ספרי על עצמך.
שמי דיאנה קנטר גלפרין, בת 47. אמא לשני ילדים בוגרים, ירין סטודנטית וגיא חייל בחטיבת "גולני". מנהלת מדור זכאות וגבייה במנהל שירותים חברתיים. עובדת בעירייה 22 שנה, מתוכן 19 שנה במנהל. התחביבים המסבים לי אושר הם בילוי, נופש וספורט עם חברים טובים וקרובים.
כמה מילים על תפקידך ועל מקום העבודה.
זה כ-19 שנה שאני משמשת כעובדת זכאות, עוד מהימים שלא היתה שום פעולה ממוחשבת. הכל היה אז ידני וכל הטפסים היו ארוכים ונקראו "סדינים". תפקידי כולל הדרכה וליווי של כל עובדות הזכאות באגף, הטמעה של נהלים חדשים המגיעים ממשרד הרווחה, בדיקת זכאות ומתן סיוע חומרי לכל מקבלי השירות ברווחה, ממשפחות ועד אזרחים ותיקים. אחראית בסידור מקבלי השירות במסגרות חוץ ביתיות, החל ממעונות יום, פנימיות, בתי אבות וכדומה. אני משמשת כזרוע המקשרת בין עובדות הזכאות לארגון ולמשרד הרווחה. אני רואה מתן סיוע לנזקקים כעדיפות עליונה, על מנת לשפר את התמודדות מקבלי השירות עם המשברים בחייהם, ורואה בכך מתן הזדמנות שווה למי שנסיבות חייו לא שפרו עליו.
בניין עיריית אשדוד. צילום: פבל
חוויה אישית מהעלייה לארץ.
עליתי ארצה בשנת 1979 ממולדובה. כילדה בת 5 חוויתי את המונח "קיבוץ גלויות" במלואו, כשגדלתי באזור ב' בקרב אוכלוסיות עולים מצפון אפריקה והודו. בתקופה זו טרם הגיע גל העלייה ממדינות חבר העמים, ולכן ספגתי תרבויות ומאכלים שונים ממה שהכרתי, שעד היום הם חלק בלתי נפרד ממי שאני כישראלית.
ספרי על משהו מיוחד שקרה לך בעבודה.
חוויה מרגשת שהחלה בבדיקת זכאות שגרתית עבור קשישה יוצאת אתיופיה, אשר ביקשה סיוע חומרי. מהמסמכים שהגישה עלה כי אינה מקבלת קצבה מלאה והיא כלל לא הייתה מודעת לכך, ובשיתוף פעולה עם העו"ס פנינו לביטוח לאומי והעניין טופל והיא אף קיבלה החזר רטרואקטיבי. להיות חלק ממיצוי זכויות של אדם מול גופים מלאי בירוקרטיה, מניע אותי יום יום בעבודתי.
למי מחברייך לעבודה היית מפרגנת ולמה?
אני מפרגנת לחברתי למחלקה ובחיים, רחלי פרץ דפנה, המשמשת כעו"ס לחוק הגנה על חוסים וכשרות משפטית. דרך עבודתה אני נחשפת להתמודדויות הקשות שיש לאזרחים ותיקים ולניצול שהם חווים, לעיתים מהקרובים אליהם ביותר.
בשיתוף עיריית אשדוד
