בדרך לחתונה עוצרים לקחת אוויר

ל"ג בעומר הוא חג המסמל את עונת החתונות, עונה המתחילה עם הפקות ראווה ואטרקציות חדשניות ומקוריות בסכומים שמגיעים לעתים למאות אלפי שקלים. השוק אינו מפסיק להתחדש, ועושה רק חשק למצוא סתם סיבה למסיבה.

עקב ספירת העומר בהלכה היהודית, הנחשבת לתקופה של אבל מפסח עד שבועות, אולמות האירועים נותרים ריקים, אך היום החגיגי היחידי ל"ג בעומר, מאפשר גם עריכת שמחות, ורבים מהזוגות הנישאים, מנצלים יום יחידי זה שהפך סמל לחתונות.

חתונות ואירועים היו פשוטים ואף תמימים בעבר. האולם היה שכונתי מעוצב בעיצוב בסיסי מוכר ברקע של סידורי פרחים, התקליטן או התזמורת היו היה סטנדרטיים וטיפוסיים, המנות היו תמיד דומות- סלטים ובורקס (זכור המערכון המוכר של חנוך לוין בכיכובם של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי על 'רבע עוף או בורקס'), שמלת הכלה נרכשה במחיר ממוצע וחליפת החתן הייתה פשוטה עם כתפיות מנופחות. כל גולת הכותרת המפתיעה ביותר בכל חתונה הייתה הזיקוקים שהמלצרים היו אוחזים בידיהם, מגדל כוסות שמפניה והאפקטים מהצילום של הפוטו.

בדרך לחתונה (לא) עוצרים בייעוץ

בחלוף השנים נדמה כי הבסיס של אולם, צלם, תקליטן ואותם סלטים ובורקסים במנות כלל לא השתנה, וגם זיכרונם של המוזמנים התעייף כבר מאותם אירועים דומים. כך נוצרו אטרקציות לאירועים והפקות בעשרות אלפי שקלים, שכל אחת מנסה להתעלות מעל האחרת – מיצגים של דמויות מרהיבות, תזמורות בכניסה בכל סגנון אפשרי, אפשרות להוספת בר פירות, אלכוהול או בר מתוקים אקטיבי או פסיבי לבחירת הלקוח. אטרקציות מפתיעות אחרות כוללות שלוקים טעימים עם כתוביות אישיות, אביזרים מקפיצים והומוריסטיים לרחבת הריקודים, וכמובן המגנטים שאולי הפכו לאטרקציה ולהמצאה הבלעדית, שלא ניתן לחגוג שום אירוע בלעדיהם. האטרקציות הופכות לגרנדיוזיות יותר ויותר, כיוון שגם עולם ההפקות, העיצוב והטכנולוגיות רק מתקדם בצעדי ענק בשנים האחרונות, ומי שמתכנן כיום אירוע נקלע לסחרחורת של ממש. לא יהיה זה פלא אם האטרקציה הבאה תהיה שמלת כלה כמו השמלה של ריטה מטקס הדלקת המשואות.

הרצל כחלון. צילום: יח"צ

לעומת ההשקעה באטרקציות, והמודעות הגבוהה להפקת חתונה, זוגות הנמצאים בתוך חגיגת האופוריה והאגדות, אינם עוצרים להשקיע קודם גם בייעוץ זוגי, ולפעמים נדמה, כי קול הכוס הנשברת מתחת לחופה מסמל את תחילת השבר בחיי הזוגיות.

הרצל כחלון מאשדוד הוא מטפל משפחתי וזוגי, ואתם מכירים אותו גם מתכניות טלוויזיה מובילות רבות. הוא בן 65, נשוי למעלה משלושים שנים (לאותה בת זוג), אב לארבעה ילדים וסב לשלושה נכדים. הוא עובד סוציאלי בהכשרתו, מרצה בחברות מובילות בארץ ובחו"ל ומנחה גם קבוצות הורים ונוער. בנוסף הרצל כחלון גם טיפל במשפחות שכולות במסגרת אגף השיקום במשרד הביטחון.

כחלון מסכים לטענה כי זוגות המתכוננים לנישואין אינם משקיעים כלל בהכנה האמיתית. "הפסיכולוג הנדריקס אומר שהטבע מסדר אותנו", הוא מסביר, "הטבע מסדר לנו סוג של סם ואנחנו כמו מסוממים לא רואים חסרונות, אלא רק בני זוג מושלמים. זו ההתאהבות וטוב שכך, אחרת יכול היה להיות שאנשים לא היו מתחתנים, כי מי רוצה להתחתן עם חסרונות? האידיאליזציה של בן ובת הזוג כל כך מושלמים, כך שהמנגנון מסדר אותנו שנתחתן, כי מי הרי חושב על צרות? אנחנו מאוהבים ובן הזוג הוא מושלם! וכך גם הערב צריך להיות מיוחד. אני שומע את כולם אומרים מה! זה היום המשמעותי ביותר בחיי, אז שאני אחסוך כמה אלפי שקלים על חופה מפוארת? ניכנס לחובות ונפנטז שהאורחים יממנו את הערב! וכך האירוע הופך לגרנדיוזי וממש לא מנבא את הסיכוי של הזוג לשרוד. ישנם זוגות רבים שעושים זאת ומצבם הכלכלי גרוע מאד, ובמקום שיתחילו עם עודף כלכלי, הם כבר מתחילים עם חובות. כבר בשלב ההכנות לחתונה אפשר לנבא בעיות. אפשר כבר לראות את הסימנים הראשונים – האישה בדרך כלל אומרת לא מעניין אותי הכסף, לא חוסכים בכלום, ואילו הגבר אינו מבין שזה יעבור גם הלאה לחיי הנישואים עצמם. זה לא רק בחתונה. אם היא תרצה את הטלוויזיה היקרה ביותר, היא תקנה אותה גם אם אין את הכסף, וצריך לדבר על זה קודם. אם אתה קמצן באפן קיצוני, מה חשבת לעצמך שזה יפסק? צריך לראות לאן זה הולך, ולקחת את זה בחשבון, או למשל אם בן הזוג שלך בכל דבר שואל את אימא שלו. כבר בשלב ההכנות לחתונה רואים את זה. זה יחלחל גם לתוך החיים יחד".

אולי מוסד הנישואין פשט את הרגל?

"ממש לא. בני אדם רוצים לחיות ביחד. אנחנו יצורים חברתיים. אחרת, מה האלטרנטיבה לנישואין? שנחיה לבד? שלא יהיו ילדים? הבעיה היא שלא לומדים זוגיות, ולא יודעים לטפח קשר זוגי ואז הנשואים חולמים להשתחרר ממוסד הנישואין (מי רוצה לחיות במוסד?) ולעומת זאת גרושים וגרושות מתאמצים למצוא זוגיות. זה בית גידול טוב לילדים, וזה יותר יעיל לטפל ביחד ובני אדם בנויים לחיבור. אם אני חלילה חולה, בן הזוג יעזוב הכול ויטפל בי, ומה לגבי הזקנה? מי יסעד אותי?".

אבל דווקא בגלל אמירות כאלה זוגות בוחרים להתגרש. כי אתה נמחק, חיים כשותפים, למען הילדים בלי אהבה, בלי מין, רק כדי לא להיות לבד, וכי אני צריך בייביסיטר ומישהו שיטפל בי כשאזדקן.

"אני מדבר על זוגיות עם אהבה, חיבור, קשר. כמתגעגעים זה לזו, וישנה חברות אמיתית. זו סיבה משמעותית להישאר ביחד ולהתפשר על החסרונות. לכולנו יש חסרונות, אבל להישאר ביחד רק על מנת שמישהו יטפל בי בזקנה, בשום אופן לא. בשביל זה אפשר לקחת פיליפינית. לא צריך לסבול בתוך זוגיות רק למען הזקנה. זו שאלה חשובה. להישאר ביחד רק למען הילדים ולסבול, אין לזה שום ערך, וזה לא מגיע לכם. אם אתה לא סובל את בן הזוג למה שתחיה איתו? אבל עברנו לקיצוני. הרלוונטיות של המוסד כאידיאלי הוא לטפח חברות, ורק כאשר יש קשר טוב וחברות נביא לעולם ילדים. אז הם יהיו גם צוות שיכול לגדל ילדים יחד".

אבל זה לא משנה כמה הזוגיות טובה,הנישואין יהרסו את זה באופן טבעי, וימאיסו את האחד על השני לחיות רק כשותפים. זוגות צריכים לקחת הרבה ספייס, ותכל'ס שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה.

"באחת מתכניות הבוקר בערוץ 2 בדיוק דיברתי על החגים, ועל כך שלמעלה משמונים אחוז מתגרשים בדיוק אחרי החגים, כי אין ספייס אלא לחץ. ביום יום האישה לא רואה את הבעל, והוא בא רק בערב, אוכלים משהו והולכים לישון ופתאום זה להיות יחד כל הזמן, אבל הזוגיות לא צריכה להיות רק מקום שחונק, אלא צריך שיהיה לה עוד פאן- שכיף לנו יחד. אתם לא רק זוג נשוי, אלא ממלאים עוד פונקציות במקביל, וזוגיות זה משהו שלומדים. צריך להיות ספייס. הנישואין לא ימלאו את כל הפונקציות בחיים, אך גם אי אפשר יהיה לשנות את בן הזוג".

אבל גברים יהיו חייבים להשתנות, ואת זה גם אומרות הסבתות שלנו, כי הם העילה לפרידות ולגירושין. הגבר הישראלי במיוחד, נראה מוזנח, הוא לא איש של שיחה, והיום גם לא צריך אותו כמפרנס, אז למה שנשים יחיו עם רהיט?

"היום ישנה מגמה גדולה של גברים שכן מתחברים לצד הנשי, והם לא לפי הסטריאוטיפ של פעם".

כמו שמחייבים אותנו להגיע על פי חוק לטסט על הרכב, אז צריך אולי לחייב להגיע גם לייעוץ זוגי?

"זה לא כזה פשוט. זכותו של כל אזרח למצוא לעצמו אהבה, ואז תקום קול זעקה שזכותי להינשא מבלי לערוך שום מבחן או לחייב אותי ללמוד. כדי להביא ילדים לעולם לא צריך רישיון, אז לזוגיות? כל אחד חושב שהוא מצוין, ומי שמגיע לטיפול זה רק המקרים הטובים שאיכפת להם".

לדברי כחלון בתהליך הטיפול הזוגי הוא שואל לגבי הקשיים של בני הזוג, וחוקר כיצד הייתה המערכת הזוגית בביתם. כיצד היה המודל הזוגי שהם גדלו עליו.

"מישהו למשל מספר שהוא גדל עם אימא שתלטנית וחזקה", מספר הרצל, "במקרה כזה כל הסיכויים שהוא יתחתן עם אישה חזקה ושתלטנית, כי הוא לא יודע כיצד להתנהל. מישהי מספרת על דמות האח או האב בבית. מקבלים מהרקע מידע רב".

לפעמים הסנדלר בעצמו הולך יחף, וגם היועץ הזוגי גרוש.

"זה כמו להגיע לרופא, והוא יגיד לך לשנות את סגנון החיים לסגנון בריא, והוא בעצמו עומד מולך עם סיגריה ביד, מעשן וגם שמן. ההמלצה שלו בסופו של דבר נכונה, ואם הוא נכשל בחייו האישיים זה ממש לא אומר אם הוא מטפל טוב או לא טוב".

מהם הטיפים שלך לזוגות בתחילת הקשר ובמהלכו?

"קודם כל זוגות מתאימים יש בקושי בחנות נעליים. זה עניין של עבודה. זוגיות זה משהו שצריך ללמוד, ולצערנו לא מלמדים את זה בשום מקום. צריך ללמוד שמתפשרים, ושני חבלים שרוצים להיקשר, כל אחד תורם מהאורך שלו, אחרת אם כל חבל יחליט שהוא נשאר כמו שהוא, לא צריך קשר ויש רק שני קווים. הטיפ השני הוא לא לפנטז אפילו שאני יכול לחנך את בן הזוג להשתנות. אני יכול רק להחליט מה אני עושה עם מה שיש. הטיפ השלישי- כל מה שהפריע לי בחברות, יפריע לי פי עשר בנישואין, לכן יש לחשוב היטב אם השריטה של בן הזוג מפריעה לי, מה אעשה איתה לאורך החיים המשותפים? אם הוא קמצן הוא לא ישתנה ויהיה פתאום איזה לארג' רחב לב. האם אפשר לחיות עם זה? אם היא בלגניסטית, האם תוכל לחיות איתה? צריך לקבל את השונות. ברגע שמקבלים את השוני, הוא פחות יבלוט. ילד של אימא למשל, שכל הזמן אימא החליטה בשבילו עלול להוביל למלחמת עולם בין הכלה לחמות, וצריך לחיות עם זה. תלמדו להסתדר, ולא להתלונן עם אימא על בת הזוג, ולהפך".

ברכת המזל טוב היא תחינה שהגורל יאיר פנים לזוג. נישואין וגירושין זה לא בסופו של דבר גורל משמיים? רמי קלינשטיין היה צריך להביא לעולם עוד שלושה ילדים. גלעד שליט ישב בשבי ובזכות זה באוהל המחאה הכיר אחיו את רעייתו. לא תמיד זה נגמר בהפי אנד, אך הנושאים הללו זה הרבה מזל.

"אני חושב אחרת. זה לא גורל. זוגיות זה משהו שאפשר ללמוד לטפח, ומניסיוני כמטפל זוגי למעלה מעשרים שנה, השקעה בזוגיות היא שווה ביותר, כי אתה מטפח חברות ושותף לחיים".

הגברת הראשונה

"זה כלי שאני מלמדת את הזוגות שאני מלווה, כבוד. זה לכבד את הרצון או הצורך של בן הזוג, ורצון טוב, זה לראות טוב, לדבר במילים טובות ובעיקר לדון לכף זכות". יחיאל ועירית לסרי (אלכסנברג) ביום נישואיהם. צילום: אור אלכסנברג, איפור: ענבל פרץ, עיצוב השמלה: רחלי זוהר

גם הנשואה הטרייה, עירית לסרי (אלכסנברג), רעיית ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי ומאמנת זוגית במקצועה, מנדבת את הטיפים שלה לזוגיות מאושרת, ולמרות סיפור הזוגיות המיוחד שלהם, שאיש לא חשב שכך ייכתב משמיים, טוענת כי אין לדעתה גורל מוכתב מראש: "למרות האמירה הידועה הכול צפוי, עדיין, ובמיוחד בזוגיות, הרשות נתונה", היא אומרת. "ואני מאוד מאמינה בכך שאנו מייצרים את המציאות שאנו חיים בה. אם בעקבות כשלון, נשכיל, נצמח ונתפתח, הרי שגם נוכל ללמוד איך לייצר את המציאות שמתאימה לנו. מניסיוני כמאמנת זוגית, אני יכולה לקבוע שאפשר להפריח זוגיות מחדש, בתנאי כמובן ששני בני הזוג מודעים לכך ומוכנים לתהליך.

כדי שזוגיות תצליח צריך תקשורת, כבוד הדדי ורצון טוב, תקשורת, זה קודם כל לדעת מה הרצון או הצורך האמיתי שלי, ולדעת להעביר לבן או בת הזוג את האינפורמציה בכבוד ובלי האשמות. זה כלי שאני מלמדת את הזוגות שאני מלווה, כבוד. זה לכבד את הרצון או הצורך של בן הזוג, ורצון טוב, זה לראות טוב, לדבר במילים טובות ובעיקר לדון לכף זכות".

על הפרק הקודם בחייה היא מסכימה לומר: "כאדם בוגר לקחתי אחריות על החלק שלי בכישלון, למדתי והשכלתי, כדי ליצר את המציאות 'הגורל' שאני בוחרת בזוגיות החדשה. אין לנו בחירה במה שקורה לנו בחיים, אבל יש לנו בחירה כיצד להגיב למה שקורה לנו".