"לגרום לאנשים לחייך שווה הרבה יותר מכסף". מאיר אברז'ל. צילום: פבל
"לגרום לאנשים לחייך שווה הרבה יותר מכסף". מאיר אברז'ל. צילום: פבל

מאיר את הדרך

מאיר אברז’ל נשאר נאמן לשכונה שבה גדל, ולכן חזר להתגורר ברובע ג’. מספר 2 בתנועת אשדודים היה מי שהגה את הקמתה ומאמין שבבחירות הקרובות יזכו בשלושה מושבים. הוא מצדו רוצה להיות אחראי על תיק השכונות והצעירים. אבל לפעם הבאה השאיפות שלו ושל חבריו כבר גדולות יותר ומכוונות ללשכת ראש העיר

בעוד חודש וחצי ידעו מאיר אברז’ל וחבריו מתנועת אשדודים אם המאמץ יוצא הדופן שהשקיעו במשך השנים האחרונות נשא פרי. אחרי שבבחירות הקודמות, שהיו הראשונות שבהן התמודדה התנועה, הם היו קרובים להיכנס, אבל רק קרובים, הפעם הם לא מוכנים להסתפק בפחות מיצירת סוג של מפץ פוליטי באשדוד שהם במרכזו.

כאן נולדתי

אברז’ל הוא פטריוט לוקאלי אמיתי שנשאר קשור בלב ובנפש לרובע ג’ שבו נולד וגדל ואליו חזר בבגרותו. הוא בן 39, כרגע נטול זוגיות, ילדותו עברה עליו ברחוב הפלמ”ח. כיום הוא שוכר דירה ברחוב רבי עקיבא. “מתישהו הבנתי שהתפקיד שלנו בחיים הוא גם להראות דוגמה אישית לילדים שגדלים ברובע”, הוא מסביר, “ובתור מי שגדל פה ויש לו תואר ראשון ושני, היה חשוב לי להראות שיהיו פה מודלים להצלחה”.

האזור שבו אתה חי היום הוא חרדי?

“גם, אבל לא רק, מעורבב כזה”.

אברז'ל ליד ביתו ב-ג'. צילום: פבל

אברז'ל ליד ביתו ב-ג'. צילום: פבל

ומה זכור לך משכונת ילדותך?

“אני זוכר שכונה מלאה בילדים ומשפחות צעירות, מגוונות, מכל מיני עדות. בימי שישי היינו לוקחים את הסירים שלנו ועוברים לשכנים, היינו שלוש—ארבע משפחות שאוכלות יחד, והיה אוכל הודי ואוכל מרוקאי ואוכל גרוזיני על השולחן. הדלתות היו פתוחות, היית נכנס ויוצא. יש ילדים שגדלתי איתם ועד היום הם אחים שלי, ממש ככה. היום הרובע התבגר והזדקן. הרכב האוכלוסייה השתנה. בית הספר שלי — מירון — נסגר והפך לישיבה, הגן שבו למדתי כבר לא קיים. מועדון ‘הביצה’ שנלחמנו עליו, כי רצו להפוך אותו לבית ספר לבנות, לדעתי כבר לא קיים, לפחות לא במתכונת שאותה הכרנו”.

הוא היה מדריך בתנועת הנוער צד”ק — ציונות דתית קהילתית — וריכז את הסניף ששכן בבית ספר מירון. את הכיפה שעל ראשו הסיר בגיל 23-22.

“גדלתי בבית מסורתי ומתישהו הפסקתי לשמור שבת ואחר כך גם הורדתי את הכיפה. היום אני חילוני לגמרי. לאמיתו של דבר אני מגדיר את עצמי בתור יהודי חברתי”.

“למדתי לקרוא בכיתה ה’”

מאיר הוא הבן הבכור של הוריו, גמלאים של התעשייה האווירית. האם עבדה באלתא, והאב בתעשייה האווירית בלוד. יש לו אחות חרדית ואח דתי. לפני עשור בערך ההורים התגרשו. האם נשארה באשדוד באותה דירה ברחוב הפלמ”ח, והאב עזב ועבר לגור מחוץ לעיר. הוא קרוי על הסבא מצד האב. במשפחה נוהגים לקרוא לו “מירו”, אבל אימו מקפידה על “מאיר”. הקשר ביניהם קרוב במיוחד.

איך אתה זוכר את רובע ג’ בצעירותך?

“אישית לא ידענו מחסור, אבל מסביב היה עוני, מצוקה, הייתה לנו תחנת סמים מול הבית, ונרקומנים הסתובבו בשכונה, היה גם פשע וגנבות. אחרי שסיימתי יסודי בחרתי לעבור לפנימייה בגן יבנה, אחוזת יעקב, כי ידעתי שאם אשאר, יש סיכוי טוב שאנשור מהלימודים. ראיתי חברים מסביבי שעזבו אחרי כיתה ט’ והלכו לעבוד. רוב הבנים מהמחזור שלי לא סיימו תיכון. אני עצמי למדתי לקרוא בכיתה ה’, לא מעט בזכות מורה עקשנית שלא ויתרה עליי. עשיתי י”ג-י”ד כהנדסאי מכונות ובהמשך תואר ראשון ושני במינהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר”. בצבא שירת אברז’ל כלוחם על ספינת טילים בחיל הים".

"יש לי אגו אבל הוא לא גדול". אברז'ל

"יש לי אגו אבל הוא לא גדול". אברז'ל. צילום: פבל

השכונה שבה גדלת הייתה יותר קשה בזמנו או כיום?

“היום לדעתי היא הרבה יותר קשה. עם כל זה שהיו בה עוני ופשע וסמים, עדיין היה את המתנ”ס שהיה מרכז נוער, הייתה פעילות תוססת, היו תנועות נוער, זה חי ונשם את הרובע. היום המתנ”ס בג’ בגדול הוא חרדי, ובני נוער בשכונה יתקשו למצוא תעסוקה חיובית. אני רואה רבים מהם משוטטים ברחובות חסרי מעש. מבחינה זאת השכונה הפכה ליותר קשה, במיוחד עבור חילונים או מסורתיים”.

אזור ג’ הוא עדיין שם נרדף למצוקה?

“כן, אזור של משפחות קשות יום, אני חושב שאם תשאל 90 אחוז מהמשפחות, הן היו אומרות שאם היו יכולות להרשות לעצמן, הן היו עוברות מפה למקום אחר. אין כאן משהו שמסמל את העתיד או תקווה”.

רובע ג’ הוא הכי עני וקשה באשדוד?

“אני לא חושב. לדעתי היום המצב ברובע ב’ קשה בהרבה, אבל חסרה יד מכוונת, חסרה תכנית מערכתית רחבה ומעמיקה, איך גורמים לתושבים להיות מעורבים, וחסר תכנון יסודי של תמ”א 38, ואיך מביאים לפה אוכלוסיות צעירות ואיך בונים פה מעונות לסטודנטים במקום בית ספר מירון שנסגר. אלה דברים שיכולים לקרות וצריכים לקרות. העירייה חייבת לפעול”.

פה נולדתי וגדלתי. אברז'ל בשד' הפלמ"ח

פה נולדתי וגדלתי. אברז'ל בשד' הפלמ"ח. צילום: פבל

העיר, העירייה זנחו את השכונות הוותיקות?

“אני חושב שכן. הרבעים האלה לא מקבלים מספיק מענה. נכון שקמו מינהלות רובע שעושות עבודה, אבל הן בעיקר שינו, לטובה, את הניקיון, במיוחד ברחובות הראשיים. עדיין יש הרבה לכלוך, אין תכניות איך להפוך את התושבים ליותר מעורבים, אין תשומת לב להון האנושי. שמע, אני עובד עכשיו בדרום תל אביב בתנועה ליהדות חברתית בינ”ה. העירייה החליטה להשקיע מיליונים בשיפוץ רחובות בשכונה מסוימת, הוציאו קול קורא לתושבים שמשתף אותם בקבלת ההחלטות במה וכיצד להשקיע. גם במישור של תרבות ופנאי. וזה קצת חסר לי באשדוד”.

אשדוד היא לדעתך עיר טובה לצעירים?

“אני חושב שלא. גם מבחינת תרבות הבילוי, אין בעיר מספיק אפשרויות. מבחינת תעסוקה, אין יכולת אמיתית לעבוד בעיר, וצעירים נאלצים לעבוד בחוץ. מבחינת מגורים, מחירי הדיור יקרים, וגם מבחינת מוסדות להשכלה גבוהה — אין פה מספיק אפשרויות”.

נפרד מהכיפה ומההצבעה לימין

בבית הוא גדל על תמיכה בליכוד. הוא עצמו עבר שינוי ובשנות ה-20 שלו עבר למפלגת העבודה. “הבנתי שעמדותיי הכלכליות וגם המדיניות נוטות לשמאל. אני זוכר שלמדתי אז בספיר, היו פריימריס בעבודה ואמרתי לעוזי ברעם, שהיה המרצה שלי, שאם הם חפצי חיים, שיבחרו בעמיר פרץ. הוא שאל אם אני אצטרף אם הוא ייבחר, ואמרתי לו שכן, וכך היה”.

מה החלום שלך?

“להיות חבר מועצה שאחראי על תיק שכונות ותיקות ומשפחות צעירות, שם הלב שלי נמצא. אולי זה יהיה תיק חדש, עם סמכויות וכלים”.

מה עם להיות חבר כנסת, שר, ראש עיר?

“לא חושב על זה כרגע, אבל להיות מנכ”ל של עמותה שעוזרת לנוער בסיכון, זה נושא שמאוד מעניין אותי. אני רוצה לעבוד עם אנשים ולהשפיע על אנשים”.

מה עם לעשות כסף?

“לא מעניין אותי. לגרום לאנשים לחייך שווה הרבה יותר מכסף”.

עוד חלום?

“למצוא את האחת, להקים משפחה, ילדים, גם לאמץ, חשוב לי”.

בכל דבר אתה מכניס את הקטע האידיאליסטי?

“כן, גם כשהחלטנו יניב קקון ואני להקים את אשדודים, בחרנו בדרך הקשה, דרך של הקמת תנועה מהשטח לטווח ארוך”.

מי הגה את השם “אשדודים”?

“אני”.

אז בוא וארגיז אותך טיפה. למה אתה רק מספר 2?

“קודם כול אתה לא מרגיז אותי. הדבר החשוב הוא יכולת ההשפעה שלך”.

חברים ושותפים לדרך. מאיר אברז'ל ויניב קקון, יו"ר תנועת אשדודים. צילום: עדי זלק וינר

חברים ושותפים לדרך. מאיר אברז'ל ויניב קקון, יו"ר תנועת אשדודים. צילום: עדי זלק וינר

מה, אין לך אגו?

“יש לי אגו, אבל הוא לא גדול. גם בבחירות הפנימיות בתנועה התמודדתי. אם מישהו אחר היה נכנס לפניי, סבבה”.

כמה מנדטים תקבלו?

“לדעתי שלושה ומעלה”.

מה הייתה, אם הייתה, הטעות שלכם לפני חמש שנים? אולי אתם קצת תמימים?

“אני לא חושב שאנחנו תמימים, להפך. עשינו מאבקים, אנחנו יודעים פוליטיקה ויודעים לשחק את המשחק. אני חושב שהטעות המרכזית שלנו בבחירות 2013 הייתה היערכות לקויה ביום הבחירות. ידענו שכ-5,000 מצביעים תומכים בנו, אבל יכולת ההנעה שלנו הייתה גרועה, ורבים מהם פשוט לא הגיעו לקלפיות. אנשים שהבטיחו לנו שהם באים להצביע, לא באו להצביע”.

והפעם?

“הפעם לא מוותרים על אף אחד, ולא משאירים שום דבר ליד המקרה. אני חושב שלמדנו מפעם קודמת, ובעצם זה שלא נכנסנו בבחירות הקודמות עשה לנו טוב. עבדנו במשך חמש שנים, הוכחנו את עצמנו”.

אידיאלים זו לא מילה גסה

אפשר להסכים אתם ואפשר שלא, אבל על דבר אחד קשה להתווכח: תנועת האשדודים עשו דבר חדש בפוליטיקה. הם הצליחו להקים תנועה שהוכיחה שיש לה זכות קיום והמשכיות גם אחרי שלא הצליחה להיבחר לפני חמש שנים. כמו נמלים חרוצות שעובדות בשקט אבל במרץ, ולעיתים גם מתחת לפני השטח תוך יצירת רשת מסועפת, הם יצרו פה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו.

 

מאיר, מה לגבי נושא האיחודים?

“אני לא חושב שהפעם נראה 17 אלף קולות יורדים לטמיון, בין השאר יש פחות רשימות שמתמודדות. אנחנו אמרנו את שלנו והצהרנו על הסכמה ללכת לסקר שיקבע מי יכולים להיות שותפים למהלך של איחוד, אבל זה נשאר בגדר דיבורים ולא באשמתנו. בוא נהיה הגונים, אנחנו עבדנו חמש שנים בשטח בלי הפסקה מאז הבחירות הקודמות”.

להערכתך, מהרשימות החדשות שכרגע לא נמצאות במועצה רק אתם תיכנסו?

“כן”.

השאיפה שלכם להיות חלק מהקואליציה?

“כן, להיות חלק מהעשייה, להשפיע”.

"השכונה הפכה ליותר קשה". אברז'ל ברובע ג' שבו גדל ואליו חזר. צילום: פבל

"השכונה הפכה ליותר קשה". אברז'ל ברובע ג' שבו גדל ואליו חזר. צילום: פבל

תנועת אשדודים תוביל את העיר ביום מן הימים?

“אני חושב שכן”.

אז מה אתה בעצם אומר לי – שבעוד חמש שנים יניב קקון יהיה ראש העיר? או אולי מאיר אברז’ל? ואני רואה שאתה מחייך.

“הנבואה ניתנה לשוטים (צוחק). כן, אנחנו רוצים להוביל”.

אתה עשוי להתמודד על הראשות?

“לא יודע, אולי”.

אז יכול להיות שיום אחד הילד מירו מרחוב הפלמ”ח יהיה ראש עיריית אשדוד?

“יכול להיות שכן ויכול להיות שלא”.

אתה ויניב קקון, יו”ר תנועת אשדודים, חברים טובים.

“בלב ובנפש, חברי אמת ושותפים”.

ויכול להיות שיום אחד תמצאו את עצמכם יריבים שמתחרים על ההנהגה?

“מבחינתי, אם וכאשר יניב יתמודד על ראשות העיר, זה כמו שאני מתמודד. אני חושב שאנחנו משלימים אחד את השני”.

"יש לי אגו אבל הוא לא גדול". אברז'ל

"יש לי אגו אבל הוא לא גדול". אברז'ל

בוא נחזור למערכת הבחירות הנוכחית. מה השאיפות שלכם אחרי הבחירות מבחינת תפקידים?

“אני חושב שככל שנקבל יותר קולות, יהיה לנו יותר כוח ונוכל להשפיע יותר, אם זה לקבל סגנות ראש עיר ותיקים משמעותיים. מה שמעניין אותנו בעיקר אלה תחום החינוך, החברה העירונית, שכונות וצעירים ואנשים עם צרכים מיוחדים”.

למי אתה, מאיר, תצביע בבחירות לראשות ב-30.10?

“אני באמת לא יודע”.

אדם דעתן כמוך?

“זה לא בחירות רגילות. אני אפילו עוד לא יודע מה הכיוון שלי, זה עוד יקרה. התנועה כתנועה לא מביעה עמדה בנושא. יש לנו תומכים מכל המחנות שתומכים בכל המועמדים, ואם להגיד את האמת, כשאנחנו בוחנים את תקציב העבודה העירוני של יחיאל לסרי מול זה של צבי צילקר, אתה רואה שלא חל בו שינוי משמעותי. אז מה זה באמת משנה מי ראש העיר — חילוני אשכנזי או מסורתי ספרדי? מה שבאמת משנה זה הרכב המועצה. ואם יהיו במועצה יותר חבר’ה צעירים, יותר חילונים, יותר מסורתיים, אז חלוקת הכוח תשתנה ונוכל לשנות את סדרי העדיפויות”.

בעבר תמכת באריה ללוש לראשות.

“בעבר תמכתי בללוש, תמכתי גם ביחיאל — אגב האימהות שלנו חברות מהשכונה — וגם בצבי. אני מגוון”.

בשביל מה בעצם צריכים את האשדודים במועצת העיר?

“אנחנו מביאים משהו אחר בפוליטיקה. לראות 520 אנשים שמחליטים להיות חברים בתנועה חברתית-פוליטית מקומית, שמע זה לא דבר של מה בכך. החשיבות שלנו היא בחיבור לאזרח, לשכונות, לאנשים הפשוטים”.

אתם רוצים לעשות מהפכה באשדוד?

“אני חושב שאנחנו רוצים לשנות את סדר העדיפויות באשדוד, אם אתה רוצה לקרוא לזה מהפכה, אז כן. הגיע הזמן שהתושבים יהיו חלק מקבלת ההחלטות. בסופו של דבר התפקיד של נבחר ציבור ועובד ציבור הוא לשרת את התושב”. 

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

5 תגובות
  1. קרין טוקר

    אין על מאיר הברג'ל, איש גדול עם לב ענק !!!
    יצליח בגדול יחד עם תנועת אשדודים המיוחדים ❤
    רק הצלחות בדרך 🙏

  2. תושב גימל

    נשמע בחור מעניין שלא מחפש את כיסא או הכבוד . אלה בא לעבוד ולתת את כל כולו בשביל להצמיח את השינוי בחברה. הלוואי ויהיו עוד כאלה אנשים …
    תצליח ותעשה …

  3. אורי בירנ ברג

    מאיר היקר מועדון הביצה קיים הים נימצא שם מינהלת רובע ג

    אמינהלת רובע ג'

    מידע כללי
    image
    רובע ג' נמנה על הרבעים הוותיקים באשדוד ובו למעלה מ-23,000 תושבים. זהו הרובע הגדול ביותר בעיר מבחינת כמות תושבים.
    הרובע נמצא בכניסה הצפונית לעיר ממזרח – כאשר תוחמים אותו שדרות בני ברית ממערב, יצחק הנשיא מדרום, ומשה סנה ממזרח.
    ברובע ארבעה בתי ספר ממלכתיים: המגינים, אמי"ת, מעלות ועלומים – 2 האחרונים הינם בתי ספר לחינוך מיוחד.
    במרכז הרובע מרכז מסחרי ובו כ-40 חנויות, סופר מרקטים ועוד.
    רוב הבנייה ברובע ישנה יחסית, מלפני שנות ה-80, ורובה עם פוטנציאל גדול להיכלל לשדרוג במסגרת תמ"א 38 ו\או פינוי בינוי (חלק כבר החלו).
    ברובע קיימות שכונות יחסית חדשות – כמו שכונת לב הרובע, שכונת יד איתמר, והבניינים ברחוב הרב אלקלעאי.
    באפריל 2013 נחנך הבניין החדש האחרון ברובע ברחוב חנה סנש 14 בסטנדרטים גבוהים ומודרניים.
    במרכז הרובע ובסמוך למרכז המסחרי ניתן למצוא מיון קידמי הפועל 24 שעות ביממה – "טרם".
    אוכלוסיית הרובע הטרוגנית ומורכבת מתושבים ותיקים לצד צעירים. החתך הסוציו-אקונומי של מרבית התושבים הוא מתחת לממוצע.
    חצי מהאוכלוסייה הינה חרדית והחצי השני חילונית, לא מעט עולים חדשים בפרט מרוסיה ואתיופיה.יר מודון הביצה קיים . היום נמצא שם מניהלת רובע ג

  4. אחד שגדל ב ג' וחי ב ג'

    אורי בירנ ברג

    1) מועדון הביצה היה מקום שבו כל בני הנוער התכנסו היה שם פעולות של " מדצים " , מסיבות של בני נוער , קייטנות , ותגבורים לילדים ….. היום אין שם שום פעילות לילדים וזה מקום למשרדים ….

    2)בית הספר "מרון" שהיה בית ספר ממלכתי דתי נסגר ויש רק את מגינים החילוני …… בית ספר אחד לרובע הגדול שאתה אומר

    3) המרכז מסחרי שאתה מדבר עליו ישן מוזנח עם ריח שתן ….. וגם הרבה מקומות ריקים ……

    4) רובע ג' התחלי להיבנות בשנות ה 60 ולא ה 80 והכל התשתיות שם ישנות ורקובות ….

    5) בניין הפלמ"ח 3 תקוע כבר 8 שנים בתמ"א והעירייה לא עושה דבר מה גם ששיקום שכונות נתן שם 30 אלוף שקל על כל דייר ובלי שהדיירים יודעים ובסוף הכל נתקע …

    6) אוכלוסיית הרובע מתחרדת כל יום ויום וכל מבנה ציבורי שיש הם משתלטים בית בספר מרון , מועדון הביצה , מתנ"ס ג , גן ילדים ועוד

    7) מצב האוכלוסייה הוא קשה לך תבדוק כמה משפחות מטופלות ברווחה וכמה מקבלים משלוחי מזון ….

    לסיכום בתור אחד שחי ברובע ג ויודע מה יש שם כל מה שכתבתה לא משקיף את המציואות וכן צריך לעושת הרבה דברים בשביל הרובע ג , ב , א

    ופעם הרובע היה יותר בשביל בני הנוער ….

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר