הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה קיימה הבוקר דיון בנושא זיהום אוויר ומפגעי ריח מאזור התעשייה הצפוני באשדוד. במהלך הדיון התלוננו נציגי רשויות ותושבים מאשדוד, יבנה והסביבה על הפגיעה באיכות חייהם והחשש לבריאותם עקב זיהום האוויר הכבד שנגרם כתוצאה מהפליטות הרבות ממפעלי ומתקני אזור התעשייה.
בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל: "דו"ח מבקר המדינה מחודש מאי מצביע על למעלה מ-5,000 נפגעים מזיהום אוויר באזור אשדוד בין השנים 2018-2022 וזה בלתי נתפס ובלתי סביר בעליל. תוחלת החיים באזורים האלה נמוכה יותר מלכתחילה מאשר במרכז בגלל מצב שירותי הבריאות וזה רק מוסיף על המצב הקיים. בנוסף מצביע הדו"ח על נזק כלכלי של 31 מיליארד ש"ח כתוצאה מהזיהום רק בעשור האחרון".
עוד קודם לדיון, הייתה זו חברת המועצה, הלן גלבר שפנתה במכתב לשר הבריאות משה ארבל ולשרה להגנת הסביבה עידית סילמן בבקשה כי ימנעו את העברתם של 900 אלף חביות עם חומר מסוכן ממפרץ חיפה לאשדוד. "אני רוצה להודות לשרים סילמן וארבל על סיועם בנושא אשדוד לא תהפוך לפח הזבל של המדינה ונמשיך לשמור עליה מכל האיומים, כי אין לנו עוד אשדוד", מסרה גלבר.
הלן גלבר. צילום: אלעד מלכה
את הדיון היום יזם ח"כ יוראי להב הרצנו שאמר: "אנחנו עוסקים פה בחיים של אנשים, כי זיהום אוויר הורג 2,500 אנשים בישראל בכל שנה. כשקיבלתי פניות מתושבים על מפגעי ריח חריפים שמפריעים לשגרת חייהם של התושבים לא האמנתי, עד שהגעתי לבית של אחת המשפחות ונדהמתי כי הריח היה כל כך חריף, גם כשנכנסנו לבית והכל היה סגור, זה היה בלתי נסבל. בשנתיים האחרונות חלה עלייה של 107% בפליטת חומרים שמזוהים כמסרטנים באזור התעשייה של אשדוד. הזיהום הזה הוא גם לא כלכלי. הערכות המדינה הן שעלות הזיהום של תחנת הכוח אשכול באשדוד היא 455 מיליון ש"ח בכל שנה והזיהום של בית הזיקוק שם היא 174 מיליון ש"ח בשנה. למשרד להגנת הסביבה יש על כל אזור הדרום רק 3 תקנים של אכיפה ופיקוח, רק 2 מהם מאוישים. זה בלתי נתפס. מדובר במטרופולין של מאות אלפי אנשים ואני חושש שהמדינה מייצרת כאן אירוע של מפרץ חיפה 2".
ח"כ ינון אזולאי, תושב העיר אשדוד: "ילדים הולכים בעיר ונושמים אוויר מזוהם, חולים ומתים מזה. גם לשכונה שלי זה מגיע. המאבק שלנו הוא להיות בריאים גם אם העיר תהיה ענייה. לא ניתן להביא את חיפה לאשדוד, זה לא יקרה. אי אפשר להמשיך לחיות ככה, אנחנו נושמים את זה יום יום, צריך לעשות הכל כדי להוציא את הרעל הזה מהעיר".
אמיר זלצברג, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה: "זיהום אוויר ידוע ומוכח כבעל השלכות שליליות על הציבור וגורם למגוון רחב של מחלות ואכן הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד. אנחנו עובדים יחד עם איגוד הערים להגנת הסביבה, עיריית אשדוד כצוות. מיפינו את מקורות הפליטה העיקריים ואנחנו עוסקים בבקרה, מדידה וניטור של איכות האוויר בסביבה. ב-2022 ביצענו 22 בדיקות פתע בארובות המפעלים באשדוד ב-6 מפעלים שונים. חילקנו 8 התראות או צווים בגין הפרות בקנה מידה משתנה וקיימנו 7 שימועים. בחלק מהמקרים בעקבות התהליך הוצאו דרישות להתקנת אמצעים ונקיטת פעולות למניעת זיהום וחלק מהמפעלים הוציאו מאות אלפי שקלים ולפעמים מיליונים כדי לטפל בפליטות ובזיהומים".
הפגנה נגד זיהום האוויר. צילום: מגמה ירוקה
משה חזות, מ"מ וסגן ראש העיר יבנה: "המרחק בין חלק מהשכונות בעיר למפעלים המזהמים הוא 1.9 ק"מ בלבד ואני מרגיש שמחזיקים חצי עיר כבני ערובה. הורגים לנו את הילדים. פעם בחודשיים אנחנו נפגשים עם עיריית אשדוד והמשרד להגנת הסביבה, מנסים לעשות הכל אבל מרגישים שזה לא עוזר ואין תוצאות. אני מבקש להוציא צו סגירה למפעלים, זה מה שצריך לעשות".
דרור אהרון ראש מועצת גן יבנה: "למפעלים אין אינטרס להפסיק לזהם, צריכה להיות אכיפה ברורה וחריפה עם קנסות של מאות אלפי שקלים אחרת לא יהיה שינוי. אני שומע שמדברים היום על פינוי של מפעלים מחיפה לאזור שלנו וזה רק יוסיף לבעיות, צריך למנוע את זה ולפעול לצמצום הנזקים שכבר מתרחשים היום".
שרון מרק, חברת מועצת העיר אשדוד: "אנחנו תושבי אשדוד לא יודעים מה אנחנו נושמים וזה הדבר החמור ביותר. אנחנו עם מעל 12 מפעלים מזהמים, ריכוז תשתיות תעשייה מיושנות, מדיניות מאוד רופפת וגם מקורות ימיים מזהמים ביותר כמו הנמל. אשדוד היא שיאנית התחלואה בסרטן לגברים נכון לשנת 2019, שאז פורסם המדד האחרון של משרד הבריאות והיא לא זוכה להתייחסות רגולטורית שתואמת את הסכנות הסביבתיות בעיר. העברנו לוועדה מספר הצעות לפעולה, בהן תכנית חירום לאומית להפחתת סיכונים סביבתיים באשדוד, הכרזה על האיזור כמוכה זיהום אוויר והקמת שדולה בנושא".
שרון מרק. צילום: אבי רוקח
דפנה בלום זעירא, מנהלת מחלקת בריאות הסביבה בלשכת הבריאות המחוזית אשקלון, משרד הבריאות: "משרד הבריאות אחראי על נושא המים, הנתונים על זיהום אוויר נמצאים בידי המשרד להגנת הסביבה. אין ספק בכך שזיהום אוויר גורם לתחלואה ולמוות אבל לנו אין את הנתונים לומר את זה ואנחנו לא מכירים נתוני תחלואה חריגים באזור. כשנעשה סקר תחלואה של אסטמה לדוגמא נמצא שאין תחלואה מוגברת במחוז הדרום או המרכז בגלל תסמינים של זיהום אוויר".
חברי הכנסת שנכחו בדיון זעמו על התשובה של משרד הבריאות. ח"כ יוראי להב הרצנו: "אני מתרשם שהאירוע הזה לא מטריד את משרד הבריאות. יש פה מדיניות של עצימת עיניים. אתם מתעלמים ממפגעים בשטח ומתלונות של תושבים". ח"כ אברהם בצלאל: "אני דורש ממשרד הבריאות לבצע סקר ממוקד למצב התחלואה לאזור הזה, לא יתכן שתטמנו את הראש בחול".
בדיון גם השתתף חבר המועצה, אלי לחמני שאמר: "לצערי, עד כה לא הייתה מספיק מחשבה על בריאות תושבי אשדוד ויתרה מכך אין כל מידע בנושא. אני דרוש שתתבצע מסירת מידע על בריאות הציבור הכולל את הקשר בין כל המפעלים המזהמים בעיר לבין מחלות. חשוב שנקבל את כל המידע הזה שכיום אינו גלוי לציבור".
רעות כהן, ארגון מגמה ירוקה ותושבת העיר יבנה: נכנסנו לשכונה חדשה ואי אפשר לפתוח חלון, מי שיש לו אסתמה מצבו מחמיר, בונים גם היום שכונות חדשות באשדוד בקרבת המפעלים ונראה שאין הפקת לקחים. הפתרון של המדינה הוא להזיז זיהום ממקום אחד למקום אחר. המשרד להגנת הסביבה לא יכול לעשות את עבודתו אם אין תקנים לאלה שיעשו אותה".
לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל כי יש להגביר את האכיפה ולהוציא צווי סגירה למפעלים שחורגים מהיתרי הפליטה שניתנו להם. כמו כן קבע היו"ר שהוועדה תקיים דיון המשך בנושא בעוד מספר חודשים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
