צינור בחוף הצפוני באשדוד שבו מוזרמים לים שפכי מפעלים לא הרחק מהמקום שבו נשאבים מי ים שמותפלים והופכים למי שתיה. צילום: פבל

אחד משלושת מוקדי הזיהום הימיים הגדולים בארץ: באשדוד — ליד צינור מתקן ההתפלה

כך על פי דו"ח בשם "מדיניות למרחב הימי של ישראל" שאושר ביום חמישי. המרחק בין מוקד הזיהום בים לפתח צינור היניקה של מתקן ההתפלה שמייצר עבורנו מי שתייה — כ-750 מטר. משרד הבריאות: "המים עומדים בדרישות"

פורסם בתאריך: 3.1.20 12:48

פתח צינור שפכים שנמצא על קרקעית הים מול חופה הצפוני של אשדוד הוא אחד משלושת האזורים הימיים המזוהמים ביותר לאורך חופי הארץ. כך עולה מ"מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל — הים התיכון" שאושר ביום חמישי במוסדות התכנון.

בדוח נכתב ששלושה אזורים מזוהמים בולטים בים (המכונים Hot Spots): מוצא השפד”ן, שכמעט ואינו פעיל כיום, מפעל בעכו ופז"א – פז זיקוק אשדוד באשדוד — אזור בים שנמצא סביב פתח הצינור המונח על הקרקעית ודרכו מוזרמים לים חומרים, תמלחות ושאריות מכמה מפעלים.

במסמך המדובר נכתב, ”יש להמשיך בפעולות הננקטות להפחתת הזיהום באתרים אלו”. עוד מציינים כותבי הדוח, ”תכנית הפעולה הלאומית להפחתת זיהום ממקורות יבשתיים תעודכן כך שהאזור הימי הדרומי של ישראל הסובל מזיהום חמור מרצועת עזה, יתווסף לשלושת האזורים המזוהמים שזוהו בתכנית”.

מה שעוד מדאיג בסיפור הוא שדי קרוב לנקודה שבה מוזרמים לים חומרים בעייתיים, וייתכן שגם רעילים בחלקם, נמצא פתח היניקה של מתקן ההתפלה באשדוד — שדרכו נשאבים מי ים ומגיעים עד למתקן שבו הופכים מים מלוחים למי שתיה, מים שמגיעים לברזים שלנו.

לפי דוח “תכנית הפעולה הלאומית", שפכי המפעלים והתמלחות מוזרמים לים במרחק של 1.8 ק”מ מקו החוף ו-750 מטר מקצה צינור היניקה של מתקן ההתפלה.

מתקן ההתפלה באשדוד: החלק המערבי שממקומם על החוף. צילום: פבלהמסמך מדבר גם על “מקורות הזיהום הנקודתיים המשמעותיים ביותר לים התיכון, הפעילים בישראל כיום מבחינת שינוי הכימיה והביולוגיה של מי הים” וקובע שאלה הם “שפכי הנחלים ומוצאים ימיים”. “במקורות אלו”, נמצא, “יש לשים דגש על קטגוריות מזהמים רעילים ומשתיירים כגון כספית, אורגנו-הלוגנים, בדיל וזרחן אורגני. על המדינה להמשיך במדיניות של הפחתת הזרמות והפחתת ריכוז המזהמים בקולחים המוזרמים לים מן היבשה על ידי תחזוקת ושדרוג מתקני הטיפול בשפכים לרמה שלישונית שמאפשרת השקיה לא מוגבלת והפסקה הדרגתית של הזרמת קולחים ממט”שים”.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: “הצינור הוא משותף של בתי הזיקוק של פז ואגן (אדמה). בצינור זה זורמים קולחים תעשייתיים מלוחים שעברו טיפול קפדני ומוזרמים לים בהיתר של המשרד להגנת הסביבה. בשל אופי השפכים ורמת המליחות הגבוהה, המקום היחיד שיכול לקלוט אותם הוא הים.

"בצינור זה לא מוזרמות כמויות חריגות של חומרים מזהמים, והמפעלים עומדים בתנאים המחמירים ביותר הקיימים להזרמות מסוג זה. משפכי הצינור לא נוצר כתם בים או על הקרקעית ועל כן, גם אין סכנה שהוא יתפשט. כל ההזרמות נעשות בהיתרים שניתנו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומבוצע פיקוח רציף. להיתרי ההזרמה יש תוקף והם מוארכים מעת לעת על פי שיקול דעת הועדה הבין-משרדית למתן היתרי הזרמה לים. יצוין, כי ככל שהטכנולוגיות להפחתת המזהמים וטיפול בשפכים מתפתחות ומשתפרות, נעשים שינויים בהיתרים.

"צינור ההתפלה שואב מעומק הים, 20 מ’ לערך, בעוד התמלחות מפוזורת קרוב יותר לחוף. מערכת ההתפלה נמצאת בבקרה קפדנית ועד היום לא זוהו כל חומרים היכולים להוות בעיה. להרחבה בנושא זה יש לפנות למשרד הבריאות ורשות המים”.

 

ממשרד הבריאות, האמון על בדיקת איכות מי השתייה שלנו, נמסר בתגובה: "מיקום מתקן ההתפלה באשדוד כולל צינור היניקה, בדומה לכל מתקני ההתפלה לפניו, נקבע לאחר מספר סקרי סיכונים שנעשו בכל המרחב הימי והיבשתי באזור המיועד.

"בין השאר נלקחו בחשבון כלל גורמי הזיהום, כולל בתי הזיקוק של פז”א, מפעל אדמה-אגן. לפני קביעת המיקום נבחנו ונלקחו בחשבון הפרמטרים שעלולים להשפיע על זיהום מי הגלם ועל הרציפות התפקודית של מתקן ההתפלה".

האם יש סיכוי שחומרים רעילים ומסוכנים חודרים למי ההתפלה ודרכם למים שאנו שותים?

"מי הגלם והמים המסופקים מנוטרים לגורמים רבים בהתאם לתכנית ניטור שנקבעה על ידי משרד הבריאות, תוצאות בדיקות המעבדה של המים המסופקים לאורך השנים עומדים בדרישות התקנות, לא מצאנו הבדלים מהותיים בבדיקות המים המסופקים ממתקני ההתפלה השונים השואבים את מי הגלם מהים התיכון".

האם המים שמופקים במתקן ההתפלה בטוחים וטובים לשתייה באותה איכות של מי שתייה מבארות למשל?

"צינור היניקה הוא מתחת לפני המים והוא שואב את מימיו מעומק של כ—15-10 מטר. המים המופקים ממתקן ההתפלה עומדים בדרישות התקנות, מדובר בתקנות מהמתקדמות בעולם, האיכות של המים מורכבת ממספר רב של מרכיבים והם יכולים להיות שונים ממקור למקור, נציין שגם המים מבארות שונים מאזור לאזור. העיקרון המחייב הוא: שעל כל המים הנכנסים למערכת האספקה חייבים לעמוד בדרישות התקנות".

האם הסמיכות המדוברת למוקד הזיהום כבר הביאה להשבתת מתקן ההתפלה ולצמצום פעילותו?

"מתקן ההתפלה לא הפסיק את פעולתו או צמצם פעולתו עקב צינור פליטה זה".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשדוד? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באייפון 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום -אשדוד" 


מחברת פז נמסר בתגובה: "פז בית זיקוק אשדוד פועלת בהתאם לתקנים והסטנדרטים הסביבתיים המחמירים הנקבעים על ידי המשרד להגנת הסביבה. החברה אינה מכירה את המסמך המדובר אך כך או כך, מי הקולחין שמזרימה החברה באמצעות צנרת לים, הם מים שעוברים טיפול שלישוני במתקן טיהור השפכים של החברה, באיכות שלא נופלת בהרבה מאיכות מי שתייה, והכל בהתאם להיתר הזרמת שפכים לים שניתן לחברה על ידי המשרד להגנת הסביבה (ורק לאחרונה חודש לתקופה נוספת). עוד יצוין, כי במסגרת תנאי ההיתר, מבצעת החברה ניטור של הסביבה הימית על ידי חברה חיצונית והמעיד על כך שהזרמת הקולחים של החברה אינה גורמת לזיהום כלשהו".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר