"שטחים נרחבים בצפון העיר אשדוד היוו בעבר מטמנות פסולת ואזור שפכים אשר שימשו את העיר והמדינה כולה. מחצבות כורכר ענקיות מולאו בפסולת בניין, פסולת עירונית ותעשייתית, חלקה רעילה ומסוכנת מאוד, ולידן נבנו בריכות מי השופכין של אשדוד".
כך מציין יו"ר הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד, בועז רענן, בהודעה ששיגר בעקבות הדליקה בבריכות החימצון הישנות. האש כובתה לאחר חמישה יפים לפחות.
לדבריו, האתרים נסגרו וננטשו לפני שנים רבות, אך לא טופלו, ובשנים האחרונות "התעוררו" ומזכירים לנו מידי פעם את קיימותם. האתרים המוזנחים מהווים מטרד לכל האוכלוסייה הקרובה. מיבנה ועד כל ישובי באר טוביה. מאשדוד ועד גדרה, ולמעשה איכות החיים של מאות אלפי התושבים תלויה לחסדי שמים ועבריינים: במשטר הרוחות, שריפות הקוצים וגניבות הברזל. כל פתיחה של המטמנה, גורם לחדירת חמצן אשר גורם להצתה בגלל ריאקציה כימית בפסולת. בנוסף לרעלים המתפרצים מהשריפות, מתפזר גז מחניק שהוא תוצר של אותה ריאקציה. מי התהום עלולים להזדהם.
בפורום הציבורי מוסיפים: "מה שאירע בשבוע שעבר הוא שריפת קוצים שהתפשטה בתוככי בריכות החמצון הגלויות והלא מטופלות, המלאות בבוצת שפכים יבשה ובמצע חיידקים מתים בעובי כמה מטרים. התוצאה הייתה ענן לבן המלווה בריחות רעים וצריבות בגוף. לא ידוע על נזק גופני ממשי ואת זה חוקרים כעת. אין ספק שהאירוע היה מיותר לחלוטין.
הפורום הציבורי התריע בפני כל הגורמים האפשריים על סכנות אלה: משרדי הממשלה, מינהל מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות, מוסדות ממשל ורשויות האכיפה. הנושא הובא לידיעת אותה ועדה: הוועדה לפניות הציבור בנובמבר 2014, אך הוועדה ציינה רק שהושא בטיפול…. ולסיכום: כולם מתעלמים לבועת המפגע בכללותה ומאשימים אחד את השני. אין גוף אחד שידאג לאיכות חיי התושבים ויפקח על נטרול הפצצה. הדבר מצריך פיקוח על כספים, ידע, ויישום".
