אחרי עשרות שנים שהוא מצלם חתונות ואירועים, נראה שהאקשן האמיתי בחייו של דוד אסייג, מתחיל עכשיו.
מזה כמה שנים שהוא טועם מהעולם הפוליטי, מאז שנבחר להיות מנהל המטה באשדוד של "המחנה הממלכתי" בראשות בני גנץ. "כבר בהתחלה, עוד כשגנץ הקים את מפלגת 'חוסן לישראל', חיפשו נציגים מכל עיר, השם שלי עלה והציעו אותי". מאז הקשרים בינו לבין גנץ התהדקו. "כולנו התחברנו, אורית פרקש, מיכאל ביטון, חילי טרופר, ורשימה ארוכה. הם היו אצלי במימונה. גנץ היה בחתונה של הבן שלי. גנץ הוא חבר, הוא שומר על האנשים שלו כמו מפקד ששומר על החיילים שלו. גנץ עושה דרך מוצלחת מאוד בפוליטיקה".
ועכשיו גם דוד אסייג מתחיל. הוא החליט שהוא צריך להיכנס אל הזירה הפוליטית באשדוד. "יש דברים שצריך לשנות בעיר שלנו", הוא אומר. "ובחרתי ללכת עם האיש שאני הכי מאמין שמתאים לעשות את השינוי הזה".
נכס פוליטי
אלי נכט, המועמד לראשות עיריית אשדוד, בחר באסייג להיות מספר 2 שלו. אסייג, שכאמור כבר שנים מתחכך בין פוליטיקאים בעיר, קיבל הצעות נוספות. "היו שניים שהציעו לי להצטרף אליהם, אבל ראיתי את הפעילות שלהם בשנים האחרונות בעירייה, והם לא הזיזו כלום בעיר, לעומת אלי נכט שהיה האיש הנכון בזמן הנכון.
דוד אסייג ואלי נכט. צילום: דוד אסייג
"בבחירות האחרונות עבדתי עם אלי נכט בתוך המטה. התרשמתי ממנו מאוד. מצאתי בחור צעיר בן 39, מבין עניין, שאפתן, רציני, חכם. הוא איש רציני. הוא יודע לעשות הכל כמו שצריך, הוא עשה ועושה עבודה רצינית במגזר שלו, וגם בשלנו. אנשים מאמינים בו, ואני מרגיש הערכה כשהוא הביע את האמון שלו גם בי, ונתן לי להיות מספר 2 שלו. אני מאמין שהוא זה שיספק את השינוי שהעיר אשדוד זועקת אליו".
דוד אסייג הוא אחת הדמויות האהובות ביותר בעיר אשדוד. כל מי שמכיר אותו, או אפילו מחליף איתו כמה מילים, מרגיש מיד שמדובר באדם מיוחד. קסם של איש. ייתכן ועבור אלי נכט, הוא האדם הנכון בזמן הנכון. נכס פוליטי שיכול להביא אלפי קולות. הוא איש של אנשים. ואנשים זה בדיוק מה שנכט צריך.
חוג בית. צילום: דוד אסייג
רבים מתייגים את המפלגה של נכט כמפלגה של ציבור העולים מחבר העמים. מה דעתך על זה?
"אכן בבחירות האחרונות המפלגה של אלי הייתה סקטוריאלית, בעיקר של דוברי השפה הרוסית. לא היה לו את החיבור למצביעים הכלליים. היום הוא כבר רואה את התמונה קדימה, הוא הכניס אותי לרשימה וגם נציג הודי, וגם בהמשך יהיו לו הפתעות. תושבי אשדוד יראו מפלגה לכולם – לכל תושבי העיר. נכט הוא איש של שלום, בגובה העיניים, וזה מה שאנשים אוהבים וצריכים".
גם אותך אוהבים, הפוליטיקה לא תהרוס לך?
"אני חושב שאפשר לעשות פוליטיקה גם בדרך ישרה וטובה. לא יהיה לי קל, ויהיו אתגרים גדולים בדרך ואני אשאר כמו שאני. יש הרבה פוליטיקאים טובים ומצליחים. מבחינתי כניסה לפוליטיקה היא שליחות. המטרה שהעיר תהיה טובה, עם שכנות טובה, אני רוצה שכולם ייהנו מהעיר, יכבדו אחד את השני, לא משנה מה העדה או האמונה הדתית. אני למשל לא אניע את האוטו ליד דתי שיוצא לבית כנסת. אני אחכה עד שהוא יעבור ורק אז אעשה זאת. זה מתוך כבוד. כבוד היא מילת המפתח לעיר טובה".
דוד אסייג ובני גנץ. צילום: לירן אסייג
מה הכי חשוב לך לשנות בעיר?
"אני חושב שזה שאין אוניברסיטה בעיר זה לא הגיוני, וזו גם לא משימה בלתי אפשרית, זו משימת הדגל של אלי נכט – להביא אוניברסיטה, שתמשוך חבר'ה צעירים לעיר, איכותיים, קהילת סטודנטים אמיתית. ואם האוניברסיטה תהיה בשיתוף בית החולים, זה בכלל יהיה מעולה. בנוסף, העובדה שאין מספיק כניסות לעיר מקשה מאוד על התושבים, לגן יבנה שהיא קטנה יותר יש אפילו יותר כניסות, ושלא לדבר על אשקלון עם 4 כניסות והיא ממשיכה להוסיף עוד".
קצין נפגעים באשקלון. צילום: דוד אסייג
הדשא של אשקלון ירוק יותר
באשקלון נמצא דוד די הרבה בעיקר במסגרת שירות המילואים שלו. הוא משרת כקצין נפגעים שאחראי על מתן הבשורה למשפחות החיילים. מלווה אותם ומטפל בכל הדרוש.
"אני רואה את אשקלון, אני רואה איך היא התפתחה", אומר אסייג, "ובהשוואה לאשדוד, שהיא אחת הערים הגדולות בישראל, ההתפתחות שלה מרשימה. הרבה אשדודים עברו לגור באשקלון. בהתחלה זה היה בגלל המחירים הזולים של הדיור בהשוואה לאשדוד, אבל היום העיר אשקלון לא זולה בכלל, ועדיין עוברים אליה. באשקלון יש בית חולים הרבה זמן לפני שנפתח באשדוד. יש מכללה אקדמית, בתי מלון, יותר מ- 4 כניסות לעיר כשלאשדוד יש רק 2, והן פקוקות כל הזמן.
שוק לילה באשדוד. צילום: טוביה סגל
"באשדוד הרחובות מוזנחים. כיכר העירייה והאזור שסמוך אליה נראים טוב, מטופחים, אבל ככה צריכות להיראות כל השכונות בעיר. אני בעל עסק מגיל 21, ומאז אני רואה את הרמה הנמוכה של המרכז המסחרי באזור ו' ובאזור ד'. יש שם שנים של הזנחה, צואת יונים, פיצוצי מים, מדרכות עקומות, אין תאורה טובה. אנחנו משלמים מיסים בין הגבוהים בארץ, ואי אפשר להסתובב שם, ועוד הם עושים שם פסטיבל ושוק לילה! אני לא רוצה להשוות לשוק של אירופה, אבל ברור שזה רחוק מאוד ממה שקורה באשדוד".
מה דעתך על יחיאל לסרי כראש עיר?
"לסרי הוא איש טוב ומדהים, אבל כראש עיר הוא כבר פחות טוב. כשעיר נמצאת 15 שנה עם אותו ראש עיר, ובמשך כמה שנים דברים לא זזים, מבחירות לבחירות הוא מאבד מנדטים, אדם צריך להבין שהוא צריך לפרוש.
"כל פוליטיקאי לדעתי צריך 2 קדנציות ולהעביר לאחר מכן את השרביט לדור אחריו שכבר נמצא עם חשיבה אחרת. אי אפשר להיתקע בתפקיד כזה כשאתה רואה שאתה כבר לא מצליח לקדם דברים. הוא באמת עשה טוב לעיר, אבל עכשיו כבר פחות, וזה הזמן לפרוש בשיא, לקום ולתת לדור צעיר יותר לנהל את העיר".
יחיאל לסרי. צילום: לימור אדרי
איש של אנשים
דוד אסייג כיום בן 55, נשוי לסיגל, להם שלושה ילדים: לירן, יגל ושירז. הוא גדל והתחנך ברובע ו', ובהמשך עבר ללמוד במקיף ג'. "שם התחלתי להיות פעיל חברתית. הייתי חבר במועצת תלמידים, בנוער העובד, הדרכתי בני נוער". כבר אז ניתן היה לראות שמדובר במנהיג צעיר. בגיל 18 התגייס לחיל שיריון והיה טנקיסט, ומיד לאחר השחרור החל לעסוק בצילום. הוא התחיל מקטן כעוזר צלם, ובהמשך פתח את חנות הצילום 'פוטו דוד אסייג' שהפכה למותג שכולם כאמור מכירים באשדוד.
מימונה בביתם של סיגל ודוד אסייג
מה יהיה עם הצילום אם תיבחרו? תשאיר את זה מאחור?
"בתור צלם אירועים אתה חייב להיות איש של אנשים. כשאני מגיע לצלם באירועים אני מתרגש לא פחות מהזוג, והרבה מהאנשים שאני מצלם הם מאשדוד, כך שכולם הפכו להיות חברים שלי ונשארים בקשר גם אחרי האירוע. להיות צלם אירועים זה חיבור של הרבה מעבר, וזה מה שאני, ואני לא אפסיק להיות כזה, לא משנה באיזה דרך אלך.
"יחד עם זאת, כיום, צילום הוא מקור הפרנסה שלי. בתקופה האחרונה זכיתי להצטרפותו של הבן שלי לעסק, מיד כשסיים ללמוד. ואני רואה איך הוא מכניס לתחום את הדברים החדשים, את הבינה המלאכותית, את השינוי הצעיר שהוא מביא איתו, ונקודת מבט נוספת של בחור צעיר וטכנולוגי. ואני אפנה לו את הכסא אם הדברים יתקדמו כמו שאנחנו מצפים".
בני גנץ ודוד אסייג, בחתונת בנו של דוד. צילום: לירן אסייג
ועם מי נכט צריך לעשות חיבור כדי לוודא ניצחון בבחירות?
"כל שילוב שאלי יעשה יהיה טוב, ועם מפלגה שמתאימה לדעות שלו כמובן. לאלי יש אחוזי גדילה משמעותיים. בכל חוג בית שאנחנו מגיעים אליו, אני רואה את התמיכה, את ההזדהות, את הרצון להצטרף".
אתה מזוהה גם עם ההפגנות באשדוד נגד הרפורמה. היו כאלה שתקפו אותך על רקע זה או ניתקו איתך קשר?
"יש לי הרבה חברים שלא מסכימים עם המחאה שלי. אבל אני רוצה להדגיש שאת המחאה שלי אני לא עושה בגלל הרפורמה או חוקי סבירות למיניהם, אלא בגלל התהליך. הריצה שלהם באמוק לשלוט בבית המשפט. אם רוצים לעשות רפורמה אז היא צריכה להיות בהסכמה וביחד. אם מחר תהיה מלחמה, אותו אחד שרב איתי או זרק עליי ביצים – אני אמצא אותו באותו טנק ביחד איתי. אנחנו אותם אנשים, אותם מדינה, ואפשר שיהיה חילוקי דעות. לא פעם הפריעו ותקפו אותי, ואני יכול להבין גם אותם, בשורה התחתונה, אנשים מגיעים להפגין ומרגישים שהם עשו משהו קטן למען המדינה, באו, הרימו דגל, שרו התקווה, שמעו דובר אחד או שניים. כל אחד מפגין איך שנוח לו".
דוד אסייג עם אלי נכט. צילום: דוד אסייג
איך מגיבים חבריך הליכודניקים לזה?
"פגשתי אנשים מהמחנה של הליכוד שעובדים איתנו, ומצאתי אנשים מדהימים. בכל הנושא של ההפגנה הם עושים הפרדה, הם מפגינים למען דמוקרטיה ולטובת העיר כולה. וזה בסוף, מה שחשוב לכולנו. העיר אשדוד".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
