תמיכה מרבני הקריות: מלכי רוטנר מנהלת מפתח אשדוד. צילום: דור גפני
תמיכה מרבני הקריות: מלכי רוטנר מנהלת מפתח אשדוד. צילום: דור גפני

מפתח להצלחה: כך פועלת "לשכת התעסוקה" לחרדים באשדוד

את האמירה ש”חרדים לא עובדים” מנפצים יום-יום במפתח — מרכז לפיתוח תעסוקה לחרדים באשדוד. אבל שם צריכים להתמודד גם עם חשדנות מצד הממסד הרבני והאליטה החרדית, שלא פעם מסתכלת על השתלבות בשוק התעסוקה, לא כל שכן על לימודים אקדמיים, בעין ביקורתית בוחנת

1.3.19 10:12

במרכז לפיתוח תעסוקה לחרדים (מפתח), שפועל ברחוב רמב”ם 4 באשדוד, הולכים בין הטיפות. פועלים במרץ כדי למצוא כמה שיותר מקומות עבודה טובים למועמדים, שבדרך כלל גם עוברים כאן הכשרה והדרכה. ואת כל זה מנסים לעשות תוך כדי הליכה בתלם ובלי להרגיז אף אחד.

המטרה היומרנית שעליה הכריזה המדינה היא הגדלה משמעותית של שיעור המשתתפים בשוק העבודה מתוך החברה החרדית. בעיקר גברים. השאיפה היא להגיע למצב שבו כשני שלישים מהגברים החרדים יעבדו.

חרדים לגורלם

המפתח (תחילה היו כותבים בראשי תיבות מפת”ח, אך בינתיים הגרשיים נעלמו), שפועל תחת משרד הרווחה והשירותים החברתיים, נועד לגשר בין העולם החרדי לעולם התעסוקה. לא רק עבודה מחפשים ומוצאים כאן, יש גם סדנאות וקורסים להשלמת לימודי ליבה, אבחונים, מיונים, הכנה לריאיון עבודה, הדרכה בכתיבת קורות חיים ודברים נוספים.

המפתח נותן מענה לנשים וגברים גם יחד, אולם על פי ההגדרה שלו, הוא אמור בעיקר לסייע לגברים, המשולבים יחסית פחות במעגל העבודה מאשר הנשים. החלוקה היא 75% לגברים והשאר לנשים.

מלכי רוטנר (גילוי נאות: רוטנר כותבת טור אישי ב”כאן דרום”) היא מנהלת המרכז באשדוד מאז חודש אוגוסט. מרכז זה אחראי גם על רחובות, קריית גת, אשקלון, קריית מלאכי והסביבה, והוא השלישי בגודלו בארץ אחרי ירושלים ובני ברק.

"הייתה הבנה שיש פער". מלכי רוטנר. צילום: דור גפני

במפתח אשדוד יש שלושה מקדמי גברים ושתי מקדמות נשים. חיים פרוש הוא רכז קשרי מעסיקים ועל הכול מנצחת רוטנר, מנהלת מפתח אשדוד, צעירה נשואה ואם לילדים שבאה מתוך חסידות בעלז.
זוהי מעין לשכת תעסוקה למגזר החרדי. “יש הבדל אחד", אומר פרוש, "לשם מגיעים לחתום, לפה מגיעים למצוא עבודה ולימודים”.

למה בעצם היה צורך במרכז ייעודי לחרדים?

רוטנר: “הייתה איזושהי הבנה שיש פער בין החיים והחינוך בחברה החרדית לבין עולם העבודה. המטרה המוצהרת היא לעודד השתלבות בתעסוקה, לא בקרב מי ש’תורתו אומנותו’, אבל לכל האחרים”.

הממסד הרבני תומך בזה? הם איתכם?

רוטנר: “תלוי באיזו קהילה מדובר. פה, באשדוד, אנחנו עובדים יחד עם רבני הקריות. יש רצון של הרבנים לסייע למחפשי עבודה במה שצריך ובמקביל לא להתפשר על החרדיות”.

זה קצת ללכת בין הטיפות, לא?

“המטרה היא לסייע למחפשי עבודה, ואנחנו עושים את ההתאמות הנדרשות כדי למצוא את האיזון”.

זה שאת מנהלת אישה זו אמירה?

“אני לא האישה הראשונה שמנהלת מרכזים כאלה בארץ, זה לא אישיו”.

במפתח מלמדים גם קורסים באנגלית, מתמטיקה ויישומי מחשב, משלימים פערים.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

לנשים יותר קל?

פרוש: “אנגלית למשל לגברים יש הרבה פחות בסיס כי הם לא למדו אנגלית בבית הספר. במחשבים לרוב יותר קל להם מלנשים”.

יש סוגים מסוימים של עבודות שרק הן מתאימות?

“עבודה במשמרות בסופי שבוע כמובן שלא באה בחשבון בגלל שמירת השבת. עבודה שמתחילה בשעות מוקדמות מאוד בבוקר גם יכולה להיות יותר בעייתית, כי בדרך כלל אנחנו מדברים על אנשים שיש להם משפחה וילדים”.
תנו לי דוגמאות לעבודות השכיחות.

רוטנר: “לנשים העבודה הכי נפוצה אולי זה מוקדים טלפוניים, זו בדרך כלל העבודה הראשונה שלהן. תנאי הקבלה יחסית קלים, יש די הרבה תקנים, העבודה לרוב במשמרות בוקר ולא עובדים בימי שישי, וזה מסתדר להן”.

אנחנו מדברים על מוקדים שבהן עובדות רק נשים?

“או שכן או שיש בהם קבוצה של נשים”. פרוש: “יש לדוגמה מוקד של מכון מור בעיר ועובדות שם גם נשים חרדיות. זה מקום עבודה נהדר”.

השכר הוא שכר מינימום?

“לא פחות ממינימום זה בטוח, אנחנו לא עושים השמות למעסיקים בתנאים לא חוקיים. בדרך כלל זה מתחיל משכר מינימום או מסדר גודל של 32-30 שקלים לשעה ומקפידים על כל התנאים הסוציאליים, שזה גם משמעותי “.

לפני כמה שנים נפתח בעיר מקום עבודה לנשים בחברת IBM.

“נכון, וברגע זה שאנחנו מדברים, יושבת פה קבוצה חדשה, כי הם הולכים לפתוח מרכז גדול חדש להקמת בית תוכנה שיספק תשתית לרשות האוכלוסין וההגירה, והוא ייפתח ברחוב האורגים. עשינו יום גיוס לנשים וגברים. נדרש רקע בסיסי, והחברה נותנת את ההכשרה הנוספת”.

כנס גיוס עובדות ל- IBM. צילום: מפתח אשדוד

זה מקרה חריג?

רוטנר: “די חריג מהבחינה הזאת שכמעט תמיד המשרות מיועדות או לנשים או לגברים ויש הסללה”.

פרוש יודע לספר על סיפורי הצלחה רבים. “אתן לך דוגמה, ישנה קבוצה די גדולה של גברים שעובדים בהתקנת מובילאיי וחיישנים בכלי רכב חדשים, והגיוס הראשוני נע דרכנו. דוגמה אחרת היא של מפעל לייצור חזיתות למטבחים, ויש שם קרוב ל-20 עובדים שרובם הגיעו דרכנו. ישנה חברה בשם ביוטיקר, שאצלה השתלבו עובדים במחסן”.

“יש איזונים”, אומרת רוטנר. “לנשים חרדיות זה יותר מורכב מאשר לנשים לא חרדיות, לכן אנחנו משתדלים להתכוונן למוקדים ומקומות שיותר עשויים להתאים”.

מה עם המקומות הגדולים – עירייה, אלתא, נמל?

“בנמל אשדוד יש כמה חרדים בודדים. באלתא כמעט לא מגייסים, אלא אם זה בחברות בת. לי מאוד חשוב להכניס אנשים למקומות עבודה יצרניים. צריך להבין שאם יש מהנדס שמתאים לאלתא, הוא כנראה לא יצטרך אותי בשביל להתקבל לעבודה. הוא כבר חצה את הגשר. עיריית אשדוד, למשל, זה מכרזים, ומי שרוצה יכול לגשת ולהתמודד שווה בין שווים”.

עובדים לחברה המרכזית למשקאות. צילום: מפתח אשדוד

יש מקומות שלא מעוניינים בחרדים אצלם?

“היה לנו מקום בבית שמש שאמר שהוא רוצה רק יוצאי צבא, וכשהצעתי חבר’ה שהיו בצבא, אז התחמקו בתירוצים אחרים”.

מה שיעור המועסקים במגזר החרדי באשדוד?

רוטנר: “כעיקרון, ברמה הארצית 73% מהנשים החרדיות עובדות לעומת סביב 50% גברים חרדים שעובדים. באשדוד צריך להבחין בין הקהילות הליטאיות, שבהן כל האברכים מוסללים ללימודים בכולל לפי מודל של לימודים וחיי צניעות, לעומת משפחות חסידיות שמהוות את הרוב הגדול בחברה החרדית בעיר, שבהן האישה פחות עובדת או שהיא עובדת במשרת-אם. “בדרך כלל, לכן, רוב המשרות שאנחנו מציעים לנשים הן במוקדים טלפוניים. יש, לדוגמה, את המוקד של מלגם שנותן שירות לעיריית אשדוד”.

מה לגבי כאלה שבאים לכאן ואומרים שהם רוצים לפתוח עסק?

“בקטע של היזמות אנחנו עוזרים במתן הכשרה ומחברים את האנשים למעו”ף. בגלל שבחברה החרדית יש הרבה יזמות ועסקים קטנים, אנחנו מסייעים עם אבחון תעסוקתי. זה יכול להיות גם מקצועות חופשיים ולא רק חנות”.

מעסיקים, בואו אלינו

פרוש מודאג מהמצב בזמן האחרון. “יש איזושהי האטה קלה בתקופה האחרונה”, הוא אומר, “חברות מדווחות על כך, וישנו חשש ממיתון”.

כמה מקומות עבודה אתם מוצאים פה בחודש ממוצע?

“שנתית, ההשמות הישירות עמדו על כ-100 מקומות עבודה. זה אומר לרוב תהליך ארוך שכולל הכשרה וליווי מתמשך של כל מועמד”.

ללכת בין הטיפות. מלכי רוטנר וחיים פרוש. צילום: דור גפני

רוטנר: “אנחנו בקשר עם תכניות נוספות ברמה המקומית והארצית כדי לתת מענה הוליסטי”. פרוש: “זכות הקיום שלנו היא הגדלת שיעורי התעסוקה, קודם כול אצל הגברים, זו המטרה המוצהרת שעליה החליטה המדינה. כיום מדובר על 49% מהגברים החרדים שעובדים, והשאיפה היא להגיע ל-64%”.

המדינה רוצה לעודד יציאה של חרדים לעבוד, אבל האם המדינה מתנהגת בהתאם? יש פה משרדי ממשלה, יש עירייה.

“עד כמה משרדי ממשלה ומקומות ציבוריים נותנים מקום לחרדים? לא מספיק. דווקא בעירייה יש נכונות לבחון בצורה יותר משמעותית את הנושא”.

משטרה?

פרוש: “יש חרדים שיש להם בעיה לשרת במשטרה, כי יש בעייתיות בנושא המדים”.

מה קורה בבית החולים אסותא אשדוד?

“יש קצת במזכירות רפואית, אבל אין יותר מדי”.

השירות שלכם הוא בחינם?

“נכון, רק קורס שני, וגם הוא בעלות מאוד נמוכה”.

במפתח מאוד רוצים שמעסיקים יפנו ויחפשו עובדים באמצעותם. יותר מזה, הם קוראים למעסיקים שיש להם מקומות עבודה פנויים לבוא וליצור קשר.

“העובדים שלנו”, אומרת רוטנר, “על פי רוב, מאוד מסורים ומחויבים. אם בחור חרדי בן 25, נניח, יוצא לעבוד, הוא חייב להביא פרנסה הביתה, כי יש לו כבר משפחה וילדים, הוא לא רואה בעיניים”.

יש לכם סיוע מהאגף לפיתוח התעשייה והתעסוקה בעירייה?

“יש לנו קשר איתם. בדרך כלל יש פורום משותף שמתכנס אחת לכמה שבועות”.

כאמור, לא תמיד קל לגשר בין החברה החרדית, בעיקר הסמנים הימניים שלה, לבין מה שה”שלטונות” רוצים ולעיתים זה נתפס כניסיון לכפות, לשנות, לאיים על אורח החיים המוכר שמאפיין חברה סגורה.

בדומה לסוגיית הגיוס, אם כי באוקטבות הרבה יותר נמוכות, יש מי שרואה במרכזי המפתח ודומיהם גורם שהמודרנה מנסה להשליט על החברה השמרנית.

“בנתיבות למשל נוצרה התנגדות למפתח מתוך הציבור החרדי, תלשו להם מודעות והדביקו עליהן”, מספר פרוש. ורוטנר אומרת: “יש התנגדויות. כי זה מזוהה עם המדינה ועם הרצון לקחת לומדי תורה כביכול אל שוק העבודה. דבר נוסף, זה נתפס כמשהו שמחובר לאקדמיה, והאקדמיה נתפסת לא אחת כגורם מחלן שמאיים על החרדיות. פה באשדוד אנחנו נהנים מתמיכה מקיפה ויש לנו קשר טוב עם הרבנים”.

פרוש: “אנחנו צריכים כל הזמן לעמוד על המשמר ומאוד להיזהר. כי מספיק שתהיה לנו טעות, וזה יכול להשתולל כמו אש בשדה קוצים. לכן אנחנו מתאימים את עצמנו באופן מלא למה שמצפים מאיתנו. בסופו של דבר, אנחנו מסדרים עבודה לאנשים, זה הכול”. רוטנר: “לאנשים שרוצים”.

פרוש: “יחד עם זה, אנחנו לא מחצינים לימודים אקדמיים. הייתה לנו בעיה לפרסם פה לימודים אקדמיים. הייתה בעיה, חד משמעית. תראה, אשדוד אחרי כל מאבקי השבת והכול היא עיר רגועה”. רוטנר: “עיר פרגמטית”.

מה בדיוק בעייתי עם לימודים אקדמיים?

“לימודים מקצועיים, אין איתם שום בעיה, כי זה מוכוון פרנסה. אקדמיה היא מוכוונת השכלה, וזה כבר לא תמיד מקובל ולא תמיד עובר”.

מעסיקים המעוניינים לגייס עובדים ועובדות באמצעות מפתח אשדוד, ניתן לפנות לחיים: [email protected]
08-6611895; 054-6898877

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר