חוזרים הביתה: הבמה בפריז לפני קונצרט של תזמורת ירושלים מזרח ומערב שצמחה מהתזמורת האנדלוסית אשדוד. צילום: עופר אמסלם
חוזרים הביתה: הבמה בפריז לפני קונצרט של תזמורת ירושלים מזרח ומערב שצמחה מהתזמורת האנדלוסית אשדוד. צילום: עופר אמסלם

חוזרים הביתה: אחרי עשור התזמורת תשוב להופיע באשדוד

חוזר הניגון: התזמורת שקמה על חורבותיה של האנדלוסית אשדוד במשבר לפני עשור, עזבה את העיר, עברה גלגולים באשקלון והגיעה עד ירושלים, אך מאז לא ניתן לה להופיע באשדוד - תעלה ביום חמישי על בימת המשכן לאמנויות. הדבר התאפשר לאחר פגישה בארבע עיניים בין ד”ר יחיאל לסרי למנכ”ל התזמורת עופר אמסלם, ששמה סוף למלחמה ממושכת ומיותרת. “פתחנו דף חדש”, אומר אמסלם

פורסם בתאריך: 23.11.18 12:25

לפני יותר מ-10 שנים פרץ משבר קשה בתזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד. לאחר שהעובדים פוטרו, לקח המנכ”ל שלה עופר אמסלם את הצוות יחד עם ועד העובדים והם הקימו תזמורת חדשה-ישנה על חורבותיה של התזמורת הקיימת. האנדלוסית החדשה נדדה מאשדוד לאשקלון וידעה תהפוכות. לפני כשלוש שנים שוב עברה דירה, הפעם לבירה. לאחרונה גם שינתה את שמה והיא כבר לא נקראת אנדלוסית כי אם ”תזמורת ירושלים מזרח ומערב”.

מנכ"ל התזמורת עופר אמסלם. לפני 10 שנים לקח את נגני ועובדי האנדלוסית אשדוד והקים תזמורת חדשה

לאחר המשבר ההוא התזמורת האנדלוסית האשדודית בנתה עצמה מחדש. לאורך השנים נוצרה תחרות בין השתיים, שהיה בה הרבה מעבר ליריבות אמנותית. היה כאן מאבק שלתוכו נכנסו הרבה יצרים, אם תרצו גם אגו וכנראה לא מעט פוליטיקה.

ביקור התזמורת

כעת חוגגת התזמורת הירושלמית עשור (משרדיה ואולם החזרות שלה ממוקמים בתיאטרון ירושלים), ואך סמלי הוא שסגירת המעגל, שיש בה גם משום פתיחת דף חדש, תיעשה באשדוד, העיר שממנה צמחה ובה גם לא התאפשר לה להופיע במשך כל השנים מאז תחילת המשבר.

תזמורת ירושלים מזרח ומערב (לשעבר: האנדלוסית). צילום: אורית פניני

כן, ביום חמישי הבא תעלה התזמורת — שאמסלם, תושב אשדוד, הוא עדיין המנכ”ל שלה והמנהל המוזיקלי והמנצח הוא אותו תום כהן — על בימת המשכן לאמנויות הבמה באשדוד.
המופע נקרא "בון שאנסון" והוא מוגדר כמפגש מסקרן בין עולם השאנסונים הצרפתיים של פיאף ומונטן לעיבודים ייחודיים של התזמורת. מה שאפשר את “הסכם השלום” בין הצדדים הוא פגישה שנערכה לפני חודשים מספר בהשתתפות שניים: ראש העירייה ד”ר יחיאל לסרי ואמסלם.

למרות הדם הרע והמתח שנצבר בשני הצדדים, המפגש הסתיים בלחיצת יד מחויכת ובהסכמה: פותחים דף חדש והתזמורת תוכל להופיע גם באשדוד. הדבר שכנראה הקל על לסרי הוא שינוי השם. שכן כעת כבר אין תזמורת אנדלוסית מתחרה, אלא תזמורת מסוג אחר, והגם שהיא נמצאת בירושלים, היא אולי כבר לא “מאיימת” על התזמורת האשדודית שהיא ה”בייבי” שלו. אחרי הכול הוא היה מהוגיה ומייסדיה, והוא גם קיבל בשמה יחד עם מוטי מלכא, כיום מנכ”ל המשכן ובעבר מנכ”ל התזמורת, את פרס ישראל לפני תריסר שנים.

שרת התרבות והספורט רגב ולסרי. צילום: אורי קריספין

עופר, למה שיניתם את שם התזמורת?

“כידוע התחלנו באשדוד, עברנו לאשקלון, היינו האנדלוסית אשקלון והאנדלוסית הים—תיכונית אשקלון, עברנו לירושלים והיינו האנדלוסית ירושלים. אבל בשלב מסוים החלטנו להרחיב את היריעה האמנותית, ובנוסף לז’אנר האנדלוס, אנחנו מנגנים עוד הרבה ז’אנרים. אפשר לומר שאנחנו משתרעים ממרוקו וספרד במערב, דרך צרפת, יוון וטורקיה, קלאסיקה מצרית ועד לפרס שבמזרח. יש לנו שיתופי פעולה עם גדולי האמנים בישראל, וביניהם כנסיית השכל, דיוויד ברוזה, מירי מסיקה ועוד רבים. השם החדש תואם את מה שאנחנו עושים בתזמורת. הסיבה השנייה היא שבהסכמה עם ד”ר לסרי השארנו לאשדוד את המילה ‘אנדלוסית’”.

וכל זה התעורר למה?

“היה ניסיון של שרת התרבות מירי רגב ליצור תזמורת אנדלוסית אחת גדולה ומאוחדת. רצינו וגם באשדוד רצו, אבל היה פער, בין השאר, לגבי הגישה האמנותית, ונשארו שתי תזמורות נפרדות ושונות. עם גניזתו של הרעיון הצענו ללסרי לסיים את הברוגז. ואכן, יחיאל ואני נפגשנו בארבע עיניים והגענו להסכמה שגם אפשרה לנו להופיע באשדוד לראשונה זה עשור. ההסכמה אומרת שאנחנו לא יכולים להתחתן בשנית, אמנם, אבל נישאר גרושים ביחסים טובים”.

מוטי מלכא מציג את התזמורת הקאמרית תל אביב. קרדיט צילום: חנבו תקשורת

מנכ"ל המשכן מוטי מלכא שהיה מנכ"ל התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד לפני אמסלם. צילום: חנבו תקשורת

למה לא הופעתם עד עכשיו באשדוד?

“לא יכולנו להיכנס לאשדוד, השערים היו נעולים בפנינו, לא משנה מה עשיתי ולמי כתבתי ופניתי. מי שפתח הוא מי שסגר. אתה צריך לשאול אותם למה, אבל פתחנו דף חדש. אני חושב שגם יחיאל הבין שחלאס, מספיק והגענו להסכם שלום, אני קורא לזה. דיברנו, צחקנו, יישרנו את ההדורים”.

יש לכם שיתופי פעולה עם האנדלוסית?

“כן, יש לנו גם נגנים שלפעמים מופיעים בשתי התזמורות. גם הסולן אמיל זריהן למשל”.

רוב העובדים נותרו אשדודים?

“עובדי המנהלה כן וחלק גדול מהנגנים גם. אנחנו משפחה אחת גדולה. תראה, כשעזבנו את אשדוד ב-2008 התחלנו מאפס. היום, אחרי עשור, הגענו לתקציב של 10 מיליון שקלים, מתוכם כ-6.5 מיליון ממשרד התרבות והיתר הכנסות עצמיות. התזמורת שלנו היא סטארט-אפ. 10 השנים האחרונות היו לא פשוטות, אבל, לשמחתי, בדרך הארוכה שעברנו הכרנו הרבה אנשים טובים. נכון שלצערי הכרנו גם אנשים פחות טובים”.

חזרתם השבוע מסדרת קונצרטים בצרפת.

“נכון, בשני בערב חזרנו מסיבוב של חמישה קונצרטים בצרפת במסגרת אירועי 70 שנה ליחסי ישראל-צרפת. הופענו בפריז, מרסיי, ניס, שטרסבורג, ייצגנו את ישראל ואת ירושלים בכבוד רב. הצרפתים יודעים להעריך תרבות. הקהל היה מאוד מגוון: יהודים, לא יהודים, גם מהגרים מוסלמים. הערב (שלישי) אנחנו מופיעים באופרה בתל אביב. אנחנו מגיעים לפסגות אמנותיות”.

ובכל זאת, עבורך להופעה באשדוד ביום חמישי בשבוע הבא יש משמעות מיוחדת. אתה מתרגש.

“נכון, כן, בהחלט. זו סגירת מעגל, קאמבק, יש פה הרבה סמליות, אין ספק. מאשדוד באנו ולאשדוד אנו חוזרים כדי להופיע מול קהל הבית. אני מתכוון לעלות לבמה ולהגיד ‘שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה’ ולתקוע בשופר. שמע, זה אירוע מכונן. זה כמו יציאת מצרים. כמעט כל דימוי שתביא לא יהיה מוגזם פה. אחרי ההופעה הקרובה נמשיך להופיע באשדוד, אין שאלה בכלל”.

אמסלם עם המנהל האמנותי והמנצח של ירושלים מזרח ומערב, תום כהן, בסיבוב ההופעות בצרפת, ממנו שבו השבוע

מה דעתך על חיי התרבות באשדוד?

“יש היום יותר תרבות באשדוד, חד משמעית, ומי שאחראי לזה הוא בראש וראשונה מוטי מלכא. מאז 2008 יש הרבה יותר תרבות באשדוד, במיוחד סביב המשכן”.

אם אתם נפגשים במקרה, אתם אומרים שלום?

“לא. אני מקווה שגם זה ייפתר, אולי הקונצרט הקרוב יפתח דלתות נוספות. אשמח שהוא יבוא למופע שלנו”.

התזמורת האנדלוסית אשדוד והסולנית שיר יפרח, צילום: רפי דלויה

תגיד, מה הדבר הבא?

“לקום מחר בבוקר ולכבוש את עולם התרבות בעולם מירושלים. הגענו לשיאים יפים בישראל ופוזלים חזק לחו”ל. יש לנו מוצר בינלאומי איכותי”.

איזו תזמורת טובה יותר, האנדלוסית הישראלית אשדוד או תזמורת ירושלים מזרח ומערב?

“לדעתי האישית רמת העיבודים המוזיקליים שלנו היא מאסטר פיס של שותפי לדרך וחברי תום כהן. כל יצירה אצלנו מאוד ערבה לאוזן גם למי שלא מבין את המילים, המוזיקה נכנסת לנשמה. את התזמורת באשדוד ראיתי מספר פעמים, ואני יכול להגיד שהם עושים קונצרטים מעמיקים מבחינת התוכן. מבחינה מוזיקלית אני פחות אוהב. לפי דעתי, תזמורת ללא הנהגה מוזיקלית היא כמו אוניברסיטה ללא רקטור. אצלנו ההנהגה המוזיקלית בראשות תום כהן היא הטובה בישראל. יש מקום לכולם. מדי פעם אני בא לשמוע אותם באשדוד, יעקב בן סימון המנכ”ל מזמין אותי, אני צורך תרבות באשדוד. עכשיו גם אנחנו נהיה באשדוד ובטח שאהיה”. 

"עשו לה סיכול ממוקד"

אמסלם אמנם עשה הסכם שלום (כלשונו “פיס אגרימנט”) עם לסרי, אבל בבחירות הוא התייצב חזיתית נגדו. הוא היה גורם מרכזי ושימש גזבר במטה הבחירות של הלן גלבר, מי שהתמודדה על ראשות העירייה ונחלה מפלה. גלבר קיבלה רק כ-7% מהקולות ומנדט אחד.

גלבר. צילום: אורי קריספין

גלבר. צילום: אורי קריספין

הופתעת מתוצאות הבחירות?

“כן. לקראת הסוף הבנתי שלא ננצח. אני מרצה לסטטיסטיקה, כך שהבנתי איפה אנחנו עומדים. אני מצר על זה ששלושת המועמדים שהתמודדו מול לסרי לא השכילו להתאחד. לדעתי אם זה היה קורה, היינו מחליפים את השלטון באשדוד”.

מי אשם או אחראי?

“קשה להיכנס לנעליו של פוליטיקאי שרץ לראשות העיר. היו צריכים לשאוף לאיחוד ויהי מה. לפי דעתי מה שהכריע אצל כל אחד מהם זה החלום להיות ראש עיר. כל אחד בדרכו, וככל שהמועד התקרב, היה להם יותר קשה להיפרד מהחלום. ב-30.10 המשחק נגמר וזה הכול”.

איפה הלן טעתה?

“הלן אשת ציבור אמיתית ומשש בבוקר עד 12 בלילה היא רוצה לשרת את הציבור. את החיידק הזה מצאתי רק אצלה ועוד אדם אחד: צבי צילקר. לפני חצי שנה-שלושת רבעי שנה היא הייתה בטופ של הפירמידה מבחינת ההתמודדות. אבל אז הגיע משבר השבת, והאסטרטגיה גרסה שצריך ללכת על כל הציבור באשדוד, החרדים, כולם, והציבור תפס את השתיקה שלה כהתחמקות. אחר כך הייתה פרשת ההקלטות שהיא סיכול פוליטי ממוקד”.

אז איפה הייתה הטעות?

“באיזושהי נקודה על ציר הזמן במקום ללכת עם הציבור שהיא ייצגה, הוחלט להתפזר ולנסות לקבל את הקולות של חסידי גור, שהם לא הבייס שלה והסוף ידוע”.

היא תוכל להתאושש?

“חד משמעית כן. מוקדם להספיד אותה. עכשיו יש לה יותר אמביציה, ויום אחד היא עוד תהיה ראש העיר אשדוד. היא אשת ציבור אמיתית. לדעתי אם זה מתאפשר, עדיף לה להשתלב בעשייה כי האופוזיציה היא מדבר פוליטי”.

לדעתך היא צריכה להישאר במועצה?

“בוודאי, אין ספק בכלל. כל מהותה היא העשייה הציבורית”.

ביום הבחירות בשלב הספירה היה בכי?

“אנשים היו עצובים, חד משמעית. ראיתי אנשים עם הראש למטה. אלה החיים, פעם מנצחים ופעם מפסידים ומה שלא הורג אותי, מחשל אותי”.

נניח וגלבר הייתה זוכה, איפה היית היום?

“ממשיך בתזמורת. אני מנכ”ל של גוף תרבות חשוב מאוד וטוב לי”.

לא רצית לעשות קאמבק לאשדוד גם במובן של תפקיד בכיר בעיר?

“לא, ממש לא. למה אני צריך את זה?”

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר