רבקה יניב בכניסה היבשתית לאתוס, ארץ המנזרים האוטונומית, מעליה השלט האוסר כניסה לנשים בשפות שונות. צילום: איציק יניב
רבקה יניב בכניסה היבשתית לאתוס, ארץ המנזרים האוטונומית, מעליה השלט האוסר כניסה לנשים בשפות שונות. צילום: איציק יניב

יאסו רבקה

מאשדוד לסלוניקי ובחזרה: רבקה יניב ביקרה ביוון (עם איציק, כמובן), אספה רשמים וחוויות ושבה כדי לספר. טיול מהאגדות

פורסם בתאריך: 6.1.19 15:03

יוון היא אחת המדינות האהובות עליי ועל איציק בעלי ואנחנו מטיילים בה כבר שנים רבות בכל העונות, ביבשה ובים, ותמיד נהנים.

יוון, שנמצאת במרחק טיסה קצר מישראל, היא מגוונת ומציעה בין היתר נופים ואתרי נופש, היסטוריה וארכיאולוגיה ושלא לדבר על הפן הקולינרי. סיבות אלה הפכו אותה בשנים האחרונות ליעד אהוב על הישראלים. את זאת מוכיחים נתוני לשכת התיירות היוונית בישראל , ולפיהם ב-2017 חלה עלייה של כמעט 13% בשיעור הישראלים שנכנסו ליוון, ובשליש הראשון של 2018 חלה עלייה של 50%.

האתוס היווני

לאחרונה טסנו בפעם השנייה לסלוניקי. התמקמנו במלון מפנק וממנו יצאנו בכל בוקר ברכב שכור ליעד אחר מחוץ לעיר, מה שנקרא בעגה המקצועית “טיולי כוכב”.

מפל קטרקטס בעיירה אדסה. צילום: רבקה יניב

אתר מיסטי ומרתק שבו ביקרנו היה חצי האי אתוס הקדוש לנוצרים האורתודוכסים ומהווה מובלעת של ארץ מנזרים אוטונומית שהוכרזה על ידי אונסק”ו כאתר מורשת עולמית.

המובלעת שנמצאת במרחק של כשעה וחצי נסיעה מזרחית לסלוניקי הוקמה בחסות קיסרי האימפריה הביזנטית, וב-1,000 שנות קיומה אסורה הכניסה אליה לנשים ולבעלי חיים ממין נקבה. הסיבה לקדושתה נעוצה במסורת נוצרית עתיקה, שלפיה נטרפה ספינתה של מרים, אימו של ישו, כשהפליגה לקפריסין כדי לפגוש את לזרוס, שבנה הקים לתחייה בהר הזיתים, ונסחפה לחוף של אתוס. היא התאהבה במקום שאליו הגיעה והתפללה אל בנה ישו שיקדש אותו ויגן עליו.

אתוס נקרא על שם הר בתחומו בשם זהה שגובהו 2,033 מטר והוא לשון היבשה הצפונית מבין שלוש לשונות יבשה מקבילות ששולח חצי האי חלקידיקי, עשרות קילומטרים אל תוך הים האגאי. כשצופים עליהן מלמעלה הן מזכירות את קלשונו של פוסידון אל הים.

גבולה היבשתי של המובלעת מגודר, והגישה אליה היא בהפלגה. נופה מרהיב. היא הררית ומכוסה ביערות צפופים, שמשובצים בהם 20 מנזרים. היערות יורדים עד לקו המים, שמפרציו אוספים אליהם מי טורקיז צלולים. המנזרים רחוקים מהציוויליזציה שבחוץ תרתי משמע, ומתגוררים בהם מאות נזירים חברי הכנסייה היוונית האורתודוכסית.

מנזר באתוס ארץ המנזרים האוטונומית. צולם מהשיט סביב חצי האי: רבקה יניב

כאמור, הביקור במובלעת מותר לגברים בלבד והוא מותנה באשרת כניסה שעלותה 40 אירו עבור שהייה שלארבעה ימים במנזר, כולל לינה וארוחות, ומצריכה המתנה של כחצי שנה לקבלתה. מכסת הנכנסים ליום למובלעת, שרובם עולי רגל, מוגבלת, ורק לאחר שהם מקבלים אשרה הם מורשים לרכוש כרטיס למעבורת שיוצאת מהעיירה אוראנופולי ומובילה אותם לארץ המנזרים.
מאותו מזח יוצאות גם ספינות תיור ששטות לאורך המובלעת, ומסיפונן ניתן לצפות על המנזרים, שחלקם נטועים על מצוקים וחלקם מזדקרים מסלעי ענק על קו המים. אנחנו נסענו גם לכניסה היבשתית למובלעת, אלא שמצאנו שער נעול ומעליו שלט שמתריע בכמה שפות על איסור הכניסה לנשים.

הדים מהמיתולוגיה

כשחזרנו לאוראנופולי הגיעה אליה מעבורת, וממנה ירדו עשרות עולי רגל, בהם סרבים, גיאורגים, רוסים ויוונים, ששהו במנזרים ומיהרו למסעדות שבטיילת. במסעדה מסביב לשולחן, שהיה סמוך אלינו ועמוס בבקבוקי בירה ובמעין לאפות עם בשר וירקות, ישבה חבורה קולנית של עולי רגל מבולגריה.

אחד מהם, סאווה, בשנות ה-40 לחייו, אמנם סירב להצטלם אבל הסכים לספר לנו באמצעות המלצרית – בולגרייה שנשואה ליווני ודוברת אנגלית – שהוא מגיע פעם בשנה למנזר דיוניסוס וממלא את מצבריו הדתיים. אחר כך חייך כמי שמתנצל והצביע על השולחן העמוס שהסב אליו והסביר שהארוחות במנזר הן לא העיקר והן היו בסיסיות וצנועות.

מערת הקרסט מאחורי המפל קטרקטס בעיירה אדסה. צילום: רבקה יניב

הביקור במוזיאון הארכיאולוגי “איגאי” בעיירה וירגינה, שגם הוא הוכרז על ידי אונסק”ו כאתר מורשת עולמית, הוא בתשלום ונמצא כ-80 קילומטרים מדרום מערב לסלוניקי. המוזיאון, שממוקם מתחת לתל גדול שמכוסה בדשא ופרחים ומגן עליו, נבנה מסביב לארבעה קברים מלכותיים תת קרקעיים שבהם קברו של פליפוס השני, אביו של המצביא אלכסנדר מוקדון, וקברו של אלכסנדר הרביעי, בנו של מוקדון. התצוגה במוזיאון כוללת בין השאר ממצאים שנמצאו בקברו של פיליפוס השני, שהוא דמוי מקדש, ששלט במאה הרביעית לפני הספירה, ובהם ארון הקבורה המוזהב שבו נמצאו שרידיו, זרי זהב, כדי זהב, תכשיטי זהב שהם מלאכת מחשבת אמנותית וכלי נשק.

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אל העיירה היפהפייה אדסה, שבנויה על מצוק גבוה, מוביל כביש מפותל. היא צופה לעמק ירוק ופורה שמשתרע עד לסלוניקי ונמצאת במרחק של כשעה וחצי נסיעה ממנה. העיירה שופעת צמחייה, ובתעלות שמתחת לבתיה זורמים מים שנובעים ממעיינות באזור שמתלכדים ל-11 מפלים, שרחשיהם נשמעים למרחוק.

הגדול שבמפלים, קטרקטס, נמצא בלב פארק עצי דולב ענקיים, ומימיו נופלים מגובה של כ-70 מטרים במורד הצוק אל העמק. לאורך המפל ועד לתחתיתו יש מרפסות ומדרגות שמאפשרות תצפית נוחה, והכניסה אליהן חופשית ואינה מוגבלת בזמן. מאחת המרפסות מוביל שביל אל מאחורי המפל, ושם ניתן להרגיש את עוצמת המים ולהירטב לא מעט וכן לבקר במערה הקרסטית שמאחורי המפל.

מאחר שבעבר ערכנו בסלוניקי סיור עיתונאים יסודי, כולל הפן היהודי ומפגשים עם ראש העיר וחברי המועצה, הקדשנו לה הפעם את היום האחרון בלבד. אחד המקומות המרשימים שבו ביקרנו היה מנזר ולאטאדון בן 800 השנים, שנקרא על שם משפחתם של שני אחים, דורותיוס ומרקוס, שהקימו אותו.

איציק יניב בכניסה למוזיאון הארכיאולוגי אגאי. צילום: רבקה יניב

המנזר, ששופץ והורחב בשנים האחרונות, הוכרז אף הוא כאתר מורשת עולמית. אדריכלותו ביזנטית וכוללת פרסקות (טכניקת ציורי קיר על טיח טרי ולח, ר”י) והוא עבר תהפוכות. לאחר הכיבוש הראשון בידי התורכים במאה ה-14 הוא הפך למסגד, ורק לאחר הכיבוש הנוצרי במאה ה-15 הוא חזר להיות מנזר אורתודוכסי.

מנזר באתוס ארץ המנזרים האוטונומית. צולם מהשיט סביב חצי האי: רבקה יניב

המנזר, שהכניסה אליו והחניה בו הן ללא תשלום, ממוקם בעיר העתיקה, שיש בה מצוקת חניה, על צוק בגובה 130 מטרים. הוא שוכן בתוך גינה יפה שמשובצים בה ערוגות שמגדלים בהן ירקות ופינות חי שונות, שבהן שטח מגודר שמשוטטים בו טווסים יפי זנב. בימים אלה מוצגת בו תערוכת צילומי ענק של מטבעות עתיקים שנמצאו בסביבה. צפינו דקות ארוכות ממרפסותיו של המנזר על העיר כולה, שהיא השנייה בגודלה ביוון, כולל על המפרץ. 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר