‏אפרת ננר והמשחק שפיתחה. צילום: רבקה יניב
‏אפרת ננר והמשחק שפיתחה. צילום: רבקה יניב

משחק החיים: חוויה מעגלית

אפרת ננר, שהייתה מורה ומפקחת במערכת החינוך, פיתחה פאזל במטרה לעזור לנכד שלה שאובחן כאוטיסט לאזן את הרגשות שלו. כעת היא משיקה את המשחק לציבור הרחב בשלוש שפות

פורסם בתאריך: 17.1.19 13:37

את המשחק “מעגל החוויה”, פאזל המתבסס על הנחות היסוד של התורה הפסיכולוגית אן—אל—פי (N.L.P ראשי תיבות של Neuro linguistic programming, ר”י), פיתחה אפרת ננר מאשדוד כדי ללמד את אחד מנכדיה שאובחן כאוטיסט לאזן את רגשותיו.
בהמשך היא הגיעה למסקנה שהמשחק בעצם מתאים לכולם — “החל מגיל 6, בו כבר יודעים לקרוא, ועד גיל 96” — וייצרה אותו בסין. בימים אלה היא משיקה את מתכונתו המסחרית של המשחק בשלוש שפות: בעברית, באנגלית ובערבית.

לננר תואר שני בפסיכולוגיה חברתית ובחינוך מיוחד. לפני 10 שנים היא פרשה לגמלאות ממשרד החינוך אחרי 45 שנים במערכת החינוך בתפקידי הוראה, הדרכה, ניהול ופיקוח.

“החלטתי לקחת את כל הניסיון הרב שצברתי בהנעת מערכות וליווי מנהלים ותהליכים ולעשות שינוי בחיי”, היא מספרת. היא למדה הנחיית קבוצות באוניברסיטת תל אביב, ייעוץ ארגוני ואימון אישי ועסקי באוניברסיטת בר אילן ולימודי אן—אל—פי במכללת רטר — לימודים שלוו אקדמית על ידי אוניברסיטת חיפה.

הלימודים המדוברים והתמחותה באימון לאיכות חיים ובאימון זוגי ומשפחתי אפשרו לה לפצוח בקריירה שנייה כמאמנת אישית ועסקית וכיועצת ארגונית. ננר מספרת שעד שנכדה, שהוא לדבריה “חכם ברמות על”, אובחן כאוטיסט, הוא לא ביקר בבית הספר במשך שנה וחצי, בין השאר משום שכשמשהו היה מעצבן אותו הוא היה מרים כיסא וזורק. משאובחן כאוטיסט היא החליטה לצמצם את היקף עבודתה בקריירה החדשה ולפנות זמן כדי לסייע בטיפול בו.

‏אפרת ננר והמשחק שפיתחה_ רבקה יניב001

ננר‏ והמשחק שפיתחה. צילום: רבקה יניב

מאחר שהוא אוהב פאזלים היא החליטה לבנות עבורו פאזל, שבניגוד למרובע והזוויתי המקובל, הוא עגול וזורם “משום שגם אנחנו בני האדם כאלה, עגולים וזורמים”. זאת כדי שבאמצעותו ילמד לאזן בין רגשותיו ותחושותיו, מחשבותיו ודמיונו ומעשיו והתנהגויותיו.

 

לדברי ננר, המשחק מתבסס על 10 הנחות היסוד של התורה הפסיכולוגית אן—אל—פי, שלפיהן, בין היתר, כישלון הוא משוב והזדמנות לצמיחה; תמיד ישנה תקשורת וביטויה הוא בתגובה על הנאמר; בני אדם פועלים מצוין ובוחרים בכל רגע נתון את הכי טוב האפשרי עבורם; הדרך שבה מתקשרים משפיעה על משמעות התקשורת; בכל התנהגות יש תועלת ורווח והקשר כלשהו; ולכל אדם יש את המשאבים והיכולת להשיג את מטרותיו.

המשחק, לדברי ננר, מושתת על מעגל ההוויה האנושית: רגש, מחשבה והתנהגות, והוא מורכב ממילים ותמונות. בהרכבת הפאזל, תוך שימוש בחלקיו והתאמתם לסיטואציה ספציפית, משלים השחקן את החסר, ובכך מקבל את התמונה המלאה הרצויה. המשחק מאפשר “לאוורר” את השיח, לאתר נקודת התייחסות שונה ולהביא לפריצת דרך בתהליך.

כשהנכד של ננר מגיע לביתה עומד לרשותו כחלק מהטיפול הפאזל, כשהוא פרוש באופן תמידי וזמין על שולחן בסלון. הסבתא ונכדה מטפלים באמצעותו בסיטואציות ואירועים שעברו עליו. יש לו כמובן גם פאזל כזה בביתו שלו והוא גם תרם פאזל כזה לכיתתו. למרות העובדה שרק החלה בשיווקו של המשחק, החלה ננר לקבל כבר משוב עליו. כך למשל כתבה לה מורה לאנגלית כי באותה הזדמנות שתלמידיה עושים שימוש במשחק ונהנים ממנו, הם גם לומדים אנגלית. “מה שלא לשמו בא לשמו”, מסכמת ננר את הנושא מהיבט זה.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר