עולם הולך ונעלם. סירות דייגים, צילום: אייל טואג
עולם הולך ונעלם. סירות דייגים, צילום: אייל טואג

דייגי אשדוד: "סוגרים לנו את הים"

כמות הדגים בים בשפל, שטחי הדיג הולכים ומצטמצמים, תשתיות ימיות חוסמות את הדרך, וגם מקומות עגינה הם מצרך נדיר. הדייגים המעטים שנותרו באשדוד חוששים שלא ירחק היום והם ייעלמו לחלוטין מהנוף

12.11.18 11:30

האם הדייגים באשדוד הם זן נכחד? עולם הדיג הוא לא רק אגדה אורבנית מוכרת על איש העסקים והדייג, הוא קיים במציאות שבה נערמים קשיים רבים, וניכר כי אין יורשי עצר לדור הדייגים הוותיק.
כתבת “כאן דרום” נפגשה עם דייגים תושבי העיר, ששטחו בפניה את המצב הבעייתי שבפניו הם עומדים ואת העתיד הלוט בערפל.

שורה של גורמים הולכים וסוגרים על ענף הדיג, כפי שמתארים הדייגים: ניהול בעייתי שגרם לדיג יתר ולפגיעה בהתחדשות הדגים, ירידה בכמות הדגה, צמצום שטחי הפעילות בעקבות הנחת תשתיות גז טבעי, הרחבה מתוכננת של שמורות טבע ימיות ולאחרונה הכרזה על מיני דגים מוגנים נוספים ולכן גם אסורים לדיג.

 

הדייג ד.כ

לדייגים האשדודים יש תחושה שהמדינה רוצה לחסל את הענף שממנו הם ובני משפחותיהם מתפרנסים. בינתיים הם מנסים להתמודד עם הגזירות ובצר להם חלקם גם נאחזים בנוסטלגיה.

בין שהם דגים באמצעות רשתות הקפה (צ’ינצ’ולה), מכמורת (ספינה שגוררת רשתות על קרקעית הים), רשתות עמידה (רשת הלוכדת דגים כשהיא מתוחה במים בצורת קיר) או מערך חכות (שארק), הדייגים באשדוד עברו קילומטרז’ ארוך.

דיג אוהב דגים?

במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, שענף הדיג מצוי באחריותו, זיהו כי ענף הדיג בסכנה. שם אומרים שבשנים האחרונות זיהו הידלדלות חמורה במשאב הדגה בים התיכון מול חופי ישראל.

“זה לא סוד שענף הדיג נמצא בשנים האחרונות בסכנה”, התבטא שר החקלאות ח”כ אורי אוריאל בשנה שעברה. “יש הרבה פחות דגים בחופים, שרשרת המזון נפגעה והרבייה התמעטה. אנו מאמינים שהפסקת פעילות ספינות המכמורת תגן על עתיד הענף. זהו מהלך נכון וחיוני לכולם, הן לדייגים ולהמשך ענף הדיג בישראל והן לדגים ולסביבה הימית”, הוסיף השר.

הדייג שמעון אזולאי

במקביל גם שטחי הדיג הולכים ומצטמצמים. הנחת צינור הגז הטבעי הנחיתה מגבלות של חופש תנועה מבחינת הדייגים. 29 דייגי מכמורת בארץ הגישו תביעה על עשרות מיליונים וביקשו פיצויים בשל הנזקים שנגרמים להם עקב כך — אך נדחו.

הם תבעו כ-32 מיליון שקל מרשות הגז הטבעי, חברת נתיבי גז טבעי לישראל, חברת החשמל וים תטיס, המיזם לחיפושי נפט וגז טבעי בישראל. התובעים טענו כי עקב הנחת הצינור התת-ימי להולכת הגז הטבעי צומצמו שטחי דיג המכמורת ונגרמו להם נזקים.

מקטע ההולכה הראשית הימית של צינור הגז הטבעי ממוקם צפונית לאשדוד בתוואי אשדוד-רידינג-דור. בנוסף, מיקום קו ההולכה עובר מצפון לחברת החשמל באשדוד ומסתיים בחוות מול אשקלון, כאשר שם ממוקמת אסדת ים תטיס, כ-30 מטר עומק. לדברי הדייגים המקומיים המשתמשים בשיטת מכמורת, הם אינם יכולים להיכנס לאותם אזורים משום שהרשתות ייקרעו להם בשל צינורות הגז הימיים.

דיברנו עם אבי פרץ ואביו משה פרץ, עם שמעון אזולאי ועם ד"כ (בחר להשאיר את שמו במערכת), כולם דייגים באשדוד, מכמורתנים ודייגים העובדים בשיטת שארק, הם האנשים שמפליגים לעומק 30 מטרים, או אם תרצו כ-20 קילומטר מהחוף ומביאים לצלחת שלנו את הטונה הלבנה, הסרטנים, הטרולוסים, דגי החול, לוטוסים, דקר הסלעים (לוקוסים), שרימפס, קלמארי, פלמודה, בורי, ספרוס מצוי (פארידה) ודגי האינטיאס.

אבי פרץ, מה הבעיה?

“המדינה רוצה להרוויח כסף. אז הם מצאו להם שעיר לעזאזל —  הדייגים. הדייגים הם רק אחוז מצחיק ואנחנו לא יכולים להזיק לכל שמורות הטבע. אנחנו גם לא יכולים להתקרב אליהן, כי ברגע שנתקרב אנחנו נקרע את כל הציוד והרשתות שלנו מהצינור שמונח שם. גם באזורים שאפשר להגיע אליהם עם הסירות, צינור הגז מפריע לנו וידרוש לפרוש את הציוד בחזרה, זה הפסד זמן עבודה ודלק, חסר טעם”.

משה פרץ בחנות הדגים שלו עם בני משפחה

הייתה לכם תביעה שנדחתה.

“כן, עשינו תביעה ביחד עם מכמורתנים אחרים ולא הצלחנו. אולי ננסה שוב. הצינור חסם לנו את האפשרות לדוג באזור, אי אפשר לגרור את הרשת, יש הרבה מאוד דברים שבולטים מהקרקע ויכולים לגרום לקריעה של רשתות”.

למה לא זכיתם בתביעה?

“כי אני חושב שזה השתלם למדינה, חברות הגז מביאות הרבה כסף למדינה, אנחנו דייגים, מה כבר ייצא לה מאיתנו, אז היא מעדיפה להיות עם הכרישים, למרות שאנחנו מפרנסים הרבה משפחות. זו שרשרת שלמה — אנחנו, העובדים, השיווק”.

כמה דייגים אתם באשדוד?

יש בערך 10 ספינות גדולות, ובסביבות ה-30-20 סירות דיג, וחוץ מהדייגים עצמם יש את העובדים. לכל ספינה יש ארבעה או חמישה עובדים, ולכל סירה שניים או שלושה, אז בחישוב גס אנחנו 100—150 עובדים שנותנים בסופו של דבר אוכל למשפחות”.

שמעון אזולאי, מכמורתן בן 64 ודייג משנת 1969, מצטרף: “איך אנחנו יכולים להתאגד שוב, את יכולה להגיד לי את הדרך? אנחנו כבר מרוששים. היום אני משלם על התביעה 80 אלף שקלים”.

לכודים ברשת

לפני שלושה שבועות, ב-16.10, חתם השר להגנת הסביבה ח”כ זאב אלקין על נוסח מתוקן לרשימת המינים המוגנים בחוק. ברשימה נכללים, בין השאר, גם דגי ים כגון טונה כחולת סנפיר וקלמרי. המשמעות: אסור לדוג את המינים שנמצאים ברשימה.

סירות דייגים. צילום: רמי שלוש

משה פרץ, אביו של אבי, שכבר פרש מדיג פעיל ומחזיק בבעלותו חנות דגים ברובע י”א, מספר על מיני הדגים שתפס בחכתו לא אחת בנוסטלגיה: “טונה, לוקוס, ברבוניה ומוסר הם רק חלק מהדגים שדגתי, פעם גם תפסתי  חתול ים, אבו נפחא ופלמידה — בעיקר בחורף”. כיום, לדבריו, הרבה יותר קשה למצוא אותם בים וכעת גם לדוג את חלקם, בשל המגבלות החדשות.

ד"כ, בן 52 ועובד בדייג מגיל 14, עוגן במרינה ומשתמש בשיטת השארק. הוא מספר, בנוסף לסוגיה על המינים המוגים, גם על הבעייתיות של תקופת הרבייה ועל חוסר הסנכרון בין עונת ההטלה וההשרצה לבין תקופת הסגר, שבמהלכה נאסר על דיג: “בחודש יוני לסירות אסור לצאת לים לצורך תקופת רבייה, והמכמורתנים ממשיכים לעבוד. בחודשים יולי-אוגוסט המכמורתנים נכנסים לסגר. יש חודש לנוח, להכין ציוד, זה דבר טוב ואנחנו מכבדים את זה, אנחנו גם מקבלים פיצוי על הזמן הזה, אבל מה? צריך לעשות את זה בצורה מדעית, על סמך מחקר.

“לפעמים”, הוא מוסיף, “כואב לי ומכעיס אותי לראות שהדגים מטילים ביצים ברגע שאנחנו מגיעים או שהם סיימו את ההטלה ורק אז אנחנו נכנסים לסגר. חשוב שיהיה תיאום”.

מהלומה נוספת שניחתה על הדייגים, מבחינתם, היא ההרחבה של שמורת הטבע הימית אבטח מול רצועת החוף שבין אשדוד ואשקלון. כיום השמורה משתרעת עד למרחק של 300 מטר לתוך הים. ולפי התכנית החדשה שהופקדה באחרונה, השמורה תשתרע עד למרחק של שבעה קילומטרים בים. מעצם הגדרתה, הדיג בשמורה אסור.

באוגוסט האחרון הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרום אישרה להפקדה את תכנית ההרחבה של השמורה הימית אבטח המשתרעת במרחב הימי שבין אשדוד לאשקלון על כ-70 אלף דונם.

“השמורה הימית שמתוכננת זה כבר לשים מסמר אחרון בארון”, קובע פרץ הבן. “גם בחיפה עשו שמורת טבע והציעו להם תמורה כספית, והם קיבלו, אבל זה גרושים. אני לא חושב שזה שווה את זה. השמורות האלו יהרגו את תחום הדיג באופן סופי, לא תישאר לנו חלקה אחת נורמלית לדוג בה”.

מפת השמורה הימית המורחבת - אבטח. באדיבות רשות הטבע והגנים

מפת השמורה הימית המורחבת – אבטח. באדיבות רשות הטבע והגנים

ד"כ כבר איבד את התקווה: “מקווים מאוד שזה לא יעבור. מדובר בשטח דיג, ענק, אדיר, מהמרינה באשדוד עד חברת חשמל צפון וסוגרים לנו את זה, סוגרים לנו את הים, לאן אני אלך? צפונה מחברת חשמל אני לא יכול לדוג, דרומה משם זה כבר קצ”א, גם שטח סגור. הם בעצם אומרים: ‘קומו, לכו הביתה’, זו המגמה”.

אבל המטרה של רשות הטבע והפעילים למען הגנה על הים שלנו היא לשמור על הדולפינים ועל שאר בעלי החיים והסביבה הימית.

אזולאי: “אני לא חושב שיש כזו פגיעה גדולה בדולפינים כי אני דג שם, ובכל עשרות השנים שאני דג נתקלתי בהם סך הכול פעמיים, ראיתי בעיניים שדולפין מת בגלל רשת של מכמורת פעם אחרונה לפני כמה שנים טובות, לפי מה שאני יודע. אבל זה לא הגיוני שבגלל מקרה בעשור לסגור שטח כזה ענק. אם הייתי רואה דולפין פצוע או במצוקה הייתי מדווח למחמל”י, אבל כל דיווח כזה בא לרעתי, יריתי לעצמי ברגל כי דיווחתי להם על דולפינים. לא רק באזור הדרום, יש גם בצפון, בחוות הדגים, על יד פלמחים, זו חיה שמטיילת, אין לה גבולות טריטוריאליים".

אבטח: ספינת שיטור ימי ולהקת דולפין מצוי בשמורה המתוכננת. צילום: ד"ר אביעד שיינין, מחמל"י ואוניברסיטת חיפה

אבטח: ספינת שיטור ימי ולהקת דולפין מצוי בשמורה המתוכננת. צילום: ד"ר אביעד שיינין, מחמל"י ואוניברסיטת חיפה

“מצפים”, מוסיף אזולאי, “שהאזור יהיה שמורת הטבע, ואז זה ישפיע על הסביבה ועל השטחים האחרים ליד, אבל זה לא נכון. השמורה יכולה להשפיע על המקום שלה, לא כלפי חוץ. הדגים בדרך כלל נודדים, הם לא יושבים במקום אחד, חוץ מדגים שחיים בסלעים ומתרבים, רובם נודדים. אם הדייגים בעזה לא תפסו את הדג, הוא ימשיך צפונה אלינו, וכן הלאה, עד שיתפסו אותו במקום אחר”.

לדבריו, “ברגע שלא יהיו מכמורתנים לא יהיו גם דולפינים כי הם באים לאכול מהיד של הדייגים. אין על מה לשמור שם, זה פשוט לתת לנו לגווע, ואז להציע לנו שני שקל כמו שעשו בחיפה, נראה הגיוני? ועכשיו הולכים לסגור עוד חלקה, כשחלק גדול מדובר גם בשטחי אש, אז אולי הדייגים יתחילו לעבוד על היבשה”.

והגשתם התנגדויות לתכנית השמורה המורחבת.

“נכון, הגשנו התנגדויות אל מול ועדה מחוזית שאמורה לאשר את הסיפור הזה”.

איזה שטח יישאר לכם?

אזולאי: “מפתח המרינה באשדוד עד חברת החשמל באשדוד, 10 קילומטר בערך, בים זה כלום”.

משה פרץ עם שלל בצילום ארכיון

משה פרץ עם שלל בצילום ארכיון

אילו פעולות אתם הולכים לעשות?

“לא יודעים. כסף לא נשאר לנו”.

האם יש עתיד לענף הדיג?

ד"כ: “אני חושב שיש עתיד, אפשר לפתח אותו, רק שיפסיקו עם חוקים דרקוניים כמו סגירת שטחים. פעם היינו 50 דייגים בנמל — היום נשארו גג 10 ספינות וחמש סירות דייגים פעילים בנמל אשדוד בסך הכול, השאר יוצאים אולי פעם בשבוע. יש גם חובבים בדיג ספורטיבי, ויש קרוב ל-600 סירות שעוגנות במרינה באשדוד, מתוכן 400 דירות שיוצאים לדיג ספורטיבי. זה גם מפריע לנו, הם נוגסים ומוציאים לנו פרנסה, אבל עם זה אנחנו כבר חיים. זו עבודה מאוד קשה, אבל אם לא הייתי אוהב אותה, הייתי יוצא מהתחום. "זו עבודה קשה פיזית, בחום, בקור, בגשמים, בלילות. אנשים מעדיפים לעבוד היום במשרד, זה יותר משתלם להם”.

אזולאי: “לא, יש החלטות שסוגרות את ענף הדיג, כבר לא יהיה. אני ממשיך כל עוד ניתן להמשיך, אבל אין תחליף לדג מקומי, בטח שלא יבוא”.

משה פרץ, בעל חנות הדגים ובעל סירת דייגים, מסכם: “הייתי בין הדייגים הראשונים באשדוד לפני שנהיה נמל, היום אני מכיר מעט מאוד דייגים, רובם פרשו כבר לפנסיה. עכשיו הבן שלי אבי הוא הדור הרביעי למשפחת הדייגים, אבל אני לא מכיר עוד בנים שממשיכים במסורת של ההורים שלהם פה באשדוד”.

גם המסעדן אידי ישראלוביץ’, בעלי מסעדת הדגים המפורסמת, מאשש את תמונת המצב העגומה. “המחירים של הדגים ב-20 השנים האחרונות שילשו ואולי ריבעו את עצמם”, אומר ישראלוביץ’. “ממחיר של ירקות הם הפכו למחיר של פירות יקרים. לא רק שכמות הדגה מצטמקת, סוגרים לדייגים את השטחים, והפרנסה שלהם הולכת ומצטמצמת כי זה עסק יקר — הסולר, הפיקוח, התחזוקה, הרישיונות, הכניסה לנמל בעייתית, וכולם חורשים את השטח המצומצם שנותר להם, אז אין ספק שיש חוסר בדגה כרגע, במיוחד באזור, כולם מתמקדים ביפו עכשיו, שם יש יותר חיים.

אידי דגים. צילום: אילן אסייג

"לפני 30 שנה", הוא מוסיף, "קניתי במרכז ב' מהדייגים עצמם, מסוחרים, כולם היו שם. היום אין. כמות הדגים דלה היום לעומת הצורך והביקוש, ונגמרה החגיגה לדייגים. לפני שני עשורים התחילו בתהליך יבוא הדגים, והיום רוב צריכת הדגים שלי נעשית מחברות יבוא".

"קשובים לצרכים של הדייגים"

לדברי ראש אגף הדיג במשרד החקלאות ניר פרוימן: “יש לנו תקשורת ישירה מול הדייגים, בעיקר מול נציגי דייגי אשדוד, הם בני בית אצלנו, ואנחנו מכבדים את הדברים שהם מעלים. אנחנו קשובים לצרכים של הדייגים, אנחנו מחפשים יחד איתם את הדרך כדי להבטיח שמירה טובה על הים וגם על המשך הפעילות שלהם. לא כל דבר הוא בהסתכלות לטווח הקצר”.

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

איפה התהליך של השמורה עומד כרגע?

“בהתאם להחלטת הוועדה המחוזית דרום, רשות הטבע והגנים, שמגישים את הבקשה לאישור להפקדת השמורה, נמצאים כרגע בתהליך של תיאום מול גורמים שונים – בין היתר מול משרד החקלאות. אנחנו נפגשים איתם, היה לנו מפגש גם לאחרונה, ומנסים להגיע לאיזשהו תיאום, זה לא נעשה ללא ידיעת הדייגים”.

מה לגבי סוגי המינים שהוגדרו כמוגנים?

“הנושא הזה נמצא כרגע בתהליך של בדיקה מחדש של השר להגנת הסביבה, שהוא הרגולטור לקביעת ערכי טבע מוגנים, ואנחנו היינו השבוע ביחד עם הדייגים בתהליך של שימוע במשרד להגנת הסביבה כדי לדון בפסיקת משרד החקלאות. אנחנו נצטרך להמתין בסבלנות כדי לדעת מה תהיינה ההחלטות שלהם”.

לפני כשנתיים הקימה עמותת מחמל"י לשמירה על היונקים הימיים את מרכז הדולפין והים באשדוד שבראשו עומד ד”ר אביעד שיינין — אחד התומכים הגדולים של הרחבת השמורות הימיות.

לדברי יו"ר העמותה ד"ר מיה אלסר, "יונקים ימיים, כמו דולפינים לדוגמה, מושפעים בצורה ישירה מכמות הדגה, שהולכת ופוחתת. אם לא יהיה מספיק מזון בים, הם לא יוכלו לחיות פה. מלבד השמירה על הדגה, מספקות השמורות הימיות מקום מחיה שבו יוכלו היונקים הימיים לחיות ולהתרבות ללא הפרעות מפעילות אנושית. ליונקים הימיים תפקיד חשוב בשיקוף מצב בריאות הסביבה הימית ועל כן משמשים כסמן אקולוגי.

"עם כל ההבנה לדייגים והחשש לפגיעה בפרנסה שלהם לטווח הקצר, הייתי מאוד רוצה שהם ידעו להתסכל גם לטווח הרחוק יותר, כי אם מסתכלים לטווח הרחוק, השמורה מאפשרת לדגים להתרבות ובשלב מסוים צפיפותם תגדל והם יצאו מחוץ לשטח השמורה — זה דבר שיהיה דווקא טוב לדייגים.

"כך, בשמורת אכזיב-ראש הנקרה: היום הדייגים בצפון יודעים שהשטח הכי טוב לדייג הוא ממש השוליים של השמורה, דווקא בגלל שנותנים להם להתרבות, גם הדייגים נהנים מזה. חשוב לזכור שהיום השמורות הימיות תופסות בערך חצי אחוז מכל השטח הימי של ישראל, הכוונה היא להביא אותן ל—10 אחוזים — זה רק עשירית, זה כלום ביחס לשטח הימי.

אבטח: להקת דולפין מצוי בשמורה המתוכננת. צילום: ד"ר אביעד שיינין, מחמל"י ואוניברסיטת חיפה

להקת דולפין מצוי מול חופי אשדוד-ניצנים. צילום: ד"ר אביעד שיינין, מחמל"י ואוניברסיטת חיפה

"בנוסף, אם הדיג ימשיך ללא בקרה ובלי שמורות ימיות, אנחנו נישאר בלי דגים באוקיינוסים בכלל ובים התיכון בפרט, ובסופו של דבר הדייגים עלולים למצוא את עצמם מחוסרי עבודה בכל מקרה, בלי יכולת לשקם את חברת הדגים. בראייה לטווח ארוך השמורות הימיות יגנו גם על האינטרסים של הדייגים".

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "טרם התקבלה החלטה בנושא מיני הדגים המוגנים או שמורת אבטח, לכן מעדיפים להגיב ברגע שתהיה החלטה בנושא". 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר