להתחבר לאדמה, למקום ולאנשים: בפארק המוזנח-משהו שנמצא ברובע ט”ו ליד צומת הרחובות הרצל ורבין עומד לקום יער מאכל שישתלב במרחב. לפי התכנית, הוא ישתרע על שטח של 2.5 דונם עם אופציה להרחבה בעתיד.
עד סוף השנה אמורות להתחיל הפעולות הראשונות בשטח. ובסופו של דבר, אפשר יהיה לבוא ולשבת בצל העצים שיינטעו והצמחייה שתישתל, לנוח על ספסל, להתהלך בשבילים, לגזום ולעדור וגם לקטוף ולאכול. תלמידים מבתי ספר יבואו ויתנסו בשיעורי חקלאות מעשית.
זה יהיה יער מאכל קהילתי-ציבורי. ציבור התושבים יהיה שותף בקביעת אילו עצים יישתלו במקום וירכיבו את הבוסתן. אבל הם גם יעבדו בו, ישתלו, ישקו, יתחזקו אותו וייהנו מפירותיו ומעשייה קהילתית יפה. ניתן יהיה גם לשלב בשטחו סדנאות, מפגשים וחוגים.
עצי תות בפארק שבו יקום יער המאכל. צילום פבל
“יהיה מגוון גדול של עצי פרי, שיחים ומטפסים, מערכת אקולוגית שלמה”, אומר אחד השותפים בפרויקט, איתי דינר, חלק מקולקטיב של יערנים שעושים מיזמים של יערות מאכל ברחבי הארץ.
מה זה יער מאכל?
“יער מאכל הוא תצורת תכנון חקלאית ששואבת את ההשראה שלה מחורשים ויערות טבעיים”, מסביר דינר. “החקלאות הקונבנציונאלית בעולם הגיעה למבוי סתום, היא מזהמת מאוד ולא בריאה. לעומתה, התפיסה של חקלאות אקולוגית אומרת שלא חייבים להרוס את הכדור שלנו כדי להתקיים. השיטה של יערות מאכל מגיעה מתוך תפיסה שבמקום אותן תשומות האין סופיות של דלקים, דשנים כימיים, חומרי הדברה וכוח אדם חייבת להיות אלטרנטיבה, וזו נמצאת במצבה הטבעי ביערות הגדולים”.
יער מאכל בתל אביב. צילום: נמרוד הוכברג
דוגמאות?
“במקום להרבות בהשקיה מלאכותית — לשמר מי נגר, במקום להשתמש בדשנים — לשמור על פוריותה הטבעית של הקרקע בעזרת המיקרואורגניזמים באדמה”.
זו למעשה חקלאות אורגנית?
“חקלאות אקולוגית. חקלאות אורגנית קשורה לסטנדרטים למיניהם. פה אנחנו מדברים על יצירת מארג חיים שייטיב לא רק איתנו, בני האדם, אלא גם עם הסביבה, בעלי החיים והצמחייה”.
איך היער יקום בפועל?
“בתהליך שיתוף ציבור עם התושבים נגבש את דמותו של היער ונחליט יחד איזה עצים וצמחים נשתול”.
איך אתה רואה את היער שעתיד לקום באשדוד?
“עשיר ומגוון. יוכלו להיות בו כל העצים שמתאימים לבית הגידול של מישור החוף, אם אלה הדרים, עצים ארצישראליים, כמו רימון, תאנה, זית, גם גפנים, ונוכל לשלב גם עצים נשירים: תפוח ושזיף לדוגמה. גם עצים סובטרופיים וטרופיים, כמו גרגר פנמה, ספוטה, אבוקדו ומנגו”.
תות עץ לבן. צילום פבל
זאת אומרת לא רק עצים שנחשבים טבעיים לאזור.
“זו נקודה מעניינת. אנחנו רגילים לחשוב שסברס, שיח הצבר, הוא הכי ישראלי, סמל לישראליות, אבל הוא הובא לאזור לפני יותר מ-100 שנה והשתרש פה. כך שזה תלוי תרבות ותפיסה. יש אקולוגים שמחזיקים בגישה יותר נוקשה שיבואו ויגידו: כאן באשדוד אפשר לשתול תאנה, זית וגפן וזהו בערך. אנחנו באים עם גישה קצת אחרת”.
מה לגבי הקרקע?
“התגבשה הבנה שאין דבר כזה קרקע לא מוצלחת. יכול להיות שקרקע חולית תהיה קצת יותר קשה עבור חלק מהמינים, אבל כל קרקע ניתן להפוך לפורייה”.
מנהלת המחלקה לאיכות הסביבה בעירייה ימית הוניקמן פרץ, איך נולד הרעיון?
“הרשת הירוקה פנתה אליי והעלו את הרעיון. בהתחלה הייתי סקפטית ולא האמנתי שאצליח לרתום שותפים לרעיון המשוגע הזה, אבל הופתעתי לטובה. אגף הנטיעות בניהולו של יוסי לרר חיבק את היוזמה הזאת, מצא לנו אתר מתאים עם פוטנציאל להתרחבות בעתיד. הרשת הירוקה עזרה לנו לרתום את אדמה-אגן, שמסייעים לנו במימון שיתוף הציבור והתכנון, והם גייסו מומחים לנושא, נמרוד הוכברג ואיתי דינר. הרעיון של היער הזה זה שהוא יהיה בשביל הקהילה, התושבים, משפחות, ילדים, הם יבואו וייהנו ממנו. אני רואה כאן מרכז קהילתי בטבע”.
יהיו מפגשים עם תושבים?
“כן, בוודאי, והם יוכלו לקבוע יחד עם אנשי המקצוע איזה עצי פרי יהיו פה ואיך ייראה המקום. לקהילה יש חלק מאוד מרכזי בפרויקט”.
מתי זה הולך לקרות?
“עד סוף השנה יושלמו התכנון ותחל הנחת התשתיות. התקציב הוא למימוש השנה”.
היער הזה יהיה מיועד רק לתושבי השכונה המקומית, רובע ט”ו, או לכל תושבי העיר?
“זה פתוח לכולם, לכל תושבי אשדוד. מין הסתם ייהנו ממנו בעיקר תושבי השכונות הסמוכות. התושבים יהיו חלק מהתכנון ומאירועי השתילה”.
כיצד את רואה את יער המאכל בעיני רוחך?
“בגדול, אני רואה פה מקום עם הרבה עצי פרי, מקום שיוצר חוויה לכל מי שמגיע, מקום עם צל ומים שמושך קהל, מקום שיוצר חיבור בין אנשים, מקום שמוציא את הילדים מהמסכים אל הטבע ומחבר אותם אל הטבע”.
את לא חוששת ממשחיתים ומלכלכים?
תות עץ שחור. צילום פבל
“אם נפחד, לא נעשה שום דבר. אנחנו מחפשים נאמני יער מאכל, תושבים שזה יהיה הבייבי שלהם, משוגעים לדבר, ואנחנו קוראים למי שזה מדבר אליו לבוא ליצור קשר דרך מינהלת הרובע ולהצטרף”.
זה לא יהיה יער למנגלים?
“לא, חלילה”.
ראש מנהלת הרובע דני יצחק: “אני רואה במחשבות כיתה שיושבת כאן עם המורה לאנגלית שמלמדת אותם איך אומרים תפוח באנגלית, והם רואים עץ תפוח. אני רואה סבא ונכדים שבאים. הרעיון הוא להחזיר את הטבע לילדים ולהביא אותו עד אליהם. יכול גם להיות שיהיו בתי ספר שיאמצו את היער. מי ייתן שזה יעבוד מצוין, ויהיו עוד כמה כאלה בעיר”.
קהילת יער מאכל בדרום תל אביב. צילום: רונן ליברמן
“להביא את הטבע לעיר”
“הקמת יער מאכל הינה חלק מהחזון שנועד לדאוג לבריאות התושבים, לעודד אורח חיים בריא ולהביא את הטבע לעיר”, אומר ראש העירייה ד”ר יחיאל לסרי. “כולנו מבינים שאתרי טבע עירוניים משתלבים במרקם העירוני ומהווים ריאות ירוקות בלב השטח האורבני ומפלט לבעלי החיים והצומח. אנו גם יודעים שקיימת קורלציה חיובית בין אתרי טבע ומרחבים ירוקים אשר משפיעים על מדד האושר, ולפיכך אנחנו משקיעים ומקדמים מיזמים שנועדו לשפר את איכות החיים ואת הבריאות של כולנו, ויער המאכל הוא אחד מהם. אחרי הכול, כל אחד מאיתנו זקוק למקום מפלט, בו יוכל לנוח מעומס היום, ליהנות ולראות ירוק בעיניים”.
