מיכל זוהר

אמנות או נמות: המשוררת מיכל זוהר עומדת להוציא רומן ראשון

הייצוג האפסי לנשים בקרב זוכי פרס ישראל, שהצית השבוע דיון ציבורי, מלמד עד כמה גם בשנת 2018 שוויון בין המינים אינו דבר מובן מאליו. אני ותקרת הזכוכית שלי - סדרת כתבות מיוחדת לרגל יום האישה הבינלאומי שצוין השבוע, 8 במרץ

המשוררת מיכל זוהר (48), מנהלת תפעול במוזיאון אשדוד לאמנות, היא בוגרת תואר ראשון במדעי הרוח עם התמחות בכתיבה ותואר שני בתקשורת.

את כישרון הכתיבה שלה היא מתעלת לכתיבה על עוולות חברתיות, ובימים אלו היא עמלה על הוצאת ספר הביכורים שלה, רומן היסטורי שיעסוק בנשים במאה ה-18 בברלין. “זה ידוע שההיסטוריה כתובה מנקודת מבטם של גברים, ולכן יש נשים במהלך ההיסטוריה שנשכחו, שהן בשוליים. לכן בספר היה לי חשוב להשמיע ולתת מקום לנשים כאלו. הדמויות בספר מתבססות על דמויות אמיתיות”.

מדוע דווקא ברלין, במאה ה-18?

“בעת הזו ליהודים לא היו זכויות, לנשים לא היו זכויות, ולנשים יהודיות — בטח ובטח שלא. הנשים שאני כותבת עליהן הן פמיניסטיות עוד הרבה לפני שבכלל המושג הזה נולד, אולי הן אפילו לא ידעו שהן כאלה”.

ובישראל של 2018 יש עדיין צורך להנציח את יום האישה?

“לא הגענו לנחלה, עדיין יש פערי שכר בין נשים לגברים. תראי מה קורה בצה”ל עם הדרת נשים. עכשיו קיבלנו תזכורת נוספת: מבין 11 מקבלי פרס ישראל יש רק אישה אחת. אז יש עוד מה לשנות ובמה להשתפר, צריך לדבר על זה לא רק ביום האישה. ואם יום האישה נותן לבנות ולנשים חלשות העצמה, זה שווה שיש את היום הזה. ולא משנה אם הן הולכות להרצאה על המוח, מתנדבות במעון לנשים מוכות, אם הן מתפנקות בספא — כל אחת ומה שמעצים אותה”.

הכתיבה שלך היא כתיבה נשית?

“לפני שאני אישה אני אדם. אני לא יודעת אם בגלל שאני אישה, אני כותבת באופן כזה או אחר, לא יודעת אם קיים דבר כזה כתיבה נשית ואם צריך לקטלג. אף פעם לא שואלים גבר אם הכתיבה שלו היא גברית או אם בגלל שהוא גבר, הוא רואה את הדברים אחרת. אני תמיד צוחקת שכדי לכתוב צריך נורא להרגיז אותי, הרבה פעמים אני כותבת מתוך דברים שמכעיסים אותי. השירים שלי עוסקים בהוויה שלי, בעוולות שאני רואה”.

את עובדת בחברה העירונית, את רואה סביבך נשים בעמדות השפעה?

“במקום הקרוב אליי, במוזיאון אשדוד לאמנות, יש רוב נשי. ואם אני מסתכלת על מוסדות האמנות, אז בראשם עומדת נעמי אדר הופמן, שהיא גם המשנה למנכ”ל, בפן הזה אין טענה וחצי טענה. אבל אולי זה לא מעיד על הכלל”.

את מגדירה את עצמך פמיניסטית?

“אני לא אוהבת להשתמש במילה 'פמיניסטית', אבל אני חושבת שנשים צריכות לעשות את מה שהן מרגישות בלי תבניות. אם הן מרגישות שהן רוצות להישאר בבית עם הילדים — זה בסדר גמור, ואם אישה חולמת ורוצה לממש את האימהות שלה או רוצה לממש את עצמה כאשת קריירה — הכול בסדר, כל עוד האישה היא זו שבוחרת, וכחברה אסור לנו לשפוט”.

 

 

 

 

מה דעתך על קמפיין METOO#?

“אני חושבת שהוא מועיל וחיובי. מצד אחד, אם זה יגרום לבן אדם לחשוב פעמיים לפני שהוא מטריד את הבת שלי — זה טוב. מצד שני, כך גם היא יודעת שאם קורה משהו — היא יכולה להגיב בזמן אמת, אם הילדות היום יגדלו בהבנה לזהות סיטואציות שהן בגדר הטרדה מינית ולהבין שזה לא תקין. הטרדות מיניות זה משהו שקיים. נשים לא ממציאות או המציאו, הקמפיין הזה, גם אם לפעמים הוא פוגע בגברים, הוא חשוב. אני חושבת שכל תופעה שקורית — מתפוצצת, היא צריכה ללכת לקיצוניות ואז להתאזן. הדברים התאזנו, אבל כדי שהקול הזה יושמע והמורסה תצא, היה צריך מפץ גדול. יש דברים שהם פחות טובים בקמפיין הזה, אבל אם בן אדם יחשוב פעמיים לפני שהוא מטריד נשים, אז כן, זה חיובי”.

מה החלום שלך?

“בעוד עשר שנים מהיום אשמח להיות אחרי הוצאת הספר השלישי. הייתי רוצה להוציא ספר שירה ולהמשיך לכתוב. אני יוצרת והייתי רוצה לראות את עצמי ממשיכה ומתפתחת במקום שבו אני נמצאת”.

 

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    משוררת, אישה ומדהימה באותה חבילה.

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר