ד"ר יחיאל לסרי בוועידת אשדוד לחדשנות ויזמות בעידן המסחר האלקטרוני. צילום: פבל

נאומו המלא של ד"ר לסרי בוועידה הכלכלית באשדוד

הדברים נאמרו בוועידת אשדוד לחדשנות ויזמות בעידן האיקומרס שנערכה במשכן לאמנויות הבמה

פורסם בתאריך: 3.9.19 22:21

הנושא המרכזי של הכנס הוא "מסחר מקוון" ומרבית המושבים בכנס יעסקו בו, מזויות שונות. ללא ספק נושא חם מאוד, בעיקר, בשל הצמיחה האדירה שלו במדינת ישראל, בשנים האחרונות. ויש להודות גם בשל הכניסה הצפויה של אמזון לישראל, וההשפעה שלה על פלטפורמות האי-קומרס הקיימות כיום, בשוק הישראלי. ונשאיר את זה למומחים בנושא.

אבל, לפני כן, מי שהטריח את עצמו לכנס, מאשדוד, ומרחבי הארץ, וודאי שאל את עצמו, מה לאשדוד ולאי-קומרס? עד כדי-כך שהיא מתיימרת להיות עיר הקומרס! Ashdod- commercity)). ומדוע דווקא עכשיו?

מובן שהתשובה לשאלה הזו קשורה, במבט רַחַב יותר על הכלכלה של העיר. הכלכלה העולמית בכלל, והישראלית בפרַט עוברת שינויים וזעזועים, בעיקר כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית, שמשפיעים על שוק העבודה, ודורשים מאיתנו להשתנות. במיוחד אם גם אצלנו מתרחשים שינויים יסודיים, שגורמים לנו לשאול את עצמנו, לאן פניה של אשדוד מועדות? בכלל, ובמובן הכלכלי. איזו כלכלה מתאימה לעיר בעת הזו, נוכח השינויים האלה?

לסרי בוועידת האיקומרס באשדוד. צילום: לירון מולדובן

לכן, אני מבקש לנצל את הבמה המכובדת הזו, שמארחת דמויות מובילות במשק הישראלי, כדי לחשוף בפניכם, את החזון הכלכלי שלנו לעיר, לעשור הבא: אשדוד – 2025. חזון שגיבשנו בשנה-שנתיים האחרונות, בעקבות תמורות ושינויים, בהתפתחות של העיר, עם שורה של פרויקטים ותוכניות פיתוח שרובן המכריע הושלם, או נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים שהצטברו ביחד, למסה קריטית של תנופת פיתוח חסרת-תקדים, גם במושגים לאומיים.

>> סיקור הוועידה

עפ"י החזון, בשנת 2025, אשדוד היא מטרופולין כלכלי-חברתי, מבוסס חדשנות, מהחשובים במדינת ישראל, כשמדברים על חדשנות, זו לא רק חדשנות כלכלית, אלא גם חדשנות חברתית. חדשנות כלכלית – בתעשייה ועסקים קטנים, בתיירות (לאורך רצועת החוף הנהדרת שלנו), כלכלת   אינטרנט, ואי-קומרס, כפקטורי צמיחה חשובים.   וחדשנות חברתית – בחינוך, בתרבות, תחבורה, ביטחון אישי, ספורט ואורח חיים בריא, וברווחה ושרותים חברתיים. וגם הצד התכנוני האורבני-חדשני (ונפרט על כך בהמשך).  שיתוף תושבים, והכל תוך שמירה על הסביבה, וערכי הקיימות.

זו תמצית הַאוּרבניות החדשה, אליה שואפות כיום, ערים גדולות בארץ ובעולם וחלקן (כולל אשדוד), למרות הקונטרווֶרסיַה האקדמית, עושות שימוש, בְּרעיון "העיר החכמה" או "עיר העתיד", כדי להתקדם בַּיישום של התפישה האורבנית הזו כִּתפיסה של עירוניות מבוססת דיגיטליות וחדשנות טכנולוגית.

ההגדרה המקובלת של "עיר חכמה" היא: עיר המשתמשת בְּטכנולוגיות מידע ותקשורת לְשיפור איכות חיי התושבים, עם מעורבות תושבים אַקטיבית, ושמירה על הנכסים הטבעיים, והיא כוללת, עפ"י המודל של בוייד-כֹהן, ששה מאפיינים, ביניהם מאפיין ה"כלכלה החכמה" בו אני מבקש להתרכז בחזון אשדוד 2025.

ומהי כלכלה חכמה? תעשיה (מסורתית והייטק), עסקים קטנים ובינוניים, שיפעילו: ייצור, מסחר ושירותים, ויתבססו: גם התעשייה המסורתית וודאי ההייטק, וגם בעסקים הקטנים והבינוניים בייצור, מסחר ושירותים יתבססו על דיגיטליות וחדשנות טכנולוגיות. ובנוסף: בעולם, בו הכלכלה העולמית, גלובלית מאי-פעם, ועוברת שינויים בקצב מסחרר, בַּרֶקַע של תחרות בין מעצמות כלכליות, ובין עַנַקִיות טכנולוגיה, התהליכים האלה, גם חייבים להיות מלווים בקשרים מקומיים ובינלאומיים.

והבשורה שלנו בכנס הזה, היא: שאנחנו בדרך לשם. אבני הדרך, עם הצמיחה והפיתוח, שהעיר חווַה בשנים האחרונות, יַהפכו את אשדוד בטווח הנראה לעיין, למטרופולין כלכלי חשוב במדינת ישראל.

אנא רשמו זאת לפניכם! יש לנו עניין שתדעו על-כך! בַּממשלה ובמשק הישראלי. וזאת, מֶעֶבֶר לַתוכנית שלנו, שתוצג בהמשך ע"י גב' שרון מרק, לַהפוך את תחום כלכלת האינטרנט בכלל, והמסחר האלקטרוני בפרט, לְפקטור צמיחה חשוב, בכלכלת העיר, כְּמשימה שהטלתי, על האגף לקידום עסקים ותעשייה.

מדוע? כיוון שהתשתיות הקיימות באשדוד, מצד אחד התעשייה המפותחת, במיוחד זו עם פעילות נמלית. ומצד שני, עולם עסקים קטנים ובינוניים מפותח, התנאים האלה, מאפשרים את ההתפתחות, של כל סוגי המסחר האלקטרוני – B2B, B2C  ובכרך מגורים גדול, כמו אשדוד בַּעשור הבא, עם 350,000 תושבים לפחות, גם C2C. במיוחד שהצמיחה האדירה, בשוק המסחר המקוון בישראל, משום מה, אינה כוללת את העסקים הקטנים והבינוניים, שרק 30% מהם מנצלים את אתר האינטרנט שלהם למכירות.

וְהצִפִיַה מהאגף לקידום עסקים ותעשיה שלנו באשדוד היא, שיתמקד בהם, ויסייע להם בתמיכה, ליווי והכוונה, להגדיל את שיעור העסקים הקטנים והבינוניים בעולם האי-קומרס, כחלק, מהחזון הרחב, לכלכלת העיר בעשור הבא.

מה מביא אותנו לחַזון של מטרופולין כלכלי הזה? לשאוף אליו, וגם להעריך, שנצליח להפוך אותו למציאות! התשובה היא: הנתונים של העיר כיום. בואו נזכור את המאפיינים הבסיסיים של אשדוד עד לכנס. אשדוד, העיר ה- 5 בגודלה בישראל, עם 258,000 תושבים. ואשדוד נודעַה בעיקר כְּעיר נמל ותעשייה מסורתית קלה וכבדה. עם מפעלים כמו, בתי זיקוק, אגן כימיקלים, תחנת כח, ואלת"א כמפעל כמעט יחיד מבוסס תעשיית-ידע.

וכמובן עם עולם עסקים קטנים ובינוניים, עם ממוצעי הישרדות מקובלים – ושיעורי אבטלה מקומיים, הגבוהים ב- 2% לפחות מממוצע האבטלה הארצי, לאורך כל שנות קיומה של העיר. זה היה בלתי מתקבל על הדעת. וכְּמענה לכך, לתמונת המצב הזו, הקמנו לפני עשור, את האגף לתעשייה ותעסוקה, עליו היה ממונה, חבר מועצת העיר בזמנו, ומנכ"ל אלת"א לשעבר, מר יהודה פרנקל. נבנתה תוכנית אסטרטגית, בעזרת משרד הייעוץ הכלכלי, צ'מנסקי – בן שחר, שהופעלה בשני מישורים, האחד – תוספת מקומות עבודה חדשים, מכל סוג, והשני – השבחת התעסוקה בעיר בתעשיית הייטק.

ואכן בפעילות ממוקדת של האגף נפתח מרכז פיתוח של IBM, הוקמו לפני מספר שנים מספר חממות טכנולוגיות – "גבהים" של יאיר שמיר לסטארטאפיסטים עולים צעירים,       (The hive) ו- KITCEN The, של חברת שטראוס לסטארטַאפִים, בתחום המזון המלאכותי. ולפני שנה, בעזרת משרד הכלכלה, ביחד עם השר אלי כהן, פתחנו מאיץ במרכז הצעירים שלנו "כיוונים".

ואנחנו עומדים לחנוך בשבועות הקרובים, HUB לַאוכלוסייה החרדית, ובינואר הקרוב HUB נוסף לאוכלוסייה הכללית, גם כן, במרכז הצעירים "כיוונים". המשנה לראש העיר – יניב קקון – יחד עם מנהלת מרכז הצעירים, הספיקו במקביל, לקדם הקמת קהילות ידע ויזמות של צעירים.

פארק הייטק שקידם בשנים האחרונות יהודה פרנקל בסמוך לתחנת הרכבת, נמצא בתהליך הקמה וכבר זוכה לביקוש רב. לכך, נוסיף, ברקע, את הפרויקטים הגדולים – ביה"ח אסותא שנפתח לפני כְּשנתיים, ונמל המים העמוקים – "נמל הדרוׂם" שיחל לפעול בעוד כְּשנתיים, עם עורף לוגיסטי ענק של 2000 דונַם. בנוסף, מיזם תחבורה ציבורית שהעיר זכתה בו מבין 18 רשויות גדולות, כעיר מודל ארצי לפני 5 שנים, עם נתצי"ם לאוטובוסים, שבילי הליכה, ושבילי אופניים, וְתחנות חכמות. והכל בהשקעה כוללת של חצי מיליארד שקל. חלקו הראשון והעיקרי החל לפעול לפני שבועיים.

 

בתחום הדיור חתמנו לפני שנתיים על הסכם הגג הגדול ביותר עם 30,000 יחידות דיור, וְבַצַנֶרת עשרות פרויקטים של התחדשות עירונית, תמ"א 38 ופינוי בינוי, במקביל אנחנו משלימים תוכנית מתאר לעיר עם קיבולת משוערת של 350,000 תושבים בַטווַח של העשור הבא. ותוספת של 100,000 תושבים.

בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה: אשדוד עם מדד החינוך היישובי של משרד החינוך, הגבוה ביותר בארץ, בשנה החולפת. ובתהליך להוצאת היתר, לְבניין ההנדסה הראשון של מכללת סמי-שמעון בקמפוס האקדמי החדש, בַרובע המיוחד – ליד ביה"ח ופארק ההייטק.

ויש גם פירות ראשונים בהיבט הכלכלי, לַעשייה הזו: שיעור האבטלה ירד לרמת הממוצע הארצי ולעיתים, אף פחות מכך, ואשדוד זכתה פעמיים ברציפות בשנתיים האחרונות, במדד הרַשות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, כַּעיר הידידותית ביותר בארץ לעסקים קטנים ובינוניים, מבין הערים הגדולות.

כל אבני הדרך האלה, מבטיחות את הפיכתה של אשדוד, למטרופולין כלכלי. אך מהיכן אנו יוצקים לתוכו גם את המאפיין של כלכלה חכמה עם החדשנות והקשרים הבינלאומיים? המענה לכך מגיע  משלושה פרויקטים בהם זַכתה העיר בשנים האחרונות:

הפרויקט הסיני, הפרויקט הסינגפורי, ותוכנית הפיתוח התעסוקתי של MIT, ונפרט: הַפרויקט הסיני – ממשלת סין יזמה ומובילה את תוכנית BRI שמשמעותה הקמת רצועת סחר ימית בין סין למדינות אירופה. מעין חידוש של דרך המשי ההיסטורית. הפרויקט מתנהל ברמה הבינלאומית מזה כ- 5 שנים, עפ"י הנחייתו הישירה של נשיא סין. עד כה הפרויקט יצא לפועל ב44 מדינות, ובמדינת ישראל, לפני כשנתיים, לאחר עבודת איתור ארוכה ומעמיקה, נבחרה אשדוד לרכז בה את הפעילות הכלכלית הסינית במזרח אגן הים התיכון.

הפרויקט יכלול מרכז לוגיסטי גדול בשיתוך פעולה עם חברת נמלי ישראל, מרכז סחר סיני-ישראלי, רכבת עילית באשדוד ומכון אקדמי שירכז וקשרים אקדמיים בין  אוניברסיטאות ישראליות וסיניות.

יהודה פרנקל, הממונה הקודם, על אגף התעשייה והתעסוקה, ערך ביקור הכנה ותאום בגייג'ין ביולי 2018, בדצמבר האחרון, פגשתי בגייג'ין את הוּאַנג יוֹנג – חבר בכיר בקבינט הסיני, ובמרץ השנה נחתם MOU (מִזְכַּר הבנות) בין סין לאשדוד. הוּאַנג יוֹנג יבקר אותנו בנובמבר, אחרי הקמת ממשלה חדשה, לְאשרור ההסכם בין המדינות, והתחלת ביצוע הפרויקט.

הפרויקט הסינגפורי: כאמור, אשדוד היא עיר מודל לתחבורה חכמה ומתקדמת של מדינת ישראל .לא הסתפקנו בפרויקט הפיזי של נתצי"ם וכו'. יחד עם חברת מובילאי ואוני' MIT, והקמנו מעבדת חדשנות עירונית לתחבורה חכמה. מעבדה שמייצרת מַסַד נתונים רחב על תחבורה בכלל, וציבורית בפרט, שיעמוד בפריסה בינלאומית, לרשות גופים מקצועיים אקדמיים שלטוניים ופרטיים, בארץ ובעולם, לצורך פיתוח של טכנולוגיות תחבורה חדשות.

כתוצאה מהתשתית הזו שפיתחנו באשדוד חברת STE (המונה כ- 22,000 מועסקים) המפתחת עבור ממשלת סינגפור, תחבורה ציבורית אוטונומית, אוטובוסים ללא נהג, בחרה להקים באשדוד את מרכז הפיתוח שלה. בעיקר, בגלל הטכנולוגיה הקיימת בישראל בנושא חיישנים לתחבורה, והתשתית לניסויים של רכבים אוטונומיים שהקמנו מזה שנתיים באשדוד. ולדברי חברת STE, בעוד שנה, יהיה מודל ראשוני של אוטובוס אוטונומי, שיוכל לפעול בטווח של שנה-שנתיים, בציר הרכבת-ביה"ח.

אלו רק שתי דוגמאות הממחישות את יישום רעיון החדשנות עם מרכיב, שיתופי פעולה בינלאומיים בפרק הכלכלה החכמה באשדוד. והפרויקט החדשני האחרון, דווקא בעולם התכנוני (תכנון אסטרטגי לעוגני תעשייה ותעסוקה) לפני מספר שנים נבחרה אשדוד, ע"י אוני' MIT בבוסטון, עם עוד 7 ערים ברחבי העולם, לשמש כְּעיר מודל תכנוני, לפיתוח תעסוקתי.

בשיתוף פעולה בין  MIT והמעבדה לעידוד עיצוב עירוני באוני' ת"א, בראשות  פרופ' טלי חתוקה, בוצע מחקר ע"י סטודנטים בשני המוסדות, שמטרתו היתה להציע תוכנית אסטרטגית לתכנון חדשני של אזורי התעשייה באשדוד. באופן שיבטיח את התחרותיות של העיר, בְּתחום החדשנות התעשייתית והטכנולוגית, ויתבסס על שילוב בין אזורי מגורים, ואזורי תעשיה ותעסוקה וְיצור מִמשק הדוק, בין העיר והתעשייה, יקדם שילוב חברתי בשוק העבודה, ויתרום לאיזון וצמיחה כלכלית של העיר.

התוכנית מציעה 4 עוגנים מרכזיים: א) עוגן הנמל – עורף נמל חדשני שמהווה חלק בלתי נפרד מחיי העיר. בְּעוגן הנמל, יקודמו בין היתר, תכניות לימוד, הקשורות ללוגיסטיקה ימית בשיתוף עסקים ויזמים. עורף הנמל יהווה עוגן כלכלי חיוני לעיר אשר יגדיר מחדש את יחסי הגומלין עם הנמל. ב) עוגן התעשייה – חלון הראווה לתעשייה הקיימת הכבדה בעיר. ג) עוגן העיר – עוגן אוּרבאני שיהיה מאופיין בשילוב דינמי של מגורים ועבודה, באמצעות עירוב שימושים של קהילה ותעשיה, מבני ציבור, מוסדות חינוך, מרכזים קהילתיים, שדרות ירוקות, ונגישות תחבורתית. ד) ועוגן הקמפוס – איזור יחודי שיהיה מבוסס על בניה ירוקה, ויהיה בו תַמהיל שימושים רחב בסמוך לַדיונות ולפארק האֵקולוגי. וכולל לצד רובע מגורים, את בית החולים אסותא אשדוד, הקריה האקדמית, פארק הייטק, תחנת הרכבת  ומתחם מסחרי מפותח.

אם כן, שלוש הפרויקטים החדשניים האלה מעצמות כלכליות, סין  וסינגפור, ומעצמה אקדמית,MIT מחליטות, מחליטים להשקיע דווקא באשדוד! מי היה מאמין וגם אם כן, כפי שמתפתח המשק הישראלי, צריך לדעת על כך. אם כן, שלושת הפרויקטים החדשניים האלה, בתוספת שורת אבני הדרך והפרויקטים שהעיר קידמה בשנים האחרונות כל אלה, לוקחים את אשדוד למקום חדש מכל בחינה שהיא. והופכים אותה למעשה, למטרופולין חדש נוסף וחשוב במדינת ישראל. וודאי מבחינה כלכלית אבל גם חברתית-תרבותית ובמילים פשוטות: אשדוד היא הדבר הבא בכלכלת ישראל!

תודה רבה.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. מישהו

    נאום חוצב להבות.
    לבינתיים נסיעה באוטובוס מפינת שפירא הרצל לתחנה המרכזית לקחה לנו כמעט חצי שעה.
    למה?
    כי התדירות נמוכה, הקו מיושן.
    הסכם גג – החבר'ה הצעירים מחכים כבר חמש שנים לפתרון, חלקם מתייאשים וקונים וחלקם עוזבים למקומות אחרים.
    תושבי העיר עדיין נעזרים בשרותי הערים השכנות כמו בנושאי מס – פקיד שומה אשקלון, מס מקרקעין רחובות
    משפט – בית דין מחוזי ותעבורתי בערים השכנות או בבאר שבע ונושאים רבים אחרים.
    תיירות – יותר חלומות פחות ביצועים – כרגע פעילים בעיר שני מלונות גדולים/בינוניים+ שניים שלושה קטנים.
    קפאון בכמות חדרי המלון(מלון יא' תקוע) בשלוש השנים האחרונות.
    למה אין שוברי גלים?
    אקדמיה – באריאל יש אוניברסיטה!!!
    האשדודים ימשיכו לחלום….
    היי טק – היינו כחולמים.
    מקווה שבעוד 5 שנים הכל יראה אחרת…

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר