אורי אסרף. צילום: פבל
אורי אסרף. צילום: פבל

אורי אסרף מחשב מסלול מחדש

לאחר שעשה עסקים ופוליטיקה באילת, חזר לאשדוד עם אישה וילדה וכבר הספיק לעזוב את תפקיד הסמנכ”ל במ.ס - איש הפרסום אורי אסרף סוגר חשבונות עם יאיר לפיד וקורא לצעירים להתעורר לפני שיהיה מאוחר

פורסם בתאריך: 12.10.18 17:45

אורי אסרף כבר אינו אותו בליין ואיש חיי לילה שהיה. מי שידו בכול, פחות או יותר, חזר לאשדוד אחרי “גלות” ארוכה באילת, והוא בונה כאן את ביתו החדש עם אשתו הילה ובתם התינוקת ג’וי.

עובר ושב

הוא בן 35, עוד מעט 36, ומאחוריו רזומה נאה. עסקים, פרסום, מסיבות, מופעים, אמרגנות, יחסי ציבור, יזמויות ופוליטיקה. תגידו אתם.

“חזרתי לעיר כדי להקים משפחה ליד ההורים באשדוד”, מסביר אסרף, “בנוסף, נעניתי להצעה של ג’קי בן זקן לעשות פרויקט חברתי במועדון ספורט אשדוד. סמנכ”ל שיווק וקהילה".

את הילה, חיפאית במקור, הכיר על החוף באילת. כבר מגיל צעיר היה עצמאי. “בגיל 13 עבדתי במקום שנקרא הפתיליה ברחוב הראשונים, ליד האצטדיון, זה היה המקום הראשון באשדוד שפתוח בלילה”, הוא נזכר.

אורי והילה אסרף. צילום: פוטושוט photoshot

אחרי שירות צבאי בהנדסה חילק את זמנו בין ישראל לארצות הברית. במשך שנים רבות הפיק וניהל את השיווק של פסטיבלי בומבמלה ורוק עצמאות. בנוסף, היה מעורב במופעים ואירועים נוספים. במקביל, חלק מהשנה עבד בעגלות וחנויות באמריקה. בין לבין הקים את אגודת הסטודנטים העירונית והיה יו”ר שלה ב-2006-2004.

“כשחזרתי לארץ היו לי כמה כישלונות עסקיים”, הוא מתוודה. “אחד מהם היה מופע של המוזיקאי שון פול. עשינו הסכם חסות שהתברר כלא מוצלח, עשינו גם מסיבות קיץ, ובשנת היובל של אשדוד לקחתי על עצמי להפיק את פסטיבל התעשייה. זה היה מעין בומבמלה עם מתחם קמפינג. אבל בגלל מגבלות ביטחוניות שינינו את הקונספט. הבאנו הרבה אמנים לפאבים ולברים”.

היית גם אמרגן.

“כן, הייתי גם אמרגן, מפיק, יזם ובעיקר יחצן. אני לא מתבייש במילה הזאת, להפך. אני אוהב לפגוש אנשים, להכיר אנשים, התשוקה שלי בחיים היא בני אדם, לטוב ורע”.

למעשה אתה יזם עצמאי מגיל צעיר.

“נכון. מפה לשם, בערך באמצע העשור הקודם ירדתי לאילת ונשארתי שם בערך עשור”.

אפשר להגיד שברחת לאילת?

“לא יודע אם לקרוא לזה ‘ברחתי’. רציתי שינוי אווירה ולפתוח דף חדש עם בת זוגתי האילתית דאז, אחרי תקופה לא כל כך מוצלחת מבחינה כלכלית. לא ברחתי לאילת. תמיד אהבתי את אשדוד, בכל מקום, גם בחו”ל הייתי עם גאוות יחידה. גם באילת נהגו לקרוא לי ‘האילתי האשדודי’. האהבה שלי היא אילת, אבל יש לי דם אשדודי”.

צילום: פבל

נשארת חייב משהו למישהו?

“לא! מה פתאום! בחיים לא נשארתי חייב כסף לאף אחד. זה אידיאולוגי אצלי. גם אם לא יהיה לי מה לאכול בצלחת, לא אהיה חייב כסף לאף אחד. אם יהיה לי עובד שחסר לו שקל במשכורת, אני לא אשן בלילה”.

אז מה בעצם הביא אותך לאילת?

“כמו שאמרתי, כדי לשנות אווירה וגם כי רציתי להפוך לשכיר. רציתי שקט נפשי. שני חברים הציעו לי לבוא להרים להם בר-מסעדה שהם בדיוק פתחו והלכתי על זה. בהמשך פתחתי את משרד הפרסום א”א הפקות, הייתי גם שותף בחברת שילוט ובחברת דיגיטל, פתחנו מגזין מקומי בשם ‘ג’יבוטים’ — הכינוי האילתי לכפכפי אצבע — שיצא במשך שבע שנים למנויים. הוא יצא אחת לחודש, מגזין מעניין, סקסי, בעטיפת כרומו. אני הייתי בעל הבית והמו”ל, הייתי שותף במועדון הקלרה, חיי הלילה לא זרים לי”.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשדוד? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באייפון 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום -אשדוד" 


למה לי כדורגל עכשיו?

אסרף נולד באשדוד. הוא גם הספיק ללמוד בהרבה בתי ספר. התחיל בצפרירים, המשיך ברעים, משם עבר לחופית, הלך למקיף ו’ ובסוף במקיף ד’.

הוריו איילה ודני התגרשו בילדותו. “הייתי בן 5 בערך, ההורים הסבירו לנו שהם נפרדים. התגובה שלי הייתה מאוד בוגרת ואחראית. הייתה תקופה מסוימת של איזשהו ריחוק מסוים מאבא, אבל מאז הדברים הסתדרו”.

איילה לימדה הרבה שנים ביולוגיה במקיף ד,’ ודני הוא רואה חשבון ממשפחת אסרף המוכרת (אחיו הגדול ג’ו אסרף הוא יקיר העיר אשדוד).

איפה התחלת עם הפוליטיקה?

“הקמתי את מטה הצעירים של קדימה, בהמשך הייתי מראשוני יש עתיד ואיש שטח בכיר. ב-2013 רצתי בראש רשימה באילת ולא הצלחנו להיכנס. עוד ב-2008 ניהלתי קמפיינים בעיר וגם ניהלתי את המיזם ‘בוא לאילת — צא עם תואר’, עזרתי להרבה אנשים, הייתי סוג של מש”ק ת”ש של 17 אלף איש”.

היית עשיר?

“מבחינתי ההגדרה לאיש עשיר זה אם יש לך נדל”ן, נכסים מניבים ולי לא היה. אני אדם שחי ברמת חיים ממוצעת”.

אסרף עם שחקני מ.ס, בנצי מושל וגדי קינדה

אז מה קרה?

“בקיץ 2016 חיסלתי את העסקים באילת. קודם כול, מבצע צוק איתן גרם למכה כלכלית קשה. הייתי במילואים חודש וחצי, היה רפיון בעסקים, ובעיקר, ברגע שיש הסלמה ביטחונית התפוסה במלונות באילת יורדת בבת אחת. עסקים מהדקים את החגורה וביטלו פרסומים, ההכנסות צנחו. אמנם הצלחנו להתאושש ולעלות על הגל מחדש, אבל זה השפיע. כמובן שגם במבצעים שלפני כן ספגנו מהלומות. באותו זמן קיבלתי פנייה מג’קי לבוא לשווק את המועדון, והכול יחד וכמובן ההחלטה להתחתן ולהקים משפחה החזירו אותי הביתה, לאשדוד. אני מאמין בספורט ככלי חינוכי ונהניתי. היו שנתיים וחצי מעניינות במ.ס”.

 

“הדם על הידיים”

אסרף מנסה לסייע לכוחות הצעירים והחילונים בבחירות המתקרבות באשדוד במקביל למאמצים שהוא משקיע בחיבור הקהילייה העסקית בעיר לספורט, בדגש על העסקים הקטנים. בחודשים האחרונים הוא מתמודד עם משבר בריאותי, מה שלא מפריע לו להביע את אכזבתו הקשה מהמפלגה שהיה מראשוניה בעצם.

בהרמת הכוסית של המועדון לפני החג, בשבוע שעבר. מימין: גבי כנפו, יחיאל לסרי, ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי. צילום: מ.ס אשדוד

בהרמת הכוסית של המועדון לפני פסח. מימין: גבי כנפו, יחיאל לסרי, ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי. צילום: מ.ס אשדוד

למה סיימת במ.ס?

“היו חילוקי דעות, קיוויתי שנוכל לפתור אותן כשג’קי ישתחרר מהכלא והבנתי שלא היה מקום להמשיך. לצערי המציאות אכזבה אותי. כל השברון לב במ.ס יחד עם שתי בלימות חירום ברכבת וקמתי בוקר אחד כשהאצבעות ביד שמאל לא זזות. כל רופא מסביר את זה אחרת. מאז אני בטיפולים, עברתי ניתוח, אני בהחלמה”.

אתה רואה את עצמך בעתיד חבר מועצה באשדוד?

“מקווה שכן, אבל לא חושב על כרגע. אם כן, אז ארצה להגיע לשם כשאני כבר מסודר כלכלית”.

חבר כנסת, שר?

“אותן סבירויות. עבדתי עם יאיר לפיד כשנכנס לתפקיד שר האוצר, הייתי מסתובב הרבה במסדרונות הכנסת והממשלה, ועוד קודם לכן עם אריק שרון כשהובלתי את הקמת מטה הצעירים במפלגת קדימה”.

צילום: פבל

מה יותר מעניין אותך — עסקים או עשייה ציבורית?

“שילוב של שניהם. אני עדיין מאמין בצורה טהורה שמי שעוסק בעשייה ציבורית צריך לעשותה למען התושבים ולא למען ביתו. כיום אני מלווה כ-10 קמפיינים בבחירות המקומיות בארץ בתור יועץ אסטרטגי וקמפיינר, חלק בשכר וחלק בהתנדבות”.

למי אתה מצביע ב-30 באוקטובר?

“לתנועת 'אשדודים', הם קבוצה יוצאת דופן עם עשייה מוכחת”.

ולראשות?

“כרגע נראה לי שליחיאל לסרי”.

תנועת אשדודים

"עשייה מוכחת". תנועת אשדודים

אז בוא, אני רואה שהנושא הפוליטי ככה די בוער בך.

“אני חושב שאשדוד נמצאת על פרשת דרכים. היא הולכת ומאבדת את הרוב החילוני שלה. אני חושב שהבחירות הקרובות הן צו 8 לכל ליברל. חשוב שמי שייבחר לראשות העיר יהיה יותר חופשי לפעול, וחשוב שיהיה פה איזון נכון. הציבור הכללי חייב להתעורר ולצאת להצביע”.

מה חשבת על הסרטון האנטי חרדי שהופץ השבוע?

“אין ספק שכפרסומאי זה סרטון שעושה את העבודה מעולה ומסוגל לתת לאדם שעשה הרבה פחות מכל אחד אחר מהמועמדים בבחירות האלו למען העיר. במה מצוינת והזדמנות נפלאה לדרדר אנשים תמימים להצביע לו בגלל שבאמת התחושה של חוסר הצדק בנושא הזה היא בולטת, אבל כבר הכניסה לפוליטיקה חמישה צעירים אחרים שגם הובילו את מהלך המחאה, כדוגמת אלכס פאנוב מ'אשדודים' שהקים את תנועת 'אשדוד חופשית' שהובילה את מחאת השבת.

"אגו". יאיר לפיד. צילום: אוליבייה פיטוסי

הבעיה שלי עם הסרטון זה הנזק שהיא גורמת למרקם בעיר. היא מתסיסה ויוצרת שנאה. בדיוק כפי שהקמפיינרים של ביבי עשו המון פעמים, עם שלל דוגמאות כמו 'פרס יחלק את ירושלים', 'הערבים נוהרים לקלפיות' ועוד. האמת היא שגם אנחנו וגם החרדים נישאר פה גם אחרי הבחירות, אנחנו אחים אם נרצה או לא נרצה, והדרך לאשדוד טובה יותר מתחילה ונגמרת במציאת העמקים השווים ולא ביצירת השנאה והניכור”.

אתה עדיין מזדהה עם יש עתיד ויאיר לפיד?

“אני יכול להגיד לך שהפעם בבחירות הבאות לכנסת לא אצביע ליש עתיד, ולו בגלל שהייתי עמוד תווך שבנה את התנועה הזאת. אותה תנועה שבמו ידיה מסכנת את עתיד העיר אשדוד ועוד שמונה ערים נוספות בהן הם מריצים מועמדים שאין להם סיכוי להצליח להיבחר וגם לא מנוסים מספיק בעשייה ציבורית. והכול בגלל אגו, שאני לא מוכן לתת לו יד”.

באשדוד אתה מתכוון לרשימה של נאור ביטון?

“כן. זה קולות שיילכו לפח, והיו יכולים ללכת לרשימה ליברלית אחרת. בעקיפין זה מחזק את החרדים. מבחינתי, הדם יהיה על הידיים של יאיר לפיד. ואם אתה שואל אם אני מצטער שהובלתי את הקמת את המפלגה והמערך הארצי שלה, אז לא. בשעתו ב-2013 וגם ב-2015 הם בהחלט היו ההרכב של האנשים הכי מקצועיים שהייתה לי הזדמנות להעביר מעשייה ציבורית לפרלמנטרית. אבל יש כנראה בקרב המנהלים ביש עתיד אנשים שהאגו מוביל אותם.

“עד הבחירות המקומיות יש עוד שבועיים קריטיים לעתידן של אשדוד ושאר הערים, אז כרגע נכון לדאוג למה שעל פי ראות עיניי הוא הרבה יותר חשוב, וזה הבחירות המקומיות. התשובה של הציבור צריכה לבוא לידי ביטוי בזה שייצא להצביע. תדאגו שכל החברים ובני המשפחה שלכם ייצאו להצביע, זאת הדרך הכי טובה. חלוקת המשאבים היא השתקפות של מבנה המועצה, וזאת הדרך האמיתית לדרוש שוויון”.

נאור ביטון. צילום: דניאל דרובי

"קולות שיילכו לפח". נאור ביטון. צילום: דניאל דרובי

מי מהרשימות החדשות ייכנסו לדעתך?

“כרגע נראה לי שרק 'אשדודים', שהם לא חדשים כי הם פעילים כבר שש שנים. אהבתי את הקמפיין של אייל בן שמחון והלביאות ואני רוצה לקוות שהן יצליחו להגיע למנדט”.

מה החלום שלך?

“שאלה קשה”.

להיות עשיר?

“לא, כסף לא מעניין אותי. אני לא מתעניין ברכבי יוקרה או בגדים. לעשות עסקים, יזמויות, פרויקטים — כן. אני יודע לעשות עסקים ולעשות כסף, אבל מה שבטוח, אני לא יודע לשמור עליו”.

צילום: פבל

אז מעניין אותך להצליח.

“בטח. יש שני יצרים אצל כל גבר של כבים לעולם: יצר הכיבוש ויצר ההצלחה”.

אז בוא נחזור: מה החלום האישי?

“להיות יום אחד זה שילחש על אוזנו של ראש הממשלה או הנשיא”. 

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מצד אחד אומר שיש עתיד מסכנים את עתידה של העיר אשדוד בכך שהם מריצים מועמדים שאין להם סיכוי להיבחר שזה אולי נכון אבל אז באותה נשימה טוען שיצביע ללסרי איך זה בדיוק מסתדר? מי שחרד לעתידה של העיר אשדוד ולצביונה החילוני ליברלי לא יכול להצביע ללסרי. הדבר היחיד אתו אני מסכימה בדברים המבולבלים והמבלבלים של האיש- שצריך להצביע לתנועת אשדודים למועצה. לגבי הלביאות גם אני אשמח לראות ייצוג של יותר נשים במועצה אבל לא ברור לי איזה רקורד של עשייה יש לנשים הללו?

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר