חזר עם תובנות. זלבה בנורבגיה
חזר עם תובנות. זלבה בנורבגיה

הדו"ח הנורבגי של אבי זלבה

אחרי שפשט את המדים הכחולים ד”ר אבי זלבה, שהיה ראש מדור תקשורת במשטרה, חזר לעיר הולדתו אשדוד ופצח בקריירה חדשה כמרצה מבוקש. לאחרונה שב מנסיעה ארוכה לנורבגיה ובאמתחתו תובנות על אמון בבני אדם, מערכת אכיפת החוק, שוויון ודעות קדומות. לתשומת לב המפכ”ל הנכנס

פורסם בתאריך: 15.11.18 17:17

אחת התופעות שהדהימו את סנ”צ בדימוס וד”ר לקרימינולוגיה אבי זלבה (63) מאשדוד בשהותו לאחרונה בנורבגיה הייתה האמון הטוטלי כמעט שהנורבגים נותנים באנשים. ההסבר שלו לכך: “אם אין לך אמון באדם אחר במדינה כזאת כמו נורבגיהף שתנאי הטבע בה קשים, אין לך תקומה כחברה”.

זלבה חזר לאחרונה מסקנדינביה כשהוא מוקסם ומלא התפעלות לאחר שהתגורר חודש ימים בעיר קריסטיאנסנד (המדורגת חמישית בגודלה במדינה ומתגוררים בה כ—100 אלף נפש, ר”י), כשהצטרף לבת זוגו פרופ’ תמר אלמור, דיקן בית הספר למדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה במכללה למינהל, שהייתה מרצה אורחת באוניברסיטה שבעיר.

בתופעת האמון בזולת הוא נוכח יותר מפעם. אחת הפעמים הייתה כשהם נסעו לטייל באחד מסופי השבוע לאחד מהפיורדים שהיה מרוחק למדי מקריסטיאנסנד. כשהגיעו לשם בערב נוכחו לדעת ששני בתי המלון שהיו באזור היו מלאים עד אפס מקום בחוגגי “פסטיבל הסלמון” שנותרו ללון.

זלבה ובת הזוג תמר מעל פיורד בנורבגיה

פקיד הקבלה באחד המלונות אמר להם שבהמשך יש מלון נוסף, אבל אינו יודע אם הוא פתוח. בלית ברירה הם המשיכו לנסוע בכביש החשוך והצר “שרוחבו כרוחב המכונית”, ולאחר זמן התגלה לעיניהם שלט שכיוון למלון המדובר. לאחר נסיעה ממושכת נוספת, שכללה עלייה תלולה מאוד מעל הפיורד, הם הגיעו למלון, שהיה חשוך ולא הייתה בו נפש חיה. כשאלמור התקשרה למספר הטלפון שהיה על דלת הכניסה למלון, הם נדהמו. הבעלים של המלון שענה לה מצדו השני של הקו אמר שייכנסו למלון שדלת הכניסה אליו אינה נעולה ויתמקמו בחדר מספר 5 שמוכן לאירוח.

על שאלתה כיצד ישלמו לו, ענה כי יבוא למחרת בבוקר לקבלה ואז יוכלו לשלם לו. “כשקמנו בבוקר כבר הייתה שם אשתו. כששאלתי אותה אם הם לא חוששים שאנשים שילונו יסתלקו מבלי לשלם, היא ענתה שבמשך 10 השנים שהיא מנהלת את המלון מעולם לא קרה שמישהו התארח ולא שילם”. ואם זה עוד לא מספיק, היא אמרה להם שהם לא עוזבים לפני שהם קוטפים לעצמם לדרך תפוחים ואגסים שגדלים בחצר המלון.

החיים החדשים של זלבה

זלבה פרש מהמשטרה לגמלאות לפני שש שנים אחרי 32 שנות שירות, שבמהלכן שימש במגוון תפקידים במטה הארצי ונחשב בין היתר לאחד המרצים המבוקשים בארגון. לכן היה זה אך טבעי שעם פרישתו ימשיך גם בחייו האזרחיים להרצות ברחבי המדינה והפך עיסוק זה לקריירה השנייה שלו. בתפקידו האחרון היה סנ”צ זלבה ראש מדור תקשורת במטה הארצי.

על מדים. סנ"צ זלבה

דרך אגב, לאחר שסיים הכשרות בתחומים שונים הוא משמש גם, בין היתר, מגשר ויועץ פרטני וארגוני לענייני משפחה וזוגיות, לביטחון ולפרישה לגמלאות. ההרצאות והקורסים שהוא מעביר במסגרות שונות לבני כל הגילים מבוססים על ידע מדעי נרכש ונלמד ומעודכנים בהתאם להתפתחויות ולחידושים. כעת כצפוי הוא הוסיף למגוון הנושאים שעליהם הוא מרצה גם הרצאות על נורבגיה.

זלבה הוא פטריוט של אשדוד, אוהב אותה עד מאוד ושמח לחזור להתגורר בה. את האהבה לאשדוד, שאליה חזר מירושלים עם פרישתו מהמשטרה, הוא ינק מהוריו, שהיו בעצמם במשטרה.
הוא נולד וגדל באשדוד, השני מבין ארבעה בנים, גרוש ואב לשתי בנות ובן. הצעירה בבנותיו היא בעלת בעיה גנטית עם פיגור עמוק ובעיות מוטוריות קשות. אביו ז”ל, יליד פולין וניצול שואה, הקים באשדוד ב-1962 את “מאפיית מן”. אימו היא ילידת ירושלים.

“שניהם לחמו במלחמת השחרור, אבי כחבלן, ואימי כחובשת קרבית. בסיומה של המלחמה הם התחתנו”, מספר זלבה. הוא למד בבית הספר גאולים ובהמשך בפנימייה החקלאית כפר סילבר, ומגיל 14 עבד בחופשות מבית הספר במאפייה של המשפחה. את התעקשותו ללמוד בכפר סילבר הוא מגדיר ”החלטה נבונה”.

לדבריו, הוא ספג שם והפנים ערכים של שותפות וחברות אמיצה והכיר את החברה הישראלית על רבדיה השונים. את שירותו הצבאי הוא סיים כקצין קרבי בחיל ההנדסה, ובמהלך השנים הספיק להשתתף במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר בצה”ל עבר להתגורר בירושלים ולמד לתואר ראשון בחוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית.
כשהיה סטודנט גר במעונות הסטודנטים באוניברסיטה ועבד כמאבטח בחברת דלק. “למשטרה התגייסתי בטעות”, הוא אומר בחיוך, “כשמישהו הציע לי חצי משרה במשמר האזרחי”.

גלויה סקדנדינבית

במהלך שירותו במשטרה במחוז ירושלים ובמטה הארצי מילא מגוון תפקידים, עשה דוקטורט בנושא “משטרה ותקשורת במצבי טרור”, שאותו סיים בהצטיינות, והיה לו גם קשר מקצועי לאשדוד כשהיה מעורב בהקמת השיטור הקהילתי בה.

אהבת את השירות?

“כמו בכל מקצוע, חלק מהשירות היה מרתק ומדהים וחלק פחות”.

מתגעגע למשטרה?

“ממש לא. אני מוצא סיפוק בהרצאות שאני מעביר ובדברים חדשים נוספים שאני עושה”.

זלבה שימש בין היתר ראש משרד הסיור של המשטרה בירושלים כשהתרחשו שם הפרות סדר, השלכות בקבוקי תבערה ואבנים לעבר חיילים ושוטרים. “אף על פי שהיה מדובר באירועים לא פשוטים, אני האמנתי בהידברות”, הוא נזכר.

זלבה

באחד מהאירועים שהיה מתוח מאוד הוא עמד בראש כוח של 30 שוטרי יס”מ שליווה הריסת מבנה בג’בל מוכאבר. תוך כדי שנערכו בשטח יצאו לקראתם מהכפר כ-200 איש מצוידים במקלות, כשבראשם צעד אדם נמוך קומה.

“היה ברור שפניהם אינם לשלום”, מעיד זלבה, שאחת התכונות שמאפיינות אותו היא חשיבה מחוץ לקופסה. בהתבסס על הידע שרכש, בין היתר, בלימודי קרימינולוגיה, גישור, תקשורת ושפת גוף, ניצל את העובדה שהוא מתנשא לגובה של 1.83 מטר ומקרין סמכות וניגש לנמוך הקומה שצעד בראש.

“הוא הרים אליי את עיניו, והיה לו מבט לא טוב, שיכול היה להביא לעימות כוחני. מאחר ואני מאמין שהקטטה הכי טובה היא זו שאינך משתתף בה, אמרתי לו, ‘אני מאוד כועס עליך’. ‘אתה כועס עליי?' הוא שאל בתדהמה והוסיף, ‘תראה מה אתם עושים’, כשהוא מתכוון לביצוע צו ההריסה. אמרתי לו: ‘אני כועס עליך כי שמעתי שהאנשים בכפר הזה הם מכניסי אורחים, ואני רואה שאתה לא מציע לי קפה’. האיש אמר, ‘בוא לשתות איתי קפה’. חששתי, לקחתי איתי שוטר גדול ממדים, הלכנו לביתו של המוכתר, ובינתיים בעוד אנו לוגמים קפה ההמונים התפזרו וההריסה בוצעה. הצלחתי לשבור את האירוע האלים בדרך שונה ומנעתי, מן הסתם, נפגעים”.

את העובדה שבמהלך החודש שבו שימש הקצין המלווה של מג”ב בירושלים לא היה שום אירוע אלים במזרח העיר הוא מייחס לכך שנהג בכבוד כלפי האוכלוסייה הערבית. “התייחסתי אליהם בסבר פנים יפות. כשאתה נותן כבוד, אתה בדרך כלל מקבל כבוד. נהגתי לברך אותם בברכת בוקר טוב ולשאול לשלומם. באחת הפעמים היה קשיש שלא הצליח לחצות את הרחוב, שהמה מתנועת מכוניות. עצרתי את התנועה והעברתי אותו את הכביש. שימשתי דוגמה אישית למג”בניקים איך צריך לנהוג באוכלוסייה האזרחית”, הוא אומר.

מארצות הכפור

"לא בכדי נחשבת נורבגיה לאחת מהמדינות שהכי טוב לחיות בהן", אומר זלבה כשהוא שב לדבר על החוויות והתובנות מהנסיעה לצפון הרחוק והקר. “הנורבגים הם אנשים נעימים מאוד, צנועים ונוהגים בשוויון. הם ממוקמים במקום השני בעולם, אחרי איסלנד, במדד ג’יני בשוויון. אצלם נהג משאית הזבל יורד ממנה ומפנה יחד עם העובד הנוסף שאיתו את פחי הזבל”.

זלבה בביקור בכלא נורבגי

נורבגיה היא במקום השני בעולם, שוב אחרי איסלנד, במדינות שאין בהן שחיתות. “הנורבגים נוהגים בשקיפות. קירות המשרדים הם מזכוכית. אתה יכול לראות החוצה ואתה יכול לראות פנימה בהצהרה כאילו ‘לנו אין מה להסתיר’. כל אחד יכול לדעת כמה רכוש יש לאחר וכמה האחר משלם מס הכנסה”. את מה שמתרחש בבתי הכלא הוא ראה במו עיניו, וזה נשמע דמיוני. הפשיעה בנורבגיה נמוכה ונהוגה בה מדיניות של שיקום האסירים. “נורבגי יתבייש שהוא ביצע פשע”, אומר זלבה.

לדבריו, בתי הכלא מזכירים מלונות של ארבעה וחמישה כוכבים. “המפתח לתא נמצא אצל האסיר, אין לו סורגים על החלונות, מהם נשקף נוף מרהיב. הוא רשאי להזמין ספר שברצונו לקרוא, להזמין אוכל ממסעדה וגם לערוך קניות”.

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

“מעמדו של השוטר גבוה”, מוסיף זלבה, “ומשרתו היא מבוקשת מאוד. השוטרים הם ישרים, אתיים ושוויוניים ונהנים מהתייחסות חברתית גבוהה. הם בעלי תואר ראשון מהאוניברסיטה, כשאחד הקורסים הכלולים בו הוא קורס אתיקה שאורך חצי שנה. לכן כששוטר עוצר אותך, סימן שעשית משהו שהוא לא בסדר, ואתה לא מתווכח איתו”.

חיי היומיום בדירת המגורים בקרב הנורבגים, המפגשים עם הפרופסורים והסטודנטים מהאוניברסיטה, ההשתתפות במשחקי הברידג’ במועדון המקומי — “שם שמחו שהצטרף אליהם ישראלי” — והטיולים ברחבי המדינה הביאו אותו למסקנה שרבים מאוד מהנורבגים, שיש בקרבם מהגרים מוסלמים רבים מאסיה ואפריקה, לא יודעים מספיק על ישראל.

“זאת בניגוד לדור של הוריהם שהתנדבו בקיבוצים והיו פרו—ישראלים”. לעומת זאת, הם יודעים גם יודעים על הפלסטינים “שהם פעילים מאוד והרבה יותר טובים מאיתנו, הישראלים, בהסברה”.
זלבה מספר שאחד הרגעים המרגשים שחוו היה כשהלכו באוסלו הבירה לכיוון הרובע העתיק וגילו ליד מבנה בית החולים הישן מהמאה ה-16 לוחיות משולבות ברצפה שעליהן כתוב “כאן גרו יהודים”.

דעתו, התדמית שיש לנו הישראלים על הנורבגים שהם אנטישמיים מוטעית. לדבריו, בכל מקום ובכל הזדמנות כששמעו שהם מישראל, האירו להם פנים. “כיום חיים בנורבגיה כ-1,500 יהודים שמתגוררים באוסלו ובטורנדהיים. אגב, הנורבגים מכים על חטא על יחסם ליהודים במלחמת העולם השנייה, שקרוב למחציתם נספו בשואה”.

השיטה הנורבגית

הנורבגים מגבילים את צריכת האלכוהול ומפקחים עליה באמצעות תקנות. ניתן לרכוש אלכוהול רק בחנויות מיוחדות שהן בבעלות המדינה ופתוחות חמישה ימים בשבוע בין השעות 18:00-11:00. לעומת זאת, בברים אפשר אמנם לשתות אלכוהול בלי הגבלה, אלא שמחירו שם גבוה מאוד.

הזוג במהלך הטיול

באי שפיצברגן (שאף על פי שהוא שייך לנורבגיה, הכניסה אליו היא באמצעות ויזה ויש גם להצטייד ברובה שכור וכדורים להתגוננות כנגד דובים, ר”י) ניתן לשתות אלכוהול בפאבים כמה שרוצים, אך התושבים מוגבלים בכמויות האלכוהול שהם יכולים לרכוש (למעט יין, ר”י) בחנות הממשלתית. על מנת שאפשר יהיה לפקח על כך נרשמת בחנות כל רכישה בפנקס האישי שלהם שמיועד לכך. זלבה, שנפגש שם עם מפקד המשטרה, מספר שבאי, שמתגוררים בו 2,000 תושבים, יש 11 שוטרים, שני הליקופטרים ומתבצעים ארבעה—חמישה מעצרים בשנה.

מבחן ההכנסה משמש מדד בתחומים רבים. “למי שיש יותר ישלם יותר, למי שיש פחות ישלם פחות, ולמי שאין — המדינה תסייע”, אומר זלבה. כיף להזדקן בנורבגיה. קשישים שזקוקים לסיוע גרים בבתים יפים ומטופחים, שאין מכנים אותם בתי אבות אשר ממוקמים במקומות מרכזיים, ומשלמים על פי יכולתם הכלכלית. נהג שעובר ביותר מ-20 קמ”ש מעל המהירות המותרת נשפט בבית משפט ומוטל עליו קנס בהתאם ליכולתו הכלכלית.

“לכן לא התפלאתי כשבית המשפט שלל למשך שנתיים את רישיונה אחת מעשירות נורבגיה שנהגה בהשפעת אלכוהול במהירות של 30 קמ”ש מעל המהירות המותרת והטיל עליה קנס שווה ערך ל-120 אלף יורו”.

הנורבגים מטיילים הרבה ברגל וברכיבה על אופנים, לא חשמליים. “על יד כל מקור מים באשר הוא תלוי באופן קבוע גלגל הצלה. לפי השקפתם אין מזג אוויר גרוע — יש לבוש לא מתאים. אם נורבגי מציע לך טיול קצר וקליל בשבת, תדע שמדובר בהליכה ממושכת של קילומטרים רבים. באחת הפעמים ראינו מגדלור ורצינו להגיע אליו. אמרו לנו שזה לא רחוק ממגרש החניה. בסופו של דבר הלכנו אליו שעה וחצי”. 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר