החל משנת 2014 ועד חודש ספטמבר 2019 הגיעו פקחים של המשרד להגנת הסביבה לשטח של תחנת מעבר לפסולת במושב שדה עוזיהו. הם צילמו, תיעדו, כתבו דוחות ואף שיתפו פעולה עם גופים נוספים כמו משטרת ישראל. בכל הדוחות ובכל הפניות נכתב כי "על פי המידע שבידינו" במקום מופעל ומנוהל על ידי אפרים מסיקה.
בחודש ספטמבר 2019, אף הוגש כתב אישום נגד מסיקה על ידי המשרד להגנת הסביבה, ולפיו מסיקה הפעיל וניהל תחנת מעבר לפסולת במושב שדה עוזיהו, במתחם הנמצא בגוש 2495 ,במרחק של כ-30 מטרים מבתי התושבים בישוב. עוד נטען בתב האישום כי לתחנה מגיעה פסולת רבה כמו פסולת בניין, פסולת יבשה, מתכת וצמיגים משומשים. לטענת המשרד המקום פעל ללא רישיו וללא התשתיות הנדרשות להפעלת תחנת מעבר כמו למשל: כיסוי לצמיגים המשומשים, תעלת ניקוז היקפית, שטח שאינו אטום ובכך אינו מונע חלחול וזיהום קרקע ועוד.
תחנת המעבר במושב שדה עוזיהו, 2014. צילום: אדיב אבו סריחאן, המשרד להגנ"ס
תחנת המעבר במושב שדה עוזיהו, 2015. צילום: אדיב אבו סריחאן, המשרד להגנ"ס
לאחר הגשת כתב האישום פנה מסיקה למשרד עורכי הדין אמנון גולן ובתגובה לכתב האישום הוכחש מכל וכל כי מסיקה מפעיל תחנה כזאת בגוש 2495.
הטיעון הזה שבו מסיקה מכחיש כל קשר לתחנה, הביא את בית המשפט לחפש את הקשר ואת החיבור שעשו במשרד להגנת הסביבה בין התחנה לבין מסיקה ולברר איזה מידע מחזקי המשרד שלפיו מסיקה הוא זה שמפעיל את התחנה.
עו"ד אמנון גולן. צילום: טל מחפודה
תחילה בדק בית המשפט את השימוע שנערך למסיקה לפני הגשת כתב האישום. בסיכום השימוע שנחתם על ידי מנהל מחוז דרום של המשרד, צוין כי מסיקה הודה שהוא מפעיל תחנה במקום אך הוא הכחיש כי הוא פועל בניגוד לדרישות החוק בנוגע לתשתיות במקום.
אלא שבמהלך המשפט, ביצעו עורכי הדין ממשרד אמנון גולן חקירות לאנשי המשרד להגנת הסביבה והתברר כי לא היה פרוטוקול לשימוע וכי סיכום השימוע שהוא מסמך מסודר ומעובד נערך רק בחודש אפריל, כשלושה חודשים לאחר השימוע עצמו. המעורבים בשימוע התקשו לזכור בביתה משפט את גירסתו של מסיקה לטענות נגדו ובית המשפט הטיל ספק במהימנות הדברים שהוצגו בסיכום השימוע.
תחנת המעבר במושב שדה עוזיהו, 2015. צילום: אדיב אבו סריחאן, המשרד להגנ"ס
תחנת המעבר במושב שדה עוזיהו, 2017. צילום: אדיב אבו סריחאן, המשרד להגנ"ס
בנוסף, מנהל תחום תשתיות נשאל בבית המשפט על הייחוס והשיוך של תחנת המעבר למסיקה והוא העיד שאין ברשותו מסמך המעיד על זכויותיו של מסיקה לגבי המתחם. אותו מנהל כתב באחד הדוחות כי "על פי המידע שמצוי ברשותנו" המתחם בבעלותו של מסיקה, אך כאשר נשאל האם יש בידיו מסמך כזה הוא השיב בשלילה.
גם מפקח במשטרה הירוקה שזומן להעיד, סיפר כי המיידע הגיע בעל פה מהמשטרה, אך לא הציג כל ראיה שיש בה לקשור את מסיקה למתחם.
"מצאתי לנכון לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק", כתב השופט משה הולצמן.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
