יקיר אוזיק במסעדה החדשה שפתח במקום שבו פעלה מסעדת נאפיס. צילום פרטי
יקיר אוזיזק במסעדה החדשה שפתח במקום שבו פעלה מסעדת נאפיס. צילום פרטי

פתח את המסעדה שלו באשדוד לפני חודשיים: "לא יודע לאן זה יוביל"

האולמות והברים נסגרו, שוב, ואילו המסעדות שהוגבלו לכמות לקוחות לא כלכלית, חיות על הקצה ומעבר לו. פרק ב’ של משבר הקורונה עלול להיות גם פרק הסיום עבור עסקים רבים בענפי הפנאי, חיי הלילה והאירועים

פורסם בתאריך: 10.7.20 09:57

     

ביום שני אישרה הממשלה שורה של הגבלות חדשות וחדשות-ישנות במשק במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף קורונה. אולמות אירועים ומופעים, ברים, מועדונים, בריכות שחיה ציבוריות וחדרי כושר נסגרו עד להודעה חדשה. באשר למסעדות, אלו הורשו לשרת עד 20 לקוחות בפנים, ועוד 30 בחוץ, בלבד. לכן אין פלא שבעלי עסקים רבים וכמובן המוני העובדים השכירים שמועסקים אצלם חשים שהניסיון להחזיק את הראש מעל המים אחרי חודשים בלי עבודה והכנסה כמעט בכלל, סופג עוד מהלומת נבוט חזקה.

במקומות הבילוי, באולמות האירועים ובענף חיי הלילה זועמים וחוששים מאוד לעתידם, יותר מדויק גם להווה שלהם. “זו מכת מוות לכל האולמות”, קובע ניסים כהן מאולם השמחות בלו קאסל בעיר. “עכשיו סוגרים אותנו, גם את ה-250 אורחים הפסיקו ועכשיו את ה-50 איש גם אי אפשר. מי שאין לו גב כלכלי מראש פשוט קורס”.


רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"


מוטי אמסלם ממתחם האירועים טירה על הים: “בממשלה עושים את השיקולים שלהם. צר לי בעיקר על האנשים, הזוגות, שרוצים לחגוג את החתונות, הם בעיקר המסכנים כאן”.
גם הברים בעיר שחזרו לפעול רק לאחרונה נאלצו לסגור. למרות ההבדל הקטן ביותר בנם לבין מסעדות, הממשלה קבע כי עסקים אלו יסגרו לגמרי, אפילו אם יש גישה לשטח ציבורי רחב שמאפשר ריחוק ולכאורה שומר על אי הדבקה יחסית.

האיש והנאפופו רזיאל רגב

האיש והנאפופו רזיאל רגב

רזיאל רגב הבעלים של הנאפופו באזור התעשייה: “אין היגיון בשום דבר שהם כבר עושים, אין היגיון בכלום, זה כבר ממש מאכזב. אותנו יסגרו לגמרי עד להודעה חדשה, אחרי שכולם התעוררו טיפה מהגל הראשון. אבל זה כבר לא הקטע של אנחנו או הם, זה כבר קולקטיבי. עושים במדינה הזאת מה שרוצים, מזעזעים אותה איך שרוצים, אי אפשר כבר לצפות לכלום”.

יקיר אוזיזק אולי מוכר לכם מהמרקע. הוא השתתף בתכנית הטלוויזיה משחקי השף. בחודש מאי האחרון, בשלהי הגל הראשון, הוא הגשים חלום ופתח את המסעדה הראשונה שלו “אוזיזק” במקום מסעדת נאפיס המנוחה ברחוב הבנאים. עכשיו גם הוא לא יודע כיצד יוכל להבטיח את המשך קיום העסק במצב הנוכחי. “מה שהוביל אותי לפתוח את המסעדה זה החלום שלי”, הוא מספר.

“זה מה שאני אוהב וכל החיים עבדתי מאוד קשה עוד מגיל צעיר כדי להגשים אותו. את החוזה על המסעדה סגרתי עוד כשלא הייתה קורונה ולא ידעתי על זה ואת העבודות על העסק השלמנו במהלך הקורונה. אם הייתי יודע מה יהיה, בטח שלא הייתי סוגר חוזה במצב שכזה. אבל זה משהו שנכפה עלינו, לא משהו שמישהו יכל לצפות אותו מראש”.

“בהוראות אין הרבה היגיון”, מסביר אוזיזק. “בתוך המסעדה יש לי מקום ל-300 איש לא 20, ובמדרכה אין מקום לשים אפילו שולחן אחד. זה כואב ומבאס. פתחתי את המסעדה עוד בתקופת הקורונה לפני כחודשיים ומאז שרדנו על משלוחים וטייק אווי. עכשיו אתה לא יודע גם מתי לפתוח, אם לפתוח, אתה לא יודע מה המשמעות של כל הסגר וגם לא יודע לאן זה יוביל. יש לך עובדים שצריך לשלם להם וספקים, ואתה לא יודע מאיפה לקצץ. בשביל לסגור כל יום בלי הפסדים אני חייב לקחת כסף מהכיס להשלמות”.

 

במהלך תקופת הקורונה הממושכת עקבנו אחרי יחי זינו, הבעלים של מסעדת הדגים פסקדו במתחם הטיילת (בובר). היום הוא שוב מוצא עצמו באותה סיטואציה בלתי אפשרית. “אני חושב שהפעם במקום שמהממשלה תגיד לנו לסגור, אז היא נתנה לנו אחריות כדי שנסגור לבד והזעם לא יופנה כלפיהם”, הוא אומר. “במילים אחרות המשמעות של ההגבלות זה סגירה. זה לא להרוויח, זה להפסיד, ואנחנו כמו כולם נפסיד. זה לא פשוט לעצור את הגלגל עכשיו, יש לי מחויבות לעובדים שלי, לא בא לי להגיד להם שאין להם כסף החודש”.

זינו בפעולה. צילום: אורי קריספין

זינו בפעולה. צילום: אורי קריספין

אדם שוקרון ושי אמר. צילום: גיל לוי (דויד אסייג)

“אם לא תהיה ברירה, אני מעדיף לסגור, כדי לא לפטר ולהגיד לעובדים שסוגרים לתקופה מסוימת. אבל אם זה ימשיך ככה אהיה חייב לפטר עובדים. אני לא אוכל לתת לכל עובד רק משמרת בשבוע, אני לא חושב שמישהו מסוגל לעבוד במשכורת כזאת”.

“החודש האחרון דווקא היה מעולה”, מציין זינו, “לא כמו לפני הקורונה מן הסתם, אבל הגדלנו את המרווחים במסעדה והוצאנו הרבה על נושא ההיגיינה – אלכוהול ומסכות. זה מיקר מאוד את התפעול. לדעתי שנה הבאה מסעדנים יתמחרו הרבה יותר גבוה ומסעדה תהיה דבר יקר יותר. אנשים יהיו מחושבים יותר ויוציאו פחות”.

“גזר דין מוות”, תיאר את המצב הבעלים של פאב-מסעדה ‘זה’, אדם שוקרון. “בסופו של דבר היה את הגל הראשון, התמודדנו עם נזק עצום ללא התרעה. כל כך הרבה עסקים כמוני לא היו זכאים לפיצוי, 60 אלף שכירות ששילמתי במהלך שלושת החודשים של הקורונה – הכל שילמתי מהחסכונות שלי”.

 

לדבריו, המזל שלו ושל שותפיו, עד כמה שניתן להגדיר זאת מזל, הוא שהמקום שלהם מוגדר גם כמסעדה ולכן נשאר פתוח כרגע, במתכונת 20/30. אלא שהפחד, אומר שוקרון, מדיר את רגלי הלקוחות: “עד שהצלחנו להרים את הראש טיפה מעל המים והשקענו אלפי שקלים כדי לאפשר פתיחה, עכשיו זה שוב קורה. אנשים בפאניקה, אנחנו בשיא העונה והכל ריק, מלחיצים ומפחידים אותם כאילו זה סוף העולם. הממשלה נכשלת במלחמה ומשרד הבריאות לא עושה את העבודה שלו, בסוף אנחנו משלמים את המחיר. זה בכלל לא הגיוני ולא נתפס”.

שוקרון מעיד שבחודש האחרון חלה ירידה של כ-40% בכמות הלקוחות. “לא רק שהממשלה מפקירה אותנו, הרשויות פה אוכפות ביד קשה, מחלקים לי דוח ללקוחות שמגיעים למסעדה, איפה הסולידריות? איפה ההבנה? אנחנו שומרים על ההנחיות וחודש שלם לא הייתה לנו בעיה אחת, אז למה לייצר פאניקה ודרמה? מה קורה פה?! אני בשוק וחושב שאני בחלום רע, מה קורה? זה פשוט ביזיון. אז גם אם אני אשאר ואשרוד אשאר עם חובות עצומים, במה זה עוזר לי!?”

תגיות:

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר