“יש לי חבר חצוצרן אשדודי בשם אדיר כוכבי, ואנחנו מדברים על לעשות מופע משותף לתושבי העיר בעתיד, לכל הסגנונות ולכל המגזרים”. שרגא פייבל פרנק עם הקלרינט צילום פבל

קול הנשמה: סיפורו של נגן הקלרנית שרגא פרנק

הכירו את שרגא פרנק, נגן קלרינט ואמן כליזמר חרדי ליטאי בן 26 עם ייחוס מרשים, שלא מפסיק להופיע עם הכלי שצליליו הם לדעתו הדבר הכי קרוב לקדושה וחולם למלא יום אחד את האמפי בעיר שלו, אשדוד

פורסם בתאריך: 19.12.19 16:26

שרגא פייבל פרנק מאשדוד רק בן 26, וכבר עשה לו שם של מוזיקאי מוכשר ומבוקש. הוא מנגן בקלרינט ומגיע ממשפחה של נגנים ורבנים. אביו הוא הרב ברוך פרנק, משגיח תורני בישיבת וילקומיר באשדוד, וסבא רבא שלו הוא הרב המנוח צבי פסח פרנק, שהיה הרב הראשי של ירושלים. שרגא הוא בן דוד של אמן הקלרינט העולמי חיליק פרנק.

“לפני כחצי שנה”, מספר שרגא, “הזמינו אותנו להופיע בגלריה בתל אביב שבה הוצגו תצלומים ישנים מתקופת השואה, ואנחנו מנגנים ביריד, ותוך כדי פונה אליי אחד האנשים המבוגרים, יהודי בן 96 ואומר ליי ‘אני בכיתי מקודם כשניגנת, זה החזיר אותי לימים של ההורים שלי בגרמניה ולתקופת השואה. אני מחכה כבר 60 שנה לשמוע את זה, וזה ממש ריגש אותי’. לכן אני שמח להיות חלק מזה”.

“היו רגעי התעלות”

“אבא שלי סיפר לי רבות על הסבא רבא שלי הרב צבי פסח פרנק, שהיה תלמיד חכם ורבה של ירושלים, וסיפר לי שהוא אהב מאוד ניגונים ובמיוחד את השיר ‘כה ריבון’”, אומר פרנק. “אלה היו רגעי התעלות אצלו. ובכלל, גם הסבא שלי שעל שמו אני קרוי היה חזן גדול בימים הנוראים. אבא שלי, אדם שעוזר ומרביץ תורה, זכה להיות מהאנשים הראשונים שהקימו את הקריה החרדית באשדוד. מיד כשסיים ללמוד בישיבת גרודנא לפני כ—50 שנה התחתן עם אימא שלי מינה גולדא, שהיא מיוחסת דור שמיני לנצי”ב מוולוז’ין (הרב צבי יהודה ברלין, מ"א)”.

הסבא רבא הרב צבי פסח פרנק, שהיה רבה של ירושלים

איפה גדלת?

“נולדתי באשדוד וכאן גם גדלתי, גנים ולאחר מכן בתלמוד תורה ליטאי ‘חדר הרב’ וישיבת וילקומיר ברובע ג’. בהמשך יצאתי ללמוד מחוץ לעיר בישיבת ‘שערי יושר’ ולאחר מכן בישיבת ‘מבקשי השם’, שתיהן בירושלים”.

מה היה מאפיין אותך בתור ילד?

“אין ספק שהייתי שונה משאר הילדים בתלמוד תורה אצלנו ובכלל בכל מקום, שהרי כל ילד בדרך כלל הולך לישון במצב שהוא רואה סרט או דבר כזה ואחר, ואני הייתי שם דיסק של ניגוני קלרינט ונרדם, וזה היה ממש תענוג שאי אפשר לשכוח. יותר מכך, אומר לך שבסיום הבר מצווה שלי מהכסף שניכנס לי הלכתי ורכשתי קלרינט משלי והרגשתי שבאחד הימים עוד יהיה לי צורך להשתמש בכלי הזה ולפרוץ קדימה”.

***

שתלתם ניגונים בי אימי ואבי
ניגונים מזמורים שכוחים
גרעינים גרעינים נשאם לבבי
עתה הם עולים וצומחים
עתה הם שולחים פאורות בדמי
שורשיהם בעורקי שלובים
ניגוניך אבי ושירייך אימי
בדופקי נעורים ושבים
(מתוך "ניגונים" מאת פניה ברגשטיין)

הקלרינט, או בשמו העברי קלרנית, מסביר פרנק, הוא כלי נשיפה שהפך למזוהה עם המוזיקה היהודית החסידית. “עוד פרט מעניין הוא שיש הרבה מנגינות שאנשים לא יודעים שהערבים הדרוזים הלחינו, בעיקר ריקוד ההורה המסורתי, והיהודים קנו מהם. ובכלל, הקלרינט הוא כלי שיודע להכניס את כל האופציות. יש בו מנגינות שיכולות לגעת במקומות העמוקים שבלב, והוא יכול לרגש מאוד. מהצד השני, זה כלי שיכול לשמח ולהקפיץ, כדוגמת ריקוד ההורה הידוע בכל העולם. במילה אחרת: כלי שיודע לגעת במקומות ששום דבר לא נוגע”.

מה כל כך מיוחד דווקא בכלי הנגינה הזה?

“קשה לי להסביר את זה, אבל באחת הפעמים שמעתי דיסקים ונתקלתי בניגונים של הכלי הזה. פשוט דיבר אליי מיד ונכנס לי ללב עד כדי כך שמאז פשוט כל יום חזרתי לשמוע את המנגינות הללו והתעניינתי בקלרינט. זה מה שגרר אותי עד הלום”.

ניגון וקדושה, פרנק. צילום: פבל

מתי החלטת שאתה הולך להיכנס לזה בצורה מקצוענית?

“מיד לאחר הבר מצווה שלי רכשתי קלרינט, אך עוד לא ידעתי לנגן, רק אהבתי להקשיב. כשהגעתי לישיבה גדולה, זה פתאום עלה בי והלכתי לשיעורי נגינה. התחלתי להתאמן, לפעמים עד שמונה שעות ביום. במשך שנתיים פשוט קרעתי את עצמי וידעתי שזה מה שיביא אותי להצליח. זו הייתה הבנה שאני הולך עד הסוף. בלי קשר לאז גם היום אני מתאמן כמה שעות ביום”.

הספקת להוציא חומרים?

“כן, הוצאתי עד עכשיו שני סינגלים של מנגינות כליזמר קלרינט מתוך הופעות שבהן אני לוקח חלק, אם זה בחתונות, בר מצוות וכל מקום שמזמינים אותי. לאחרונה הופעתי בבודפשט שבהונגריה בקהילות היהודיות. ובכלל, כל שנה אני מופיע בל”ג בעומר בבמה המרכזית במירון, ששם זה חג הקלרינט אפשר להגיד”.

איך זה להופיע בגיל כל כך צעיר בבמה המרכזית במירון?

“אין ספק, זו אווירה שאי אפשר לתאר, זה מדהים לראות אלפי אנשים שמגיעים לשמוח ולרקוד, ואתה יודע שאתה חלק מהדבר הזה, לשמח אותם. בלי קשר, אין נגן קלרינט שלא רוצה להופיע שם, וזה קשה, אך אני מגשים את החלומות שלי ויודע להגשים אותם, וזה נותן לי פשוט כוח לכל השנה.

“בפעם הראשונה שלי במירון הייתי בחור צעיר בישיבה גדולה. הגעתי בל”ג בעומר ביחד עם הקלרינט, ואחד מהמארגנים שראה שכל כך רציתי לנגן הזמין אותי ועליתי. וזה היה אחד מהרגעים המרגשים שלי, וברוך השם מאז אני מופיע קרוב לשבע שנים כל שנה בבמה המרכזית”.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשדוד? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באייפון 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום -אשדוד" 


יש אמן שחלמת להופיע איתו, זמרים למשל?

“ההפך, הם צריכים להתרגש ממני ולא אני מהם, שהרי הקלרינט זה כלי שנוגע בלב של כל אחד, וכל מי שמזמין אותי זו המטרה שלי לבוא ולרגש ולתת את כל כולי. ועם כל הכבוד לכל הזמרים הגדולים, הקלרינט זה כלי שנותן את הטון”.

בתור בחור ישיבה, איך זה שאתה הלכת על מוזיקה בשונה מאביך והסבא והסבא רבא, הרב של ירושלים, שהיו אנשי תורה יומם ולילה?

“כתוב שהשער הכי קרוב למנגינה זה שער התשובה, אז כשאני משמח אנשים זה מטרה קדושה. בלי קשר לזה, אני לומד בכל שעות הבוקר, בצהריים מתאמנים ובערב יוצא לשמח. ככה שתמיד אנחנו מסתובבים סביב מטרה אחת של קדושה, וכמובן שלשבת וללמוד תורה כל היום זו מעלה נפלאה”.

“כמובן שלנגן בפני קהל מעורב של גברים ונשים אין שום בעיה ואני מנגן, אבל ברגע שיש ריקודים מעורבים אני פורש, שהרי זו לא דרך החיים שבה גדלתי”. שרגא פרנק

“הייתי יושב ובוכה”

כששואלים אותו מיהו המודל שלו לחיקןוי ומקור ההשראה שלו, שרגא אינו מהסס: “בלי ספק, בן הדוד שלי חיליק פרנק. עוד כשהייתי קטן ושמעתי אותו מנגן פשוט הייתי יושב ובוכה, אין לי מילים לתאר, ובלי קשר לתא המשפחתי”.

תרצה להופיע יום אחד בסימפונית אשדוד ובערבי כליזמר למיניהם?

“יש לי חבר חצוצרן אשדודי בשם אדיר כוכבי, והוא די חזק בעניין, הוא מופיע בערבי ריקוד וניגון, ואנחנו מדברים על לעשות איזה מופע משותף לתושבי העיר בעתיד, לכל הסגנונות ולכל המגזרים. בלי קשר, יש לי רצון שאנשים ישמעו ניגון ויבינו את המסר שעומד מאחוריו”.

איפה המקום הכי מרתק מבחינתך להופיע?

“אני מאוד אשמח להופיע באמפי אשדוד, הכי כיף זה להופיע מול אנשים מהעיר שלך, שהרי זו העיר שגדלתי בה, ואין יותר מכובד מלהופיע כאן”.

אתה מופיע בפני קהל מעורב, נשים וגברים יחד?

“כמובן שלנגן בפני קהל מעורב של גברים ונשים אין שום בעיה ואני מנגן, אבל ברגע שיש ריקודים מעורבים אני פורש, שהרי זו לא דרך החיים שבה גדלתי”.

שרגא והחברים מנגנים

למה זה נדמה לפעמים שבארץ קלרינט פחות תופס?

“בהחלט זה מצער שאנשים אצלנו פחות מכניסים את הדבר המרומם הזה. אני אומר לך, בצרפת וגרמניה כמעט בכל מצב מכניסים את הכלי הזה, ואנשים מרותקים למנגינה במשך שעות, זה פשוט נשמה, מוזיקה עדינה. אני אספר לך סיפור כואב בענין: יש יהודי בירושלים בשם אברהם לייב בורנשטיין, שיש לו אגודת כליזמר, והוא קורא לירושלים בירת הכליזמר, והוא עושה כל מוצאי שבת ערב קלרינט בכל מיני סגנונות, כשגם מנגינות קדומות מתנגנות בערב, וכל פעם מגיעים לשם תיירים ומתרגשים, והוא אומר שאם את תורת הכליזמר יהודים לא לוקחים, 'אני אתן אותה לגויים'”.

מה עם חתונה?

“בעזרת השם, הכול משמיים, וכשזה יגיע — יגיע”.

מה תאחל לסיום?

“שנמשיך להגיע ללב של כמה שיותר אנשים ונזכה לשמח אותם וכמה שיותר”. 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. יענקי קולדצקי

    יהודי יקר שרגא פראנק
    תמשיך להצליח… מותק של בחור שאפו ענק

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר