דרור שור עולה להתקפה

למרות דימוי הקאובוי הקשוח שלו עם האמירות הבוטות, דרור שור למד על בשרו שיש לו לב וגם רגשות ושלפעמים כדאי לקחת אוויר ולשחרר קצת.

הוא יליד מושב ביצרון, דור שלישי במושב. אביו כבר נפטר, ואימו נחמה מתנדבת בארכיון המושב עד היום. הוא נשוי לדליה, שהייתה מורה וגם עסקה בעיצוב. הם הורים לשלושה וסבים לשלושה.

שור, בן 64, רץ לכהונה רביעית ברציפות בראשות המועצה האזורית באר טוביה. מתמודד מולו מי שהיה מזכיר המועצה עד לפני כחצי שנה — קובי אביבי.

“איום קיומי”

“הדבר שאני יודע לעשות הכי טוב”, פותח שור ואומר, “זה להגדיל את ההכנסות כל שנה, ואני מגדיל אותן במיליוני שקלים שחוזרים לתושבים. כשנכנסתי לתפקיד 70 אחוז מהתקציב הלך לשכר והחזר חובות ורק 30 אחוז חזר לתושבים. היה גירעון של 240 מיליון שקל. אני הפכתי את זה. היום אנחנו מאוזנים ו-70 אחוז מושקעים בתושבים. גם שילשתי את התקציב מ-140 מיליון לחצי מיליארד. האתגר הגדול בקדנציה הבאה יהיה לשמור על זה כי רשויות מקומיות מסביב לוטשות עיניים וגם משרד הפנים לוטש עיניים”.

למה הכוונה?

“הקימו כמה ועדות גיאוגרפיות לבדיקת הגבולות וחלוקת ההכנסות. מדובר על גדרה, נחל שורק, בני עי”ש, גן יבנה, קריית מלאכי, שפיר וחוף אשקלון. הדרישה מאיתנו מגיעה ל-100 מיליון שקל בעקבות חלוקה חדשה של השטחים וההכנסות ממיסים, בעיקר מאזורי תעשייה”.

דרור שור

זה איום קיומי על המועצה?

“כן, זה איום קיומי על המועצה ברמת השירות שהיא נותנת, ולכן אנחנו לא מתכוונים לוותר כל כך מהר”.

הדברים כבר הוחלטו?

“עדיין לא. אנחנו מנהלים איתם משא ומתן”.

איך זה ייגמר להערכתך?

“אני חושב שזה יסתיים בהתאם לקו שאני מוביל. לא נעביר אזורי תעשייה שאנחנו הקמנו לאף אחד. מה שאפשר זה לשתף בהכנסות. אם למשל בסיס צבאי משלם ארנונה, אפשר לחלק את ההכנסה. חתמנו למשל על הסכם עם קריית מלאכי שנעביר אליהם יותר מחצי מהכנסות הארנונה שמשלם משרד הביטחון עבור בסיס חצור — 15 מיליון שקל בשנה. רק ששר הפנים לא אישר אותו. הוא רוצה לקחת את זה אליו למשרד כדי לשלוט בכסף. בכל הארץ אגב, הכנסות ממשרדי ממשלה יועברו בהדרגה לשלטון המרכזי”.

כביש עוקף עזריקם.

“עלה לנו קרוב ל-20 מיליון שקלים, אנחנו מימנו וקיבלנו החזר על הרוב ממשרד התחבורה”.

שקף של המועצה האזורית באר טוביה ביחס למצבה של הקופה הציבורית בשני העשורים האחרונים

פערי מעמדות בתוך המושבים

יש הרבה שונות בין ובתוך המושבים מבחינת המצב הכלכלי.

“המדד הסוציו-אקונומי של התושבים שלנו הוא 7, אבל נכון, יש הרבה הבדלים בתוך המושבים. יש אנשים שחיים ברמות חיים מאוד גבוהות, ויש תושבים שמצבם הכלכלי קשה, סוג של הבדלי מעמדות חריפים. הקטע של הערבות ההדדית שעליו הקימו את המושבים — והוא בעיניי עיקרון חשוב מאוד — לוקה אצלנו בחסר. אנחנו מנסים לעזור ככל הניתן באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים”.

היום מתגוררים במועצה האזורית באר טוביה 22,500 תושבים. הגידול נובע בעיקר מההרחבות במושבים.

לכמה תושבים תגיעו?

“אני לא רוצה לעבור את ה-30 אלף בחמש השנים הבאות, כדי שהשירות לתושב ימשיך להיות ברמה גבוהה”.

מה אחוז החקלאים במועצה?

“40 אחוז הם בעלי משקים, אני מעריך ש-15 אחוז מתפרנסים נטו מחקלאות. 100 אחוז מהשטחים מעובדים”.

ארכיון: אפרסקים – משק גרלה, מושב ינון

מצב החקלאים קשה. מחירי המים מטורפים, פערי התיווך, היבוא.

“נכון. החקלאי הוא החוליה הכי חלשה. אין לנו את הלובי שהיה בעבר למגזר החקלאי. זה עלול לגמור חלק מהחקלאות בארץ. הממשלה צריכה להכיר בחשיבות החקלאות ולתת תמיכות כדי לעזור לחקלאים להמשיך לעבוד. היום המדינה מעודדת את החקלאים לסגור את המשקים. להיות חקלאי זה לשחק פוקר, אין לך שום רשת ביטחון”.

באיזה מושב הכי יקר לקנות היום בית או משק?

“תראה, הבת שלי לא הצליחה לקנות בביצרון, אז היא קנתה בבאר טוביה. זה שוק חופשי”.

“החוזקה הכי גדולה שלנו”

בוא נדבר על חינוך, נושא שגורר אחריו הרבה ביקורת מצד תושבים.

“השבוע אישרו לנו להרחיב את קריית החינוך המרכזית שלנו והשטח שעליו יש היום מטע זיתים של חבר מושב באר טוביה יועבר אלינו כדי להקים את בית הספר היסודי החדש — מבואות ב’”.

בניין המועצה האזורית באר טוביה

תיכון באר טוביה עמוס מאוד בתלמידים.

“יש בו 1,960 ומשהו תלמידים. אנחנו הולכים למהלך שבמסגרתו חטיבת הביניים תעבור מהפך עם הרבה אפשרויות בחירה, אמנות, מדעים ועוד, של שלושה בתים כמעט עצמאיים לגמרי עם שלוש—ארבע כיתות בשכבה”.

רציתם לפצל.

“נכון, רצינו לפצל לחטיבת ביניים וחטיבה עליונה לשני בתי ספר, אבל בדקנו, וכל המומחים המליצו לא לעשות את זה, לכן שינינו את ההחלטה”.

אבל יש תושבים שמתנגדים.

“לקראת הבחירות אנשים מתעוררים וגם תלו שלטים, בסדר”.

הרמה של התיכון טובה?

“השתפרה פלאים”.

אבל היו מקרים פחות מחמיאים.

“כמה חבר’ה שסיימו י”ב השתוללו וזרקו בעלי חיים מתים. היו תושבים שניסו לעשות מזה הון פוליטי, בושה וחרפה”.

אני זוכר שנהגו לומר בעבר שתיכון באר טוביה — גילוי נאות: למדתי בו עד שנות ה-90 המוקדמות — היה שם דבר ואחד המצטיינים בארץ. זה עדיין ככה?

“הדבר היחידי שהשתנה בו הוא שנותנים צ’אנס לכולם, וכבר אין את הסלקציה שהייתה שם”.

תיכון באר טוביה: האנדרטה לבוגרים שנפלו. מתוך אתר ביה"ס

למה הכוונה?

“גם אני למדתי בו ובוודאי שהייתה סלקציה: לאחד אמרו, ‘לך תפרק טרקטור’ ולאחר, ‘אתה תעשה בגרות’. זאת בושה וחרפה איך שהתנהגו, אבל כנראה שככה זה היה נהוג בכל הארץ”.

זה היה קשור גם למרכיב עדתי?

“אני מקווה שלא”.

מבחינתך, החינוך זו חוזקה שלכם?

“בוודאי, החוזקה הכי גדולה שלנו. חיזקנו את החינוך, פתחנו עכשיו חדר מוזיקה וקונסרבטוריון, יש לנו מנכ”לית חדשה לטיפול בחינוך בלתי פורמאלי, והיא עושה עבודה מדהימה”.

אם היית צריך לציין שלושה דברים הכי טובים שעשית?

“קודם כול השקעות בחינוך מגני הילדים והלאה, גם השקעה בהון האנושי. החינוך הוא גולת הכותרת שלנו. דבר שני החינוך הבלתי פורמאלי, תנועות הנוער, חוגים ופעילויות פנאי והדבר השלישי — והוא לא פחות חשוב — איכות החיים. אנחנו משקיעים הון תועפות בתשתיות, כבישים, מדרכות, גני משחקים, הצללות, תאורה”.

מה עם הקאנטרי?

“אנחנו קוראים לו מרכז תרבות, ספורט ופנאי, הוא נבנה בין עזר לאמונים. באוקטובר 2019, נסיים קצת לפני. שתי בריכות, אולמות לחוגים, אולם מקורה לכדורסל וכדורעף, מסלול רכיבה לאופניים. 60 דונם, 38 מיליון שקלים מכספי המועצה. נגבה מחירים מסובסדים מהתושבים שלנו, קוסט פלוס, לא רוצים להרוויח אלא לכסות את השוטף. מבקרים מבחוץ ישלמו הרבה יותר”.

הולך עם מי שבשלטון

שור הוא חבר דירקטוריון במשכן לאמנויות הבמה באשדוד והיה אחד מחתני החיבור הספורטיבי בין שתי הרשויות שהוליד את קבוצת הכדורסל מכבי אשדוד-באר טוביה.

שור

אתה בליכוד היום?

“אני תמיד מתחבר למי שנמצא בשלטון כדי לתת לתושבים שלנו את השירות הכי טוב. כשאהוד ברק היה, תמכתי בו, אחר כך בקדימה והיום הליכוד בשלטון. אני עוזר למנהיגים, לא למפלגות. הבן שלי עובד השר גלעד ארדן, אבל לא התפקדתי לאף מפלגה. אני איש מרכז”.

מה הצבעת בבחירות הקודמות?

“לא אספר לך, אבל אני מקווה שבקדנציה הבאה תהיה קואליציה יותר טובה. אני לא יודע אם אתה יודע, יכול להיות שגדעון שפר (ראש אכ”א לשעבר, תושב ביצרון, ד”ג) יצטרף לאחת המפלגות החדשות. עם גדעון אני מרבה להתייעץ, הוא גם בפורום חינוך של המועצה, ניסיתי לשכנע גם את חגי טופולנסקי (גם הוא היה ראש אכ”א, תושב מושב ערוגות ששמו עלה לכותרות עקב גניבת המחשב מביתו, ד”ג) להיכנס לעשייה הציבורית במועצה. האמת שלא ממש הצלחתי לשכנע אותם במה שקשור לשלטון המקומי. שניהם באסיפה הכללית של מכללת אחוה”.

טופולנסקי. צילום: דובר צה"ל

בבחירות הבאות תשים ליכוד?

“אני שוקל את זה בחיוב”.

“הייתי אידיוט, סליחה על הביטוי”

היה לך איזה קטע עם הלב.

“בתחילת הדרך כשראיתי את גודל החובות של המועצה, הרגשתי לא טוב, ממש שאני נחנק. במקום למרפאה, הגעתי לקפלן. התברר שהיה לי התקף, הייתה לי סתימה, כנראה מלחץ. שאלו אותי כל מיני שאלות: 'אתה בוגד?' — לא, 'אתה שותה חריף?' — לא… 'אז מה אתה כן?' שאלו ועניתי: 'אני ראש מועצה', אז הכניסו אותי לטיפול נמרץ. פתחו ושחררו. אם לא הייתי מגיע בזמן, היה עלול להיגרם נזק בלתי הפיך”.

ולפני כמה חודשים היה לך עוד איזשהו אירוע.

“בפעם האחרונה התברר שזה שום דבר. לחץ בחזה וזהו”.

אז מה הלאה?

“בקדנציה הבאה אני מתכנן עבודה ישירה מול כל מושב ומושב. אני קורא לזה הגשמת חלומות ופנטזיות. מה שיותר נוהל על ידי המועצה — עכשיו נעביר את הבחירה לתושבים”.

עם הנכדים

עם יד על הלב, מה החולשה המרכזית שלך?

“הסיפור שלדעתי טעיתי בו הוא שכשנבחרתי בפעם הראשונה, רציתי להוכיח שאני מסוגל לבצע כל מה שהבטחתי וגם נורא היה לי חשוב שיידעו שזה אני עשיתי. אבל גיליתי שזה חרטא, זה לא מעניין את הציבור. ככל שאתה נותן לו יותר, הוא רוצה עוד ולא מעניין אותו מה היה קודם ומה עשית לפני כן.

הייתי אידיוט, סליחה על הביטוי, שכשנכנסתי לתפקיד לא החלפתי את הפקידות הבכירה או את חלקה לפחות. רק לאחרונה הבאתי מנכ”ל חדש. למה חיכיתי? ריחמתי על אנשים. בדיעבד טעיתי שהשארתי שניים—שלושה אנשי מפתח ולקחתי על עצמי כמעט הכול, לקחתי ללב, נהייתי ריכוזי וזה עלה לי בבריאות. עכשיו כשיש לי אנשים שאני סומך עליהם, אני מבזר סמכויות ותענוג. בקדנציה הבאה אני מתכוון לעשות רה ארגון, להכניס חבר’ה צעירים”.

יהיו כאלה שילכו הביתה?

“אני מניח שחלק כבר הולכים כי הגיעו לשלב של פרישה וחלקם כבר היו צריכים ללכת מזמן. אני רוצה להצעיר את המועצה”.

יש טענה שאתה לא מספיק נגיש, שאתה ספון בלשכה שלך.

“אני מכיר את הטענה הזאת וגם יודע מה עומד אחריה. לקח לי כמה חודשים להבין ששני אחוז מהאוכלוסייה יכולים לתפוס לי 98 אחוז מהזמן. אז כן, חלק קטן היו עבריינים וכל מיני מסוממים, אנשים שרוצים שנסדר להם כל מיני דברים, הם ניסו וראו שאצלי זה לא עובד, והם עד היום נגדי. הייתי מאוים, היו כאלה שהוצאנו מפה עם משטרה. אני זוכר אנשים שהיו מגיעים עם מרצדס לקבל כסף מהרווחה והפסקנו את זה, אז מן הסתם אותם אנשים לא אהבו את זה.

אתה צריך לנהל וכדי לנהל אתה צריך סדר יום. מי שרוצה פגישה איתי מוזמן להגיע, רק להגיד מראש מה הנושא, כדי שאוכל להתכונן. אני בא לעבוד, אין לי חברים במועצה. אז 20 אחוז מהאוכלוסייה לא אוהבים אותי, בסדר. כל מי שמתמודד מולי יש לו מראש 20 אחוז, ובוא נראה מה הוא שווה מעבר לזה. תשאל כל אחד במועצה, חוץ מעבריינים, יגידו לך, ‘ישר יותר מדי, הולך עם הראש בקיר’. אצלי אין פרוטקציות ואין דרכים עוקפות”.

אבל עדיין יש מושבים שיש בהם בנייה לא חוקית ועסקים בעייתיים, בחלקם זה בולט. איפה אתם בסיפור?

“היו בעבר הרחוק מקרים של הפקרות וזה נגמר. היו פה אנשים שלא שילמו מיסים, אנשים שגרמו סבל לשכנים שלהם במושב, שרפו נחושת, עשו תעשייה מזהמת. אבל הבהרתי לכולם מי שייבנה מילימטר בלי אישור יחטוף, ואנשים חטפו. על היושר שלי אני לא אוותר. לא באתי כדי שיאהבו אותי, וגם לא רכשתי חברים חדשים מאז שאני בתפקיד”.

התפקיד עלה לך בבריאות?

“בהחלט כן. שילמתי מחיר, לא ידעתי שזה מה שיקרה, לא תכננתי ככה. לא שמתי לב שהגוף אותת לי עד שהתעוררתי, באיחור”.

אתה חושב שאתה אחד מראשי הרשויות הטובים בישראל?

“אני לא חושב ככה, אחרים חושבים ככה. תבדוק בשלטון המקומי, בכל מקום שאני מגיע, אני מקבל שטיח אדום. כדי להיות ראש רשות טוב צריך אומץ ומה שאני עושה היום בתיכון זה בדיוק זה, כי הרי לכאורה רק מטורף עושה את התהליך שאני עושה עכשיו בתיכון שלושה חודשים לפני הבחירות. לקחתי ריזיקה פוליטית מבחינה זאת, ואני לא מפחד”. 