כמילה אדרי. צילום: פבל
כמילה אדרי. צילום: פבל

חומת מגן: גברת הסייבר של אשדוד

בריאיון יוצא דופן כמילה אדרי, תושבת אשדוד שמובילה את תכניות הסייבר בחברת אלתא של התעשייה האווירית, מספקת לנו הצצה לאחד התחומים היותר חדשניים ומסווגים שיש שנועדו להתמודד עם ניסיונות ריגול ומתקפות של האקרים

פורסם בתאריך: 19.10.18 14:31

ראש מינהל פרויקטי הסייבר בחברת אלתא של התעשייה האווירית באשדוד כמילה אדרי לא גילתה עדיין כיצד ניתן לפרוץ לתוכנת הזמן של החיים.

בעוד כמה ימים היא חוגגת יום הולדת 50. “אני כבר בהיסטריה שנתיים”, היא צוחקת. כמילה, שמדגישה כי את שמה כותבים באות כ’ ולא ק’, היא ילידת מרוקו ועלתה לארץ עם משפחתה כפעוטה. מקור שמה הוא ספרדי, והוריה, ילידי מרוקו מהחבל הספרדי והצרפתי, עלו לארץ בשנת 1969 לפתח תקווה, ששם גדלה והתחנכה.

כל משפחת אימה כבר הייתה בארץ, ובמרוקו התרחשה רעידת אדמה שגרמה לאימה לחשוש מכך מאוד, להרגיש בודדה ולהחליט לעלות לארץ.

לכמילה אחות, עורכת דין, ואח העובד בתעשייה האווירית. במרוקו אביה היה מורה ואימה גננת, ובארץ אביה עבד כבנקאי וכיהן כסגן מנהל סניף, ואימה, עקב בעיות השפה, עבדה בניקוי יבש.
כמילה למדה בפתח תקווה בבתי ספר ממלכתיים—דתיים בחינוך הדתי הלאומי ומנהלת אורח חיים דתי לאומי.

לאחר שירות לאומי בביקורת הדרכונים בנתב”ג למדה באוניברסיטת בר אילן תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב והחלה גם את לימודי התואר השני במקצוע. לאחר סיום לימודיה עבדה בחברת מוטורולה.

חגיגות היובל

בעקבות נישואיה בגיל 25 לאשדודי עברה אדרי לעיר והחלה לעבוד באלתא, כך שהיא חוגגת את יום נישואיה יחד עם תחילת עבודתה.

באלתא החלה לעבוד כמתכנתת זוטרה בתחום התקשורת וכן עבדה בתחום התוכנה בכל תתי המערכות. היא הגיעה לתפקיד ראש פרויקט תוכנה וניהלה שנים רבות את התחום שהיו בו כ-80 עובדים.

אדרי. צילום: פבל

זה ארבע שנים שהיא מנהלת את תחום הסייבר באלתא. אדרי גרה באזור ט’ (“כן, קרה שהגעתי לעבודה גם ברגל”), נשואה לאשר, מנהל אלקטרואופטיקה, אופטומטריסט ומורה לאלקטרוניקה במקיף ג’, ואם לשלושה בנים: סטודנט להנדסת אלקטרוניקה וחשמל בבר אילן בן 24, חייל משוחרר בן 22 שנוטה ללימודים בתחום הפרה רפואי והקטן — תלמיד התיכון הדתי אמי”ת באשדוד במגמת פיזיקה.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשדוד? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באייפון 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום -אשדוד" 


אין רגע דל

על העבודה באלתא כמילה מספרת בהתלהבות גדולה. “אני אומרת בצחוק לאנשים שעומדים להגיע לכאן, 'אתם הולכים להישרט'”, כמילה מחייכת, “'אתם הולכים לעבוד עם כאלה מערכות, שכאשר תלכו לחברות אחרות, זה ייראה לכם כל כך קטן ולא בסדר גודל של אלתא'. את רואה פה את התמונות על הקירות. את רואה סנסורים פזורים על הגבולות, לעומת לעבוד בחברה שמפתחת איזה צ’יפ ברכיב, עם פיצ’ר חדש שהופכת נורית מאדום לירוק, וזה היופי של אלתא — המערכות הגדולות וגם המגוון.

א.ס.א.פ קריאייטיב/ INGIMAGE

“אני נמצאת פה 25 שנה ולא השתעממתי רגע אחד, ותמיד אפשר לעבור לתחום אחר מגוון יותר. כאן בסייבר אנחנו לחלוטין מבורכים או מקוללים, בזה שכל יום קורה משהו ויש עניין. המגוון והטכנולוגיות שמכניסים ומטמיעים כאן הם האתגר, לקחת מצד אחד את היכולות של אלתא כענקית של מערכות, יחד עם סייבר שהוא ממש חדשני. לערבב את שני התחומים. זה משהו שלא מוצאים בסטארטאפים קטנים, כי הכוח והגודל של אלתא מסוגלים לדברים שסטראטאפ קטן לא יכול להרשות לעצמו”.

תחום הסייבר מכסה נושאים כמו רשתות חברתיות, שירותי אחסון ענן, אינטרנט ואת תחום הסלולר. יכולות מתקדמות אלו אפשריות בשל הטכנולוגיות הייחודיות שפותחו על ידי מרכזי המחקר, הפיתוח והמצוינות של התעשייה האווירית ומציעות גם ללקוחות תע”א מגוון רחב של יכולות לטיפול באיומים מקוונים.

התעשייה האווירית מפעילה ארבעה מרכזי מחקר ופיתוח בסייבר (בסינגפור, שווייץ וישראל) ומציעה פתרונות למערכות סייבר לאומיות. אבטחת הסייבר היא אחד התחומים האסטרטגיים של התעשייה האווירית. היא מספקת לכוחות ביטחון, לממשלה, לתשתיות קריטיות ולארגונים גדולים כלי אבטחה מקיפים וטיפול בנושאי הגנה, ניטור או זיהוי.

צילום: פבל

כמילה מספרת כי העבודה משתפת פעולה גם עם מדינות אחרות וקיימת בכל רחבי העולם. “היה פרסום של פרויקט הסייבר הגדול שעבדנו עליו”, היא מספרת, “ושכתבתי אותו בדמי, את החוזה, במרכז אמריקה. פרויקט סייבר מדינתי להקים להם מרכז ניטור ובקרה, ואנחנו נמצאים גם באירופה, בדרום אמריקה, באסיה, באפריקה. כשאלתא והתעשייה האווירית נמצאים בכל מקום בעולם, זה אומר גם לפגוש אנשים מתרבויות שונות עם צורת חשיבה שונה”.

ומרגלים אחרי הסייבר של מדינות אחרות או אי אפשר לדבר על זה?

“אנחנו הגנתיים ולא התקפיים. יותר מתרכזים במערכות הגנה, שלא יפרצו, לגלות אם פרצו, לשמור על הנכסים של הארגונים, או בחקירות לאחר פריצות- לגלות מה הייתה התקיפה וכדומה”.

מה לגבי הביקורת שהמצב הביטחוני קשה ושלא מצליחים להתמודד מול מנהרות, בלונים ועפיפונים?

“אני מתעסקת רק בתחום הסייבר, ולכל מה שאומרים בתקשורת שאין פתרונות, יש פתרונות! והתעשייה כן פועלת בכל התחומים. אנחנו כן משפיעים בתחום, מהאינטרנט וברשתות החברתיות, כדי לחלץ מודיעין על מה שקורה”.

 

סיווג גבוה

“מה שאסור לספר מן הסתם לא אספר", אומרת אדרי כשהיא נשאלת על הפעלת לחצים לרגל או לחשוף מידע.

"דווקא יחסית, מכיוון שהפתרונות הולכים אמנם גם למדינות, אך גם לאזרחים, ועולמות המודיעין למשל, חלקם פתרונות בלתי מסווגים. לא מדובר רק בחילוץ מידע מרשתות חברתיות, אלא מכל מיני רכיבים שאפשר לחלץ בהם מידע על אנשים כהכנה על מה יכול לקרות. יש לנו גם את הפתרונות של הסלולר, שעוזרים לנו לעקוב אחרי התרחשויות, ועל פי מיקום הסלולר למשל לפעול לחילוץ נפגעים או לזהות אנשים תחת הריסות. המגוון מאוד גדול בין מסווג לבלתי מסווג”.

שר הביטחון ליברמן בביקור באלתא לפני כחודש. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

 אולי אני מושפעת מסרטי ריגול שבהם חוטפים אנשים…

“לכן יש לנו את תדריכי הביטחון לפני כל נסיעה לחו”ל. אנחנו מקבלים תדריך. חומרים מסווגים לא יוצאים החוצה כמובן בנסיעות, ואפילו ישנן מדינות אליהן לא נוסעים לבד, אם בכלל אפשר לצאת, ויש הנחיות איך מתנהגים”.

איזה תכניות חדשות יש בתחום הסייבר?  

“מכיוון שנושא הסייבר כל כך רחב, כל מי שתשאלי אותו מה עושים בסייבר יענה לך תשובה אחרת”, היא אומרת, “אף אחד לא יכול לכסות את כל הנושאים, ונערכה כאן יוזמה מדהימה של אסתי פשין, שהיא מנהלת מפעל הסייבר באלתא, לבוא ולאגד יחד כמה חברות ישראליות שמתמחות בנושא. פנינו למשרד הכלכלה, והקמנו ישות שמגובה על ידי המשרד ונקראת ‘מאגד חברות הסייבר הישראליות’. חברות בה כיום 10 חברות סייבר ישראליות מובילות, ביניהן צ’ק פוינט, גם החברות הגדולות וגם סטראטאפים קטנים, וזה יוצר יתרון משמעותי. זה גורם לנו להביא את ההכי טוב של מדינת ישראל, ביחד ולא בתחרות, והשילוב הטכנולוגי והחברי מדהים. היה לנו גם קורס צוערים, גם הוא ביוזמתה של אסתי, למצוא עובדים. לא היו לנו מספיק אנשי סייבר, וכמו שיש קורס צוערים במשרד החוץ, הקמנו קורס צוערי סייבר עם תכנית של שלושה חודשים מאומצים, בהם הכשרנו אנשים להיות אנשי סייבר ברמות שונות”.

כאשת קריירה המנהלת אורח חיים דתי, את יכולה להעיד שהמגזר הדתי תומך בפמיניזם ואין הדתה? 

“תחום הסייבר הוא התחום הכי נשי באלתא ובתעשייה האווירית בכלל. במגזר הדתי הלאומי את רואה הרבה פחות את המגמה רק לגדל ילדים ופחות לטפח קריירה. אחותי היא עורכת דין, גיסתי מהנדסת אלקטרוניקה בסמסונג, ואם תסתכלי במחקרים, בנות לא נכנסות לתחום הריאלי, אך בבתי ספר נפרדים ובאולפנות, בהם יש רק בנות, שם הן כן בוחרות יותר במקצועות ריאליים. בחברה הדתית לאומית כן שואפים שיהיו לא רק מורות, אלא נשים שיכהנו גם במקצועות אחרים.

"לגבי הטענות להדתה, לכל מטבע יש שני צדדים. צד אחד מקבל המון רעש והצד השני אפס רעש. זה נכון מצד אחד להגיד, זה לא בסדר שלא מביאים בנות לשיר באיזשהו כנס של ארגון. מצד שני, יש לכבד את הגבר שאומר זו האמונה שלי, וזה העיקרון שלי לא לשמוע נשים שרות”.

היית מכבדת גבר שיסרב לעבוד איתך כי המנהלת שלו היא אישה?

“זה לא קרה פה מעולם. כדי לחיות ביחד צריך לדעת לכבד את הצרכים של כולם, וזה דורש פשרות מכל הצדדים. אנחנו מדינה יהודית, וההקצנה להדתה לקחה זווית לא מוצדקת, למשל בכיוון של שבת. צריך להסתכל על האדם הפשוט שמכריחים אותו לעבוד בשבת. בחו”ל הכול סגור ביום ראשון, ולא קוראים לזה הדתה, אלא איך לחיות חיי משפחה נכונים ולהקפיד על  יום מנוחה בשבוע. כאן הנושא מצטייר כשחור וככפייה, כשזה לא כך”.

הרגשתם סוג של קיפוח עדתי עם העלייה לארץ?

“כן ולא. התמזל מזלנו, כיוון שעלינו בעליות המאוחרות, והוריי עלו כמורים, אבי כבר היה דובר עברית, והם למדו באולפן של מורים, לכן נקלטו היטב. במסגרת סיור של האולפן בכנסת הוריי פגשו מישהו שהתנגד לרצונם לגור בקריות ליד הקרובים, והוא אמר להם, 'אני אסדר שתגורו בפתח תקווה', אז לא הגענו לעיירת פיתוח, וזו כן התחלה שמאוד משנה, זה כן עושה את ההבדל, כי נושא החינוך היה חשוב מאוד להוריי. לא ממש הרגשנו קיפוח כמזרחים, למרות שפתח תקווה היא עיר מאוד אשכנזית באופייה. ההבדל בין פתח תקווה לאשדוד מצחיק, כי שם היינו המיעוט הספרדי, ופתאום באשדוד גיליתי שיש מרוקאים וטוניסאים ואלג’יראים, ומבחינים בכל הגוונים של המזרחים. זה היה משהו לגמרי חדש עבורי שגיליתי רק כאן. יחד עם זאת, פתח תקווה הייתה סביבה שהכילה את כולם, למרות שהייתי במיעוט”.

ואיך זה היה לעבור מהמרכז לפריפריה?

“זה נורא מצחיק אותי שמחזיקים מאשדוד כפריפריה, ואנשים שאינם גרים כאן חושבים שאשדוד קרובה יותר לבאר שבע מאשר לתל אביב. זה כל כך לא נכון. אני כלל לא רואה את אשדוד כפריפריה. להפך, השירותים שאשדוד נותנת לעומת מה שההורים שלי מקבלים בפתח תקווה זה שמיים וארץ, שלא לדבר על כמה שאשדוד יפה יותר מפתח תקווה”.

את שואפת להיות מנכ”ל אלתא יום אחד?

“מנכ”ל אלתא לא, זה קצת רחוק. לא הייתה מנכ”ל אישה עדיין, אבל אני ראש המינהל העסקי האישה היחידה באלתא. יש לי עוד הרבה מה למצות בתפקיד שאני נמצאת בו ועוד הרבה מה ללמוד ולעשות. נלך צעד צעד, וכן, יש לי שאיפות להתקדם”.

זה לא מפתה את הילדים שלך או את החברים לשאול אותך אם את יכולה לפרוץ לפייסבוק של מישהו או לרגל אחרי טלפון נייד?

“אם הילד שלי היה שואל אותי, הייתי מפנה אותו ללמוד את הנושא לבד, ומן הסתם יש לנו קבוצה של האקרים, כי כדי להגן צריך לדעת איך תוקפים. האתגרים פה מדהימים וגם רמת העניין בסייבר. אנחנו לא עושים את הדברים האלה, אבל הכול אפשרי”.

בשוק הכלכלי הלא יציב עובדי אלתא חשים ביטחון ויציבות, והמקום מרשים ועוצמתי. אלתא היא חברת בת של התעשייה האווירית שבה כ—16 אלף עובדים, מהם כ—6,000 מהנדסים. זו החברה הטכנולוגית הגדולה בארץ, ובאלתא האחוז הגבוה ביותר של מהנדסים. כמות ההתקשרויות והחוזים שנחתמו באלתא הייתה מעל למיליארד דולר בכל התחומים — תעופה, מכ”מים, סייבר, מודיעין.
היום ממשלות אינן משקיעות בפריפריה, כמו שלוי אשכול חשב בזמנו שהמפעל החשוב ביותר בארץ צריך להיות באשדוד ולא בתל אביב.

עובדי אלתא על רקע מכ"ם של מערכת כיפת ברזל. צילום: דור גפני

“זה נכון. אלתא זו גם חברה עסקית לכל דבר שעומדת בזכות עצמה, עם חשיבות גדולה למיקום מבחינת תעסוקה והעצמה של אשדוד ולהיות חלק מהפנים היפות של העיר. יש באלתא גם פעילויות בשיתוף עם בתי הספר בעיר ושילוב הקהילה. אולי אנחנו שונים בנוף הרגיל, אבל הסייבר הוא מקום עם צמיחה, עניין וטכנולוגיות שמתפתחות כל הזמן, והאתגרים פה מגניבים. אין רגע דל. זה מקום ללמוד, ליזום, להתפתח ולהמציא”.

כאשר אני שואלת על שעות העבודה, הצחוק בחדר מתגלגל.

“אין לי שעות”, כמילה מסכמת, “אתמול יצאתי בשבע וחזרתי בשבע וחצי בערב. שתיתי קפה, יצאתי לאימון, וחזרתי להתכתב עם אנשים אל תוך הלילה. בימי שישי אני מבקשת לפעמים: ‘טוב די. עוד מעט הדלקת נרות. אני מכבה את הטלפון’, אבל לכל שבת יש מוצאי שבת…”

כמילה נאנחת מעט לשמע שאלה אם קיפחה איזשהו צד בחייה או את הילדים בגלל הקריירה. “הילדים כתבו ליום נישואים ה—25 חמשיר: ‘כל הזמן אימא עם הטלפון ביד’. כשהם היו קטנים הייתי יותר בבית. יש פה גם משרת אימהות, והייתי משתדלת לצאת בארבע. היום הם כבר גדולים ומבסוטים שאימא לא בבית, ואפשר לקחת את האוטו שלה למשל כשהיא בחו”ל. יש מחיר לכל דבר, אבל זה בלאנס. בזמן הפנוי שלי, חוץ מלהתאמן, יש לי גם מנוי בספרייה וערימת ספרים ליד המיטה לקרוא בסופי שבו, ואני אוהבת לטייל בחו”ל.” 

כ-4,000 עובדים, יותר ממחציתם תושבי העיר. מפעל אלתא. צילום: פבל

מפעל אלתא באשדוד. צילום: פבל

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר