השחקן עופר חיון, הידוע והאהוב על הקהל הישראלי, עבר היום את אחד הרגעים הקשים ביותר בחייו כאשר נפרד מאביו עזרא חיון שהלך לעולמו בגיל 83. בהודעה מרגשת שפרסם, כתב חיון: "הלך לעולמו אבי, סלע קיומי".
הלווייתו של עזרא חיון תתקיים היום, חמישי, בשעה 11:45 בבית העלמין באשדוד באולם ההספדים הישן. המשפחה תשב שבעה ברחוב דגניה 5 באשדוד.
השחקן, שנולד וגדל באשדוד, חשף רק בשנה שעברה את האתגרים הקשים שעמם התמודד כאשר טיפל בהוריו הקשישים. בראיון לידיעות אחרונות סיפר על המציאות המורכבת שנוצרה בבית המשפחה.

מודעת אבל עזרא חיון ז"ל
הטיפול בהורים הפך לאתגר יומיומי
"הם צריכים את העזרה שלי. לא פשוט לראות את ההורים שלך מזדקנים", חשף חיון בראיון. "פתאום זה הקושי שלהם ללכת, פתאום זאת הדמנציה. אבא שלי דמנטי, ולאט-לאט נעשה פחות תפקודי".
השחקן תיאר כיצד המצב הלך והחמיר בחודשים האחרונים: "בחודשיים האחרונים הוא גם יותר אפאתי. בחודשיים האחרונים, לפני הפרמיירה להצגה 'דתילונים', הוא היה מאושפז שלוש-ארבע פעמים. גם לפני ההצגה הראשונה קיבלתי טלפון, 'מפנים את אבא לבית החולים', ונסעתי בלילה, בלחץ של חזרות, להיות איתו".
עופר חיון הקפיד שלא להותיר את אביו לבד במהלך האישפוזים הרבים: "בבתי חולים אתה לא יכול להשאיר חולה לבד. בגלל שהוא מבוגר, הם לא יתייחסו אליו, אז אני צריך לשלם למישהו שישגיח עליו, או שעומר, האישה של חיי, מגיעה במקומי".
"הפכתי להיות ההורה של הוריי"
השחקן גילה כי במהלך השנים האחרונות התהפכו היוצרות במשפחה: "כבר הרבה שנים שאני ההורה של ההורים שלי ולא להפך. אני אחראי על החשבונות שלהם, אני אחראי לדבר עם המרפאה, להוציא טופסי 17 – נהייתי כבר מומחה בזה".
הוא הודה כי האתגר לא רק פיזי: "עזוב את הקושי הפיזי, הבעיה היא הקושי הנפשי, אבל כשאין לך ברירה, אתה עומד בכל. הלוואי שהיה לי עוד אח שיישא איתי בנטל, אבל זו גם זכות מאוד גדולה לדאוג להורים שלך, שדאגו לך כל החיים".
הדברים של חיון בנוגע לאח נוסף נובעים מהטרגדיה המשפחתית הכבדה שחווה. אחיו רפאל הלך לעולמו בטרם עת בגיל 20 כתוצאה ממחלה קשה, ואילו אחיו השני גדי נולד עם שיתוק מוחין. "אני רוצה להרגיש שאני ממלא את התפקיד של הבן שלהם בצורה הכי מכובדת, לפצות אותם על מה שלא חוו עם האחים שלי", הסביר השחקן את המניע שלו.
המאבק עם הדמנציה וההתמודדות הרגשית
עופר חיון גילה כי הוא החל לטפל באביו מאז שהתגלתה מחלת הדמנציה: "מאז שהתגלתה הדמנציה של אבא שלי. בהתחלה זה גרם לי לכעס מאוד גדול. לא כעסתי עליו, חלילה, אלא על המצב. אחרי זה אתה כועס על עצמך שבכלל כעסת על האיש שאתה כל כך אוהב".
הוא הוסיף ותיאר את הקושי הרגשי: "אתה רוצה דמות אב חזקה וזה כבר לא האבא הזה שהערצת, וזה כואב".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()


