"אפילו אני" גיל סולומון בהפגנתו הראשונה. צילום מאיה מן

”לא באנו להכתיר מישהו, באנו להעיף“

גיל סולומון מאשדוד היה אזרח די פאסיבי שאוהב לשבת בבית. בלית ברירה עם התעוררות המחאה בארץ הוא הפך בחודשים האחרונים לדמות בולטת בהפגנות נגד נתניהו והשלטון במדינה. הוא והמגפון שלו כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהמראות בבלפור

פורסם בתאריך: 31.10.20 14:00

     

דבר ראשון שחשוב לגיל סולומון שתדעו עליו זה שלפני הכל הוא מייצג את עצמו, לא מחנות או קבוצות, לא ימין או שמאל, עצמאים או שכירים. למעשה, למרות עניינו הרב בפוליטיקה, הוא מעיד על עצמו שעד גיל 31 מעולם לא לקח חלק פעיל בהפגנה או מחאה, אך ביולי האחרון – באחת ההפגנות הרבות שהתקיימו מידי שבת בערב ברחוב בלפור – משהו בו התעורר ומאז הוא שם, ברחובות.

אמנם סולומון ללא ספק אדם מבדר, אבל הוא לא בא להצחיק, הוא בא לצעוק את מה שעל ליבו. הוא גדל באשדוד והתחנך במקיף א‘. אין לו תעודת בגרות או תואר אקדמי. היום הוא עבר לתחום הפרטי כעצמאי ויזם שותף במספר חברות סטארט-אפ. ”המצב של הבוחרים שבחרו בביבי מאז האלף הקודם עד עכשיו, לא הוטב. אני אשדודי ומכיר טוב את המצב בשכונות העניות, אם מסתכלים על פילוח ההצבעות, אתה רואה שדווקא בשכונות הכי נדפקות מהתנהלות הממשלה, התמיכה בשלטון הכי גבוהה, נמאס לי מזה כבר“.

לדעתך, יש בכלל עוד שמאל בארץ?

”קטונתי מלדעת אבל אני חושב שכן. בישראל המונחים של שמאל וימין נועדו לפלג, כך יותר קל לשלוט על קבוצות. לפלג בני לבין אחי, זה פשוט פילוג מובהק. אז לשאול אם יש שמאל בישראל? צריך לשאול האם יש דמוקרטים בישראל האם יש אנשים לא מושחתים בישראל ויש. אם אנו מסתכלים לדוגמה על מה שמוגדר גוש הימין ושנשלט על ידי מפלגת הליכוד – מפלגה שרחוקה שנות אור מלהיות ממפלגה ליברלית“.


רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"


מה הביא אותך אישית אל המחאה?

”חברה שכנעה אותי ערב אחד לבוא להפגנה בבלפור, והגעתי עם שלט פשוט מקרטון שכתוב עליו ’אפילו אני באתי להפגין‘ כדי להמחיש כמה המצב גרוע – אפילו גיל סולומון, ששונא לצאת מהבית ואוהב את השקט שלו יצא להפגין בחום של יולי.

כחובב היסטוריה, רצה הגורל כך שההפגנה הראשונה שהייתי בה בחיי הייתה ביום הבסטיליה, -ה-14 ביולי. לפני ההפגנה הזו הייתי מאלה שחושבים שהמפגינים הם הזויים, שאין להם מה לחפש שם ושזה לא באמת יעזור. כשראיתי סרטונים של עימותים בין שוטרים למפגינים חשבתי שבטח לא מראים מה קרה לפני, אבל בפעם הראשונה שראיתי בעיניים שלי איך מפגינים שלא עושים שום דבר, פשוט עומדים, והמשטרה מרביצה להם ועוצרת אותם, אתה ממש רואה שהשוטרים כועסים עליך שאתה מפגין נגד ביבי. ברגע שראיתי איך עוברים על החוק בחסותו, אמרתי ’זהו, אני לא יכול לשתוק‘. זה אולי נשמע גרנדיוזי אבל בעוד עשרים שנה שאני אסתכל אחורה אני רוצה להגיד לעצמי, לא לילדים או לנכדים, שעשיתי משהו. אפילו אם זה בסך הכל לצאת מהבית עם מגפון ולצעוק סיסמאות“.

חווית אלימות?
”אני לא חוויתי אלימות מצד מפגינים מהצד הנגדי או משוטרים, כנראה שפחות מחפשים את הבחור הג‘ינג‘י הלבן שנראה פריבילג. מנסים לצייר את המחאה כמאבק אליטיסטי, זאת שיטה נוספת של השלטון לעשות דה-לגיטימציה למתנגדי המשטר. למרות שהמחאה היא קיבוץ גלויות שמורכב מכל הפסיפס של החברה הישראלית. כשאני רואה שוטר אני לא צריך להרגיש מפוחד אלא להרגיש בטוח. המשטרה צריכה להגן עלי, לא לאיים עלי. היו עד עכשיו יותר מ-400 מעצרים של מפגינים וכתב אישום אחד לא הוגש“.

המחאה מתמקדת בנתניהו, אך לא מציעה אלטרנטיבה אחרת.

”אני לא אוהב את הטיעון הזה – לא מתפקידי לקבוע או להמליץ על אלטרנטיבה. אני לא בונה על כך שמשום מקום יגיע איזשהו משיח שיושיע את מדינת ישראל. מה שאני יכול להגיד בוודאות זה שראש ממשלה ששקוע עד צוואר במשפט אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבל החלטות גורליות למדינת ישראל. קיים חשש שהוא יכריע על פי האינטרס האישי ולא האינטרס הלאומי. מי יחליף אותו? זה העם יקבע בקלפי. לשאול מפגינים נגד שחיתות מה אתם מציעים במקום, זה פשוט לשים רגל למחאה הזו. לא באנו להכתיר מישהו, באנו להעיף. אי אפשר לסמוך על היועץ המשפטי לממשלה או נשיאת בית המשפט העליון שיצילו את הדמוקרטיה הישראלית שנלקחה בת ערובה בידיו של הנאשם מספר אחת“.

גיל סלומון בהפגנתו הראשונה ביום הבסטיליה (14.7). צילום מאיה מן

אתה מדבר על משפטי נתניהו אבל מה שהוציא את רוב המוחים לרחובות זו ההתנהלות במשבר הקורונה.
”ההפגנות הגיעו לבלפור רק בתקופה האחרונה אך הן היו קיימות עוד לפני כמה שנים בכל הארץ בעצימות נמוכה. התקופה של הקורונה המחישה לנו, כמו שאהוד ברק אמר, כמה האדם הזה הוא פרזנטור מעולה, מנהל בינוני ומקבל החלטות גרוע. בגל הראשון לא ראינו את אותן הפגנות כי הכל לכאורה התנהל בסדר. אבל הביזיון שנמשך אחריו, התפרצות הגל השני והטיפול הכושל הכעיסה את הציבור. אצלי זה הכל ביחד“. בחודשים האחרונים הפך סולומון לפעיל מוכר בהפגנות, לרוב כחלק מקבוצת פעילים קטנה הנקראת ’הדמוקרטים‘. בחודש יולי האחרון הוא עוכב על ידי משטרת ישראל לאחר שהלך ברחוב שבו נמצא ביתו של ראש הממשלה בקיסריה.

המגפון הפך להיות סמל עבורך לחופש – מה הסיפור מאחורי זה?
”אני לא מאלה שבדרך כלל נואמים בכיכר העיר, אני דווקא די ביישן אין לי בעיה להביע את דעתי אבל לדבר מול קהל? בכל זאת, באחת ההפגנות חברה הביאה לי מגפון קטן והתחלתי לתת קריאות קצת משלי ולדבר. למחרת פתאום אני רואה שמתייגים אותי בסרטונים מההפגנה עם תגובות נלהבות אז החלטתי לקנות מגפון“.

סולומון ממשיך לספר שבהפגנה בבלפור לפני שבועיים הוחרם על ידי המשטרה אותו מגפון שקנה. ניסיונותיו להשיב לעצמו את האבדה עלו בתוהו, הגם שהובטח לו שהמכשיר יחזור אליו בסוף ההפגנה. ”קרה דבר מדהים, שמתי את הסרטון שמתעד שמחרימים לי את המגפון בטוויטר, ואנשים התחילו לשלוח הודעות בסגנון ’אנחנו רוצים
להעביר לך כסף שתקנה מגפון חדש‘. 40 דקות מהרגע שצייצתי – אנשים שבחיים לא הכרתי העבירו לי 530 שקל כדי שאקנה חדש. היה אדם מדרום אפריקה אמר לי ’אחי זאת ההשקעה הכי טובה שעשיתי, 'אני פה וביבי לא שומע אותי, לך תגיד לו‘.

בהפגנה האחרונה שהייתי בשבוע שעבר שוב ניסו להחרים לי את המגפון, הפעם אמרתי להם ’אתם רוצים לקחת ממני את המגפון תיקחו אותי איתו‘. בשלב הזה אני מרגיש שהמגפון הוא משל לחופש הביטוי, לזכות להפגנה. זה פשוט ניסיון לדכא את המחאה על ידי המשטרה“.

אתה חושב שהמטרה הגדולה של המאבק – הדחתו של נתניהו, תצליח?
”אין לי תשובה חד משמעית. קשה מאוד לנבא את המציאות במזרח התיכון. מחר בבוקר כבר יכול לקרות משהו שיעורר הכל. ממערכה בעזה או תקרית בצפון אבל זה שאנשים יוצאים להפגין בזמן קורונה, כשזה לכאורה מסכן חיים, זה פשוט מרגש אותי. יש מחקר שמצא שבכל מחאות המהפכה שקרו בהיסטוריה, המחאה הצליחה לאחר שהצטרפו אליה 300 אלף איש. ברגע שזה מגיע לכמות כזאת, המחאה עובדת. המסר שלי מאוד פשוט: ’זה לא יגמר עד שתתפטר‘“.

תגיות:

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר