מנהל ביח פרופ' חיים ביטרמן. צילום:אורי קריספין

מהכרמל אל הדיונות באשדוד

מנהל בית החולים באשדוד, פרופ' חיים ביטרמן, מגיע לאשדוד מעיר הנמל הצפונית, עם מוניטין עשיר שצבר בכללית ובבית החולים כרמל. הוא סבור ש"יש חוסר ברופאים, אחיות ומיטות אשפוז", ממליץ לשר ליצמן "להקל על רופאים ואחיות שרוצים להגיע מחו"ל" וצופה כי "בית החולים יגדל במהירות ל-700-600 מיטות"

פורסם בתאריך: 15.6.17 13:59

פרופ’ חיים ביטרמן, בן 61, נשוי ואב לשלושה, הוא המנהל של בית החולים החדש באשדוד. ביטרמן הוא רופא פנימי במקצועו, אשר כיהן בשש השנים האחרונות בתפקיד הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית. במסגרת תפקיד זה עסק בין היתר בנושאי מדיניות רפואית, קביעת מדדי איכות בבתי החולים ובקהילה וניהול הייצוג של הכללית מול גורמים חוץ-קופתיים. לכללית יש ארבעה מיליון מבוטחים, והוא מוגדר כארגון הבריאות הגדול ביותר בארץ והשני בגודלו בעולם.
פרופ’ ביטרמן הוא כאמור מומחה ברפואה פנימית וניהל במשך 20 שנה את המחלקה הפנימית ובהמשך גם את החטיבה הפנימית בבית החולים כרמל בחיפה. בשנים האחרונות מילא שורת תפקידים בכירים, בהם יו”ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית וחבר בוועדת סל הבריאות.
ביטרמן מתגורר בימים אלו בחיפה, עיר הולדתו. “זה ייגמר, בקרוב זה יהיה תל אביב ואשדוד, אי אפשר להגיע מחיפה לאשדוד בכל יום עבודה. לכן אצטרך לעבור לאשדוד, לפחות לחלק מהזמן, וחלק בתל אביב. כי חלק מהפעילות היא גם שם”, אומר הפרופ’.
לפני שנה וחצי ביטרמן סיים את תפקידו כרופא הראשי של שירותי בריאות כללית – קופת חולים שעד היום לא הגיעה להסדר עם אסותא – ומונה למנהל בית החולים החדש. “ממש לפני ימים מעטים פתחנו את בית החולים, וזה בהחלט מרגש”, הוא אומר.
אתה מציין כי בית החולים נפתח, אך בפועל רק מרפאות החוץ נפתחו.
“לא, לא, חד-משמעית בית החולים נפתח. היות וזהו בית חולים חדש שנבנה מרמת החול ועד לרמת הבניין המפואר, תכננו פתיחה מדורגת שהתחילה בשבוע שעבר, יום ראשון, 4 ביוני, עם פתיחת 14 מרפאות החוץ בעיקר בנושאים כירורגיים. וב-1 בנובמבר, עם פתיחת חדר המיון, כל שירותי בית החולים יפעלו בצורה מלאה”.
באתר בית החולים נכתב “אסותא אשדוד הינו בית חולים מודרני ומתקדם שיפעל על פי סטנדרטים בינלאומיים של איכות רפואית ובטיחות למטופלים”.
“בית החולים מתחיל מבחינת גודל כבית חולים לא גדול, 300 מיטות, ויכולת לקלוט יותר חולים בתקופות שיא בתוך חדרי חולים, כי המבנה מאוד מרווח, אך הוא מצויד הרבה מעבר לבתי החולים בסדר גודל שלו בארץ. למעשה, אסותא אשדוד מצויד כמו בית חולים גדול מאוד. בטכנולוגיות, במכונים ובמעבדות. כך, למשל, בבית החולים תהיה יחידה לאונקולוגיה לטיפול במחלת הסרטן שתכלול מכון הקרנות. מבאר שבע עד תל אביב אין מכון להקרנות, תושבי האזור הזה רצים 40-30 פעמים לטיפולים. זה אזור גדול מאוד שלא היה ניתן לקבל בו את השירות הזה, ועכשיו יהיה. אנחנו בית חולים ציבורי לחלוטין, אבל אנחנו שייכים לרשת אסותא שמצטיינת ברמת שירות ויחס טובה הרבה מעל הממוצע במערכת הבריאות. נשקוד ליישם את כל התובנות את כל השיטות שבגללן רשת אסותא מצליחה לקיים רמת יחס ראויה לציון, נשתדל להצטיין בתחומים האלה”.
מה דעתך באמת על מצבה של מערכת הבריאות בארץ?
“למערכת הבריאות בארץ יש מספר יתרונות והרבה חסרונות. היתרון הגדול שלה שהיא מערכת ותיקה שנותנת כיסוי רפואי לכל האוכלוסייה במדינת ישראל, ויש בה רפואה קהילתית חזקה מאוד, יש בה בתי חולים טובים. אבל הבעיה של המערכת היא חסך של אמצעים לטפל בכל האנשים וזמינות ראויה. חסרות מיטות אשפוז, חסרים רופאים ואחיות, כך שזמני ההמתנה במערכת הם מאוד ארוכים. מבחינה זאת בית החולים החדש שלנו הוא בשורה, כי הוא יקטין את זמני ההמתנה. זה לא יפתור את הבעיה, אבל לפחות יצמצם ויעזור. בנוסף, מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם נתק בין הרפואה הציבורית לבין הרפואה בבית החולים. יש הרבה ליקויים בתחום של רצף ואחידות הטיפול. אנחנו משקיעים הרבה אנרגיה כדי ליצור באסותא רצף טיפולי. זה מתחיל מדברים שהם לכאורה טריוויאליים כמו זמינות של מידע, שהתיק הרפואי של מטופל שנכנס לבית החולים יהיה זמין לרופא, כך שהוא יוכל לראות תוצאות של בדיקות וצילומים, מה שימנע הרבה כפילויות של בדיקות, ייעל את המערכת ויצמצם טעויות. המטופל יראה את אותו הרופא – גם בבית החולים וגם בקהילה”.

מנהל בי"ח פרופ' חיים ביטרמן. במבנה החדש. צילום:אורי קריספין

אם היית יכול, מה היית ממליץ לשר הבריאות ליצמן לעשות?
“המשרד עושה משנה לשנה יותר, אך כמו במערכת הכבישים שלנו זה מעט מדי ומאוחר מדי, אז לעשות יותר. בכיוונים שהמשרד מתמקד בהם יש צורך להגדיל את מספר מיטות האשפוז במדינת ישראל ובעיקר יש צורך לתכנן נכון יותר את כוח האדם הרפואי והפרא-רפואי כדי לסגור על פערים גדולים שעדיין קיימים”.
איך מביאים רופאים ואחיות נוספים?
“באופן חלקי עשו את זה כשהגדילו את מספר בתי הספר לרפואה ואת מספר הבוגרים של כל אחד מהם. אבל, שוב, זה כמו מערכת הכבישים – זה יפה, זה נחמד, זה בכיוון הנכון, אבל זה לא מספיק. אני בהחלט מאמין שצריך להקל על רופאים ואחיות שרוצים להגיע מחו”ל לעשות זאת ולהקטין את העומס הביורוקרטי המוטל עליהם ואשר מקשה מאוד על קליטתם. בקרב רופאים יש שיפור, בקשר לאחיות? זה מאוד קשה לאחיות מחו”ל להגיע לארץ. מאוד קשה. סדרת בחינות קשה. אני ממליץ למשרד להקל את החסמים הרגולטוריים בעניין הזה”.
איך לדעתך בית החולים ישפיע על העיר אשדוד?
“העיר אשדוד היא העיר החמישית בגודלה במדינת ישראל, היחידה מעשר הערים הגדולות שאין בה בית חולים, ותושבי אשדוד נאלצים לכתת רגליהם ומכוניותיהם מרחקים של 30-20 קילומטר כדי לקבל סיוע רפואי בבית חולים. הזמינות של בית חולים בתוך אשדוד, שהייתה צריכה כבר להגיע מזמן, סוף-סוף קיימת. אני בטוח שתושבי העיר ייעזרו בשירותינו, והגדלת היכולות הרפואיות בעיר תקטין את זמני ההמתנה. אני בטוח שהם ישמחו בזה, הם חיכו לזה הרבה שנים. בית החולים יכפיל עצמו ויגדל במהירות להיקפים של 700-600 מיטות”.
באיזה קשיים אתם נתקלים בגיוס כוח אדם?
“הגיוס מתקדם יפה, ופנו אלינו הרבה אנשים. אנו מחפשים ומאתרים את המתאימים ביותר והטובים ביותר כיוון שהצבנו לעצמנו רף גבוה. יש מספר משרות שאנחנו עדיין מחפשים, אבל בגדול הולך יפה. כרגע 90 אחוז ממנהלי המחלקות, היחידות והמכונים גויסו. התמונה אופטימית”.
בבתי החולים הקיימים חוששים מאסותא אשדוד?
“השינוי שמתחולל הוא דרמטי, ומטבע הדברים ולאור העובדה שתוצאתו עדיין לא ברורה זה מעורר חששות. החששות הם בעיקר ממעבר מסיבי של כוח אדם. זה לא קרה. כיוון שכוח האדם שעבר אלינו מתפזר יחסית הומוגני מכל בתי החולים בסביבה ואף מבתי חולים מרוחקים, אין מעבר מסיבי שפוגע משמעותית בבתי החולים האחרים.
חשוב להגיד שזה היה צפוי שיהיה מעבר כוח אדם, הרי אין מאגר של רופאים ואחים ואחיות שמחכים באיזה שהוא מקום, היה ברור שהם יגיעו ממוסדות רפואיים אחרים. יש קצת עולים חדשים. זה קרה כפי שאמרתי, באופן טבעי ובלי התערבות מצדנו. לא היה מעבר מסיבי. סך הכול, להערכתי, הדאגה של בתי החולים בסביבה לא תגבר עם הזמן, אלא תקטן.
היבט נוסף הוא נושא ‘העבודה’ שתרד מבחינת כמות הניתוחים, צילומים, בדיקות. בנושא הזה אין מה לדאוג, כיוון שיש כאלו עומסים במערכת האשפוזית בבתי החולים במדינת ישראל שמה שיקרה בעקבות אסותא אשדוד הוא הקלה בעומסים לרווחת התושבים באשדוד והסביבה. בתי החולים כל כך עמוסים, ואני חושב שהם יברכו על התופעה הזאת שנקראת בית החולים הציבורי אסותא אשדוד”.
מהו לדעתך היתרון הגדול של בית החולים באשדוד ומהו חסרונו הגדול?
“היתרון הגדול הוא שהוא קם בעיר שאין בה אף מיטת בית חולים, ולכן הוא מתקבל בברכה על יד האוכלוסייה המקומית שתיעזר בו, והוא יהיה עמוס בעבודה רפואית. החיסרון הוא שהצרכים עולים על גודלו הקיים הנוכחי, ומשום כך אנחנו שוקדים על גישות שונות וכלים שונים שיאפשרו זרימה יותר יעילה של הטיפול בבית החולים, על אינטגרציה טובה עם המערכת הרפואה הקהילתית, שתחסוך צורך באשפוזים ותייעל את העשייה, ולצד זה כבר מתכננים את הגדילה וההתרחבות במהירות. בתוך מספר שנים יהיו פה עוד הרבה מיטות אשפוז שיתחלקו בין הצרכים השונים, לכן זהו חסרון זמני”.
האם יש אפשרות שבית החולים באשדוד ייקלע למצב דומה לזה שאליו נקלע הדסה?
“מבלי להתייחס למשבר בהדסה, שאני לא בקיא בו, בית החולים באשדוד הוא ציבורי לחלוטין, אין בו רכיבים של שר”פ או מאפיינים נוספים שקיימים כנראה בהדסה. לכן אני חושב שנצטרך להתמודד עם קשיים שנקרא להם 'שגרתיים' של בתי חולים ציבוריים”.

פרופ ביטרמן עם המטופלת השניה באסותא מרום אילנה. צילום:אורי קריספין

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר