משפחת הבדלה

“אנחנו מדינה שלמה במשפחה קטנה. חילונים, דתיים וילדים גאים. ברוך השם!”

עליזה ושמואל הבדלה מאשדוד (ובאחרונה — גן יבנה), זוג הורים דתיים לארבעה ילדים, בהם בת לסבית ובן הומו, ריגשו את המדינה והכו גלים כאשר התייצבו לצד ילדיהם בצורה גלויה ויהיו איתם גם כשבקרוב יצעדו לחופה. ריאיון מיוחד ליום המשפחה

פורסם בתאריך: 15.2.18 16:23

נושא האימוץ בידי זוגות גאים עלה לדיון ציבורי רחב ביולי אשתקד עת הודיעה מדינת ישראל באמצעות תשובה לעתירה שהוגשה בבג”ץ כי היא מתנגדת לאימוץ בידי זוגות חד-מיניים. בנימוק להחלטה נכתב: “השירות למען הילד לא המליץ על שינוי הדין מכיוון שהתפיסה בשירות היא ש’הילד הנמסר לאימוץ נושא תחושה של חריגות’, ולכן רצוי ככל הניתן להימנע מהעמסת מטען נוסף על הילד, בדמות השמתו בתא משפחתי שנתפס בחברה הישראלית עדיין כתופעה חדשה ושונה”.

בנקודת הזמן המכרעת הזאת בני הזוג הבדלה, שעברו תהליך ארוך של יציאה מהארון של ילדיהם התאומים גל וטל, החליטו להתייצב עם ילדיהם. אב המשפחה שמואל, שהחזיק אז בחשבון פייסבוק פרטי, פרסם פוסט בנושא והודיע שיגיע יחד עם אשתו לתמוך בילדיהם (24) הגאים בהפגנה. אמר ועשה, ומאז הכול היסטוריה.

ללא הבדל

לתוך הוואקום שהשאירה המדינה בכל הקשור להגדרות המשפחה הגיעה משפחת הבדלה מאשדוד (ובשנה האחרונה — בגן יבנה) ושרטטה מחדש את הכללים. כעת חושפת אם המשפחה לראשונה את התהליך שעברו ומעבירה מסר להורים על קבלת האחר.

עליזה וגל

לא הכול היה ורוד”, היא אומרת. “כמו בכל משפחה, יש כאבים של בשלות ושל בגרות. התהליך היה תהליך ארוך של למידה והתפתחות. להיות הורים, חלק מזה זה להרגיש דברים לפני שהם נאמרים. ואני, כאימא, ידעתי עוד לפני שזה נאמר בפירוש. הרגשתי מבפנים תחושה חזקה וחיפשתי את כל התירוצים שבעולם להגיד, ‘מה פתאום, זה לא קורה אצלי בבית, כי אנחנו כמו כולם'. אני ושמוליק חלמנו על משפחה נורמטיבית ולהיות סבתא וסבא, לראות אותם מתחתנים במסלול של גבר ואישה כדבר הטבעי והמוכר.

אבל עם הזמן”, היא ממשיכה, “הסימנים רק התחזקו. ראינו שגל לא יוצא עם בנות, ותחומי העניין שלו שונים. וגם אצל טל — פשוט ידענו. עד פשוט יום אחד, כאשר הם היו בערך בגילאי התיכון המאוחרים, גיל 17-16 לערך הבנתי שאני חייבת להתעורר ולחבר את כל הסימנים ולעמוד מול המציאות ולהתמודד. כן, זה היה קשה ולא פשוט. היו המון שאלות, בעיקר שאלות.

התקשיתי לקבל את המציאות ונלחמתי בכל הכוח. האשמתי את גיל ההתגברות ואסרתי על בילויים, וכמובן שהיו גם מריבות וכעסים. אבל דבר אחד תמיד היה לנו ברור, לי ולשמוליק, וזה שהבית הוא מבצרו של האדם, ומהבית לא מגרשים. וגם אם רבים והולכים לסבא וסבתא לכמה ימים, בית זה בית, ואליו תמיד חוזרים. בית זה העוגן. ילד בלי גבולות ובלי עוגן הולך לאיבוד. וכמה שקשה, צריך תמיד לשים הכול על השולחן ולדבר. להכול יש פתרון אם נקודת המוצא היא הכלה”.

יש לכם טיפים להורים כיצד להתמודד עם יציאה מארון של ילדיהם?

“קשה להגיד להורים איך להגיב כשהם מתבשרים מילדיהם בבשורה כזאת, כל אחד הוא עולם ומלואו, אבל אנחנו יכולים להציע את הטיפ שלנו: כשאתם מסתכלים על הילד שלכם, תזכרו שהוא נולד מאהבה, מאהבה גדולה וסוערת, אהבה חזקה של שניכם ברגע טהור שלכם, ולא הוא בחר להיות כזה. ההתמודדות שלו בחיים היא הרבה יותר גדולה מאשר 'הבושה' של ההורה. בסופו של דבר החיים ממשיכים, והילדים גדלים ומתחילים בחיים עצמאיים, וההתמודדות האמיתית היא שלהם”.

בקרוב מתחת לחופה, פעמיים

לעליזה, אשת חינוך, ושמוליק, עובד חברת חשמל, יש עוד שני ילדים. הבן הגדול נמרוד הוא בעלים ומנכ”ל של חברת מייקסיילס בע’’מ, חברה המתמחה במתן שירותי מכירה במיקור חוץ ובייעוץ למנהלים ועובדים בתחום המכירות, ועידו – משפטן.

שמואל ועליזה הבדלה בהפגנה בת"א. צילום: דנה גת

איך הילדים קיבלו את הבשורה שהאחים הקטנים יוצאים מהארון?

“זה נודע להם בשיחות אישיות, והם קיבלו את זה ממש טוב. האחים בינם לבין עצמם מלוכדים מאוד וקשורים אחד לשני. כמו שלנו זה היה ברור, אז כנראה שגם להם. והם פשוט קיבלו את זה בהבנה”.

בחרתם להיעזר באנשי מקצוע לאורך הדרך?

“אנחנו בחרנו לא להיעזר באנשי מקצוע,.באופן אישי קיבלתי תמיכה בעבודה, שמואל ואני תמכנו אחד בשני, ומה שחיזק אותנו זה האמונה בבורא עולם. לדעת להסתכל על היש בחיים ולא על האין, לקבל כל דבר בשמחה, להודות על הדברים הטובים, יש בילדים שלנו כל כך הרבה דברים מופלאים, הם הילדים הכי טובים שהורה יכול לבקש. המיניות שלהם היא עניינם הפרטי. מיניות היא החלק המשני והכי זעיר מבחינתי באדם, האדם הוא מכלול אחד גדול של הרבה דברים”.

אני יושבת מולך ורואה אישה מאמינה ובעיקר חזקה ומלאת כוחות.

“במסגרת עבודתי הייתי רכזת במועדון של אקי”ם לחבר’ה בני 21+, וגם היום אני עובדת בחברה למתנ”סים במעון הדרים, מעון רגיל שבו משולבת כיתת תקשורת. זהו פרויקט בשילוב המעון השיקומי, שבו ילדים על הרצף האוטיסטי משתלבים בכיתות הגן הסמוכות על פי יכולותיהם. היכולת לראות ולהאמין בשילוב מגיל כה צעיר זה מודל התנהגותי הן להורים בכיתות המעון הרגילות והן לילדי הכיתה שלי שלומדים מודל נכון של חברה תקינה. אני מאוד מאמינה שככל שהחברה והחשיפה יתחילו מהגיל הצעיר, הקבלה וההכלה יהיו חלק אינטגרלי מחיינו.

שאלת מאיפה הכוח. ההורים של אותם ילדים מיוחדים הם שיעור חי ותזכורת לקבלת האחר, לראות באיזה מסירות הורים נלחמים למען הילדים שלהם, עושים בשבילם הכול — אבל הכול — כדי להנגיש עבורם את העולם ולהפוך אותו לטוב יותר. כשזה קרה, פשוט אמרתי, ‘על מה את יכולה להתלונן? שהילדים שלך קצת שונים? הם מתפקדים ועצמאיים — רק תגידי תודה’. זה שיעור בפרופורציות”.

ההורים עם גל וטל

מה לגבי הדת? שניכם אנשים דתיים ומאמינים, כיצד זה מתיישב?

“נכון שמשכב זכר אסור וכך גם הדין לגבי נשים, אבל צריך לזכור שמעל הכול אנחנו הורים, ואלה הילדים שבורא עולם בחר לתת לנו באהבה גדולה. לא אני יצרתי אותם, הם יציר הבריאה, ככה הם נולדו. זה שלי, מה ששלי, אני אשמור מכל משמר לטוב ולרע. אני יודעת שיש כאלה שקשה להם לקבל הורים דתיים שמתנהגים כמונו, והכול בסדר מבחינתי, אבל אל תדון אדם עד שלא תהיה במקומו. במקום שאני נמצאת היום כאימא אני מאחלת לכל ילדיי שימצאו זוגיות שתדע להכיל אותם ולקבל אותם, שתהיה להם אוזן קשבת, אני מאחלת להיות שם בשבילם ברגעים היפים והקשים”.

 

יש דיבור על חתונות בדרך?

“לטל, שעובדת כיום בשירות המדינה, יש בת זוג מדהימה. אני ושמוליק מתים עליה. גם נמרוד, בני הגדול, בדרך לחתונה, וזה ממלא אותנו באושר, מחכים גם לראות אותם כמשפחה עם ילדים (צוחקת)”.

אתם שלמים עם היציאה החוצה לפני חצי שנה?

"כן. אולי נבחרנו להגיד מה שאחרים שומרים בבטן. הסיפור שלנו נתן אמונה למשפחות רבות".

מה מסמל עבורך יום המשפחה?

“יום המשפחה היה מאז ומעולם יום שבמחשבה הייתי יוצאת החוצה ועושה חשבון נפש עם עצמי. ולזכור, פשוט לזכור: 'כמים הפנים לפנים — כן לב האדם לאדם'; כשאדם רואה פגם אצל האחר, ייתכן שהפגם נמצא אצלו. לדעת למצוא את נקודות האור אצל כל אחד ומשם לצמוח, אין אדם מושלם, ואין אדם שלם, לכל אחד ואחת מאיתנו יש פגמים, והחוכמה היא לדעת להזכיר את זה לעצמך. בסוף? שונוּת היא עניין של פרספקטיבה בחיים. הכול בעיני המתבונן. יש לי משפחה מדהימה, ואני אסירת תודה על קיומה. אני אוהבת כל אחד מילדיי. ושמוליק? זה בכלל זכייה”. 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר