“מצר על כך שאין יותר גברים בתחום”, גיא הגנן. צילום פבל

סיפורו של גיא יוסף, הגנן היחיד באשדוד

בצעירותו המליצה לו היועצת התעסוקתית ללכת לעבוד עם קשישים. אבל גיא יוסף החליט שחינוך בגיל הרך יותר מדבר אליו. כיום הוא הגנן-הגבר היחיד באשדוד, ואחרי כל השנים עדיין יש מי שמרים גבה כשהוא שומע במה הוא עוסק

פורסם בתאריך: 15.8.19 16:50

בחודש הבא הוא יתחיל את שנתו ה-16 בהוראה. כששומעים שהמקצוע שלו הוא גנן, חושבים שהוא מטפל בגינות, וכשמתברר שהוא גננת ממין זכר, בדרך כלל מרימים גבה. אבל אותו זה לא מעניין, כי הוא מאוהב במקצוע ומאוהב בילדי הגנים.

את השיעורים שלו במדע בגנים באשדוד מתחיל הגנן גיא יוסף, 45, תושב העיר זה 20 שנה, בפעילות צ’י קונג — אמנות גוף הוליסטית שמבוססת על תרגילי אנרגיה פסיכופיזיים, שמשלבים יציבה, תנועה ונשימה, שמבצעים הסינים בהמוניהם בפארקים. הפעילות מתבצעת בגן לקול מוזיקה מרגיעה. אחרי הפתיח הזה הילדים, לדבריו, מרוכזים ומלאי אנרגיה חיובית.

פעילות זהה גם חותמת את השיעורים, מעין סגירת מעגל. הילדים מטמיעים היטב את התנועות ומספרים כי הם גם מלמדים בבית את הוריהם לעשות אותן. בין צ’יקונג הפתיחה לצ’יקונג הסיום הוא מלמד את הילדים מדע, מה שהקנה לו את השם “גיא המדען”, גורם להם להתעניין, לחקור, לשאול שאלות ולחפש תשובות, והילדים הוא אומר, מתלהבים ורוצים לדעת עוד על החומר, על מה שקרה ועל איך שזה קרה.

במהלך השיעור הוא מדגים להם ועורך איתם ניסויים תוך כדי שהוא מקפיד על כללי הבטיחות שאותם הם מפנימים היטב, וכשהוא “שוכח” לכאורה לנקוט אותם, הם מיד מעירים לו על כך.

ניסיונות וניסויים

“ילדים הם חוקרים מטבעם, וזה מוטמע בדנ"א שלהם”, הוא מסביר בהתלהבות. את הנושאים השונים הוא מלמד בדרך היתולית תוך כדי שילוב הומור, מה שמבטיח הנאה צרופה. כך למשל בנושא "יצורים חיים" והמאפיין אותם.

גיא בגן. צילום: פבל

“ראשית אני עורך איתם סיעור מוחות ומברר מה הם חושבים. ברגע שאנחנו מגיעים לצורך של היצורים החיים במזון ובמים, אני משפריץ עליהם מים, ואין מאושר מילד אשר משחק במים. מכאן אנו ממשיכים לנושא הגזים, שהוא מאוד מופשט עבורם, ולכן אני משייך להם את זה לצרכים שעושים בשירותים, ותוך כך עולים מושגים כמו פוק ופלוץ כי כל ילד מכיר זאת בהמשגה אחרת והיטב, מגופו שלו ושל הסובבים אותו”. עוד נושא למשל שמסב לילדים אושר וצחוק הוא "המפרקים בגופנו". בתחילה הוא לא אומר להם שום דבר, אך “ברגע שאני מגזים בתנועותיי ואוחז בכוס כדי לשתות ממנה, הילדים מיד מבינים שהמפרקים באצבעות עוזרים לי לפעילות זו. ואז אני מראה להם שאם אין לי מפרקים באצבעות וגם לא מרפקים, אני לא יכול לשתות, ותוך כך כל המים נשפכים עליי, והם פורצים בצחוק.

“בהמשך אנו מתנסים בהליכה עם ובלי מפרקים, מנסים לאכול ולגעת באף ללא מרפקים ולבסוף מכינים אצבע רובוטית. בשבוע החלל מדברים בין היתר על גרמי השמיים. אני הבחנתי שהילדים די מרותקים לשמוע על השיגורים, ולכן אנו מדברים על כך ועורכים יחדיו שיגורים בתוך הגן ובחצר הגן. אנו יוצרים תגובה בין חומרים על בסיס מים וויטמין סי, שמתמוסס במים ומייצר גזים. בכלי שקוף רואים את המתרחש ברגע שמניחים את הטבלית בתוך המים ומיד רואים את התסיסה. לאחר מכן, אחרי ספירה לאחור, מבצעים שיגור”.

את הפעילות המדעית שהוא מבצע בגן הוא מגבש לאחר שהוא מנסה אותה קודם כול עם שלושת ילדיו הפרטיים, בן 13 ותאומות בנות 10. הוא מאוד אוהב את עבודתו עם הילדים, אך מצר על כך שאין יותר גברים בתחום החינוך לגיל הרך. זאת משום שהוא מרגיש בודד כי כל האירועים וההשתלמויות שהוא מוזמן אליהם מיועדים לגננות.

מדעי הגיל הרך

יש לו ליוסף ראש אחר שחושב מחוץ לקופסה. בילדותו הוא לא אהב ללמוד בבית הספר, בין ארבעה קירות. “הייתי מעין ילד טבע, ולמזלי בפנימיית‘הדסים, בה התחנכתי הבינו אותי, האמינו בי ותמכו בי והמשיכו להחזיק אותי במסגרת שלהם”.

גיא. צילום: פבל

כשחבריו לכיתה למדו באופן הקונבנציונלי, הוא עזר בגן הבוטני של המוסד ותוך כך התאהב בצמחים ולמד הרבה על התחום. בסופו של דבר הוא לא סיים י”ב, התגייס לחיל המודיעין והוכר כחייל בודד, מעמד בגינו זכה בהמשך במלגות ובמענקים שבאמצעותם השלים את בחינות הבגרות ועבד כמדריך בפנימיות. משלא התקבל ללימודי אגרונומיה, פנה לשירות ההכוונה המקצועית לחיילים משוחררים.

הצעת הפסיכולוגית התעסוקתית, שאיתה נפגש כמה פעמים לשיחות, ללמוד את תחום גיל הזהב לא נראתה לו, אך הוא השתכנע ללמוד דווקא חינוך לגיל הרך. הוא סיים תואר ראשון בחינוך והתמחות במדעים במכללת אחוה ותואר שני באוניברסיטת בר אילן.

לפני 15 שנים התקבל לעבודה במשרד החינוך וניהל את גן הילדים המדעי העל אזורי הזית ברובע י”ג. בחינוך, כידוע, רואים את התוצאות שנים אחר כך. “לאחרונה הזמינה אותי תלמידת י”ב שלמדה בגן שלי להשתתף בטקס סיום לימודיה בתיכון ביהוד בתור מי שהשפיע עליה הכי הרבה במערכת החינוך. זו הייתה מחמאה אדירה, והטקס, בו נכחו גם המשפיעים על התלמידים האחרים, היה מרגש ביותר”, מספר יוסף.

העבודה בגן שלו הייתה מספקת מאוד, אך המשכורת לא, ואז אחרי ארבע שנים הוא שינה את מתכונת עבודתו ועבר לעבוד כגנן מקצועי למדעים בגני הילדים בעיר. בנוסף, כדי להגדיל את הכנסות המשפחה, הקים יחד עם רעייתו שגית את העסק “גיא המדען”.

שגית — שהיא פסיכותרפיסטית בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, ויש לה באשדוד קליניקה משלה, לטיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים ולהדרכת הורים — היא המנהלת את “גיא המדען”: את האתר והפייסבוק, את ההזמנות הנכנסות ואת התנהלות מול הספקים.

“אהבה ממבט ראשון”. עם רעייתו שגית

“הכרנו כחיילים בבסיס, וזו הייתה אהבה ממבט ראשון”, הוא מעיד. “שגית מצליחה לשלב בין הטיפול במשפחה לבין העסק שלנו ובין התפתחותה המקצועית שלה בקליניקה”, מחמיא לה יוסף.

להיות גנן יחיד מסוגו

בתור גיא המדען הוא עורך מופעי מדע ופעילויות לילדים, בין היתר בימי הולדת. “בהפעלות אנחנו מקפידים לא רק על איכות הפעילות והכלים המדעיים, אלא על החדרת הרצון והתשוקה להתעניין ללמוד ולחקור”, אומר יוסף.
איך אתה מסביר את זה שאין כמעט גננים גברים? באשדוד, אני מבינה, אתה היחיד.

“ילדים הם חוקרים מטבעם”. יוסף בפעולה. צילום חן דמארי

יוסף: “באשדוד אני הגנן היחיד. אני משער שהסיבה העיקרית שאין כמעט גברים שעוסקים בתחום הזה היא גובה השכר. יש אמנם גברים, אם כי לא רבים, שלומדים חינוך לגיל הרך ומוסמכים כגננים, אך הם עובדים במגזר הפרטי בדרך כלל פותחים גן שהם מנהלים אותו. גם במסגרת החינוך האנטרופוסופי (שאינו שואל מה יש ללמד בתחום ידע זה או אחר, אלא איך ללמד בהתאם להתפתחותו הספציפית של ילד מסוים וקבוצת בני גילו, ר”י) אפשר למצוא גננים”.

אילו תגובות אתה מקבל מהורים?

“באסיפת ההורים הראשונה, כשאני מציג את עצמי כגנן, יש כאלה שמרימים גבה. בהמשך, אחרי שהם רואים מה קורה בשטח, מה הילדים מקבלים ומה התגובות שלהם, הם משנים את דעתם לטובה ורק משבחים”.

כשעבדת בגן קבוע, הייתה לך סייעת?

“כן. בשנה הראשונה הסייעת שהוצבה בגן שניהלתי נרתעה מזה שהיא צריכה לעבוד עם גבר, אמרה שזה מוזר עבורה. שוחחתי איתה על כך וניסיתי לשכנע אותה שתנסה, אבל בסופו של דבר היא הועברה על פי בקשתה לגן אחר. הסייעת החדשה שהחליפה אותה הייתה מצוינת ועבדה איתי במשך ארבע השנים שניהלתי את הגן”.

אתה שוקל יום אחד לחזור ולעבוד בגן קבוע?

“בוודאי, זה נמצא לי בלב. אולי זה יקרה כשילדיי יגדלו ואצטרך פחות לדאוג להם כלכלית. כשאתה מנהל את הגן שלך, אתה יכול להקנות את האני מאמין שלך יותר לעומק. כשאינך מנהל גן ועובד כגנן מקצועי בגנים, למרות שבשיעורים שלי אני גם מחנך, אני אורח, מגיע פעם בשבוע, הרצף נקטע, וצריך בכל פעם להתחיל מחדש, אם כי במשך שנת הלימודים הילדים מפנימים את סדר היום והנהלים”.

היית מקווה שילדיך ישתלבו גם הם במערכת החינוך?

“אני רואה שרבים מהילדים ממשיכים לעסוק בתחומים בהם עוסקים הוריהם. אם הילדים שלי יחליטו ללכת בעקבותיי, אתמוך בהם בשמחה. ככלל, אני מקווה שיעסקו במה שהם אוהבים”.

מה דעתך על מערכת החינוך ועל המעמד של עובדי ההוראה?

“בשנים האחרונות חל שינוי בחשיבה הכללית במשרד החינוך לגבי גני הילדים ובתי הספר היסודיים. המשרד מגלה גמישות מחשבתית, קשוב יותר לאנשי החינוך בשטח ומאפשר להם להעלות יוזמות ולצאת מהשבלונה של פעם של לימוד עם לוח ובין הקירות. עם זאת, זה כרוך בהרבה בירוקרטיה. בעיריית אשדוד גילו פתיחות ליוזמה שהעליתי ללמידה חוץ כיתתית של מדע בטבע באשדוד, שהוא מגוון וכולל בין היתר את נחל לכיש, הים, חולות החוף והדיונה ומגוון של צמחייה ובעלי חיים. מאחר וצריך מלווה מבוגר אחד על כל חמישה ילדים, הצלחתי לגייס כאלה רק פעמיים. אני מקווה שנוכל בכל זאת להמשיך בכך. באשר למעמד של עובדי ההוראה, הוא נמוך בסקלה. אין להם תגמול ראוי, ואין קורלציה בין השקעתם לשכרם”.

בשנת הלימודים הקרובה אתה יוצא לשבתון. מה תלמד בה?

“אני מתכוון ללמוד כלבנות טיפולית. מלמדים את זה בכמה מוסדות, בהם בסמינר הקיבוצים בתל אביב. הכלבים מוכשרים במיוחד ככלי טיפולי, למשל בילדים היפראקטיביים וילדים שיש להם בעיות רגשיות. כשלמדתי לבגרויות בשפיים, הרשו לי להכניס כלבה לכיתה. זה נתן לי הרגשה טובה”. 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר