עד לפני תשעה חודשים חיה של אדר כהן, מעצבת שמלות בת 25 מאשדוד, היו די רגילים בשביל צעירה בגילה. היא חיה חיים כיפיים, מוקפת בחברים, אקסטרים וטיולים מהנים, אלא שטיול אחד למקסיקו שינה את חייה. כזכור, בחודש ינואר האחרון, במהלך נסיעה בטרקטורון למסיבה, נתלשה ידה לאחר שבגד שלבשה נתקע בגלגל.
את הטראומה מהמקרה הזה אדר לא תישכח עוד זמן רב, היד שהיא איבדה כבר לא תחזור, אבל במקומה, אדר קיבלה את עצמה מחדש. אדר אחרת, שהחיים זימנו לה דברים שהיא בכלל לא תכננה.
מיד לאחר התאונה, כשהיא קטועת יד, היא הוחתמה על צילומי קמפיין אופנה של רשת scoop לצידה של פרזנטורית המותג – הזמרת אודיה.
היא הפכה להשראה עבור קהל רב של אנשים עקב האתגר הקשה עימו היא מתמודדת, וכמשפיענית עם עשרות אלפי עוקבים צעירים ברשתות החברתיות – הוזמנה על ידי המועמד לראשות העיר – ברק סרי, להצטרף לרשימה שלו. היא כמובן, הסכימה.
איך נוצר החיבור בינך לבין ברק סרי?
"הוא הזמין אותי לפגישה, התעניין בדעתי על הצעירים באשדוד, מה הכי כואב ומפריע לנו בעיר. ואז הוא שאל אותי אם אני רוצה לרוץ איתו. את ברק לא הכרתי באופן אישי לפני, אבל אני חייבת לומר שגיליתי אדם שאכפת לו מהעיר ובאמת רוצה לעשות דברים טובים. אני מאמינה בו, זכיתי להכיר אותו כעת, ואני חושבת שחייב שינוי, והוא יעשה אותו בצורה הכי טובה".
אדר כהן וברק סרי
איזה מקום הפוליטיקה תתפוס ביומיום שלך ביחס לשמלות, אם תיבחרו?
"תחום הצעירים מאוד בוער בי. אני רוצה לקדם בעיר את כל מה שנוגע להשכלה גבוהה, תעסוקה, בילויים. אין היום לצעירים בגילאי 18-35 נציג במועצת העיר ואני אהיה הקול שלהם שם. אני אהיה הכתובת. השמלות הן העיסוק העיקרי שלי, ואני ממשיכה גם שם – איפה שהכי הייתי רוצה להתפתח, אבל אני אדם מאוד פעלתן, אני אוהבת לעשות דברים ולזוז כל הזמן, אני נותנת את הזמן שלי על הדברים שחשובים לי, ותחום הצעירים בעיר חשוב לי מאוד. כבר היום אני נפגשת עם בני נוער, מצטרפת לכנסים והרצאות, שומעת מה יש לאנשים לומר, מה הם צריכים. אשדוד צריכה שינוי וצריך להתחיל בפוליטיקה המקומית כדי לשנות".
מתוך עמוד האינסטגרם של אדר
על איזה תחום הכי היית רוצה להשפיע?
"מגורים לצעירים. עוד כמה שנים ארצה להתחתן ולהקים בית, ולפי מה שקורה היום, אני לא חושבת שאוכל להרשות לעצמי לגור באשדוד. הכל פה ממש יקר, כל החברים שלי עוברים לאשקלון. אם עכשיו לא נעשה את השינוי הזה, לא ישארו פה צעירים.
"אני כאן כדי לעשות שינוי למען הצעירים באשדוד: בדיור, בחיי לילה ופנאי, בהשכלה גבוהה ובתעסוקה. יש לנו תוכניות סדורות לכל אחד מהנושאים אם זה חינוך, קידום שוויון, ביטחון אישי ומיגור אלימות".
ומה עם הכנסת? יש לך שאיפות גם לפוליטיקה הארצית?
"השליחות שלי כרגע היא אשדוד. אני נחושה לעשות בה שינוי. אחר כך? מי יודע".
איך הפציעה השפיעה על החיים האישיים שלך?
"קודם כל, אם לא הפציעה, לא הייתי מגיעה להצטרף לפוליטיקה. כל החיים שלי השתנו מקצה לקצה. כל אחד עובר משהו בחיים שלו שגורם לו לתפנית, ואדר של לפני המקרה זה לא אדר של אחרי המקרה.
"קיבלתי הרבה תובנות, אני מבינה פתאום את משמעות החיים, מה באמת חשוב. אני חושבת שבשנה אחת הבנתי משהו שאנשים גם אחרי הרבה שנים לא מבינים. אז אמנם הייתה לי נפילה מאוד גדולה אבל עם הנפילה הזאת באה עליה מאוד גדולה, והעליה הזאת לא הייתה מגיעה אם לא המקרה. המקרה הוא טרגי אבל צריך לקחת את הדברים הטובים והוא פתח לי המון דלתות, ואני לוקחת את זה וממנפת את זה הכי רחוק שיש".
אדר כהן בקמפיין ראשון לנעלי סקופ. צילום: יחצ
רוצה להיות מעצבת מצליחה
אדר נולדה באשדוד, גדלה ברובע ה' בעיר, ותמיד הייתה מלאת חיים, אנרגיות ושמחה. התאונה שהיא עברה אמנם שינתה את המסלול, אבל לא את התוכניות שלה. "בגיל 15 עיצבתי לעצמי שמלה לאירוע שכולם אהבו, לאחר מכן היו עוד אירועים בהם הייתי לובשת שמלות שעיצבתי, והחלו להגיע פניות מאנשים ששאלו אם אני משכירה את השמלות. והבנתי שיש פה משהו, והתחלתי לעסוק בזה. בהתחלה הייתי מקבלת לקוחות בחדר השינה שלי בבית של ההורים. וכשאחותי התחתנה ועזבה את הבית, התפנה חדר ועשיתי ממנו חדר להשכרת שמלות, עם יותר מ-200 שמלות ערב. בגיל 18 הלכתי ללמוד במדרשה לאופנה ולמדתי כל מה שצריך על זה. וזה הדבר שאני הכי אוהבת והכי רוצה לפתח. זה העיסוק העיקרי שלי".
תופרת עם יד אחת. צילום: אדר כהן
מי שעוקב אחרי אדר ברשתות החברתיות, נחשף להתמודדות הקשה שלה עם היד הקטועה. אך יחד עם זאת, מגלה אישה צעירה שמוכנה להתמודד עם אתגרים. בימים האחרונים התראיינה אדר בתכנית של גלית ואילנית לקראת שידור חג חגיגי. "הן הזמינו אותי לתכנית בתור מעצבת מבטיחה ודמות להשראה", סיפרה. "בשנה האחרונה היה הרבה כאב, אבל גם שמחה מאוד גדולה. האמונה היא מה שנתן לי להחזיק את עצמי. גיליתי השנה את הכוחות שיש בי ואת עצמי מחדש".
אדר כהן אצל גלית ואילנית. צילום: אלבום פרטי
מה הכי קשה ביומיום?
"יש לי כאבים מאוד חזקים, אני לא ישנה בכלל בלילה, ולצערי זה משהו שישאר לתמיד, אצטרך ללמוד לחיות עם זה. אלו כאבי פנטום – המוח עדיין משדר ליד שיש יד. להתעסק עם השיער זה הכי קשה, אני לא יכולה לעשות קוקו. לפני התאונה הייתי עושה לעצמי שיער, בייביליס, פן, אבל עכשיו אני חייבת ללכת למספרה כל שבוע. אבל האמת, הייתי בטוחה שיהיו לי יותר קשיים, אבל אני מרגישה שאני מצליחה הכל, חוץ מהקטע של השיער".
ולעצב בלי יד – איך זה עובד?
"אני ימנית, והיד השמאלית היא שנקטעה. אני מציירת, עושה סקיצות, גזירות, הדמיות, תדמיתנות. אני מאותגרת יותר, אבל ממשיכה לעשות הכל, לתפור בעצמי פחות".
לאחר התאונה במקסיקו. צילום: אדר כהן
איך אנשים שמכירים אותך מגיבים שרואים אותך בלי יד?
"עשיתי פרוטזה, ומאז אנשים כבר לא שמים לב שאני בלי יד. לא מזמן שמעתי איזה שני אנשים אומרים מהצד 'תראה איך היא דומה לזו ממקסיקו, אבל זאת לא היא' – בגלל שהם רואים שיש לי 2 ידיים. צריך להסתכל מקרוב כדי להבחין שזו לא יד אמיתית. בהתחלה היה לי יותר קשה כי זה היה בולט לעין וישר היו מסתכלים ונועצים מבטים. אבל השלמתי עם זה כבר אז".
אדר כהן בקיר טיפוס. צילום: אדר כהן
צפו באדר מטפסת על קיר טיפוס ביד אחת:
את ממשיכה בפעילויות אקסטרים?
"אני לא רואה את עצמי עולה על אופנוע או טרקטורון בזמן הקרוב. אני עדיין בחרדות, אפילו מהכביש. אבל אקסטרים זה משהו שאני מאוד אוהבת, ולאחרונה התחלתי לטפס על קיר טיפוס. כל שבוע אני נוסעת לראשל"צ לקיר טיפוס, ובהתחלה זה היה קשה אבל עכשיו אני ממש מתקדמת. בפעם הראשונה הצלחתי לעלות רק כשמישהו תפס אותי בגב, ולפני כמה ימים כבר הצלחתי לטפס את כל הקיר לבד. זה חשוב שאנשים ידעו שאם קרתה להם טרגדיה, החיים לא נגמרים. צריך להמשיך להתרכז בדברים הטובים".
אדר כהן על סט הצילומים של רשת סקופ. צילום: בר שניר
עם אמונה חזקה
אדר כמעט ואיבדה את חיה ביום התאונה. היא נשארה כאמור בלי יד, אבל עם הרבה פרופורציות למשמעות החיים. "האמונה אצלי תמיד הייתה, אבל מאז התאונה זה התחזק עוד יותר".
מה עם זוגיות? חושבת על זה?
"אני רווקה, ולאחרונה התחלתי להתחזק בדת ובאמונה. תמיד הייתי אדם מאמין, אבל בעקבות התאונה זה התחזק יותר. אז הייתי שמחה להכיר מישהו שהוא גם דתי או מתחזק כמוני".
אדר בכנס של ברק סרי. מתוך עמוד האינסטגרם של אדר כהן
הקו שלך גם יהפוך להיות צנוע?
"אני רוצה לעצב גם שמלות צנועות כי יש דרישה לכך בקרב הנשים, ומי שמבקשת תפירה אישית ושמלה צנועה, אני מעצבת לה שמלה צנועה. גם מבחינת קו הלבוש שלי – לאט לאט, זה עוד מתפתח. דברים קורים בהדרגה. מי שעושה את הכל בבת אחת לעיתים גם נופל בבת אחת".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
