט לא היו ברמה של הפועל ת"א, ובעונה השנייה שלי בקבוצה המועדון נכנס לחובות מטורפים והורידו לנו 9 נקודות, מה שגרם לנו לירידת ליגה.
אחר כך הגעתי לבית"ר ירושלים שזאת הייתה כבר אופרה אחרת, הבעלים אלי טביב ניהל את העניינים והוא בניגוד למי שעמד בראש של הפועל ת"א, מבין מאוד בניהול כדורגל. פתחתי את העונה כשחקן הרכב ושיחקתי בערך עשרה משחקים, הייתי טוב והאוהדים היו מאוד מרוצים ממני ורצו שאחתום במועדון לעוד שנים קדימה. בעקבות הגעתי, המגן הימני הצרפתי אנטואן קונטה, שהיה אחד מכוכבי הקבוצה עבר לשחק כבלם. אחרי עשרה משחקים בערך נמאס לו והוא הלך לטביב ואמר לו שאם הוא לא חוזר לשחק כמגן ימני הוא עוזב. מאז הוא חזר לשחק כמגן ואני ראיתי רק את הספסל והיציע.
אין מה לעשות, הכדורגל זה דבר נזיל ולפעמים בדיעבד אתה מקבל החלטות לא נכונות. הייתה לי הצעה גם ממכבי חיפה ל-3 שנים אבל החלטתי ללכת עם הלב ולשחק בבית"ר ירושלים. אבל לא חוכמה לדבר בדיעבד".
ומבית"ר החלטת לעבור ישירות לליגה הלאומית. למה?
"היו לי כמה הצעות גם מליגת העל אבל אף אחת לא עמדה בדרישות שלי, עד שהגיעה הצעה מנצרת עילית מהליגה הלאומית שנתנו לי את כל מה שרציתי והרגיש לי נכון לחתום שם. שנה לאחר מכן, הפועל רמת גן גם הציעה לה הצעה שעמדה בדרישותיי".
אחת השאלות המסקרנות לגבי ורטה היא שאלת עזיבתו בזמנו את המועדון שבו גדל.
"במשך כל השנים ששיחקתי ב-מ.ס אשדוד", הוא מגלה, "היו לי הצעות מהפועל ב"ש, מכבי ת"א והפועל ת"א בתקופה שיוסי אבוקסיס אימן אותה, והוא מאוד לחץ עליי להגיע. למרות ההצעות, אשדוד לא שחררו אותי. אני רציתי מאוד להתקדם ואשדוד הסכימה לשחרר אותי בשנת 2015, גם כי הקבוצה ירדה ליגה וגם כי נשארה לי שנה בלבד לסיום החוזה. מ.ס מכרה אותי בסכום יפה להפועל ת"א".
עופר ורטה במדי הפועל ת"א. צילום: ניר קידר
מתחרט על זה שעזבת? התקופה באשדוד הייתה הטובה שלך בקריירה.
"אני לא מתחרט על העבר, אני בן אדם מאמין ויודע שהכל לטובה. אלה החלטות שלי לטוב ולרע. עד היום היחסים שלי עם מ.ס אשדוד טובים ואנחנו מכבדים אחד את השני. זה המועדון שגידל וטיפח אותי ומגיע לו הקרדיט".
חווית שתי ירידות- גם עם מ.ס וגם עם הפועל ת"א. אתה חושב שיש לך חוסר מזל?
"יש שחקנים גדולים ממני שירדו ליגות. זה הכדורגל, כמו שכבר אמרתי הכדורגל נזיל, דברים לא הסתדרו וקרה מה שקרה".
מה הזיכרון הכי טוב שלך בקריירה?
"בשנת 2013, כששיחקתי בנבחרת הצעירה וניצחנו 1-0 את נבחרת אנגליה במסגרת אליפות אירופה לנבחרות צעירות, האליפות נערכה בארץ והייתה אווירה מטורפת סביב הדבר הזה. בתור נבחרת הכנו את עצמנו 3 שנים עד לרגע הגורלי הזה, ישבו ביציע סקאוטים בכירים מכל העולם והאווירה בטדי הייתה מחשמלת. האצטדיון היה מלא ב30 אלף אוהדים שצעקו 'אל אל ישראל' וזה משהו שחרוט לי במוח עד היום. הייתי בחצאי גמר גביע המדינה והייתי גם בגמר עם בית"ר ירושלים אבל זה הזיכרון הכי גדול שהיה לי בקריירה".
השבוע כולנו ראינו את אופיר מרציאנו וניר ביטון שמשחקים בחו"ל, מככבים בנבחרת ישראל. הם בני גילך בערך וגדלו ביחד איתך במחלקת הנוער של מ.ס אשדוד. לא עושה צביטה קטנה בלב?
"שיחקנו ביחד בנוער ובבוגרים. אני לא אשקר, לראות אותם שם ולדעת שגם אני הייתי אמור להיות שם זה עושה לי צביטה בלב, אבל בכדורגל צריך גם מזל".
ניר ביטון. צילום: מועדון הכדורגל סלטיק
איזו קבוצה ששיחקת בה הכי זכורה לך לטובה?
"עונות 2011-12 ו- 2012-13 ב- מ.ס אשדוד תחת יוסי מזרחי. פתחנו טוב את העונות האלו והיינו בצמרת אבל סיימנו במקום השביעי. הייתה לנו קבוצה מפחידה. אופיר מריצאנו בשער, אני וצ'קול היינו מגנים, יא יא פטי וישראל ראש בלמים, ניר ביטון, בן בוטבול ודוד רביבו בקישור, ובהתקפה עידן שריקי עם צמד הזרים סנדי ארקון ודימיטאר מקרייב. הרגשנו בחדר ההלבשה שאנחנו יכולים גם לקחת אליפות, שיחקנו כדורגל טוב ולא נפלנו משום קבוצה בבית ובחוץ".
איך מרגיש לחזור לאשדוד?
"כיף. אחרי שכל הקריירה שיחקתי באשדוד אני בכמה שנים האחרונות משחק מחוץ לעיר. כל יום בבוקר לנסוע בכביש 4 ולהיתקע בפקקים של שעה וחצי זה לא כיף. גם הקירבה לבית הייתה שיקול שלי בחתימה בהפועל אדומים אשדוד".
הרבה אומרים שכבר "גמרת את הסוס". מה תוכל להביא לקבוצה העונה להערכתך?
"בישראל שחקן שמגיע לגיל 30 הופך להיות זקן עבור האנשים- זו סטיגמה מטומטמת, גיל 30 זה אמור להיות שיא הקריירה של שחקן כדורגל. עברתי בליגת העל ובלאומית, שיחקתי בקבוצות גדולות ויש לי ים ניסיון להביא לקבוצה העונה. אני יכול להגיד בוודאות שאהיה מגן מאוד אטרקטיבי בליגה הזו, אני אוכיח את זה במעשים ולא בדיבורים אני אדבר על הדשא. בשנתיים האחרונות שיחקתי בליגה הלאומית חצי עונה בתור בלם, אבל השנה בליגה א' אני חוזר להיות כמו שהאשדודים זוכרים אותי מ-מ.ס אשדוד, המגן הימני שפורץ באגף, מרים ומבשל. אני שואף להצליח גם בתחום המספרים העונה ולא רק בתחום ההגנתי".
"יש לנו העונה מטרה ברורה- לעלות ליגה. כל דבר אחר ייחשב ככישלון", מכריז ורטה, "המתווה החדש לא כזה מעניין אותי, אנחנו צריכים לנצח כל משחק. אם ננצח כל משחק, נעלה ליגה, לא משנה באיזה מתווה".
מה דעתך על הסגל, מסכים עם המונח "גלקטיקוס"?
"אני לא אוהב לצאת בהצהרות. כל השחקנים צריכים להוכיח את עצמם על המגרש. אני ושאר השחקנים הגענו למועדון שהשקיע הרבה כסף כדי לעלות ליגה, אנחנו מחויבים לו ובכל משחק יבחנו אותנו, אנחנו צריכים לנצח ולהוכיח על המגרש. יש לנו סגל טוב שעוד ישופר, צריכים להגיע עוד כמה שחקנים ואני מאמין שהצוות המקצועי וההנהלה יעשו את העבודה ויציגו את הסגל הטוב ביותר שאפשר להציג לליגה הזו".
פעמים רבות קבוצות "גלקטיקוס" בכדורגל הישראלי והעולמי נכשלו.
"יש את יובל נעים שהוא מאמן שלא חוסך בביקורות וכמובן שמי שלא יהיה טוב ישב בצד. אני מאמין שאם המועדון החתים מאמן עם כזה רזומה אז זה כבר אומר משהו. רק מי שיהיה טוב ישחק. יהיה לנו סגל בריא בו על כל עמדה יש כמה שחקנים".
שחקני הרכש הנוצצים של האדומים: יוסי אסייג, אוהד קדוסי, ואסי מלכה. צילום: מדיה אדומים אשדוד
בתור אשדודי, מה אתה חושב על הדרבי?
"אני יודע שגם לעירוני יש קהל גדול. הייתי בדרבי הראשון מאז ההקמה המחודשת של הקבוצות בליגה ג' וקיבלתי שוק מכמות הקהל של שתי הקבוצות, הייתה כמות פשוט מטורפת עבור ליגה ג'. כל העיר דיברה אז על איך להשיג כרטיסים והיה טירוף גדול סביב המשחק. אני מחכה כבר לקחת חלק בזה".
אתה שואף עוד לחזור יום אחד אל הבמה הגדולה?
"אני תמיד שואף לעלות כמה שיותר גבוה ואני לא מתבייש להגיד שאני שואף לחזור לליגת העל. אני צריך לעבוד קשה, לעלות ליגה העונה והכל יכול להיות בעתיד. בנוסף להיותי שחקן בהפועל אדומים אני משמש גם כעוזר המאמן של דניאל טולמסוב בקבוצת הנוער. זה תפקיד האימון הראשון שלי אבל אני יכול להגיד שיש לי המון להעביר לילדים. הייתי צריך לעשות לפני חודשיים קורס מאמנים אבל הוא נסגר בגלל הקורונה, אני מאמין שאני אעשה את זה בקרוב. אני לגמרי רואה את עצמי כמאמן, זה משהו שמאוד ארצה לעסוק בו בעתיד".
