מרים אברהם ותמונת בתה אלונה ז"ל
מרים אברהם ותמונת בתה אלונה ז"ל

"אנחנו חיים את זה יום יום": 20 שנים עברו ומשפחת ההרוגה האשדודית באסון התאומים לא מתנחמים

אלונה אברהם מאשדוד הייתה בת 30 כשהמטוס שבו טסה פגע במגדלי התאומים. שש שנים עברו עד שנמצאו שרידים שלה והיא הובאה למנוחת עולמים. "אנחנו חיים כאילו אתמול זה קרה, כאילו לא עברו 20 שנה", אומרת אמה, מרים, ומספרת מה היא עושה כשהיא רוצה לשמוע את הקול של אלונה

פורסם בתאריך: 10.9.21 15:15

     

כשמתקשרים למספר הטלפון הקווי בבית של משפחת אברהם, לאחר מספר צלצולים עונה מענה קולי נשי: "שלום הגעתם למשפחת אברהם, אנא השאירו הודעה אחרי הצפצוף". "זה התא הקולי של אלונה, אני לא מוכנה למחוק את זה", מספרת אמה, מרים, "אני משאירה את זה. מתי שמתחשק לי אני מתקשרת לתא קולי ואני שומעת אותה".

היא מספרת גם כי עד היום היא משתמשת במספר הטלפון הסלולרי של אלונה, "בהתחלה נתנו את המספר שלה למישהי מנתניה, אבל הבת שלי הסבירה להם מה קרה והם החזירו לנו את המספר. עכשיו היא חיה אצלי גם בטלפון. כל מי שאני מתקשרת אליה זה מהטלפון שלה".

"עזבתי אותה בשדה התעופה"

20 שנה בדיוק עברו מאז אותו יום מר ונמהר שבו נחטפו ארבעה מטוסים בארה"ב, שניים מהם התנגשו במגדלי התאומים.

בטיסה 175 של יונייטד איירליינס, ישבה אלונה אברהם מאשדוד. הטיסה יצאה מבוסטון ללוס אנג'לס, כאשר אלונה שהייתה בחופשה בת שבועיים שם, טסה כדי לחגוג ראש השנה עם בני משפחה שם.

אלונה אברהם ז"ל

אבל הטיסה לא הגיעה ליעדה. מחבלי אל קאעידה חטפו את המטוס והוא התנגש במגדל הדרומי של מגדלי התאומים. "כל הזמן מראים את התמונות עם המטוס, הנה אני רואה אותה חיה והנה הוא נכנס והם אינם כולם. זה מחריד", היא מספרת.

בני משפחת אברהם (אלונה משמאל)

בני משפחת אברהם (אלונה משמאל)

אמנם עברו 20 שנים מאז, אבל מרים אומרת כי הכאב לא מרפה, "אנחנו חיים כאילו אתמול זה קרה, כאילו לא עברו 20 שנה. אנחנו חיים את זה יום יום. יש את ההנצחה עם התאומים ושי לי בבית פנית הנצחה עם תמונות. חיים את זה יום יום. איך אפשר שלא? זה הורה לילד, אני שומעת על חייל או תאונה, זה מעורר אצלי הכל מהתחלה. לא יכולה. ככה זה עם כל נפש שהולכת מהעולם. אבל אנחנו עם אמונה ואנחנו יודעים שהנשמה היא נצחית והגוף נעלם. לקח לי הרבה זמן להבין את הדברים האלה.

"בהתחלה הייתי בהלם, איך פוף והיא נעלמה? ולא מצאו כלום שש שנים. לא היו לי תשובות. אני רואה אותה רק בתמונות. עזבתי אותה בשדה התעופה והיא נעלמה לי ככה? איך?".

השיחה מחברת התעופה

ב-9.11.2001 מרים ראתה את האסון כמו כולם בטלוויזיה ולא חשבה שהבת שלה היא חלק מזה, "אני רואה את זה ואני לא ידעתי. אז תתאר לך מה הרגשתי אחר כך, שאני רוצה לראות את המטוס מסתובב והוא נכנס. הנה היא חיה והנה היא איננה. לראות את זה בשידור חי, מתפוצץ לי הלב".

בהתחלה, עלו חששות אבל מרים ניסתה לשכנע את עצמה שלא קרה דבר, "אחיין שלי אומר זה מטוס מבוסטון והיא עלתה מבוסטון. אמרו 'טיסה 175 נעלמה לא מוצאים אותה' אז החששות מתחילות אולי טועים. כל ההשערות רק לא לחשוב שזה קרה. כולם שם ידעו שזה קרה, החברים והמשפחה שחיכו לה. אבל אל היו קווים ואל היה להם אומץ להגיד את הבשורה. עד שחברת התעופה יונייטד איירליינס התקשרו ב-2 לפנות בוקר ואמרו לפי הרשימה היא הייתה בטיסה 175 שהתרסק באסון התאומים. We are sorry, she was on the flight 175".

אבל כאן החל מסע ייסורים נוסף מבחינתם, כי להורים השכולים לא היה קבר לבכות עליו. "אני הייתי הולכת להלוויות ואנשים היו בוכים והיה להם קבר לבכות עליו, אבל יש כאלה שאין להם קבר לבכות עליו".

הם טסו לארה"ב לאתר שבו רוכזו השרידים הרבים, ורק כעבור 6 שנים, בתחילת שנת 2008, נמצא שריד אחד ממנה, באמצעות די.אנ.איי. ואז הובאה אלונה למנוחת עולמים.

השיחה האחרונה

אלונה נולדה וגדלה באשדוד, בת בכורה למרים ופרץ אברהם, אחרי יש עוד שני אחים – נועם ואפרת. היא למדה בבתי הספר מירון ושחר ולאחר מכן באולפנה.

בני משפחת אברהם (אלונה משמאל)

בני משפחת אברהם: ההורים, האחים ואלונה משמאל

בהמשך למדה אלונה לתואר ראשון בתעשיה וניהול במכללת ספיר ולתואר שני במינהל עסקים בשלוחה הישראלית של מכללת פוליטכניק ניו יורק. היא מצאה עבודה בחברת אלתא ולאחר מכן עברה לעבוד בחברת "אפלייד מטיריאלס" בישראל, שם היא קודמה בתפקידה ונחשבה לעובדת מצטיינת. לאחר האסון, הקימו במשרדי החברה פינת הנצחה לאלונה.

פינת ההנצחה בבית משפחת אברהם

פינת ההנצחה בבית משפחת אברהם

את זוכרת את השיחה האחרונה שלכן?
"ברור. היא דיברה איתי ואמרה שהכל בסדר, אמרה לי 'ירדתי במשקל, אני נהנית ובוסטון יפה. אם לא הייתי צריכה לחזור הייתי נשארת בבוסטון'. היא עבדה קשה בהייטק, והיא לקחה שבועיים חופש לטיול. היא הייתה צריכה ללכת לאוסטרליה. ואתה שואל למה היא לא טסה לאוסטרליה? למה דווקא לארה"ב? אבל זה גורל, בגלל שהחברה שלה שהייתה צריכה לטוס איתה לאוסטרליה ביטלה, אז גם היא ביטלה. אז נשאר לה החופש והיא אמרה שתלך לחברים שלמדה איתם בתואר אז היא הלכה אליהם לשבוע ואז היא בחרה לעצמה את ה-11 בספטמבר שקנינו לה את הכרטיס כדי שתטוס ללוס אנג'לס, אבל היא לא הגיעה ללוס אנג'לס. היא הייתה צריכה לטוס לקרובי המשפחה לעבור אצלם ראש השנה ואחרי ראש השנה הייתה צריכה לחזור לכיפור בארץ. היא אמרה אין כמו תפילות של כיפור בארץ".


רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"


תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר