בשבוע האחרון הפך לוחם ה-MMA אלמוג שי לכוכב ברשתות החברתיות עם סרטון ויראלי שזכה למאות אלפי צפיות.
לטובת מי שלא ראה את הסרטון נספר כי שי נראה בו לאחר שניצח בקרב כשהוא חובש כיפה ולגופו ציצית מתנופפת והוא משיב לשאלות של המראיין על טקטיקת הניצחון, “ברוך השם, השם זיכה אותי ללמוד את זה טוב. אנחנו כלום”, הוא ענה ואז שאג: “תפילות חבר’ה, הכול מנצחים רק בתפילות. גם בחיי היום—יום, שום דבר לא יפיל אותנו עם ישראל. שום דבר. אני רוצה להגיד תודה רבה רבה לבורא עולם, הוא נותן לנו חיים, הוא נותן לנו אהבה, הוא נותן לנו שמחה”.
אלמוג שי בזירה. צילום בלאטור ישראלי חיים גוזלי
בשיחה איתו השבוע מספר שי כי הוא הופתע מהוויראליות של הסרטון, שצולם בכלל לפני כארבע שנים והועלה בימים האחרונים על ידי איש התקשורת, חנוך דאום. “את האמת אין לי מושג למה הוא פרסם אותו עכשיו. כנראה נתקל בזה למרות שזה היה לפני ארבע שנים והחליט לצחוק על החזרה בתשובה שלי ועל האנגלית שאני יודע, ורק לא דיברתי בגלל שלא הייתי מוכן לריאיון. אך אני מודה לו על הבמה שנתן לי לקדש את שמו של הקדוש ברוך הוא ולהראות לעולם את היהודי האמיתי. ואני מאחל לו שיחזור בתשובה שלמה ויזכה כל יום לחזק את עם ישראל רק בדברים יותר רוחניים ולא חומריים”.
אפשר לומר שזה בגדר של בא לקלל ויצא מברך?
“כן. אפשר לומר זאת, ואני מודה לו מאוד על הפרגון, גם אם זאת לא הייתה המטרה, אבל כמו שנאמר ‘מתוך שלא לשמה בא לשמה’”.
“החלטתי שאני חוזר בתשובה”
אלמוג שי, או בשמו המקורי אלמוג שועי, בן 30, נשוי לאורלי ואב לשלושה ילדים, מתגורר כיום בקרב קהילת “שובה ישראל” באשדוד. הוא עובד כיום כמדריך לחימה במכללה לשוטרים בבית שמש יחד עם גיסו אלעזר טריקו, שגם הוא לוחם ידוע.
שי נולד במושב ברכיה, ולאחר שהוריו התגרשו, הוא גדל באשקלון בשכונת נאות אשקלון. למד בבית הספר ממ”ד סיני ולאחר מכן עבר לתיכון מקיף ד’. הוא מסביר על המעבר מבית ספר דתי לחילוני: “כשהבנתי שאני אדם חילוני ואין לי שום קשר לדת, החלטתי שבתיכון אני הולך למוסד חילוני ואני אחיה עם המשמעות שלי בחיים כמו כל החברים שסובבים אותי, דהיינו לעשות איתם מנגל בשבת, לאכול אוכל לא כשר ואף דברים אחרים שאין כאן המקום להאריך. ואכן, הגעתי לתיכון מקיף ד’ על שם רבין בעיר אשקלון, שם למדתי במשך כמה שנים”.
מתי נכנסת לעולם הקרבות?
“אכן, פה מתחיל הסיפור. בגיל 13 ככה הייתי בכיתה בבית ספר והיה ילד בשם ברוך שמשום מה החליט שהוא פשוט מפרק אותי במכות עד שכל הגוף שלי היה סימנים סגולים וחבורות. כשחזרתי לבית, להפתעתי אבא שלי, שכבר התגרש מאימי, היה בבית. וכשהוא ראה אותי כך, הוא אמר, ‘מהיום לא יקרה כדבר הזה שייתנו לך מכות’. והוא שלח אותי ללמוד אמנות לחימה אצל המאמן זורי גורילשוילי ז”ל. גם אחי אדיר למד איתי, רק שהוא היה עם חגורה ירוקה, שזה לוחם מצוין. אך אני עם הרבה רצון הגעתי לחגורה חומה, שזה להיות עם הבוגרים ואף להשתתף בתחרויות ארציות, שזה היה וואו אצלי”.
מתברר שההתקרבות שלו לדת התחילה דווקא מתוך האימונים והקרבות בערך בגיל 15, “בתוך הקבוצה שלנו באימונים היו החברים שלי הולכים אחרי האימון לשיעורי תורה אצל הרב חיים (ויקטור) אלוש, צדיק גדול שהיה באשקלון וירד בשנים האחרונות לאילת ומחזק רבים. אני החלטתי שאני הולך איתם לשמוע ולהתחזק, וזה תפס אותי מאוד, וביחד איתם בקרבות שהיו יוצאים בשבת, פשוט לא היינו מגיעים בגלל חילולי השבת, וזה חלק מהחזרה שלי בתשובה. אז חשבתי לעצמי: למה הגעתי לעולם? מה המטרה שלי? והחלטתי שאני חוזר בתשובה עד הסוף, ובמשך התקופה שהתחזקתי הרגשתי את האמונה ואת התענוג לקיים מצוות”.
המוות של זורי — אבדה גדולה
רק בגיל 18, אחרי אימונים רבים, הגיע הקרב הראשון שבו השתתף כלוחם מקצועי. “בגיל 18 נפטר המאמן שלי זורי, ומי שהחליף אותו היה בנו שרון זורי והוחלט בשיתוף התחרות “דאנס הישרדות” שעושים קרב לזכרו. שם בפעם הראשונה השתתפתי בתור לוחם, כי התחרות לא התקיימה בשבת. זה בעצם מה שגרם לכך שאני יכול להשתתף בתחרות הארצית הזו, והדבר הנפלא בכך שמגיעים מכל העולם לוחמים להשתתף בזה”.
גם כיום, למרות הזמן שעבר, הוא לא שוכח את זורי ז”ל, “אדם משובח במינו, איש אשכולות, שידע לרומם אותך בזמנים שהיו קשים מאוד”, הוא נזכר, “אני זוכר את השמחה שהייתה לו ואת הפרגון שכל כך עוזר, בפרט לי כילד, שלא הייתי בגילאים של התלמידים, אז זה מאוד תמך בי. אני לא אשכח שיומיים לפני שהוא נפטר הוא הגיע אליי הביתה ולקח אותי לשיעורים פרטיים למרות הקושי שהיה לו. כשהוא נפטר הרגשתי קשה, כי אחרי הכול הוא תמך בי, גידל אותי לדבר שאני עוסק בו עד היום. אין ספק שזו אבדה גדולה. אבל זכינו שהבן שלו ימשיך איתנו, ועד היום הוא המאמן שלי, ואנחנו ביחד מלמדים ילדים אחרים”.
הרב שלי — הרב ברדא
לאורך השנים צבר שי אוסף מרשים של תארים: בשנת 2007 היה אלוף הארץ בהישרדות וסגן אלוף האלופים בכל המשקלים. בשנים 2015-2014 היה אלוף אבו דאבי ישראל בכל המשקלים, תוך שניצח אלופי עולם ואירופה כמו: פיני חדידה, שי ברנד, יאן פושקש ועוד. בשנת 2016 היה אלוף בלאטור ישראל וניצח את ויטאלי חמיצקי. בשנת 2017 ניצח באליפות העולם בנוק אאוט במסגרת תחרות שניהל אלוף העולם לשעבר גדי בן זימרה.
שי מספר כי נוצר לו קשר טוב עם הרב יצחק ברדא, שאותו הוא מכנה “רבינו”, ומספר איך נוצר הקשר, “באותה תקופה לקראת קרבות קשים בתחרות שהייתי צריך להשתתף הלכתי לבקש ברכה מהרב ברדא. שמעתי רבות עליו מתושבי המקום שהברכות שלו מתקבלות והחלטתי גם לבקש ברכה. כשביקשתי ממנו ברכה, הוא אמר לי, ‘כשאתה נופל מיד תקום’, והוא הסביר לי שכאשר הוא היה ילד והיה משחק כדורגל, הוא ישר היה קם, ‘כך גם אתה ובמיוחד נגד ליאור’.
"שאלתי אותו, ‘מה קשר לליאור?’ מאיפה הוא יודע שהוא קשור אליי? כי היה לי חבר בשם ליאור שיטרית, שהיה גם לוחם שצריך להשתתף בקרב, רק שהבעיה שהוא בכלל לא באותה קטגוריית משקל. אך הרב אמר לי, ‘תקום מיד כשאתה נופל ממנו’. אני שתקתי וקיבלתי את עצתו, ואז הגיע יום הקרב ואני מנצח את כולם במשקל שלי רק שלקראת סיום, כחלק מהתחרות הציעו לנו לעשות אלוף האלופים, בו משחקים שני אלופי הקטגוריות השונות אחד נגד השני. ולא ייאמן, מי שנפל מולי זה ליאור שיטרית, שעליו הרב דיבר איתי. התחיל הקרב בינינו, ובגלל החברות בינינו החלטנו להוציא תיקו בלי ניקוד, אך השופט לאחר הנפילה שלי החליט לתת ניצחון לליאור. אני קצת שתקתי ולא קמתי ככה בזריזות, ובכך הפסדתי את הקרב ואז התברר לי מה אמר לי הרב, ‘שאתה נופל תקום’”.
את שירותו הצבאי עשה שי כלוחם ביחידת דובדבן ושם השתתף במבצעים ופעולות לא מעטות. הוא מספר כי למרות הכול, הוא המשיך לשמור על אמונתו גם בצבא, “השתתפתי בסיכולים ובדברים שאסורים לי לפרסם, עשיתי דברים ששכל של אדם הגיוני לא יכול להישאר אדיש, אך אני ראיתי כל הזמן את האמונה בקדוש ברוך הוא, וזה מה שנתן לי את הכוח להמשיך להאמין. כי את מה שאני עברתי אנשים רבים לא עברו בקטע של האמונה, וכך במשך שנים האמנתי עד שסיימתי את שירותי הצבאי”.
למה בחרת בתחביב כל כך אלים? זה לא נוגד את הדרך הדתית שלך?
“אני בהתחלה בתור ילד לא ידעתי שאני אגיע לבמות האלה לקרבות, ובכלל אז הייתי אדם חילוני, אז ככה שזה לא נגד את הדת שלי. ובכלל, הרב שלי הרב ברדא אמר לי, ‘אלמוג, זה התפקיד שלך, וזאת המצווה הכי גדולה, והתכלית שלך זה להצית את הנר הפנימי היהודי, ואתה תעשה קידוש השם בעולם’”.
כיום אתה לוחם בתחרויות עולמיות?
"כיום ובקושי בחודשים האחרונים לא יצא לי להילחם בגלל חוסר בספונסר שיממן אותי. אני מאמין באמונה שלמה שגם זה יגיע, כמו כל העזרה שהשם נתן לי וכמו שניצחתי את הלוחם הרוסי ויטלי, נזכה להגיע מול עוד לוחמים ולנצח ולעשות קידוש השם ולחזק”.
כן, אבל קידוש השם אפשר לעשות גם בדרך אחרת.
“נכון שזאת דרך פחות מקובלת לעשות קידוש השם, אבל אני כיום מתעסק בלימוד של הלחימה ומיד לאחר השיעור אני נותן להם גם שיעור באמונה. ברוך השם, יש גם בחורי ישיבות באימון שמתחזקים, אז ככה שגם בפן הרוחני אני משתדל לחזק, אך מקצוע זה מקצוע ואם אפשר דרכו להעביר מסר של אמונה וכוח בהשם, אז למה לא”.
