במשך 15 שנה אוליאנה שבלה, סבתא לשני נכדים, עוברת טיפולי דיאליזה בבית החולים אסותא אשדוד בעקבות מחלה גנטית. אלא שבמקביל למחלה, הכליות שלה המשיכו לגדול לממדים קיצוניים עד שמילאו את מרבית חלל הבטן. הן הגיעו לאורך של 35 ס"מ (לעומת כ-10 ס"מ בכליה בריאה) וגרמו ללחץ פנימי כבד, כאבים וקושי בנשימה ובאכילה.
הגודל והמרקם הנוקשה של הכליות הפכו את הניתוח למשימה כירורגית מורכבת במיוחד. ד"ר אורית רז, מנהלת המחלקה האורולוגית שביצעה את הניתוח, הסבירה: "מדובר בניתוח מורכב במיוחד לאור הגודל החריג והמרקם של הכליות, סמיכות לכלי דם גדולים וקושי בהפרדה מאיברים סמוכים.
"הוצאת שני איברים גדולים ומוצקים כאלה באותה פעולה מחייבת מיומנות גבוהה מאוד ועבודה מדויקת. גודל ומשקל הכליות דומה לזה של שני עוברים, שהפעילו לחץ תמידי וכאב".
בשל הממדים החריגים, הצוות נאלץ לוותר על הגישה הרובוטית המקובלת ולבצע ניתוח בגישה פתוחה שנמשך כ-6 שעות. ד"ר רז מוסיפה: "אוליאנה התלוננה על לחץ במעבר מזון, לחץ על הצלעות והסרעפת שגרמו לקושי בנשימות עמוקות וכאב בתנועה.
"עבורנו, הסיפוק הגדול הוא לראות את השיפור המיידי באיכות החיים של אוליאנה". ד"ר יגאל באלטה, מנהל היחידה לטיפול בכאב חריף במערך להרדמה התאוששות וכאב, ליווה את המטופלת באופן צמוד מיד לאחר הניתוח בניהול הכאב.
אסותא אשדוד. צילום: נטי לוי
עבור אוליאנה, רגע לפני חג הפסח, הניתוח הזה הוא שינוי חיים של ממש. כבר מספר ימים לאחר הפרוצדורה היא מדווחת על שיפור משמעותי ולראשונה מזה שנים – על היעדר כאבים.
"אחרי שנים של כאבים שלא עזבו אותי, אני מרגישה כאילו יצאתי מעבדות לחירות בדיוק לפני פסח", אמרה שבלה. "אין לי יותר כאבים, אני יכולה לאכול, לנשום, לחיות. אני רק רוצה לחזור לרקוד אחרי שנים שלא רקדתי ולשחק עם הנכדים שלי כשאני בטוב".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ 
