מנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה באשדוד מוטי מלכא השבוע באולם הריק. צילום: בועז ברנס
מנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה באשדוד מוטי מלכא השבוע באולם הריק. צילום: בועז ברנס

עולם התרבות באשדוד: קיץ בלי פסטיבלים, נטול שאר רוח

בכל שנה חודשי הקיץ היו שיא של פעילות תרבותית באשדוד עם מופעים ואירועים שמשכו אליהם עשרות אלפים. השנה העונה החמה הפכה לעונה מתה בעקבות מגבלות הקורונה, ובמשכן לאמנויות הבמה בעיר מנצלים את המצב לרמונט מקיף. המנכ”ל מוטי מלכא מאמין שעוד יהיה טוב ואת הפסטיבלים הגדולים שלא התקיימו במועדם הוא מתכנן לערוך בסוכות, עם או בלי קהל. בתקווה שעם

פורסם בתאריך: 15.8.20 17:38

     

המשכן לאמנויות הבמה באשדוד שומם. כמעט. הלמות הפטישים הנשמעת מתוכו מהדהדת. היא אולי הביטוי האולטימטיבי להתרחשות הנוכחית. לא, לא מקימים כאן עכשיו תפאורה להצגה. גם לא מכינים את ציוד ההגברה למופע חדש. משפצים.

בימים אלה זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות במקום שמושבת מאונס. כמעט חצי שנה שמרכז חיי התרבות באשדוד, שהפך לאבן שואבת גם למבקרים מחוץ לעיר, נדם.

לא פסטיבלים, לא קונצרטים, לא מחזות. האירועים נעצרו יחד עם פריצתה של המגפה לחיינו ומאז לא שבו. בינתיים.


רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"


המנכ”ל, מוטי מלכא, משגיח על עבודות התחזוקה מקרוב. הן תוכננו להתבצע במועד מאוחר יותר, אבל הקורונה הייתה הזדמנות טובה להשלים את המלאכה כבר כעת. אין מי שיפריע, ואפשר לעבוד בנחת, בלי לחץ של מופע קרוב או אירוע רב משתתפים.

לפני כשבוע הגיעו מעיריית נתניה למשכן באשדוד ונפגשו עם מלכא לקראת הקמתו של היכל תרבות חדש אצלם, התעניינו וביקשו ללמוד מהניסיון שנצבר כאן. מלכא מייעץ בימים אלה לעיריית בית שמש שמתכננת גם היא לבנות היכל משלה.
***
מוטי, העונה החמה היא בדרך כללה עונת הפסטיבלים והמופעים הגדולים באשדוד. והשנה – שום כלום. קיץ יבש.

“אני חושב שבכל הארץ יודעים שאשדוד היא העיר מספר אחת במנעד אירועי התרבות שיש לה להציע לקהל בחודשי הקיץ יולי-אוגוסט. פסטיבלים, הופעות, אירועים. השנה כל זה לא קורה בגלל הקורונה”.

אז מה המסקנה, שאנחנו סתגלנים ואפשר גם בלי כל זה?

“האדם מטבעו הוא יצור סתגלן. העצב הגדול שלי הוא על עולם היצירה שמשותק. לאמיתו של דבר, ולא נעים להגיד, אבל לא שמענו ממש מחאה מהקהל, ואני מדבר ברמה הארצית. הציבור מסתגל, קורא ספרים, צופה בסרטים וסדרות, שומע מוזיקה ומנסה לעבור את התקופה בשלום. הזעקה הגדולה היום היא מצד האמנים ואנשי משרדי ההפקה. משרד התרבות ממשיך להעביר תמיכה למוסדות התרבות. יש גופים שהוציאו את העובדים לחל”ת והכסף מהמדינה עוזר להם לכסות גירעונות”.

ואצלכם, במשכן?

“היכלי תרבות לא נתמכים על ידי משרד התרבות. כך גם אצלנו במשכן. אנחנו מקבלים תמיכה מהעירייה. ההכנסות שלנו מגיעות מסדרות מינויים – יש לנו 11 אלף מנויים, ממכירת כרטיסים, ומדמי שכירות ועמלות ממפיקים פרטיים, ממוסדות עירוניים שמקיימים אירועים במשכן ובאמפי ומהפסטיבלים. כל זה איננו וזה לא פשוט בכלל.

“חלק מהעובדים שלנו בחל”ת, חלק בבית על חשבון ימי החופשה שלהם וחלק עובדים. אנחנו מנצלים את הזמן לשיפוצים. החלפנו את הבמה באמפי, סידרנו מטבחון לאמנים, שיפצנו את הבמה במשכן, צבענו, מחליפים את הריצוף בלובי וגם טיפלנו בנושא של חדירת יונים לגג. תקציב של מעל 2.5 מיליון שקל”.

אז לאן אנחנו הולכים?

“אתה יודע, כשהקורונה רק הופיעה דיברתי עם ראש העיר, ד”ר לסרי, שהוא כידוע גם רופא. כבר אז הוא אמר שעד שלא יימצא חיסון העולם יהיה תחת גלים גדולים של המגפה ולצערי הרב הוא צדק”.

ומבחינת הפעילות במשכן?

“אז ככה, את פסטיבל תור הזהב שמתקיים בכל שנה בפסח, את פסטיבל מדיטרנה שנערך בחודש יוני ואת פסטיבל אושפיזין מוזיקלי שקורה בסוכות, את שלושתם נקיים במקביל בחול המועד סוכות הקרוב. אם תהיה אפשרות לכניסה של קהל, זה יקרה עם קהל, לפי ההגבלות וההנחיות ובהתאם ל’תו הסגול’. ואם לא, נשדר את המופעים ברשתות החברתיות, באתר של המשכן, באתרי הפסטיבלים ובערוצי רדיו וטלוויזיה. הם יהיו במתכונת מצומצמת, בלי אמנים מחו”ל”.

נראה שחוסר הוודאות הוא הדבר הכי ודאי כרגע. אתה אופטימי, עולם התרבות יחזור למה שהוא היה?

“גדלתי בבית של שמחה ואופטימיות ולכן מטבעי אני אדם אופטימי. זה ברמה העקרונית. לגבי הסיפור של הקורונה, זה כוח עליון, זה לא בידינו. אנחנו לא קובעים מתי ואיך לפתוח. מה שיש לנו לעשות זה לחכות להנחיות מהממשלה”.

מתי היה האירוע האחרון במשכן?

“ב-13 במרץ, הצגת ילדים לפורים בשם ‘סיפור המגילה’ של תיאטרון נדנדה. כואב הלב”.

מבחינה כלכלית, מה מצבכם?

“הפסדנו הרבה מאוד כסף, ויתכן שנסיים את השנה, לראשונה, בגירעון. אני לא רוצה להיכנס למספרים כי אין לנו עדיין את הדוחות הכספיים”.

סדרי גודל?

“המחזור של המשכן בשנה רגילה הוא סביב 24 מיליון שקל עם 70% הכנסות עצמיות. פסטיבל תור הזהב מוכר כמיליון שקל כרטיסים ומדיטרנה כשני מיליון. הם לא התקיימו. אני מקווה שנקבל ממשרד התרבות תמיכה בהתאם. נכון להיום הפסד ההכנסות שלנו הוא כ-13 מיליון שקל”.

מנגד גם לא היו הוצאות.

“הייתה ירידה גם בהוצאות, כן, פחות חשמל, עובדים בחל”ת”.

אבל אין מצב שהמשכן יסגור את שעריו.

“לא, זה לא יקרה, העירייה לא תיתן לזה לקרות. אמנם קיצצו לנו השנה בתקציבים, אבל לסגור לא נסגור, מה פתאום”.

 

למה בעצם לא עשיתם אירועים באמפי?

“לא נתנו לנו. בשלב מסוים חשבנו שנחזור לעשות אירועים קטנים אבל אז גם את זה מנעו. להגיד לך שאני מבין למה, לא מבין. הייתי לא מזמן בחופשה במלון והיו שם התקהלויות, אז למה באמפי של אשדוד עם 4,700 מושבים לא ניתן לקיים אירועים עם רווחים וריחוק? אני מקווה שיימצא חיסון לקורונה ושזה יקרה כאן, בישראל, ואז מעז ייצא מתוק”.

בין המוחים והמפגינים שיוצאים לרחובות יש לא מעט אנשי תרבות, אמנים, מפיקים, עובדי במה. אתה מבין אותם?

“הכאב הוא אמיתי. המצב קשה בעיקר אצל מפיקים, עסקים פרטיים, נגנים, אנשי סאונד, תפאורה, תאורה. כל המעגלים שסביב האירועים. זה גלגל ענק. התרבות היא מנוע כלכלי אדיר. המחקרים מראים שעל כל מיליון שקל שאתה שם בתרבות, הוא מניב בין 7 ל-10 מיליון נוספים”.

יש לך ביקורת על הטיפול של המדינה במשבר שנוצר בכלל ובתחום התרבות בפרט?

“כל מוסדות התרבות שנתמכים על ידי המדינה, ממשיכים לקבל תמיכה, הם מטופלים. הבעיה הגדולה היא עם כ-100 אלף אנשי המגזר הפרטי ופרילנסרים שנשארו פחות או יותר בלי שום דבר וליבי איתם”.

אז לא נראה אותך יוצא להפגין בבלפור או על גשר עד הלום?

“ההפגנה שלי היא בהצבעה בקלפי. בכל בחירות, בין אם זה לרשות המקומית ובין אם לכנסת, אני יוצא מוקדם בבוקר ומצביע. לצערי אחוזי ההצבעה נמוכים”.

תגיות:

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר