עיריית אשדוד תחתום על ברית ערים תאומות עם העיר יאשי ברומניה, שתהיה העיר התאומה ה-12 שלה. יאשי היא אחת הערים הגדולות ברומניה (קרוב ל-300 אלף תושבים) ונמצאת בצפון מזרח המדינה סמוך לגבול עם מולדובה, לשעבר חבל הארץ שמוכר בשם בסרביה.
באופוזיציה שבמועצת העיר מטילים ספק בתועלת שיעניק הסכם זה לעיר, וזאת לנוכח היסטוריית הבריתות שעליהן חתמה אשדוד ושחלקן נשארו בסופו של דבר הסכם על הנייר בלבד. מה שוודאי הוא, אומרים באופוזיציה, שיאשי תהווה עוד יעד שאליו ייסעו מקורבים שמהווים קומץ אנשים מצומצם שזוכה ליהנות מטיולי המשלחות מהעירייה, בשעה שלרובה המוחלט של האוכלוסייה אין כל נגיעה לכך.
בריתות ערים תאומות זוכות לפופולריות רבה בקרב הרשויות המקומיות בישראל, וקשרי הגומלין של הרשויות המקומיות עם עריהן התאומות מתקיימים בעידוד משרד החוץ ומרכז השלטון המקומי ובאישור משרד הפנים, וזאת באמצעות אישור תקציבי הרשות המקומיות.
בהסבר המצורף לטיוטת ההסכם ל”שיתוף פעולה וערים תאומות” בין עיריות אשדוד ויאשי, שהונח השבוע על שולחן מועצת העיר לאישורה, נכתב: “למשרד החוץ אין כל התנגדות לחתימה על ההסכם. להפך, הוא רואה בכך יוזמה מבורכת”.
על פי ההסכם, שיתוף הפעולה בין שתי הערים יהיה בתחומי “מינהל ציבורי מקומי חינוך, תרבות, חינוך, ספורט, בריאות תיירות, הגנת הסביבה וצמצום סיכוני אסון, חקלאות, מסחר, תשתיות כבישים, סיוע סוציאלי ושירותים ציבוריים שכוללים: מים, ביוב, תברואה, תחבורה ציבורית ותאורה ציבורית”.
לאשדוד הסכמי ערים תאומות עם 12 ערים ברחבי העולם. ראש העיר לשעבר צבי צילקר, שכיהן בתפקידו 33 שנים, הוא מי שחתם ב-1968 על ההסכם הראשון עם העיר התאומה ברלין שפנדאו בגרמניה. ב-1984 חתם ראש העיר לשעבר אריה אזולאי על הסכם עם בורדו בצרפת. כשצילקר נבחר שוב לראש העיר, הוא חתם ב-2005 על הסכם עם טמפה שבפלורידה בארה”ב וב-2006 עם אטיראו בקזחסטן.
תקופת שלטונו של ראש העיר הנוכחי ד”ר יחיאל לסרי מתאפיינת בשפע הסכמים שנחתמו עם ערים תאומות. ב-2009 חתם לסרי על הסכם עם ווהאן שבסין. ב-2011, שהיתה פורה במיוחד, הוא חתם על הסכמים עם ז’פורוז’יה באוקראינה, בתומי בגיאורגיה, ארכנגלסק ברוסיה ובהר דר באתיופיה. ב-2012 הוא חתם על הסכם עם שתי ערים נוספות: ברסט בבלארוס ובאיה בלנקה בארגנטינה.
לסרי. צילום: פבל
הסכמי ערים תאומות מיועדים ליצירת שיתוף פעולה על בסיס הדדיות, שכולל בין היתר חילופי תרבות ופיתוח בתחומי הכלכלה השונים. נוסף לכך, קשרי הערים התאומות משרתים גם אינטרסים ממלכתיים בכך שהם אמורים לשמש “מסביר מטעם” למדיניות החוץ של ישראל. אלא שבריתות כאלה, שמתחילות תמיד בקול תרועה רמה, מסתיימות לעיתים מסיבות שונות בקול ענות חלושה ונותרות הסכם על הנייר, ובכך אף גורמות נזק לתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית.
סוגיית הערים התאומות היא נושא טעון, שמבקר המדינה נדרש לא אחת להתערב בו ולהביע את עמדתו בנושא. “בריתות מסוג זה אמורות לשרת אינטרסים מקומיים לפיתוח הרשות המקומית — גיוס משאבים, פיתוח מסחרי, תיירות וחילופי תרבות — אולם ברוב המקרים המטרות האלה לא ממומשות”, קבע מבקר המדינה בדו”ח שפרסם ב-2001 .
דו”ח המבקר הצביע בין היתר על היעדר שקיפות ציבורית בכל הנוגע לפעילות הרשויות מול הערים התאומות שלהן, על כך שהנסיעות לחו”ל במסגרת קשרי הערים התאומות מצטיירות בעיני הציבור כהטבה — סיבה לנסיעה שהנבחרים מעניקים לעצמם ולמקורביהם, שהציבור אינו מקבל כל מידע בעניין קשרי הגומלין עם הערים התאומות, שהתועלת שהשיגו הרשויות המקומיות מבריתות אלה הייתה מועטה, אם בכלל, ושהרשויות כלל לא טרחו לבדוק אם פעילות זו מועילה לתושביהן .
לדברי חברת האופוזיציה הלן גלבר, היא פנתה לראש העיר בשאילתה “על מנת לקבל תשובות והסברים: מה היתרונות ומה התועלת שהפיקו תושבי אשדוד בפרט והעיר בכלל מאותן הכרזות על ערים תאומות חוץ מאשר ביקורי משלחות לאותן ערים במימון ציבורי?” ראש האופוזיציה ד”ר אלי לחמני אמנם מברך על בריתות שיוסיפו עוצמה וכוח לעיר ויקדמו אותה, ולדעתו, “כדאי לעשות מאמץ לקשר עם ערים מתקדמות והייטקיות מארצות מתקדמות שיקדמו אינטרסים כלכליים של העיר”, אך באשר לחתימה על ההסכם עם יאשי הוא אומר-שואל: “מה הערך המוסף הממשי של זה חוץ מלהוות עוד מקום נסיעה למקורבים של הרשות”?
מדוע? גלבר. צילום: פבל
דובר העירייה, אדי בן חמו, מסר בתגובה: "מזה הרבה מאוד שנים שקהילת יוצאי רומניה באשדוד (מהקהילות הותיקות והגדולות בעיר), מבקשת לקדם קשרי ערים תאומות עם עיר ברומניה ובאישור והמלצת משרד החוץ נבחרה העיר יאסי.
ברומניה היתה קהילה יהודית גדולה שמחציתה נספתה בשואה. גם בעיר יאסי, העיר הרביעית בגודלה ברומניה, פעלה קהילה יהודית גדולה (כ-45,000 יהודים) וכיום יש בה קהילה יהודית פעילה. חתימה על הסכם ערים תאומות היא מטרה חשובה עבור מדינת ישראל, המבקשת לבסס ולהרחיב את יחסיה עם מדינות העולם באמצעות קשרי ערים, מתוך אמונה כי כינון יחסי קרבה בין אזרחים מניב פירות. ראש העיר סקר בפני חברי מועצת העיר באריכות את חשיבות החתימה על ההסכם והנסיעה להשתתפות במצעד החיים, וחברי המועצה הצביע פה אחד".
