ענבל ומוראל מור-יוסף. צילום: פבל

לא כמו כל אם ובת: הכירו את התקליטניות החרדיות

הן מגיעות מבית חרדי, ועוד לפני שזה היה נחשב מקובל הפכו לתקליטניות באירועים. הן מלהיבות את הקהל וישמיעו עבורכם את כל סוגי המוזיקה שתרצו, אבל גם יקפידו על הפרדה בין נשים וגברים ברחבה. קבלו בעמדת הדי—ג'יי את ענבל ומוראל מור-יוסף, אימא ובת

פורסם בתאריך: 7.11.19 16:40

הכירו את צמד התקליטניות החרדיות שהן גם אימא ובת: ענבל ומוראל מור-יוסף. ענבל, בת 40, היא אם לחמישה — ארבע בנות ובן. הבת הבכורה היא מוראל, 22.

אחרי תקופה ארוכה בבית שמש המשפחה עברה לאשדוד, לרובע ט’, ולפני כשנה החליטו שהם רוצים לטעום מחיי הכפר והעתיקו את מקום מגוריהם למושב שתולים הסמוך.

למעשה כל בני המשפחה, מלבד הבן הצעיר שעוד לא נכנס לעניינים, מגויסים לטובת המותג “מור”: האב יצחק עוסק בהפקה ובארגון מאחורי הקלעים (“בלעדיו אני לא שווה כלום”, אומרת ענבל), והבנות האחרות בכל מה שצריך מסביב: עיצוב תפאורה, בר מתוקים ובלונים.

מקופת חולים לעולם האירועים

לתחום האירועים והשמחות הגיעה משפחת מור—יוסף בעקבות האם ענבל, שהחליטה לעשות בשלב מסוים בחייה הסבה מקצועית.

ענבל מור-יוסף בפעולה. אלבום פרטי

“במשך 19 שנים עבדתי כמנהלת קשרי לקוחות בקופת חולים מאוחדת בבית שמש ובאשדוד”, מספרת מור—יוסף. “בשנת 2012 בעקבות המלצה מחבר די—ג’יי אמרתי לעצמי שאני רוצה לנסות. החלטתי שאני הולכת ללמוד את התחום, התחלתי לצאת ולשמח, ובו בזמן המשכתי בקופת חולים. עד שיום אחד הבנתי שאני לא יכולה לעבוד בוקר וערב, גם בקופה וגם באירועים, והחלטתי שאני עוזבת את העבודה בבוקר ונשארת לשמח”.

איך עוברים מקופת חולים למוזיקה ואירועים? הרי אלה שני עולמות שונים לגמרי.

“נכון. אך גם בתוך קופת חולים יש מציאות של לבוא ולעזור ולשמח אנשים, לפעמים כשהם נמצאים במצבים הכי קשים, ואני החלטתי שאני לוקחת את השמחה הזאת גם לתחום התקליטנות. כיום אני רואה שאני יודעת לדבר ולהכניס את הפן של השמחה בכל מצב נתון”.

עד כמה זה נדיר שנשים חרדיות עוסקות בזה?

“בזמן שאנחנו התחלנו לעבוד היו רק שלוש נשים בתחום, וגם הן לא היו כל כך מוכרות לי. ואני החלטתי שיש צורך בזה, כמובן מהמקום של הלתת, שזה מה שעד כה הייתי עושה, ועל הדרך עוד הכנסה להתפרנס ממנה.

"אך בנוגע לשאלתך: כן, צריך נשים בתחום, שהרי לא נוח לאישה, על כל מקרה לפחות במגזר החרדי, שגבר יבוא וירקיד אותה, אם זה בפן הצניעותי ובכלל. לכן זה דבר חשוב, ואנחנו מרוצים לטובה, ועם הזמן אני מאמינה שגם נוכל לראות יותר ויותר נשים בתחום. אני יכולה להוסיף ולומר שהיום מגיעות אליי כל מיני נשים חרדיות שרוצות להיות שכירות בתחום הזה ורוצות להקים עסק כזה, מתעניינות איפה לומדים ומתמקצעים, בהחלט רואים שזה הולך לכיוון הזה”.

היום הנשים החרדיות מקבלות במה?

“כיום בהחלט הנשים החרדיות מקבלות את הבמה אחרי שנים שאנחנו די בחוץ. אם זה בתחנות הרדיו החרדיות, במדיה, באתרים החרדיים ובכלל, ומקומן במקום הראשון”.

מי הקהל שמזמין אתכן?

“יש גם חילונים שמזמינים אותנו, בעיקר נשים, כי זה מדהים ומגניב אותן שאישה נמצאת בעמדה ומשמחת אותם. הרי גם בציבור החילוני כיום רובם הם גברים שמנגנים, ולכן הן מזמינות אותנו. לאחרונה יש חיזוק גדול גם אצל הנשים החילוניות שלא לראות את הבעל שלהם שבוע לפני החתונה, וזה מה שמביא אותן שמיד אחרי המקווה הן רוצות לשמוח, אז מזמינות אותנו, רוצות אירוע אך ורק לנשים, אז כך שזה בהחלט תופס גם במגזר הזה וכמובן גם דתיות”.

נתקלתם במשפחה שרוצה אירוע מעורב, בלי הפרדה, והלכתן?

“לא. אנחנו לא ניקח אותו. כי זה מעורב, אין לי בעיה להגיע לנגן באירוע שיש אכילה מעורבת ביחד, אך ברגע שזה מגיע לריקודים אני אומרת למי שמסדר את האירוע שיבוא וישים מחיצה, ורק אז אני מנגנת. וזה א”ב מבחינתנו. אך תדע, תמיד יש את הסבא שיבוא לרקוד עם הנכדה שלו וכאלה, שזה אין לי בעיה. אך בסך הכול אנחנו עומדים בעקרונות שלנו”.

“עושה קרחנה, אבל רק לנשים”

לאחר שענבל פתחה עסק בתה הבכורה מוראל ראתה כי טוב והשתלבה בעבודה לצד אימה. אבל מאז היא צברה ניסיון כדי—ג’אית והחליטה לצאת לדרך עצמאית. היום היא כבר שם דבר בפני עצמה, ולרוב היא ואימה מתקלטות בנפרד.

מוראל, אגב, היא בת הזוג של המתופף אריאל למהוט, גם הוא מגיע מהמגזר החרדי באשדוד, ועליו כתבנו ב”כאן דרום” לפני חודשים מספר.

מוראל, איפה גדלת ולמדת?

“גרנו בבית שמש, שם למדתי בבית יעקוב-חיי שרה, ומשם עברנו דירה לאשדוד בו בזמן שאני עם אימא שלי, שנותנת לי הבנה ומכניסה אותי לתחום הענק הזה של אירועים. בהתחלה אימא הכניסה אותי בתור מרקידה, שזה להיות ברחבה, להלביש ביגוד כמו של חינה וכאלה, לסדר בר שוקולד שאנחנו עושות ודברים נוספים”.

מוראל מור-יוסף בעמדה. תמונה מאלבום פרטי

למדת ממנה.

“אני עם אימא שלי כבר מגיל צעיר מאוד ובהחלט תמיד הסתכלתי על אימא שלי ואמרתי לעצמי, ‘אמן אני אהיה כמוהה’, איך שהיא באה ומשמחת עם חיוך על הפנים מתחילת האירוע ועד הסוף. ובהחלט כבר בגיל 18 החלטתי שאני יוצאת לדרך משלי וישבתי עם אימא. ומה שלא הבנתי הלכתי ללמוד בכמה קורסים ומשם התקדמתי. כמובן שכבר בהתחלה הלכתי, קניתי לעצמי ציוד מתאים וכל מה שצריך לאירוע מושלם ויצאתי לדרך שכל כך ציפיתי לה”.

באיזה סוג של אירועים את מנגנת?

“בעיקר בת מצוות וחינות לנשים בלבד. החלום הוא לנגן גם בחתונות”.

איזה דילמות העבודה הזאת מציבה בפנייך בתור חרדית?

“תראה, אני מגדירה את עצמי תקליטנית דתית, ובגדול אין לי דילמות. יש לי את הגבולות שלי ואת החינוך שעליו גדלתי. אני לא משמיעה מוזיקה באירוע מעורב של גברים ונשים, אלא אם יש מחיצות. אני לא רוצה להחטיא ושלא תהיה הוללות”.

רגע, ונניח שפונים אלייך ורוצים אותך לאירוע ללא הפרדה?

“אני אוהבת לסגור את הדברים מראש. ואם, למשל, אומרים לי שמדובר באירוע מעורב, אז אני דורשת שיהיו מחיצות ברחבת הריקודים ואני עומדת על זה. אם יש בת מצווה נניח ויש איזה סבא שמגיע לרקוד עם הנכדה שלו זה בסדר, אבל ריקודים משותפים של גברים ונשים — לא. כן, אני עושה קרחנה, אבל רק לנשים”.

את חושבת להתפתח בעוד תחומים שקשורים לבמה ולפרסום, למשל דוגמנות?

“יש לי עמוד די פופולרי באינסטגרם עם 16.5 אלף עוקבים והתחילו לפנות אליי נשים שאבוא לפרסם ולדגמן קצת, אבל כרגע אין לי ראש לזה”.

ואם כן, היית מדגמנת גם בגדי ים וכאלה?

“לא, מה פתאום! בשום אופן”.

מוראל מור יוסף. צילום פבל

ענבל, מוראל לוקחת לך אירועים? אתן בתחרות?

“ברגע שאתה יודע להיות מקצועי אוטומטית יש לך הרבה לקוחות. מה שזה אומר שעל יום מסוים אתה יכול להיות מוזמן לכמה אירועים, אך מחמת שאתה תפוס אתה לא הולך, ואז אתה יכול להפסיד לקוחות, לכן מה שאני עושה, אני מפנה את כולם למוראל שעושה את העבודה כמו שצריך במיומנות ובאחריות. ואם תשאל אותי, עדיין אני מרגישה שאני מפספסת פה, עדיין אני רוצה שגם שאר הילדות שלי יתעסקו בזה”.

מוראל, איך זה מגיל כל כך צעיר להיכנס לתחום כשאת בעצמך עוד תלמידת בית ספר?

“כן, בהחלט באותה תקופה הייתי באמצע בגרויות. רק בשעה חמש הייתי מסיימת ללמוד ובשעה שש יוצאת עם אימא לאירועים. אך זה לא הפריע לי כי ידעתי איפה לשים פסיק, מתי ללמוד כמו שצריך ומתי להיות מקצועית. ובכלל, הלכתי לכל האירועים בגלל שאהבתי את זה ולא בשביל לקבל כסף”.

מוראל, שתפי אותנו בפעם הראשונה שעלית לבמה.

“עליתי בגיל 19 לנגן כתקליטנית בלי עזרה אפילו של אימא, כי באותו ערב אימא הלכה לנגן במקום אחר. מה שקרה שאני כל כמה דקות שואלת את אימא בטלפון מה עושים, כי זה היה מלחיץ, אך עם הזמן לא הייתי צריכה דפים והסברים איך מנחים ערב, וכיום ברוך השם כבר שלוש שנים בתחום ועושה זאת במקצוענות ובשמחה”.

מה דעתכן על תחום ה”גיור” במוזיקה החרדית?

“את המצונזר אין לי בעיה לנגן, דהיינו שיר שמורידים בו מילה או שתיים מהצד של צניעות וכאלה ולנגן את שאר השיר. אך לקחת שיר מהעולם הלא חרדי ולעשות ממנו שירי ברסלב זה פחות קשור לאירוע, ולכן את זה אנחנו לא מנגנים. בכלל, נהייתה תופעה כזאת שכמעט כל אירוע עושים קרנבל רבי נחמן, מה שגורם לנו פשוט לא להכניס את זה, שהרי מה הקשר? אבל אם מבקשים מאיתנו, אז אין לי בעיה לנגן. שלא יבינו אותי לא נכון, אני לקחתי את כל הילדים שלי לאומן כמה פעמים לקרוא תיקון הכללי ולשמוח”.

מוראל, מה עוד את עושה?

“חוץ מלשמח, אני לומדת כבר שנה שנייה קלינאות תקשורת וגם סיימתי מנהלת חשבונות”.

מי המודל שלך לחיקוי?

“כמובן אימא שלי, שכבר מגיל צעיר מאוד שאפתי להגיע לדרגות שלה. יש לי אימא מושלמת, שיודעת לפרגן ולהעריך, וזו הזכות שנפלה בחלקי”.

איך נראית שבת במשפחת מור—יוסף?

“בערב שבת שירי שבת נמשכים אצלנו עד שעה שתיים בלילה, בית של מוזיקה, זמן של איחוד”.

מה עוד יש לכם להציע חוץ מלנגן?

“יש לנו ברי שוקולד, הפקות בלונים, כניסת חתן מיוחדת בתוך ספר תורה ענקי, טקסי הפרשות כלה”.

ענבל, אם לא זה, מה כן היית עושה בחיים?

“הייתי רוצה להיות מיילדת תינוקות. דרך אגב, כמה מהאחיינים שלי אני יילדתי, ככה שאני מבינה בתחום. וסתם כך, הייתי רוצה להיות אדריכלית, שזה עניין של חלום שאני עוד מעט מתחילה ללמוד אותו. אני כבר מלמדת את הילדים שלי להיות מקצוענים כדי שבאותו יום שאני אפרוש, הם ידעו איך להסתדר”.

מוראל, איזה שירים את מנגנת?

“בכל אירוע יש קהל אחר. אם זה משפחה של אברכים, זה יותר מוזיקה חסידית, ואם זה משפחה דתית לאומית, אז זה יותר מוזיקה מזרחית, וכך זה עובד אצלי. אני פשוט קוראת את הקהל. אני משמיעה הכול, גם לועזי, אפשר גם טראנס כמו במסיבות טבע, בהתאם לאופי האירוע והמשתתפים”.

האם יש לך בעיה לנגן שירת נשים?

“לנגן שירי נשים אני מנגנת רק בבת מצוות, ואין בכך בעיה מבחינתי ובכלל. אך בבר מצוות בשום פנים, שהרי יש שם גברים”.

איזה מוזיקה את עצמך אוהבת?

“מזרחית בעיקר, אבל אני מחוברת לכל הסגנונות, אוהבת לשמוע גם סגנונות חדשים ולהתחבר למילים”.

ענבר מור יוסף. צילום פבל

היית רוצה גם לנגן ולשיר בעצמך?

“כרגע אני מרוצה כדי—ג’יאית, ואני רוצה להיות חזקה וטובה בתחום, אז נכון לעכשיו לא. אני אוהבת לשיר, אבל לעצמי ובחיק המשפחה, בבית. האמת שאומרים לי שאני מזכירה את עדן בן זקן, לא יודעת”.

יש פרנסה בתחום?

“כן, בהחלט, פרנסה טובה ומכובדת”.

האם יש לך חלום להופיע עם אריאל?

“כן, בהחלט, להופיע עם מוזיקאי כמוהו זה יפה ומכובד. לפעמים אנחנו נפגשים באירועים, אולם ליד אולם”.

אריאל למהוט. מהאלבום הפרטי

איפה הכרתם?

“ההיכרות שלי עם אריאל הגיעה מחברים משותפים שהציעו לנו להכיר, ומשם אנחנו עד היום בזוגיות”.

מה החלום שלך?

“להמשיך לשמח את בנות ישראל, להתפתח ולגדול, להיות מפורסמת ולהצליח. אני חושבת שאני כבר השראה, ואני רוצה להיות מקור השראה עוד יותר גדול לנשים”. 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

15 תגובות
  1. נטליה דהן

    לסיפור הזה קוראים מושלם……..!!!!!!!!!
    לקרוא ולהגיד קידוש השם גדול מה שהסיפור הזה אומר.

  2. משפחת אמסלם

    אין עליך ענבל האלופה..
    לפני הכל את בנאדם מדהים..נותנת את הנשמה..
    דאגת לכל הפרטים של האירוע..
    הפצצת את הרחבהה..
    שהשמחה שלך תלווה אותך לכל החיים.
    בקרוב אירוע נוסף..

  3. משפחת כהן

    כתבה מדהימה! לנשים מהממותתת , זאת הפעם השניה שאני לוקחת את ענבל לאירועים של הילדים שלי ,האירועים שהיא עושה הם ברמה גבוהה מאוד ענבל דואגת לכל הפרטים הקטנים מא'-ת השירות שלה הוא אישי ולא מסתכם רק באירוע עצמו אלא מעבר להרגיע,לעודד ולעזור גם בשירותים שלא קשורים אליה והיחס הזה שווה הכל! התגובות מהקהל מעל המצופה אין ספק שאנחנו בוחרים כל פעם מחדש בהכי טוב ממליצה בחום ,עלו והצליחו משפחה יקרה אין לי ספק שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ.. ד"ש חמה.

  4. רחלי

    משפחת סופר-על במלאכת קודש!
    כתבה מרגשת מחזקת וכיף שיש תגליות כאלו!
    ⁦אפס גאווה אלףףף בנתינה..💞
    והתחושה תמיד שהאירוע שלי יחיד ומיוחד!
    ממליצה בחום לוהטט ומיותרות המילים..
    מי שטעם יודע..ומי שלא שיזדרז כי איןן תאריכיםם😉

  5. עליזה אסולין

    אלופות עולםםםםם!!!
    צריך להיות שם כדי להבין…
    מקצועיות,אחריות ברמה הגבוהה ביותר!!!
    שמחה אמיתית ,ונתינה אינסופית!!!
    אן ספק שניפגש בשמחות הבאות שוב!!!!!

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    משפחת סופרעל במלאכת קודש!
    כתבה מרגשת מחזקת ואין ספק
    שפורצת דרך משמעותית במגזר
    וכיף שיש לנו תגליות שכאלו!
    אפס גאווה ואלףףף בנתינהה💞
    והתחושה תמיד שהאירוע שלי הוא יחיד ומיוחד!!!
    קטנות המילים..מי שטעם יודע🤩
    ומי שלא שיזדרד כי אין תאריכיםםםם😉

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר